Communi-Talks דיבורי קהילה – Details, episodes & analysis

ד”ר עינב אייזיקוביץ עודי היא מומחית בתחום קבלת החלטות בתנאי ודאות ואי-ודאות, בחינוך מתמטי, ובמודלים הסתברותיים. עם ניסיון רב במחקר ובהוראה אקדמית. עינב מתמקדת בניתוח התנהגות קבלת החלטות, תוך שימוש במודלים הסתברותיים להבנת תהליכים פסיכולוגיים וכלכליים בסביבות מורכבות ומשתנות ומפרסמת מאמרים בכתבי עת מובילים בתחומים אלו ומרצה בכנסים בינלאומיים.

עינב באה לדבר איתנו על תהליכי קבלת החלטות בקהילות ובקבוצות במציאות העכשווית. בפרק עינב מספרת על התפתחות התחום ועל הדברים שיש לשים לב אליהם בדינמיקה הקבוצתית.

לייצירת קשר עם עינב:

eia994@mail.harvard.edu

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

מרים שפירא היא מנהלת, ראשת מהו"ת ישראל. פסיכולוגית קלינית, .M.A. מומחית בטיפול בטראומה ואבל, ומנחת קבוצות. בעלת קליניקה פרטית מאז 1980. מכשירה ומדריכה פסיכולוגים ואנשי טיפול בתחום.

מומחית בתחום חוסן בתי-ספר וקהילות הדרכת צוותים ורבנים. 

זאת הפעם השניה בפחות משנה שמרים מתראיינת אצלנו, פעם שעברה זה היה על טראומה קולקטיבית. הפעם ביקשנו ממנה לבוא באופן מיוחד ולדבר על החגים והטקסים שמגיעים אלינו שברקע ה- 7 באוקטובר שאסור לנו להתעלם מזה שהוא עוד רגע פה.

פרק שלא היה לנו קל להקליט אותו מאחר ועשינו זאת שברקע התגברות המלחמה בצפון והדבר האחרון שהיה לנו אנרגיות זה להקליט את הפרק. אבל דווקא בגלל זה החשיבות שלו כי מאפשר לנו להסתכל על ה- 7 באוקטובר למרות ועל אף הקושי, כפי שמרים מדברת על זה בפרק, השלב השלישי ביצירת חוסן מיטבי הוא שלב ההתבוננות.

אז זה פרק של התבוננות שלנו יחד עם מרים על השנה שעברנו, על הטראומה הקולקטיבית שלמרות שעברו 8 חודשים מהפרק הקודם שהקלטנו עדיין איתנו, כיצד יוצרים סביבה מטיבה בימים אלה דרך שני אלמנטים של ציפייה חיובית ורציפות, איך בחירום מתמשך שומרים על שגרה ורציפות דרך טקסים ומסורות.

עסקנו רבות ב- 3 הצירים לחוסן על פי מרים שהם: מאבק והתגייסות, רציפות ושגרה וכמובן התבוננות, השלב הכי קשה לביצוע במצב חירום ובטח שכזה שמתמשך ככה.

כן גם חיברנו את כל מה שדיברנו בו ל-7 באוקטובר ועסקנו כיצד מציינים בקהילות ובארגונים את היום המורכב הזה ומה הקשר לנרטיב מיטיב ותקווה.

למייל של מהו"ת אותו מנהלת מרים:

 mahutisrael@gmail.com

שימוש בטקסים לתיקון תהליכי אבל (המאמר של מרים שדנו עליו בפרק)

קישור ללוח האירועים של מועצה אזורית אשכול עליו דיברנו בפרק

בונוס, קישור לאתר "כבר שנה" - מיזם ייחודי של החברה למתנס"ים שנועד לסייע לכולנו בעיצוב הזיכרון ובחיזוק החוסן הקהילתי, שנה לאחר אירועי 7 באוקטובר

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

טלי לבנון היא המנכ"לית של הקואליציה הישראלית לטראומה, עמותה שמבוססת על פיתוח ועל שותפות עם הארגונים המובילים בארץ בנושא מוכנות, מענה לטראומה ופיתוח חוסן ומפעילה ומנהלת עבור הממשלה 14 מרכזי חוסן בארץ ועוד 5 מרכזים בחו"ל. במהלך השנים הקואליציה הישראלית לטראומה הפכה לאבן פינה בטיפול הלאומי בטראומה ובמכונות לחירום בישראל ובעולם ולגוף המכשיר מנהיגות, מספק הכוונה ומשאבים מקצועיים לפני משבר, במהלכו ולאחר סיומו וזאת בתיאום עם משרדי הממשלה .

