שאלה טובה – Details, episodes & analysis

תיאור הפרק יעלה בהמשך

פרק מיוחד במיוחד על הכוח של שאילת שאלות ואיך אולי אפשר היה בעזרת שאלות טובות למנוע את אסון ה7 באוקוטובר. זכיתי לארח את שלמה קשי – מי שעמד בראש יחידת הבקרה או בשמה הקצת יותר מוכר "איפכא מסתברא".

הפרק היה כל כך טוב שהרגיש שצריך לעשות עוד אחד. אז תהנו יש גם פרק המשך!

מה החיה הכי מגניבה שראית בטבע ואיך הגעת לנקודה הזו?

במה אתה דומה להורים שלך ובמה אתה שונה?

איך שומרים על היהדות אחרי 100 שנות התאסלמות לכאורה? איך עולים לארץ בטרמפים מאירן לארץ?

האם ראש אמן צריך לדעת ערבית כשפה או להכיר את התרבות הערבית?

מה החשיבות של ענווה בלמידה?

איך אפשר ללמוד מאנשים צעירים על קונספציות וחשיבה חדשה?

איך אפשר לקדם ביטחון פסיכולוגי כדי לאפשר שאילת שאלות קשות או תמימות?

איך יהירות ותחושת מצוינות יכולה להיות לנו מחסום ללמידה והבנת המציאות?

מה היה המסלול של שלמה מילד שקורא את ביטאון חיל האויר לתפקיד המבקר של חטיבת המחקר?

מה ההיסטוריה של יחידת הבקרה? מה הצורך שלה? מה הסיבות בגינן היא לא הצליחה? האם יכלה לעלות על הקונספציה לגבי עזה?

איך המערכת הגדולה יכולה להיות רגישה לסיגנלים שעולים מתוך המערכת? איך אפשר לתת קול אמיתי לקולות שעולות מהשטח? התצפיתניות? הנגת ב8200? איך קולות שהם מנוגדים למה שהמערכת רוצה שיגידו מצליחים להבקיע את חומת הקשב?

עד כמה האישיות של בעלי התפקידים השונים היא משמעותית ביכולת לבקר ולשמוע?

למה מושקעים כל כך הרבה משאבים בניסיון להבין את הצד האדום (צד האויב) וכו מעט משאבים בלהבין את התפיסות של הצד הכחול (אנחנו)?

מהם המנגנונים שמאפשרים תפיסה של ביקורת או שאילת שאלות כמערכת שמגינה על מקבל ההחלטות ולא מאיימת עליו?

למה נכשלנו בלתת התראה לפריצת המלחמה?

איך החשיבה האנושית עובדת? טופ דאון ובוטום אפ.

מדוע חשובה סקרנות בעולם המודיעין? מה ההבדל בין טכנאי מודיעין לאיש מודיעין?

מה היה הסוד העיקרי שלא ידענו? איך אפשר היה לדעת מה המועד בו סינוואר היה פותח במתקפה?

למה חשוב לשאול שאלות של סוף מעשה במחשבה תחילה?

איך אפשר שלא נפספס דברים אנחנו לא יודעים שאחנו יודעים? (חלון ג'ו הארי)

מה החסרונות כשמידע מגיע במשיכה ולא בדחיפה?

איך שאילת שאלות במאגר יכולה להאיר לנו מקומות שאנחנו לא יודעים שאנחנו יודעים או שאנחנו לא יודעים שאנחנו לא יודעים?

מה היתרון בלשאול את עצמך שאלות על הנחות בסיס של כולם?

מה החשיבות בשאילת שאלות של סוף מעשה במחשבה תחילה? לאן אנחנו מכוונים?

איך שואלים שאלות רחבות יותר משאלות טקטיות?

מהי שאלה טובה? שאלה מייצרת שינוי וידע חדש בעולם.  

הפניות:

דניאל ש מילוא

https://podcastaddict.com/episode/153435439

הפרק עם איתי ברון

https://asking.podbean.com/e/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%91%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%A1%D7%95%D7%93/

הפרק עם ציפי

https://asking.podbean.com/e/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9D%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%99/

הפרק עם גורן גורדון

https://open.spotify.com/show/2o040CqipaNUHwpGIhhx0D

שלמה קשי על המשפחה שלו

https://www.youtube.com/watch?v=uZZ4uK0W484

העיר משהד –

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94%D7%93

מלחמת העולם זי –

https://www.youtube.com/watch?v=qFpH5ZdjPEk

המדע בשירות הביון-

https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=616250

פרט וכלל וכלל ופרט

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%9C%D7%9C_%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%98_%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%9C#:~:text=%D7%9B%D7%90%D7%A9%D7%A8%20%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%A0%D7%AA%20%D7%9B%D7%9C%D7%9C%2C%20%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%A8,%D7%9C%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%AA%20%D7%A8%D7%A7%20%D7%9E%D7%94%20%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%94%20%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%98.

