The Weekly Rav Kook Podcast – Details, episodes & analysis

Podcast details

Technical and general information from the podcast's RSS feed.

The Weekly Rav Kook Podcast

Alef Lewitt

Religion & Spirituality

Frequency: 1 episode/23d. Total Eps: 24

Ever wanted to delve into the teachings of Rav Kook but don't know where to begin? Have you ever felt discouraged or confused by his poetic style of writing, but still aspire to reach a reasonable level of understanding and real-life applicability of his deep teachings? Then I invite you to join me on my journey of increasing familiarity and understanding of Rav Kook's powerful messages, as we open our ears, minds, and hearts to what his teachings have to offer us today.

Read moreCollapse

Site

RSS

Apple

Recent rankings

Latest chart positions across Apple Podcasts and Spotify rankings.

Apple Podcasts

🇨🇦 Canada - judaism
03/09/2025
#98
🇨🇦 Canada - judaism
02/09/2025
#75
🇨🇦 Canada - judaism
01/09/2025
#54
🇨🇦 Canada - judaism
31/08/2025
#54

Shared links between episodes and podcasts

Links found in episode descriptions and other podcasts that share them.

See all

RSS feed quality and score

Technical evaluation of the podcast's RSS feed quality and structure.

See all

RSS feed quality

To improve

Score global : 42%

Publication history

Monthly episode publishing history over the past years.

Year

Latest published episodes

Recent episodes with titles, durations, and descriptions.

See all

23 - Haggada03 - *Bonus Episode* - Asher Kideshanu B'Mitzvotav

Sunday, April 7, 2024 • Duration 24:16

What does it mean that Hashem "made us holy through His mitzvot"? Does this have anything to do specifically with Pesach?

1. Actions of Kedusha uncover our latent joy and passion for Hashem and His Mitzvot

קדשנו במצותיו – זמן חרותנו. האידיאליות האלהית חיה היא במלואה בכל פנה ונקודה של חיים זמן ומקום ומקוריהם ותולדותיהם לאין־תכלית בגדול ובקטן. תכן החול איננו כי־אם מסוה המסתיר, הפועל תעלומה על כל זהר־האורה של החיים הנחמדים והחביבים, שבנעם־ד' המה מפכים והולכים במלא־עולמים, במלא־נשמות, ובמלא־חיינו פנימה. הקדש בא במועדו ומסיר את הצעיף, מגלה פני הלוט, והאורה הקדושה בכל חמודותיה, הנה נראה, מלבבת היא אותנו, בנעימות־שיחיה, מרוה אותנו נחת משד תענוגיה, והננו מתענגים על ד' ועל טובו, ולבבנו מתמלא רום ועדן ברווי תענוגים, "אז תתענג על ד'", ובאים אנו מרוב שקיקת חדות דודים להשתעשע במצותיו אשר אהבנו אהבת־נפש לעולמים, אשר אהבנו סלה ממקור נשמותינו מראש צורים ועד אחרית כל ימי־עולמים ודורי־דורים, אשר אהבנו בחמדת כל לבב מתוך הכרת־עז מלאה, לבית נשמתית, טבעית, שכלית ומזגית, "אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו".

2. The unique particularity of Pesach/Leil Haseder in this regard

ובליל התקדש חג והננו מלאי גאולה מלאי חרות עליונה וחרותנו משחררת את רוחנו ורוח כל היקום, מגלה את האשר הצפון בנו פנימה, כי רוח אל חי העולמים בנו חי, "בקרבך קדוש". והחיים כולם באים למעמדם ורוחנו רואה את יקרת ערכם, את גדל שוויים ואת רוממות תשוקת תקותם, אשר תבא בטח, "בטחו בד' עדי־עד, כי בי־ה ד' צור עולמים". ומתוך מקרא־הקדש אשר לחג הקדוש הננו עומדים על המצפה ונחזה את רוח־החרות ההולך ונגאל, העולה במעלותיו מתוך כל עצמת הסבוכים, ומתוך המאפליות נראה נהורים, ונפשנו תגיל בד' תשיש בישועתו וכל עצמותינו תאמרנה: ד' מי כמוך!