טליה שירתה בצה"ל כקצינה במלחמת יום כיפור, עבדה באגף הטיפול והשיקום לאלמנות ואלמנים במוסד לביטוח לאומי ובעלת פרקטיקה פרטית בתחום האובדן. 

בפרק ניסינו לפרק ולהרכיב מחדש עם טלי את המונח חוסן וכיצד ניתן לעבוד איתו בהקשר של השבעה באוקטובר. 

ליצירת קשר עם טלי:

Taly.Levanon@itc-office.org.il

לאתר של הקואליציה הישראלית לטראומה

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

בדיוק כשחשבנו שנגענו כבר במרבית הנושאים, הגיע אריק והוכיח לנו שיש לנו עוד הרבה מה ללמוד.

אריק ריזר הוא מומחה בתחום Digital Collaboration שזה אומר שהוא עוזר לארגונים לחזק את החיבור והשיתוף בין העובדים בעזרת כלים דיגיטליים. כמו כן, אריק מסייע למנהלים להתאים את הפעילות הארגונית לשינויים המתרחשים בסביבת העבודה בעקבות התפתחות הטכנולוגיה והדיגיטל.

חמישה דברים שלמדנו מאריק:

1. רשתות חברתיות בתוך ארגונים נקראות רשתות חברתיות ארגוניות (ESN - Enterprise Social Network) והיום זה נקרא Digital Collaboration. 
2. הטכנולוגיה רק מאפשרת בנייה של הזירה הקהילתית להתקיים על מנת לייצר שייכות, מחוברות, שימור ידע, חדשנות ועוד.
3. מנהלים רבים מפחדים להקים קהילות פנים ארגוניות, כי הם מפחדים שעובדים "יבזבזו" את הזמן ברשתות החברתיות. אבל הפלטפורמות הדיגיטליות יכולות להיות חלק מהעבודה של העובדים והעובדות. במאמרים ובפרויקטים שאריק הוביל שמדדו את יתרונות הDigital Collaboration נמצא כי כמות המיילים יורדת, הפלטפורמות הפנים ארגוניות מאובטחות - אז אין חשש לאבטחת מידע, זמני חיפוש של מידע וחומרים יורדים כי הכל נמצא בפלטפורמות ויש עוד הרבה יתרונות.
4.  אחד הדברים שמשפיעים על מחוברות העובדים הוא פער בתקשורת ומידע, בעזרת ה Digital Collaboration ניתן לגשר על הפער. ניתן בפלטפורמה לפרסם הצלחות, עשייה, תכנית עבודה ועוד, השיתוף גורם לכך ששביעות הרצון והחיבור עולים כי העובדים פתאום מרגישים חלק גם מהעשייה של אגפים אחרים ולעשייה גלובלית.
5. בין קהילות ארגוניות יש שונות, וצריך להגיע לכל קהילה כזו מתוך הצורך. ארגונים עוברים לעבוד לרוחב, ברשתיות ושותפויות, על ידי קהילות ניתן לעבוד גם על נושאי התמקצעות וגם לרוחב.

רוצים להכיר עוד את אריק ולקרוא את הדברים המרתקים שהוא כותב? 

http://arikrizer.com/

חשוב לנו לספר לכם.ן שפתחנו ערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים להצטרף

וכמובן מזמינים אל הטלגרם שלנו - ששם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

הפעם בפרק נחקור נושא שמרתק אותנו כבר כמה שנים - פלטפורמות לניהול קהילה. אז ישבנו ושוחחנו הפרק את עדי ומאיה שיספרו לנו על הפלטפורמה המעולה של with.