הספר של שלמה על יום כיפור –

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%94

חלון ג'ו הארי

https://en.wikipedia.org/wiki/Johari_window

דיוגנוס ואלכסנדר מוקדון

https://slow.org.il/2014/05/31/%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D-%D7%95%D7%A4%D7%A9%D7%98%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%9F-%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99-%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA-1-%D7%93%D7%99%D7%95/

שאלות שראוי לשאול ושאלות שאפשר לשאול (פראגלישט) היידיגר

מהי שאלה שראויה להישאל?

לפי קאנט , על שאלות אלה : ( 1 ) 'מה יש ביכולתי לדעת ( 2 ) % " 1 ימה מוטל עלי לעשות ( 3 ) ; ' ? 'מה רשאי אני לקוות ( 4 ) 1 ' ? 'מהו האדם . 'ז על השאלה הראשונה —מה יש ביכולתי לדעת ז —אומר קאנט , משיבה המיטאפיסיקה , על השאלה השנייה —מה מוטל עלי לעשות — ? משיב המוסר t על השאלה השלישית — מה רשאי אני לקוות ? —משיבה הדת , ועל השאלה הרביעית —מהו האדם י —משיבה האנתרופולוגיה . וקאנט מוסיף ואומר ! 'לעצמו של דבר אפשר לכלול את כולן בתחום האנתרופולוגיה , משום ששלוש השאלות הראשונות אינן מתכוונות אלא לזו . 'האחרונה ניסוח זה חוזר על שלוש השאלות של הפרק המכונה יעל אידיאל הטוב העליון' אשר בספרו 'ביקורת התבוגה , 'הטהורה ובו הוא אומר , שכל שאיפות התבונה , הן התבונה Logik . Eiu Handbuch zu Vorlesungen *

שאלות סוקרטיות –

חשיבה ביקורתית היא תהליך שבו אנו משתמשים כדי לעשות רפלקציה, לגשת ולשפוט הנחות השוכנות בבסיס הרעיונות והפעולות שלנו ובבסיס הרעיונות והפעולות של אחרים. שאלות סוקרטיות הן לבה של החשיבה הביקורתית ומספר של בעיות בשיעורי הבית נשאבות מששת הסוגים של שאלות סוקרטיות של R.W. Paul: 1. שאלות לצורך הבהרה: מדוע אתה אומר את זה? איך זה קשור לדיון שלנו? 2. שאלות שבוחנות את ההנחות: מה אנחנו יכולים להניח במקום זאת? איך אתה יכול לאמת או להפריך את ההנחה הזאת? 3. שאלות שבוחנות את הסיבות ואת ההוכחות: מה יכול לשמש כדוגמא? מה מקביל למה? מה גורם, לדעתך, לזה להתרחש?? מדוע? 4. שאלות לגבי נקודות מבט ופרספקטיבות: מה תהיה החלופה? באיזו דרך אחרת אפשר להסתכל על זה? האם תוכל להסביר מדוע זה הכרחי או בעל תועלת, ומי יפיק מכך תועלת? מדוע זה הדבר הטוב ביותר? מהם היתרונות והחסרונות של...? איך זה...ו...דומים? מהו הטיעון הנגדי ל...? 5. שאלות שבוחנות את ההשלכות ואת התוצאות: אילו הכללות אתה יכול לעשות? מהן התוצאות של הנחה זו? למה אתה רומז? איך...משפיע על...? איך...קשור למה שלמדנו לפני כן? 6. שאלות לגבי השאלה: מהי הנקודה של שאלה זו? מדוע, לדעתך, שאלתי את השאלה הזו? מה זה...אומר? איך...ישים לחיי היומיום?

האם אפשר להיות מקצוען בעשיית הלא כלום?

למה המחשבה הדרוויניסטית יכולה להיות נקודה ארכימדית על בסיסה ניתן לבסס את המחשבה האנושית?

מה הייתה השאלה הראשונה?  

מה קרה לפני 60,000~ שנה ואיך זה שינה את החוויה שלנו את העולם ואפשר לנו לעצב את העולם?

מה היה לפני ?

איך בני האדם המציאו את המחר? איך זה עזר לנו לנצח במלחמת הקיום?

למה המחשבההדרוויניסטית יכולה להיות נקודה ארכימדית על בסיסה ניתן לבסס את המחשבה האנושית?

למה ספורט? איך שאלה זו היא שאלה פילוסופית ואיך זה מתקשר עם רלטיביזם?

איך נולד הספר המצאת המחר? איך זה קשור לרצון לענות על מהות העודפות בעולם?

הפילוסופיה באה מהפליאה? איך אפקט ה Wow-קשור באהבת האמת?

מה נדרש על מנת לעבור מה Wow  ל How ?

האם לחיות יש חוויות וואו? במה שונה חוויות האדם את הוואו ואיך זה יכול לעולל שאלה?