3. The eternal/far-reaching nature of tonight’s Geula

וגאולתנו גאולת־עולמים היא, חודרת היא בכל מרומים ובכל מעמקים, רעיוננו העליון, הרחב מכל מרחבי מרומים, שבכבלי העבדות, של הגות רוח בן־אדם תולעה וחכמותיו הזעירות, חפצים הם בני־אדם, מלכי־ארץ והמון־לאומים, לאסור אותו בהם, מראה הוא בימי חג חרותנו, וביותר בכל גדל בלילה הזה, "בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך", את חרותו המוחלטה.

4. Our existence is a testimony to our past, present, and future victoriousness and reality of our at-times-hidden strength of life

נצחנו והננו מנצחים את כל, וההוד והנצח עמנו לנצח עוד עדי־עד, שרינו עם אלהים ועם אנשים ויכולנו, והננו עדים חיים וקימים, שחיה בעולם נשמת־עם כזאת, שאין קצה לתעלומותיה, שטללי כל אורות־עדנים היותר עליונים מרוים הם אותה ולרגעים ישקוה.

Read moreCollapse

22 - Haggada02 - Kadesh: Bring Your Personal Kedusha

Friday, April 5, 2024 • Duration 22:41

Why the irregular articulation of "kadesh" in place of the usual- "kiddush"?

It's connected to something unique about the Jewish People and our relationship as individuals to our nation and our God, which is initialized on Pesach, when we left Mitzrayim, and each Leil HaSeder since.

קדש.

1. The symbiotic relationship between Klal Yisrael and each Jew

כי חלק ד' עמו, יעקב חבל נחלתו. והנחלה היא נחלת אמת.

המאורעות שעליהם יתנחלו הדורות בציוריהם הקדושים הם דברים של אמת מעשית, שע"פ התפיסה היותר פרטית היא לעולם איננה משתנית מאמתתה. ע"כ יש בכחה לתן כח חיים פרטיים לכ"א ואחד מישראל, עד שכל ציור פרטי שבכל נפש יחידה היא מוסיפה בו אור וחיי עולם לה ולדורותיה, עד שיש ביד כ"א מישראל לתן כח־קדושה מצדו אל היום, לקדש את היום.

2. How this comes out specifically regarding Kiddush, being zecher l’yetziat Mitzrayim and doesn’t lose its potency

ע"כ שורש הקידוש הפעלי ביותר, הפרטי, הפועל מצדינו על היום, הוא נובע ביציאת־מצרים, מהתגלות האמת המעשית שאינה יכולה להשתנות בבהירותה הכללית ג"כ אצל כל יחיד ויחיד.

3. This is unique to Am Yisrael, as opposed to other nations

וזהו כח החירות, היציאה מבית־עבדים, שכל הפרטים שבכל אומה ולשון אי־אפשר להם שיהיו נכללים בהמוסר הרוחני של עמם אלא אם יהיו עבדי הכלל, כלומר רק מושפעים ונפעלים ממנו, אבל אי־אפשר כלל להם מצד פרטיותם לשאוב ציורי אמת, הראויים להיות עומדים וקימים ופועלים, ממקור הכללי שלהם, באורח חירות של אמת מוחלטת, מה שא"כ ישראל זרע אמת "אך עמי המה בנים לא ישקרו ויהי להם למושיע". השי"ת ביחודו האמיתי לעד הוא להם למושיע. ואינם צריכים [עמו אל] נכר ומושיע אין בלתו, וכח האמת האלהית, שהוא מקור הקדושה הכללית של ישראל, נותן כחו בהם לכל יחיד] פרטי, להתקדש בכח עצמי ולהעשות בזה [מוכן להוסיף קדושה] מיוחדת מצדו ליום.

4. Why we highlight this specifically on kiddush of the beginning of Pesach, and call it “kadesh”.

ע"כ ברגש קודש כולו אומר [בליל התקדש] חג זה, מקור יסוד לכל מועדי ד' כולם, לשמירת הזכרון הכללי, ההולך ומאיר ג"כ בכל הפרטיות הציוריות לכלל יותר גדול, הכולל את] העושר של הנקודות החיות המתוספות בו בכל [המדרגות הפרטיות שבמהלך ] הקדושה של ישראל, דקדשינהו לזמנים, נאמר לכל יחיד ויחיד שבישראל להכיר את ערך פעולתו, זורע צדקה שכר אמת קדש.