  כן, מסתבר שלאט לאט מתפתחת לנו כאן בישראל פלטפורמה שאולי תצליח במקום שבו רבות נכשלו. אז איך מחנכים שוק, או יותר נכון, איך קהילות יכולות לעבוד עם פלטפורמה טכנולוגית לקהילה?

מה למדנו מהפרק?

1. מחקר על אזרחים ותיקים הביא להקמת של with. אגב במקור היא נקראה אינ-גרופס. 

2. הדרך לייצר חיבור בקהילה על פי with היא על ידי מנהל הקהילה. חשוב שהכלים יהיו זמינים לחברי הקהילה ולא חדשים. בהקשר הזה להמציא משהו חדש פחות עובד.

3. גם בפלטפורמות דיגיטליות יש תהליכים מלמעלה למטה או מלמטה למעלה (Top-down and bottom-up)

4. יש חשיבות גדולה ליכולת של מנהל הקהילה לעצב את הפלטפורמה ובעיקר להצליח לעשות את זה בעצמו ובקלות יחסית.

5. הצלחה של קהילה והשגשוג שלה יושב על המנהיגות שלה, הפלטפורמה היא רק הכלי שמסייע לו.

אז את מי אירחנו:

עדי פרי, נשוי ואב לארבעה, עורך דין ורואה חשבון. מילואימניק פעיל ועד לא מזמן מ"פ בחטיבת צנחנים במילואים. בשבע שנים האחרונות, פועל ליצירת משמעות ותחושת שייכות בקהילות מקומיות באמצעות טכנולוגיה. מייסד וסמנכ"ל תפעול ב with - פלטפורמה הוליסטית מקוונת למנהלי ארגונים שעובדים בלהוציא לפועל שיתופי פעולה קבוצתיים סביב צרכים כלליים, חברתיים וסביבתיים.

מאיה רוסק, לאחרונה התמקמה בתל אביב אחרי כמה שנים בגליל העליון. מובילה היום את תחום הפיתוח העסקי והמכירות בwith, מגיעה עם רקע בהדרכה ולוגיסטיקה בצופים ובאגודת הסטודנטים

רוצים להכיר את הפלטפורמה: 

https://www.coing.co/Neighbors_Park

חשוב לנו לספר לכם.ן שפתחנו ערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים להצטרף

יש לנו טלגרם ששם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

Communi-talks - channel - דיבורי קהילה

האמת שהתחשק לנו לכתוב 100 דברים שלמדנו מהפרק הזה, אבל אנחנו מנסים להגביל את עצמנו ל5. 

מה קורה כשקבוצה של יותר מ1,000 נשים (לא פראייריות), נפגשות ביחד ויוצרות קהילה? 

תעשו לעצמכם.ן טובה ותאזינו לפרק שכולו השראה.

5 דברים שלמדנו מהפרק:

1. במילואים ארוכים תמיד ישאלו אותך כאישה, מי עם הילדים? 

כמה גברים נשאלים? (רמז: 0). קהילת ״המילואימיות״ הוקמה מתוך צורך אמיתי של טל, קרן ועוד הרבה נשים, שיהיה מקום בטוח להתייעץ בו ולספר חוויות של נשים במילואים, מכיוון שהמילואים זה מקום מאוד גברי ובודד.

2. שיחות בקהילות הן דרך מעולה להבין פערים וצרכים בתחומים שונים. לדוגמא, במילואימיות השיחות איפשרו הצפה של פערים, וקרן וטל כנשות עשייה התקשו מאוד לשבת מנגד ולא לפעול כדי לשנות, הן אפילו הגיעו לכנסת ושינו מדיניות.

3. לא צריך להיות נשים מובילות, בונות קהילה מקצועיות כדי להקים קהילה. לפעמים מספיק לגעת בנושאים שיש בהם צורך (כמו בניהול מוצר), על מנת שהקהילה תצליח.

4. ברגע שהובלת הקהילה הופכת להיות משותפת ולא רק על הכתפיים של היזמות, התנועה והשינוי מתחילים להתהוות.