מדוע כיום העתיד הוא תנאי הכרחי לדמיון האין ולמעשה יכולת לחפש תשובות לא במציאות?

מתי ילדים מתחילים לחשוב על העתיד? להפיק דיקוק על העתיד?

מה ההבדל הלוגי בין הווה ועבר לבין העתיד?

האם העתיד הוא מקור האין? האם אלוהים הוא האין המוחלט?

האם הקשר בין מציאת האין לאל ולעתיד הוא שמאפשר את השאלה?

איך חשיבה על העתיד עיצבה את הווה?  את כל מה שמסביבנו?

איך הולדת הבטלה הולידה בעיות כדי שאדם יהיה עסוק?

ממתי העתיד נהיה יותר מסוכן יותר ממועיל אליבא ד'דניאל?

מה ההשלכות הלא צפויות של המהפכות העכשיות?

למה ההבנה שכולנו בני אדם, שכולנו צאצאים של בני אדם שנדדו מאפריקה, (סך הכל כ 10,000) הומוסאפיאנס למי שאנחנו היום (הדברים הגיעו לידי כך) יכולה להביא למהפכה קוגניטיבית כלפי קבוצת הפנים הכללית?

בסופו של דבר כולנו בני אדם, חלק מהטבע, בואו נעשה טוב.

הפעם איתנו בפרק מיוחד. דניאל ש מילוא –אבא, קודם כול אבא. הוגה הצודק מוקדם מידי. מנסה להפוך קולאזים לפאזלים. מחפס אחר האמת ומהשאינו יחסי. חובב ספורט מושבע. הוא פילוסוף, ופרופסור בבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה (l'Ecole des Hautes Etudes en Science כתב 8 ספרים ועל אחד מהם נדבר היום בהרחבה.

לפני כשישה מיליון שנים התפצלו אבותינו מן השימפנזה.

מאז הם הזדקפו, הלכו על שתיים, שילשו את נפח מוחם, יצרו כלים, השתלטו על האש, כנראה גם מלמלו כמה מילים. ומה יצא להם מכל אלו? הם נכחדו, שושלת אחר שושלת. ובאותו הזמן, בן דודם נמוך המצח דשדש במקום ושגשג: לפני 58,000 שנים חיו באפריקה פי שלושה שימפנזים מהומו סאפיינס.

 איך ייתכן שיצור המצויד להפליא למלחמת הקיום נכשל בה שוב ושוב

מה גאל אותו ממצבו הירוד והפך אותו לשליט הארץ?

 איזה מחיר אנחנו משלמים על ניצחונו של האדם הראשון שאמר לרעהו "להתראות מחר"?

לפי מחקרים גנטיים ומולקולריים, מוצאם של כל בני-האדם החיים כיום הוא מאנשים שחיו באפריקה לפני כ-60,000 שנה. המחקר הביולוגי באבולוציה של האדם מסביר מתי ואיך החלה אותה "יציאת אפריקה" שהביאה לניצחונו המוחלט של הומו סאפיינס, אך מתקשה לעסוק בסיבה לתחילתה - שאלה מטאפיזית או ספקולטיבית. כדי לעסוק בה, מילוא חוזר אל "המדע של פעם", הפילוסופיה של הטבע, ומפתח את טענותיו על סמך לוגיקה והתבוננות עצמית. הוא מצדיק גישה זאת באמצעות האקסיומה "אדם הוא אדם הוא אדם" - לבני האדם שיצאו מאפריקה לפני 60,000 שנה היו אותם מניעים המפעילים גם אותנו כיום. על סמך העיקרון הביוגנטי, שלפיו התפתחות הפרט משחזרת את התפתחות המין, מילוא מתבונן גם בנכדתו - "בידי האחת מראה ובידי השנייה תינוקת".

תכונה אנושית אחרת הביאה את יוצאי אפריקה להגירה ולניצחון. הולדת השפה היא ההסבר היחיד שביולוגים הציעו ליציאת אפריקה האחרונה. ההסבר של מילוא הוא "מוטציה תרבותית" התלויה בשפה: ראיית העתיד והיכולת לתכנן, המתבטאות במשפט "להתראות מחר". היכולות הדרושות לעתידיות, בנוסף למילוליות, הן דמיון והפשטה. אולי הפיתוח הוא ההולדת של היכולת לשאול שאלות.

כף היד / ויסלבה שימבורסקה

עֶשְֹרִים וְשֶׁבַע עֲצָמוֹת,

שְׁלוֹשִׁים וַחֲמִישָּׁה שְׁרִירִים,

קָרוֹב לְאַלְפַּיִם תָּאֵי עֲצַבִּים

יֵשׁ בְּכָל כָּרִית שֶׁל אֶצְבְּעוֹתֵינוּ הֶחָמֵשׁ.