13 - "Human Becomings" - Shleimut v'Hishtalmut

Saturday, January 14, 2023 • Duration 28:10

Are you goal oriented? Do you sometimes feel stressed or impatient about 'getting there already'?
Rav Kook, in this fundamental teaching, highlights the importance of a healthy, God-oriented mindset which finds the calm and joy, within the journey itself.

עין איה / ברכות ב / פרק שישי–כיצד מברכין / ברכות מג ע"ב

נט

ואל יפסיע פסיעה גסה, דאמר מר פסיעה גסה נוטלת אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם, ומאי תקנתיה להדר לי' בקידושא דבי שמשי.

INTRO: Relationship between external behavior and internal state

פעולות הגוף ותנועותיו מורים על תארי הנפש וכוחותיה, וכן הם מטביעים פעולתם על הנפש. והנה משתנות דעות בנ"א ע"ד העמל באמצעיים המגיעים אל כל תכלית.

(1) Contrasting the two models of attitude

האדם הבלתי שלם בשכלו ומדותיו ולא קנה דעת את ד' על מדה נכונה בנפשו, יהי' בנפשו רב המרחק בין התכלית להאמצעיים, עד שאם ישא נפשו לאיזה תכלית תהי' כל מערכת האמצעיים עליו למשא כבד, ותקצר נפשו מסבלם, וימהר בהם בחפזון נמרץ ונפשו לא תדע שלו. כי אם הומה הוא אל קיבוץ ההון, הנה ישים תכליתו בקיבוץ איזה סכום שמתאוה, יאבה לחתור בכל עז להגיע אל תכליתו, והעסק באמצעיים יהי' לו לדבר שבא לו שלא ברצונו. ממצב נפשי כזה בא גם בתנועות הגוף פסיעה גסה, שנפשו המורגלת לבלתי מצא חפץ בעסק האמצעיים, מורגלת היא ג"כ לצייר כל מטרה בסגנון כזה בערכם של האמצעיים, ע"כ ייגע את עצמו להפסיעה פסיעה גסה כדי להסיר מעליו עסק האמצעיים.
אמנם האיש השלם, שיודע אמיתת מציאותו באשר הוא אדם מצטרך אל המון פעולות, יכיר בכולם תכלית נשגבה, והוא העסק בההבאה את עצמו אל שלימות נפשי וכל מין שלימות. כי העסק והעבודה שהוא פועל על מהלך השלימות ראוי שיהי' חביב ורצוי אל האדם מצד עצמו, ע"כ הוא מוצא תמיד מנוחה בכל פעולותיו, וע"ז נאמר בכל דרכיך דעהו, ומזה בא מעמד תנועת הגוף ג"כ במנוחה, שאינו מפסיע פסיעה גסה.

(2) Minor tangent - why the “goal oriented” approach is only a significant chisaron/lack for some people.

ע"כ הפסיעה הגסה היא גנאי לת"ח, אם שאינה כדאי להיות גנאי לע"ה, שבאמת לפי השקיעה הבהמית שאפשר להמצא בחק ע"ה, היא הגנה נאותה מה שעכ"פ מרגיש הוא בפנימיות נפשו שהתקשרו אל התשוקות הבהמיות מצד עצמם אין זה מטרה אנושית, ולהגיע למדרגה הגבוהה שתתישב נפשו בעסק האמצעיים מצד שהוא צועד אל התכלית זאת אינה ביכולתו. ע"כ העדר המנוחה בעסק האמצעיים, שמזה בא מעמד נפשי המביא ג"כ לידי פסיעה גסה, אינו גנאי לו כפי מדת השכלתו.

12 - Can I really want what Hashem wants?

Saturday, January 7, 2023 • Duration 17:55

Undoubtedly, our relationship with Hashem includes a combination of excitement and resonating with the goodness of His Torah and Mitzvot, along with 'pushing ourselves' to carry out our religious obligations, whether we feel like it or not.

After relating to the Rambam's view and weaving in divrei Chazal, Rav Kook sheds light on these two models, and teaches us how the joy of resonating with Hashem and His mitzvot, is a key to being able to get a taste of our reward, a glimpse at olam haba, while still in this world.

אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה.

