הטקסטים שסופקו לניתוח ולמענה על שאלות נלקחו ממספר מקורות שונים, העוסקים בעיקר בהגותו ובדמותו של משה מנדלסון (1729–1786) בהקשרים היסטוריים, פילוסופיים ותרבותיים, וכן בדמויות ורעיונות נוספים הקשורים אליו, כגון שפינוזה, ג'ון לוק, הרמן כהן, החזון איש ואירועים היסטוריים ביהדות גרמניה:
"15 - משה מנדלסון - חלק א: שפינוזה ולוק – רקע להגותו של מנדלסון" (מתוך ערוץ "האוניברסיטה הפתוחה"): הרצאה המהווה רקע להגותו של מנדלסון, הכוללת דיון באתגרי המודרנה (חילון, היסטוריציזם, עליית הלאומיות היהודית),, וכן סקירה של רעיונותיהם של שפינוזה (בדגש על ה"מאמר תיאולוגי-מדיני" והפרדת דת ממדינה),,, וג'ון לוק (בדגש על סובלנות דתית והיעדר כפייה באמונה),,.
"מנדלסון, שפינוזה וכהן: סמכות החוק ביהדות" (הרצאה של ד"ר יעקב קולר): דיון ממוקד בשאלת סמכות החוק ביהדות, המעמיד את מנדלסון (בעיקר בספרו "ירושלים") באמצע שבין שפינוזה (הפרדת דת ופילוסופיה, חוק טקטי) להרמן כהן (החוק כ"חומת מגן" למונותיאיזם),,,,.
"משה מנדלסון | שיעור 5 - אתגר המודרניות | פרופ' שמואל פיינר" (מתוך ערוץ "בית אבי חי"): שיעור העוסק באתגר המודרניות ובספר "ירושלים" של מנדלסון (1783), המתאר את התמודדותו עם אתגרי המדינה האזרחית, סובלנות דתית, ורעיונות הנאורות,,,. הוא מציג את תפיסתו של מנדלסון לגבי הפרדת דת ומדינה ואת ההבחנה בין אמיתות נצחיות (אוניברסליות, מושגות בתבונה) לחקיקה של התגלות (המצוות, מחייבות את היהודים),,.
"משה מנדלסון: הפילוסוף והמיתוס שלו" (הרצאה של שמואל פיינר): סקירה של דמותו של מנדלסון כ**"יהודי הכי מפורסם בעולם", המייצג נקודת מפנה בהיסטוריה היהודית, תוך התייחסות למתח האישי והציבורי** שחווה (כאדם נאור ועם זאת מוגבל בזכויותיו), לפרויקטים המרכזיים שלו (כגון ה"ביאור" ו"ירושלים"), ולמיתוסים המנוגדים שנוצרו סביבו (כאבי ההשכלה מול דמות דמונית),.
"גלגולי דמותו של מנדלסון בתרבות הזיכרון היהודית-גרמנית": דיון היסטוריוגרפי על האופן שבו עוצבה דמותו ומורשתו של מנדלסון בתרבות הזיכרון היהודית-גרמנית לאורך המאה ה-19 ועד תקופת השואה (ברפובליקת ויימאר ובגרמניה הנאצית), כולל התייחסות למיתוס המנדלסוני כ"משה השלישי",,,,.
"החזון איש: האיש, החזון והיצירה התורנית" (הרצאה): סקירה ביוגרפית והגותית על רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש"),, תוך דיון בחזון "עולם התורה" שלו בארץ ישראל,, וכן בפסיקותיו השנויות במחלוקת (כגון מכירת קרקעות בשנת שמיטה, קו התאריך בהלכה, מעמד היהודי החילוני כ"תינוק שנשבה", איסור על יום זיכרון לשואה), ובפגישתו עם דוד בן גוריון,.