הֲרֵי זֶה דַּי וְהוֹתֵר,

כְּדֵי לִכְתֹּב אֶת "מַיְן קַמְפְּף"

אוֹ אֶת "פּוּ הַדֹּב"..

מהי שאלה? למה שאלה היא כמו כאוס? למה הלא נודע מפחיד אותנו וגם מרגש אותנו?

מה המוטיבציה לשאול שאלות שהתשובות שלהן יהיו רלוונטיות רק עוד 200 שנה?

מה מאפיין רגעי מפתח ונקודות מפנה?

למה לגרמנים קשה לשאול שאלות לישראלים?

האם יש פציעה זהותית בעקבות כישלון בגיבושים ומיונים בצבא?

למה בית הספר מגביל את היכולת לשאול שאלות? איך דווקא הצבא מאפשר שאילת שאלות?

איך היכולת להיכשל ולהכיל כישלון מאפשר למידה ושאלות?

מהי שאלה? למה שאלה היא כמו כאוס? למה הלא נודע מפחיד אותנו וגם מרגש אותנו?

זכיתי לדבר עם פרופסור גד יאיר, חוקר אנשים ואת התרבות שלהם, פרופסור ויוטיובר, פרופ' יאיר חבר במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה משנת 1995, והוא עמד בראשה בשנים 2011-2008. קודם לכן היה המנהל האקדמי של תכניות המוסמך בביה"ס לתלמידי חו"ל ע"ש רוטברג, וכיהן כארבע שנים כסגן דיקן הפקולטה למדעי החברה לענייני הוראה (2002-2006). כמו כן ניהל במשך שבע שנים את המכון לחקר הטיפוח בחינוך (2011-2018). הוא מחזיק בקתדרה למחקר החינוך ע"ש אן ולואיס וולנס.

איך הגיע להיות חוקר? מה סיפור מאחורי המסע שלו?

מהי מצוינות? איך מודדים מצוינות?

האם יש משהו שאתה מצטער שלא למדת?

הישג שאתה גאה בו?

כמה אנשים בכלל חשופים לעשייה אקדמית? איך מגדלים אימפקט? איך אפשר לדעת מה יהיה האימפקט של מחקר לאורך זמן?

מה ייחודי בשאלות אקדמיות?

מה ייחודי בפריזמות חשיבה או הסתכלות סוציולוגיות?

האם המדע אובייקטיבי או מושפע מהאדם שעושה מדע?

האם יש מתמטיקה "ישראלית"?

האם יש משהו אינהרנטי רגשי ביהדות?

האם יש משהו ציוני במחקר הישראלי?

מה אפשר ללמוד ממדע הרשתות והאירוויזיון על מצב הבריתות הלא מוסכמות של ישראל?

איך מתחנכים תרבותית - לחוצפה, למשל. לחשיבה אסוציאטיבית, למשל. לאומץ, למשל?

לינקים והפניות:

1. https://youtube.com/@professor_Gad_Yair
2. https://www.facebook.com/gad.yair?mibextid=ZbWKwL
3. יואב יאיר
4. מרכבות האלים
5. עופר בר יוסף
6. 85 שאלות
7. בשביל הכוכב הזה זה שינה
8. פרק על שאלות בניתוח רשתות – אסף
9. בורות פלורליסטית
10. ביטחון פסיכולוגי
11. Ai – תומר וערן
12. טקסולומיה של בלום

לאיזה בן אדם היית רוצה להגיד תודה ועל מה היית מודה לו?

איך המוח שלנו התפתח בדרך ליכולת לשאול שאלות ?

מה הקשר בין הפרה סוקרטיים לאוריג'ינל גאנגסה ?

זכיתי לצרף למסע שלנו את משה בר לשיחה מופלאה (חלקה נשמטה ונותרה כרגע חולף).

משה כיום  ראש המעבדה למדעי העצב הקוגניטיביים באוניברסיטת הרווארד וראש המרכז לחקר המוח על שם לסלי וסוזן גונדה באוניברסיטת בר-אילן. עוסק בחקר העצב בהקשרים קוגניטיביים, כגון זיכרון וזיהוי. 

משה עבר מסלול מרתק שכלל בין היתר, דוקטורט בתכונית של נוירו קוגניציה באניברסיטת דרום קליפורניה, לפני כן תואר שני במדעי המחשב ומתמטיקה ישומית במכון ויצמן ותואר ראשון בהנדסת חשמל בבן גוריון.  אחרי הדוקטורט המשיך לחוקר ברדיולוגיה ב Harvard medical school-  ופוסטדוק בפסיכולוגיה גם כן בהארוורד, המשיך בתפקידים רבים ומגוונים כפרופסור בהארוורד עד שחזר לארץ למרכז לחקר המוח על שם לזלי וסוזן גונדה באוניברסיטת בר אילן.