INTRO 1 - Background/Gemara:

a) the seeming exclusivity b) one is the means for the other

צדיקים לאורה וישרים לשמחה (תענית טו.).
האורה מרבה שמחה בטבע הנפש, כמש"כ "(ליהודים היית) אורה ושמחה". וא"כ נעם השמחה הוא התכלית, והאורה היא האמצעי לה.

INTRO 2 - The Rambam: difference between כובש and ישר

והנה ההבדל בין צדיק לישר מתבאר ע"פ דברי הרמב"ם בשמנה פרקים (פ"ו) בענין ההבדל בין הרוצה מרצונו הטוב ללכת בדרכי ד' ובין הכובש אה יצרו.

The actual difference between the two

כי מי שטהר את לבבו ועשה רצונו כרצונו של הקב"ה הרי הוא דבק ממש בהשי"ת, בחיים האמתיים, בלא שום אמצעי כלל, אבל הכובש את יצרו הרי רצונו נפרד הוא מצד עצמו, אלא שהתורה, שאינה עדיין עצמית בו, מאירה את חשכו ומנחה אותו ללכת באורח ישר, ועי"ז הוא משיג שמחת עולם בעת הגמול.
נמצא, שלצדיק, הכובש ומצדיק את מעשיו, אע"פ שאין לבו בעצמו ישר, האור הוא זרוע, כזריעה הניכרת רק לאחר זמן, שאע"פ שהוא צריך לכבוש אפלת יצרו ואינו מרגיש את עצם האורה של האהבה, שיזכה בה עצמה לשמחה, מ"מ ע"י שעושה רצון השי"ת בתורה ומצות זרוע לו האור, שיקצרהו ברנה עת יבא על שכרו, וע"י אור התורה יבא לשמחת עולם בהנאה מזיו השכינה.
אבל לישרי לב, שישרו רצונם כרצונו של השי"ת, שהוא נמשך לו מרוממות כבוד גדלו, הם משיגים בנפשם עצם השמחה, ולא רק באמצעות האור, והם רואים עולמם בחייהם.

11 - Chassidim, Mitnagdim, and Enlightenment

Saturday, December 31, 2022 • Duration 20:19

Rav Kook made aliyah at the very beginning of the 20th century, and witnessed an overwhelming secular culture in Eretz Yisrael. That reality directly influenced his writing at that time, which took the form of two works, one of which was אדר היקר, a tribute to Rav Kook's father in law, the אדר"ת (Rav Eliyahu David Rabinowitz Te'omim).

In his esteem for his father-in-law, Rav Kook likens his greatness to that of the healthy and ideal combination of the emphases of Chassidut and its oppositon, respectively.

In this week's episode, we explore Rav Kook's descriptions of Chassidut (the original Chassidut as it was when it began) and the Mitnagdim, as well as their coming onto the stage of history in the wake of the Enlightenment period.

(1) Descriptions of Chassidut and its opposition and the things that each emphasized

החסידות, שבאה לרומם קדושת המדות, קדושת האמונה, ההכרה הכללית בקדושתם של ישראל ומעלתם, להגדיל את רגשי הקדש, הנרדמים בלב בטבע, ע"י רוממות ערך התפלה, ולעומתה ההתנגדות הכללית, שדאגה הרבה ליסוד המעשי שלא יתמוטט ע"י ההתגברות של הנטיה אל הרגש, ועל הפרטים, שהם מעמידי הכללים, שלא יתטשטשו, ע"י הנטיה אל הכללים, ועל כח הדמיון, המתעורר גם ע"י התרגשות של הרגשות טובות, קדושות ואמיתיות, שלא יעבור את גבולו, ויביא תוצאות רעות ומרות לכלל האומה לדורות הבאים.

(2) Despite these differences, they also had a shared agenda

שני הכחות הללו התחרו זה בזה, לנטע כל אחד את הטוב אשר יראה בחבירו עפ"י אותו הצביון המיוחד לו, ושניהם יחד היו חמושים נגד ההשכלה הברלינית ;