5. הפייסבוק הוא כלי לשיח בין חברות הקהילה, חשוב שיהיה ועד מנהל שייסע בתכנון אסטרטגי, אם רוצים לייצר שינוי גדול חשוב שיהיו חברות קהילה שיעסקו ביחסי ציבור והכי חשוב לייצר חיבורים ומפגשים שתתן לחברות הקהילה אף להשפיע על עתיד הקהילה.

חשוב לנו לספר לכם.ן שפתחנו ערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים להצטרף

יש לנו טלגרם ששם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה: 

Communi-talks - channel - דיבורי קהילה

הפעם בפרק, לא בהכרח נושא שהייתם מצפים, אנחנו מארחים את שי גולוב על ספורט וקהילה. 

5 דברים שלמדנו מהפרק: 

1. יש ארצות שבהן תרבות הספורט כולה מכוונת לכך, לדוגמא בגרמניה. בארץ שנים ההסתדרות שלטה במועדונים במשך שנים ולכן תרבות הספורט פה מתנהלת בצורה שונה.  

2. היום, למרות שהספורט ברובו הוא תחרותי, ניתן למצוא לא מעט היבטים קהילתיים. למשל, מועדון אוהדים שמתנהל בצורה שיתופית. 

3. בספורט כמו קהילה יש מרכיב של מסורת שנוצרת אצל האוהדים שמייצרת שייכות. 

4. יש 11 קבוצות בישראל שהן בשליטת האוהדים וזה ממש כמו בקואופרטיבים שצצים היום בקהילות רבות

5.  בפועל מועדוני ספורט בבעלות אוהדים מתקשים לשרוד למשך שנים. למה? תאזינו לפרק. 

חשוב לנו לספר לכם.ן שפתחנו ערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים להצטרף

יש לנו טלגרם ששם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה: 

Communi-talks - channel - דיבורי קהילה

כבר עניתם על המשוב שלנו? ככה נדע מה אתם חושבים. 

דניאל ואנוה

הילה רוט היא כיום מנהלת קבוצת הקהילות הגלובאליות ב- Waze. הילה גויסה תחילה על מנת להקים את קהילת הבטא של החברה ולבנות צוות חזק שינהל את הקהילה הזו, עם השנים קודמה להוביל את כל קבוצת הקהילות בתחומים השונים (הקבוצה של הילה מונה היום מעל 50 עובדים שמנהלים את אופרציית הקהילות באופן שוטף!). הצוותים שמנהלים את הקהילות של ווייז פרושים החל מסאו-פאלו, מנילה, קייב ועד לתל אביב (ועוד כמה מקומות), והם אחראים להוביל קהילות איכותיות ומגוונות עם למעלה מ-500 אלף מתנדבים מכל העולם. הקהילות מחולקות על פי נושא: עורכי מפות, בודקי בטא, קארפול, קהילת שותפים של ווייז ומתרגמים. 

חמישה דברים שלמדנו מהפרק?

1. ההצלחה של ווייז מאז ומעולם בעיקר בזכות הא.נשים ״מאחורי הקלעים״, הקהילות, המתנדבים והמתנדבות ומבחינת ווייז אין להם מוצר בלי הקהילות.
2. בווייז יש חברי וחברות קהילה שנמצאים.ות איתם כבר מעל 10 שנים! בסקרים נראה כי חברי וחברות הקהילה נשארים כל כך הרבה זמן בזכות תחושת המשמעות והערך. 
3. ווייז עובדת קשה מאוד על מנת לשמר את הקשר עם חברי וחברות הקהילה על ידי מיטאפים, כנסים ייעודיים וקשר אישי ויוצרת חיבורים בין חברי וחברות הקהילה והעובדים.ות ברחבי העולם (אפילו יצאו זוגות מהמפגשים האלו!).
4. אין עובדי וויז שעורכים את המפות במדינות באופן שוטף, כל זה נעשה אך ורק על ידי המתנדבים והמתנדבות של הקהילות.
5. כדי לבנות קהילות איכותיות של משתמשים ומשתמשות, חברות חייבות לשים איש או אשת מקצוע שיבצעו אך ורק את זה. רק ככה ניתן לבנות קהילות חזקות, בעלות מעורבות ועם רמת אמון גבוהה למוצר.