בין השאר דיברנו גם על השאלות הללו:

באיזה גיל אנחנו נמות ומה אפשר ללמוד מזה?

מה הקשר בין המוח והיקום ?

מה ייחודי בפליאה האנושית ?

איך מחשבה נראת בראש?

איך נראת הערכת יופי, הבנה של צדק או מודעות?

איך אסטטיקה משפיעה על המוח?

מה הקשר בין יצירתיות ולסקרנות?

למה צריך רגשות חיוביים? (לינק למאמר של פרדריקסון)

למה המוח לא יכול לנוח בפני שאלה?

האם המוח פסיבי אקטיבי או או באינטראקציה ?

האם שאילת שאלות הן כישרון או שניתן ללמוד את זה?

מה התוצאה הכי טובה שיכולה להתקבל אם נענה על השאלת מחקר שלך?

מה ייחודי במוח האנושי? האם רק בני אדם שואלים שאלות?

מהי מוטיבציה? האם הרצון לדעת הוא ההבדל ביננו לחיות?  

לינקים:

אייל שני ומשה בר -

פרה סוקרטיים והתפתחות השאלות

The overview effect

פרספקטיבה של המופלא של קאנט. -

אפשר ללא כותרת – ויסלבה שיברובסקה

הטייל מעל  לים הערפילים – ציור של קספר דויד פרידריך

פרספקטיבטאקינג.

החלל הרואה –

גורג נלסון – שעונים

שמעון אולמן- הבנה מתוך קונטקסט.

 תפיסה ופסיכופיזיקה – דניאל אלגום

חשיבה ובהייה כדרך למציאת תשובות לשאלות –  פרדריך קוקלה גילוי הבנזן – בהייה באש וחלימה על נחש אוכל את זנבו .

מאמרים של משה בר:

 - mindwanderong הספר של משה מינד וונדרינג

https://www.hachettego.com/titles/moshe-bar/mindwandering/9780306925290/

ודאוים על הספר

https://www.youtube.com/watch?v=0eLUiVSUIWs

https://www.youtube.com/watch?v=EOM69tnuYIM

התזה שלי – השפעת מנהיגות כריזמטית על מונהגים – סנכרון מוחי רגשי ודפוסי מבט  

מאמר על מחיר למשתכן מתוך חקרים על שאלות שמעצבנות אותנו... 

https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0197397522002107

1. חשיבה על מה עובר לאחרים בראש- perspective taking
2. מאמר של ברברה פרדיריקסון על החשיבות של רגשות חיוביים על חשיבה רחבה
3. מאמר של פרדיקסון – לשם מה צריך רגשות חיוביים 1998
4. אותיות נבון - המאמר של דויד נבון מ1977

הפרק עם גורן גורדון – סקרנות אצל רובוטים

הפרק עם רחל אליאור – מיסטיקה חלימה וחשיבה

הפרק עם ענבל קארו- שאלת החסרה של לפני מלחמת יום כיפור.

ויסלבה שימבורסקה/אפשר ללא כותרת. "הגיעו הדברים לידי כך, שאני יושבת מתחת לעץ, על גדת נהר, בבוקר שמש. זהו ארוע סתמי שלא יכנס להיסטוריה. אין אלו קרבות או בריתות, שאת סיבותיהם חוקרים, ולא רצח עריצים ראוי לזיכרון.

ובכל זאת אני יושבת על שפת נהר, עובדה. ומאחר שאני כבר כאן, הרי הייתי חייבת להגיע מהיכנשהו, ולפני כן לשהות במקומות רבים אחרים, בדיוק כמו מגלי ארצות, בטרם עלו לסיפון.

גם לרגע חולף עבר מפואר..."

מה הרחבת בתיכון?

למה מפחיד אותנו להיות לבד?

למה חשוב לשאול מה אני רוצה?  

אם היה לך עוד שעה ביום מה היית עושה בה?

מה משותף למדיטציה ולציור?

והפעם בפודקאסט זיכיתי לדבר עם נדב אמבון, עמוקאי, במאי, שחקן, כותב, עורך, מאייר, יזם חברתי, שעבר מקורס טייס להיות בצוות המקים של יחידת רוכב שמיים, שחקן פריזבי בנבחרת ישראל (מדליק!). נדב עשה מלא, ממש מלא, אז הינה כמה מנקודות הציון. ב2011 הקים את זיכרון בסלון. חלק בגרעין המייסד של קולולום, היה חלק מהקליפ המופלא של בוב דילן יחד עם וניה הימן ומ-2016 מנהל קריאטיב בכאן דיגיטל.

איך תאטרון ואיור מתכנסים לאנימציה?

איך Dell-2  ישנה את עולם המאיירים והיצרה?

איך נולד זיכרון בסלון?

איך מייצרים שינוי תודעתי ברמת מדינה בתפיסת השואה?

איך מתמודדים עם תחושת האחריות הגדולה שבאה עם זה?