[

Digression: The Enlightenment and where it went wrong

אשר אף שהיתה מוצאת יסוד נכון לה באומה בתור תביעה אנושית כללית, שתוכל רק להיות מצטרפת ומלוה את היסוד העקרי, האידיאל הלאומי היסודי, אהבת שם השי"ת, ואהבת תורתו ומצותיו, ובכלל גם אהבת המוסר הישראלי דוקא ע"פ אותה המטבע שחקקה לה האומה לדורותיה, ע"פ השפעתה של תורה, המחוברת מקדושת שם ד' אלהי ישראל, וקשר ברית אבות הנצב עדי עד בעומק החיים הטבעיים והפנימיים שלה בכללותה, שמכל אלה יחד נובעת היהדות המעשית בכל פרטיה קדושתה והדרה. ואם היתה אותה ההשכלה שומרת את תפקידה, שלא להתנשא במקום אידיאל כללי, ע"י התעטפות בטלית של תכלת, לא היתה מוצאת כ"כ מכשולים על דרכה. אבל היא התנשאה מיד לתפוס את רסן האומה בידה, ולשפוך במקום ממשלה חומרית, ממשלה רוחנית על בני הנעורים,

10 - The Torah+Tefilla combo: Fusing Miraculous with Natural

Saturday, December 24, 2022 • Duration 15:48

Are Torah-learning and Tefilla simply two separate parts of our relationship with Hashem?
Or, perhaps, do they actually feed off of each other, and use each other to create a more whole relationship?
Perhaps one without the other may actually be not so good...

10 - The Torah+Tefilla combo: Fusing Miraculous with Natural

עולת ראיה, עניני תפילה, תפלה ותורה

1. The role of Tefilla

התפלה משמשת להכניס את כל התורה וכל העבודה, כל החכמה וכל ההופעה, בתכונה טבעית, ומעמד נפשי קבוע, והיא חיי השעה, כלומר, שמחיה את השעה, להיות עומדת ישר מול יניקת שפע חיי עולם.

2. The role of Torah, and the potential problem when it lacks Tefilla with it

אבל התורה חיי עולם היא, למעלה מהטבע, וכשיש טבע אז מעלת הנסים גדולה ועליונה מאד, אבל כשהטבע מתדלדלת נקראים הנסים טרחא כלפי שמיא וגרעון של שינוי סדרי בראשית, "כמה גרוע אדם זה" (אביי-שבת נ"ג:).

3. How Tefilla addresses that problem

והננו מתפללים להעמיד את הטבע, למען יהיו כל חיי עולם מבוססים אצלנו ומכוונים לקביעות תכונת חיי שעה, המופיעה תמיד בקרבנו, "כל הנשמה תהלל יה", על כל נשימה ונשימה הילול מיוחד, ומתכפל שעה ועולם והיה לשעשוע. "בחקותיך אשתעשע – ואשעה בחקיך תמיד".

Read moreCollapse

09 - Modeh Ani, an Admission of Thanks

Saturday, December 17, 2022 • Duration 16:49

How can we transform those intial moments of waking up in the morning to something more meaningful than the often "drag" of getting out of bed to begin another day?
Why is the term for "thanks" the same as the term for "admin" in the Hebrew language?
Rav Kook sheds light on both of these, as he opens up his writings on the siddur, in his work, Olat Re'iya.

עולת ראיה עמוד א

The practical and spiritual results of expressing “hoda’a”/’thanks’

מודה. ראשית ההופעה של צהלת החיים מביאה עמה את השמחה העליונה בחדות הקודש, שהיא מתבטאת בכל מלא הודה בבטוי "ההודאה". הכרת התודה לאלהי עולם, אדון כל המעשים, המחיה חיים בטובו, היא אוצר הטוב, הכולל בקרבו את כל התוכן של מילוי החובה וכל התוכן של העידון הרוחני ממלוא תנובת האהבה בחוברת, והנשמה מתנהרת בה ומתמלאה אורה ושמחה.

The choice of word “מודה” specifically, to be used as the word for “thanks”

ההוראה הלשונית של חובת הודאה, בבטוי "מודה" ביחוד, משותפת היא להודאה מגזרת תודה, הבאה מתוך הכרת הטובה של המיטיב, ומגזרת התודות והודאה על האמת. והדברים מתאימים זה לזה.

צהלת החיים הראשונה, הפוגשת את האדם בהקיצו משנתו ומוצא הוא לפניו עולם מלא וחדש בכל מלואו וטובו, היא מרימה את אור השכל הפנימי להכיר את אור החיים וזיוו ביסודו,

ותחת ההשקפה העכורה החמרית, שהיא מוטבעת בטבע הבשר, מתעלה הרוח להשקפה אלהית צחה, לראות את נשמת אור חי העולמים ביפעת מפעלה.