הילה מזמינה אתכם להצטרף לקהילות של וויז

וכמובן שכרגיל מזמינים אתכם לעקוב אחרינו בטלגרם

רשת ‘מיתרים’ נוסדה ע”י הרב מיכאל מלכיאור בשנת 2001 במטרה לאפשר למגוון רחב של אוכלוסיות על הרצף היהודי-ישראלי לחיות יחד וללמוד בצוותא באקלים חינוכי מיטבי, המאפשר לכל אחד ואחת לעצב את זהותם. הרשת מסייעת בהקמה ובליווי של קהילות מעורבות ומסגרות חינוכיות משלבות.

בפרק הנוכחי נפגשנו עם יותם זיו, מנהל שותף באגף הקהילות של רשת מיתרים וצפורה נחמה וינסטון, מנהלת שותפה באגף קהילות של רשת מיתרים גם כן.

חמישה דברים שלמדנו מהפרק:

1. מיתרים הוקם כארגון לחינוך משלב ובהמשך החלו לעסוק בבניית קהילות מעורבות של חילונים ודתיים
2. בהרבה קהילות ניתן למצוא רשתות חברתיות צפופות, אשר עלולות להפוך את הקהילה לקהילה שאינה מיטיבה עם חבריה ולהפך, קהילות יכולות להיות ברשתות חברתיות מרוחקות, כלומר לחיות אחד ליד השני ולא ביחד.
3. רוח (ערכים), הסדרים (חזון ומנגנון), יחסים. אלו שלושת הרבדים לבניית קהילה על פי שי זרחי וזהו הבסיס איתו מיתרים עובדים בבניית קהילות מעורבות.
4. הנהגה קהילתית צריכה להיות ייצוגית ולייצג את הקולות השונים בקהילה ולא את עצמה. סבלנות אל מול פלורליזם.
5. האתגר בקהילות מעורבות בנושא התרבות והרוח הוא כיצד לייצר את החיבור של הקהילה לגרום לאנשים לאתגר את עצמם לצאת מהמקומות שהם רגילים אליהם. למשל: אירועים, נוסחי תפילה וכו'.. ועל הקהילה לבנות הרגלים חדשים שתואמים את הערכים שלה. 

כרגיל מזמינים אתכם לערוץ שלנו בטלגרם דיבורי קהילה ולהחשף למגוון חומרים בנושא

לאתר מיתרים

5 דברים שלמדנו מהפרק:

1. שיש קשר ישיר בין חירום וקהילה. קהילה חסונה תדע לתפקד טוב יותר בעת מצבי משבר.

2. שבענף אוכלוסייה בפיקוד העורף מבינים שתחום הקהילה הוא הכוח המניע את האזרחים.

3. על הקשר בין חירום לשגרה בקהילה ועל ההבנה שצריך לייצר שיח משותף ברשות באופן תמידי.

4. שבסיסטם ואקוסיסיטם דבר ראשון צריך להבין את הצורך של האקוסיסטם ולייצר חיבור בין הצרכים השונים.

5. החשיבות של הקהילה לעבוד עם המערכת, להתעקש עליה ולייצר חיבורים ברשויות המקומיות

טל רוזין, נשואה לישראל אמא של אור ושגב, שני מתבגרים.

מתמחה בתחומי הערכות ומוכנות לחירום וכמו כן ניהול מצבי משבר.

לאחרונה סיימה 26 שנות שירות בצה"ל, פיקוד העורף במגוון תפקידים ראש ענף רשויות ומשרדי ממשלה, ראש ענף הסברה ובתפקידה האחרון כאלוף משנה  - ראש מחלקת אוכלוסייה.

תפקידה הייתה אחראית על הכנת אוכלוסיית מדינת ישראל לחירום מרמת הפרט, משפחה, קהילה, רשויות ומשרדי ממשלה.

כבר עניתם על המשוב שלנו (בכל זאת 50 פרקים...):

https://www.menti.com/sc5esfhuzz

ממש נשמח שתענו עליו

תזכרו להצטרף אלינו לערוץ

דניאל ואנוה