מה ייחודי ביצרת מפגש אנושי אותנטי?

איך מייצרים חזון לארגון שכבר קם? מה השאלות שנשאלות בשלב זה?

מה ההבדל בין לבקש סליחה ללבקש רשות?

איזה תהליכי שינוי עבר זכרון השואה בישראל מהדחקה להלאמה ולהפרטה? מה יהיה השלב הבא?

מה אפשר ללמוד מצורך?

איך הוקמה חטיבת הדיגיטל של כאן? איך מייצרים תרבות ארגונית יצרנית ויצירתית?

מה אפשר ללמוד מבריף ?

אילו שאלות שואלים בבריף?  

מה החשיבות בלהבין את הלמה מאחורי ההחלטה?

איך שאלות מייצרות חיבור בין אנשים?  מה החלק של נראות בתוך התהליך?

למה חשוב לשאול מה אני רוצה?  

האם שפע הוא משאב בלי נדלה?

מה זה פריזבי בכלל ואיך נולד אולטימייט פריזבי ?

איך אפשר השתמש בשקט בשיחה ?

הפניות:

1. https://www.85questions.com/ - שאלות לשיחה עם כל אדם – דייטים ולא רק.
2. מקשקשי בוקר – יהלי הרברט
3. הזיותיו של מטייל בודד – רוסו
4. הקליפ של בוב דילן
5. זכרון בסלון – עדי אלטשולר
6. לנצח את היטלר – אברום בורג

"לבז אין שום טענות כלפי עצמו. מוסר כליות זר לפנתר השחור. דג הפירנה לא מפקפק בצדקת מעשיו. נחש הפעמונים מקבל את עצמו ללא סיג

אין בנמצא תן עם ביקורת עצמית. הארבה, התנין, השערונית וזבוב הבקר חיים כמות שהם חיים ומרוצים מזה מאה קילו שוקל לב הלוויתן אורקה. אבל מצד שני הוא קל אין לך דבר חייתי יותר ממצפון נקי על הפלנטה השלישית במערכת השמש".

("בשבח הדעה הרעה על עצמך" ויסלבה שימבורסקה)

האם סרטן הוא גנטי? האם גם לשמרים או זבובים יש סרטן?

איפה אתה מרגיש שבאמת רואים אותך?

מה הזמן האהוב עליך ביום?

מה ייחודי בשאלות של מחקר בסיסי?

איך מתאימים שאלה לחוקר ?

איך מחליטים להיות מדען? מהי הייתה נקודת המפנה אשר בעקבותיה יצא למסע חקר ומדע?

איך בוחרים רמה של שאלות בביולוגיה? מה הרצף האפשרי? מאטומים לפריט הביולוגי הבודד ועד התנהגות של קהילות/אקוסיסטם של הסביבה?

מה אפשר ללמוד מגניטיקה של שמרים ?

איך מזהים גנים שגורמים לסרטן?

איך זה מרגיש שמציצים בפעם הראשונה לעולם לא ידוע?  מקור לעולם שלם של מחקר ולשאלות חדשות בעולם ?

האם גילוי סותם גולל על חקר או מייצר חקר חדש?

איך מדען חווה חוסר ודאות ? איך מתמודדים עם ערפל מחקרי ?

איך בוחרים שאלות מראש? איך יודעים אם השאלה שמעניינת אותנו מספיק "טובה" ?

מהי השאלות הבאות בביולוגיה התפתחותית ?

מה יהיה עתיד השאלות בעידן של מהפכת הנתונים ושיטות ניתוח חדשות?  

מה יהיה מערכת היחסים בין מחשבים ומדענים ? איך אפשר להיעזר בהסברים של "קופסא שחורה" ?

מה נשאר ממדע אם נחסיר ממנו את היכולת ההסברית ?

מאיפה הגיע היכולת האנושית לשאול שאלות? במה המערכת הקוגניטיבית האנושית ייחודית שמאפשר לשאול שאלות?

 מה יקרה שבאמת נבין את כל המבנה של הדנא האנושי?

איך תראה הרפואה המותאמת אישית?

מה החיבור בין אומנות ומדע? מה הקשר האסתטי בין האמת המדע ודרך ההסתכלות האנושית הייחודית?

מהי שאלה? מהי שאלה טובה?

זכיתי לצרף למסע שלנו חוקר מיוחד ומוכשר שהוא גם דוד שלי. פרופ' בני שילה, יליד בית הכרם בירושלים למד לתואר ראשון למדעים ביולוגיים ועשה אחר כך דוקטורט בגנטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים.

 הצטרף לצוות החוקרים של המחלקה לווירולוגיה במכון ויצמן ברחובות.