והאדם ברגש תודתו מודה הוא על האמת, ומקיים את עומק אמתתה של ההכרה הרוחנית, ומעיד על כל אור החיים והיש, שהוא נובע כלו ממעין הטוב ומקורו, ממקור חסד עליון, המשפיע שפעת חיים לכל המון עולמים וכל יצוריהם.

Read moreCollapse

08 – “Responsible Borrowing” from Other Cultures

Sunday, December 11, 2022 • Duration 21:44

עין איה שבת | פרק שני | פסקה יב

(שבת כא:) "שכשנכנסו יונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל".

יחש ישראל אל אוה"ע, חכמתם מנהגיהם ונימוסיהם, כבר פרשו חז"ל ההפרש שבין הקובלנא של "וכמשפטי הגויים אשר סביבותיכם עשיתם" לאותה של "וכמשפטי הגויים אשר סביבותיכם לא עשיתם", כמתוקנים שבהם לא עשיתם כמקולקלים שבהם עשיתם. (סנהדרין לט:)

אמנם העשיה כמתוקנים שבהם גם היא צריכה שמירה יתירה שלא ימשכו אחריהם לעשות ג"כ כנימוסים המקולקלים.

1) What should be our guiding principle towards “safe borrowing”?

והיסוד הנאמן להנהגה בזה הוא, שישראל צריך שישמור את רוחו ולבבו מכל משמר, אם לפעמים יראה דבר טוב, הנהגה ישרה ותיקון ישובו של עולם בעמים ויקחם להביאם לגבולו, יראה שלא רוח העמים בכללו יכנס לתוכן חייו הפנימיים, כי בהכנס רוח העמים לתוך חייהם של ישראל אז אין מעצור ואין מעמד. אז כבר נהדף רוח ישראל ממקומו ועל כסאו ישב זר, כ"א רוח ישראל צריך שיהי' איתן וקבוע בלב.

Our own tradition remains our primary and sturdy anchor and defines our overall direction as a people and as individuals

התורה והמצוה וכל המדות הקדושות שהן שייכות לה, צריכות שיהיו חסנם ומעוזם של ישראל.

Whereas that which we learn/borrow from the other nations, should be:

ומצד החיצוני והטפל שבחיים, מצד צורך השעה וישוב העולם, יפנה לפעמים לקחת מכל דבר טוב שימצא אצל הגויים אשר סביבותיו.

וכ"ז שרוחו בקרבו איתן ונאמן לשם ד' אלהי ישראל ותורתו, הדבר אינו מצוייר כאילו הגויים נכנסים אל גבולו ונוגעים בנחלתו, כ"א הוא יבא לקחת מאתם, או המה יביאו לו את הדרוש לו לקבל מהם, יפיפיתו של יפת באהלי שם.

2) But what is the unfortunate other possibility -

אבל כאשר רוח יון , לעשות , הישראלים ע"פ המדה היונית, כיון שנכנסו להיכל, טמאו כל השמנים שבהיכל, לא פסלו רק את עצמן של אותן הדיעות והתכונות שנפגמו ע"י המגע עם התרבות היונית ההוללת, כ"א הדבר פעל על כל המערכה של הדיעות והמדות המעשים והתורות, לתן בהם טעם לפגם, להורידם מקדושתם ולמנע פעולתם הטובה והקדושה על עם ד'.

07 - Tapping into our natural desire to be connected to Hashem through learning Torah

Saturday, December 3, 2022 • Duration 14:19

Sometimes, we feel deep down that we want goodness, we want closeness to Hashem, even if we can't fully articulate why.
How we get in touch with this higher sense, "on demand".

Rav Kook sheds light on the nature of this desire, and how we can unlock it within ourselves, to bring more strength and joy to our lives.

Section 1: How notto approach Hashem/turn to Hashem. And how we should.

לא בעצבון, לא בפחדנות, לא בחלישות סנטימנטלית, צריכים לפנות אל האור האלהי, אלא בידיעה ברורה, שמה שנובע ממעמקי הלב, להיות מתקרב אל האלהים, זהו חוש טבעי שלם ובריא, ולא חוש טבעי סתם, אלא החוש הטבעי היסודי של הנשמה, שנובע באדם מנשמת חי העולמים, מנשמת כל היקום, כל היש.