לאחר מכן עשה לימודי פוסט-דוקטורט ב-MIT בקיימברידג' (מסצ'וסטס). לקראת סיום לימודיו בקיימברידג' הוכיח שילה לראשונה שרצפי דנ"א בגנום של בעלי חוליות המקודדים חלבונים פרוטו-אונקוגנים, שמורים בגנום של זבוב הפירות (דרוזופילה). בשנים 1993–2001 היה ראש המחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן.

במהלך עבודות המחקר שלו בהמשך עסק שילה באמצעות שיטות גנטיות מתוחכמות בחקר הרכיבים והבקרה של מסלולי העברת אותות ושל תפקידם בתהליך ההתפתחות התקין. שילה וצוותו חקרו את הקולטן לגורם הגדילה האפידרמי EGF ואת מסלול העברת האותות שלו. בשנים האחרונות הוא שיתף פעולה עם ביולוגים-חישוביים לצורך גילוי הבסיס הכמותי ליצירת דגמי התפתחותיים מדויקים ובחינת תפקידו של החלבון אקטין ביצירת רקמות.

בן ציון שילה היה פרופסור אורח באוניברסיטאות ייל וסטנפורד והיה עמית מחקר במכון רדקליף ללימודים מתקדמים באוניברסיטת הרווארד. הוא חבר בארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית ובמועצתו. כמו כן הוא חבר במערכת של כתבי עת מדעיים, כולל Development, The EMBO Journal ו-Molecular Systems Biology.

על מחקריו זכה בפרס מיכאל ברונו לגנטיקה (2000) ובפרס א.מ.ת (2013) בתחום הגנטיקה, יחד עם גיורא שמחן וגדעון רכבי.

הפניות:

1. פרופ' משה שילה – מדען אדם וסבא שלי
2. בוב ווינברג
3. פרס אמת בני

https://www.youtube.com/watch?v=mQmOnsaIQC0

1. סודות המחקר הגנטי – צילומים של פרופ' בני שילה במכון ויצמן
2. פודקאסט המעבדה עם בני שילה
3. השור של פיקסו ויכולת ההפשטה והפישוט

איזה לקח מסר או תובנה לקחת לעצמך מתקופת הקורונה?

איך רואים השפעה בפרספקטיבה של שנים קדימה? מה אדוות ההשפעה ועל אילו תחומים ?

מהי יזמות? אילו תכונות יש ליזמיות או יזמים?

איך הבית שלה השפיע על המסלול האקדמי שלה?

מה יהיה עתיד כלכלת החלטורה בעידן פוסט קורונה ?

מה משפיע על קרנות הון סיכון בקבלת החלטה האם להשקיע בחברה ?

מה הפרמטרים של שאלות אקדמיות ?

מה ההבדל בין מחקר בסיסי למחקר יישומי ?

למה חברות הוציאו עובדים לחל"ת ? מה היו ההשפעות על החברות והעובדים ?

איך החוזה הפסיכולוגי בין העובד למעסיק השתנה ?

איך יוצרים יצירתיות מרחוק?

איך שינוי חשיבה סביב עולם העבודה יכול להשפיע על הפקקים בארץ ?

האם העבודה מרחוק כאן להישאר ? איך שומרים על יחס נכון בין בית לעבודה? איך שוברים את הלבד ?

מה ייחודי ביום משרד מול יום בית? מה הפעילות שטוב לעשות בבית מול במשרד?

היה לי העונג לשוחח עם גלית קליין לשיחה פתוחה ומרתקת על המסע שלה והשאלות שמעסיקות אותה.

 גלית היא מרצה באוניברסיטת אריאל, חוקרת בתחום של התנהגות ארגונית ויזמות. מנטורית במרכז היזמות והחדשנות של אונ' אריאל, סגנית דיקאן של מדעי החברה והרוח. אמא לשני ילדים חמודים.

איפה שואלת שאלות-

"בהיותי חוקרת חברתית אני כל הזמן שואלת. גם את הנבדקים, גם את הסטודנטים אבל גם סתם אנשים שאני פוגשת. מכיוון שאני מכירה את עצמי, אז הרבה יותר מעניין לי לשמוע מה אנשים עושים? איך הם עובדים? מה קורה להם בעבודה? אני חושבת שאנשים אוהבים שמתעניינים בהם ולכן (כמו שקלוגר טוען), צריך רק להיות בשקט ולהקשיב. זה לא פשוט לאנשים שאוהבים לדבר, אבל אני מנסה"...

שאלות נוספות שדיברנו עליהן:

מה החוזה המחודש שצריך להיכתב עם המשטרה?

מה ייחודי ביזמות מהשטח ?

למה חלק מהעובדים נוטים ליזום  וחלק לא. האם זה קשור רק לאופי או שאולי גם למבנה הארגון ?

איך מתמודדים עם בדידות בדוקטורט ?

מה ההבדל בין שאלות במדעי החברה לשאלות במדעים מדויקים ?