Section 2: How to get more in touch with that healthy form of turning to Hashem - for all people

וכל מה שיוסיף דעת, שיוסיף הארה רוחנית, ובריאות גשמית מסודרה, כן יאיר בקרבו האור הנפלא הזה להיות לו לנר על דרך חייו.

Section 3: How Am Yisrael in particular accomplishes this through Torah

וישראל, כל מה שיעמיק יותר בתורה ידע ויחוש כמה מרומם ונשגב, כמה אמת ואמיץ הוא האור הגדול הזה, וכמה הוא תופס את החיים כולם, את הליכותיהם הכלליים והפרטיים, ולא ירצה בשום אופן להיות חי חיים אומללים, מגושמים ומזוהמים, חשוכים ואפולים, שאין אור אלהים חיים, מקור החיים, החכמה והבינה, החסד והגבורה, התפארת והנצח, ההוד והיסוד, הממלכה וכל הסתעפותיה, באור הדעת הזולף והולך ממרומי מרומים עד ממעמקי עמקי עמקים, מתפלש בהם, ויגיל וישמח ויחזק ויאמץ כח בעזוז ד' ואור קדשו.

Read moreCollapse

06 - Pursuing Holy Pleasure

Saturday, November 26, 2022 • Duration 13:19

The battle to overcome phsyical desires in the name of a holier purpose seems difficult, given that the former is so instinctive, so built-in.
Rav Kook sheds light on how physical pain or suffering can be a catalyze to awaken us to a perception that can assist us in reaching higher, holier forms of pleasure and fulfillment.

עין איה, שבת ב, קפח

Section 1: The negative results of the intense pull of our natural, physical inclinations

והנה בכלל יצר ד' את האדם שיהיו כחותיו הגופניים חזקים ואיתנים, מהירים במשלחתם וחשים לעבודתם, ומהם תוצאות לנטית התאוות העוברות פעמים רבות את גבול היושר והאמת, והמחשיכות את אור הנשמה האלהית המכינה את אושר הנצח אל האדם והמציאות כולה.

Section 2: Our higher, inner, spiritual component cannot win in battle against the physical inclinations, due to its built-in slower pace

והשכל, ההארה הרוחנית שמאור ד' המאיר לאדם דרכו, איננו יכול להתחרות במרוצתו עם הכחות הטבעיים, ע"כ ירבו חטאי האדם וירידתו המוסרית, וכאשר סוד היצירה האנושית מחייב כך, שיהיו כחות הטבע וחפץ החושים מהירים ואיתנים, והשכל יעשה דרכו לאטו, שדוקא מאופן גידול כזה יצא צלם דמות האדם וצורתו כפי התעודה שנתן לו יוצרו;

Section 3: The role of suffering in returning our focus to spiritual pleasure and help us win the battle against our physical inclinations

ע"כ למלאות את המדה שהשכל וההכנה המוסרית, שיסודה אור תורה ויראת ד', אינה יכולה להגיע עד אותה המהירות של החושים הטבעיים ותולדותיהם שאין עמהם כ"א חפץ הנאתם הפרטי, הוכנו היסורים הכלליים שהם מחכימים את כלל האדם, להבין שאין תעודתו נמצאת בשפלות חיי העונג של החושים והדמיון, כאשר יראה כי שקר נסכם. וממילא יתרומם להסתכל בתעודתו ולמצא מקור חיים לנפשו בעונג נצחי ונשגב שיביאהו לדעת ד' ודרכיו ולדבקה באהבתו ובצדק ומשרים וכל מעגל טוב.

Read moreCollapse

The Weekly Rav Kook Podcast – Details, episodes & analysis

Podcast details

Recent rankings

Apple Podcasts

Shared links between episodes and podcasts

RSS feed quality and score

Publication history

Latest published episodes

Related Shows Based on Content Similarities

Related Shows Based on Content Similarities

Apple Podcasts

Spotify

The Weekly Rav Kook Podcast – Details, episodes & analysis

Podcast details

Recent rankings

Apple Podcasts

Shared links between episodes and podcasts

Other9

RSS feed quality and score

Publication history

Latest published episodes

Similar podcasts and content

Related Shows Based on Content Similarities

Related Shows Based on Content Similarities

Other9

Apple Podcasts

Spotify