לינק להזמנת ערכת 85 שאלות

https://www.85questions.com/

הפניות:

Ocbהתנהגות ארגונית אזרחית חיובית

Stay say and thrive

חוק בנפורד

זמינות למושג המוות והחיבור לתיאוריית ניהול הטרור ומנהיגות טרנסצנדנטלית

שבוע עבודה של 4 ימים

השפעות עבודה מרחוק על שיתוף פעולה בין עובדים

מנהיגות מעצבת – מודל טווח המנהיגות המלא של באס ואבוליו

הפרק עם אבי קלוגר

https://asking.podbean.com/e/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%91%D7%94-%D7%A2%D7%9D-%D7%90%D7%91%D7%99-%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%A8/

שאלות גדולות:

איך הושפע עולם העבודה מהקורונה. אילו שינויים ישארו ובמה נחזור ליום יום ?

אילו שאלות יעצבו את עולם העבודה הפוסט קורונה?

מה התפקיד של האנויברסליות של הוירוס. הביחד של האנושות דרך פגיעות ?

Time to think and thinking about time.

איפה המהפכה של הקורונה תהיה ביחס למהפכה המדעית? המהפכה התעשייתית? המהפכה הדיגיטלית?

מה זה בעצם עבודה היברידית. פה להישאר? מה המשמעות של המשרד החדש?

איך החוזה בין העובד וארגון השתנה?

איך ההשפעה של פגיעות ואמון השפיעה?

האם מנהיגות משרתת או מנהיגות אותנטית נכנסו יכנסו יותר בעקבות הקורונה או שחזרנו לרגיל?

איך אפשר לעזור לעובדים ועובדות לעבוד טוב יותר היברידית, ואיך אפשר לעזור לארגונים לייצר פתרונות לעולם החדש ולא פתרונות ישנים לבעיות חדשות ואיך אפשר להיות יזמים חברתיים בלי לעשות אקזיט כדי לממן את זה ?

איך הקורונה השפיעה על תהליכים של גיוון והכללה ?

זכיתי לצרף למסע שלנו את הדס אלמוג לשיחה פתוחה וכנה על נקודת מבטה הייחודית ועל המחשבות והשאלות שלה על העולם החדש ועולם העבודה אחרי הקורונה.

הדס אלמוג היא יועצת אסטרטגית לסטרטאפים בצמיחה ול HR Leaders לגדול מהר ונכון, וגם מומחית לתהליכי גיוון והכללה בארגונים גלובלים. בעלת 20 שנות ניסיון כסמנכ”ל משאבי אנוש בארגוני הייטק גלובליים. משאבי אנוש בסלקום, אפלייד מטיריאל ס, NICE, , WalkMe ,Amdoc

 יועצת אסטרטגית בתהליכי טרנספורמציה של העולם החדש לארגונים והנהלות.

מלווה ארגונים והנהלות לצמיחה, לבניית תשתיות, תרבות מחברת טרנדים ליום יום ולפרקטיקה בשפה פשוטה ויישומית, ועושה סינתזה של העולם החיצוני והפנימי, לכדי תובנות ויישומים

 נבחרה ע"י Tech12 של קשת, להיות ה top voice ככתבת תוכן בסושיאל שמשפיעה על ההייטק הישראלי מרצה בקורסי מש"א, בתוכניות יזמות באוניברסיטה, בפורומים של מנהלים : על צמיחה של סטרט אפים ועל התאמת עולם העבודה החדש, על חדשנות של משאבי אנוש ועל תפיסת תפקיד ויכולת השפעה אסטרטגית כותבת תוכן , מאמרים ובלוג.

"מה שמניע אותי הם כנות, אמת – אותנטיות רדיקלית כפי שאני קוראת לה – פגיעות ואומץ. זה מה שנוגע באנשים, מעורר בהם השראה ורותם אותם לפעולה. אני מאמינה שאפשר לשנות, וכדי לפרוץ דפוסי מחשבה ואזורי נוחות, צריך להיות לפעמים קצת "משוגעת".

שאלה טובה היא כמו השפעה של תיון בתוק מים חמים. – אותנטית רדיקלית,

מושגים:

זמן

עבודה

משרד /מיקום

מחוברות

אמון

פגיעות

      שחיקה   

פוקוס

גבולות פנימיים וארגוניים

נסיעה בדרכים – פתרון ירוק ופתרון זמן וקשב. פקקים ועובדה מרחוק.

מיקרו ומאקרו מאנגמנט.

ביטחון פסיכולוגי

פרודוקטיביות ומשימות מודל MIT

לינקים:

כרמן סנדייגו - https://www.youtube.com/watch?v=83E4LDAnRHM

פרנק סנודן – מגיפות ושאלות הגדולות.  https://newmedia.calcalist.co.il/magazine-02-04-20/m03.html

חיבור למוות ושאלות גדולות.

פרק עם הרב משה פרידמן – מומלץ!

https://geekonomy.net/2022/06/28/geekonomy573/