בפרק זה נצלול לשאלה הבוערת: כיצד ראוי ללמד תנ"ך בבתי הספר בימינו?אחת התגובות הנפוצות של מאזינינו במהלך השנים היא: "ואללה, אם היו מלמדים אותנו תנ"ך בבית הספר בצורה הזאת - לא היינו שונאים את לימודי המקרא בזמנו". רבים מוצאים עניין בתנ"ך רק כאנשים בוגרים, אבל ה"טראומה" מלימודי התנ"ך בתיכון מלווה רבים שאינם זוכרים חסד נעורים, בלשון המעטה, למקצוע הזה ובוחרים להתרחק מספר הספרים בבגרותם.

בפרק זה אם כן, נדון בחינוך  - נשוחח על הפער בין לימודי התנ"ך המסורתיים לבין גישות מודרניות המשלבות מסורת בצד היסטוריה, חקר המזרח הקדום בצד פרשנות מסורתית, קריאה ביקורתית של הטקסט בצד ניתוח ספרותי מפוקח. נבחן האם יש מקום ללימודי תנ"ך במערכת החינוך המודרנית, הממלכתית, ואם כן - באיזה אופן יש ללמד תנ"ך כדי? מהי הדרך הנכונה ללמד תנ"ך בעידן המודרני? מה לא עובד בשיטות הלימוד הנוכחיות? כיצד ניתן לשפר את חווית לימודי התנ"ך עבור התלמידים? עד כמה הדבר תלוי במורה ואהבתו את המקצוע?

על כל זאת ועוד נשוחח עם פרופ' נילי וזאנה מהחוג למקרא באונ' העברית ובחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, וראשת תכנית רביבים, עד לאחרונה יו"ר ועדת המקצוע בתנ"ך בחינוך הממלכתי.

האזנה נעימה,
יותם

מהי אמת היסטורית? אפשר בכלל לדעת מה זו "אמת היסטורית" בהקשר של הארכיאולוגיה המקראית? האם הסופר הכיר את התקופה מבפנים או שהוא כותב את הדברים ממרחק הזמן? מה יותר חשוב בארכיאולוגיה– ה"אמת" או "ההקשר"?האם ניתן בכלל לבקש מהארכיאולוגיה לנסות ולהוכיח סיפור וסיפור מקראי בפרט? האם ניתן, בעזרת הארכיאולוגיה, לצייר סיפור אלטרנטיבי למה שהמקורות הכתובים, ביניהם גם המקרא,מספרים לנו?בפרק זה אנו משוחחים עם ד"ר חגי משגב, מהאוניברסיטה העברית בירושלים ודנים בנושאים שחלקם שנויים במחלוקת גם בין החוקרים עצמם כמו למשל:האם יציאת מצרים התרחשה או לא? מה בין הסיפור המקראי לממצאי הארכיאולוגיה בשטח? האם הסופר המקראי הינו חיצוני לסיפור או שהוא "מדבר מצרית" מבחינה תרבותית?מה לגבי משה? האם מדובר בדמות ספרותית בלבד או שימור של זיכרון היסטורי?
מה לגבי כתובת תל דן- מדוע מציאתה הייתה רעידת אדמה ארכיאולוגית, בעיקר מול הגישה הסקנדינבית? מה משמעות הכתובת מבחינת הבנתנו את האירועים ההיסטוריים שעליהם אנו קוראים גם במקרא? מי "באמת" הרג את יהורם ואחזיה? האם היה זה חזאל מלך ארם ככתוב בכתובת או יהוא כפי שמספר התנ"ך? איך אפשר להעריך את האמינות של שני הטקסטים?
מה לגבי חרבת קיאפה? אילו רבדים יכולים ממצאי קיאפה לתרום לדיון הנוקב אודות "הממלכה המאוחדת"? מדוע התיארוכים של הממצאים מהאתר קריטיים להבנת ואולי אף לפתרון המחלוקת? האם גם סביב הממצאים עצמם, ולא רק על ניתוחם, הייתה מחלוק בין הארכיאולוגים?
על כך ועוד בפרק שלפניכם

האזנה נעימה,
יותם

הממלכות העבריות ישראל ויהודה התקיימו זו לצד זו כשהן מנהלות מערכת של יחסים מורכבים. על פי המחקר, ברוב הזמן ממלכת ישראל הייתה הממלכה הגדולה והחזקה.בפרקים הקודמים שוחחנו על מלכות מנחם, המלחמה הסורו-אפריימית והפעם נעסוק בחורבן ישראל וגם בנושא בונוס, שאתם המאזינים ביקשתם - השומרונים, בהתייחסות לסיפור הגדול יותר של הפרק הנוכחי- חורבנה של ממלכת ישראל.
קפיצה קטנה לעבר של העבר- כשלושים שנה לפני החורבן, ממלכת ישראל נמצאת בשיאה. כיצד ייתכן ובתקופה כה קצרה הורע מצבה של הממלכה העברית הצפונית עד כדי חורבן? מהי הסיבה הישירה לחורבן? מדוע הכותב של ספר מלכים "מרחם" על המלך הושע, מלכה האחרון של ישראל ומקטין את "אשמתו" ביחס למלכי ישראל שקדמו לו? מה גרם להושע, שהיה "וסל אשורי טוב" להחליט למרוד?
מה אנו יודעים על המלך האשורי שלמנאסר החמישי? מדוע יורשו, סרגון השני, טוען שהוא הוא היה זה שכבש את שומרון ולא שלמנאסר? מה באמת קרה שם? מדוע לאחר כליאתו של הושע ע"י האשורים, הם נאלצו לצור עוד שלוש שנים תמימות על הבירה שומרון לפני שהצליחו לכבוש אותה? מהו ההסבר הריאלי וההיסטוריוסופי לחורבן? מדוע כותבי ספר מלכים כמעט ובכלל לא מוטרדים מחטאים מוסריים? מי הם השומרונים? מבחינה ארכיאולוגית - מה הטקסטים האשוריים מספרים לנו? האם אפשר למצוא עדויות לעמים הזרים שיושבו בארץ ולגולים שהועברו אחר כבוד לאשור? והאם ייתכן שבעצם הלעג והבוז של העורך המקראי המאוחר לשומרונים הוא הנושא האמיתי של הפרק המתעסק בחורבן ישראל?על כל זאת ועוד נשוחח עם ד"ר בעז סתוי מסמינר הקיבוצים.

האזנה נעימה,
יותם

מערכת המכפלה, מי לא מכיר? מבנה במזרח העיר חברון בו על פי המסורת היהודית קבורים כל אבות האומה אברהם יצחק ויעקב, שלוש מתוך 4 האמהות המקראיות ואפילו ישנן מסורות המרחיקות עוד יותר וטוענות כי במקום קבורים אדם וחוה ואפילו ראשו של עשיו. מערת המכפלה, אחד המקומות הקדושים ביותר ליהדות אשר במרוצת הזמן הפכה גם למקום קדוש לאסלאם, מוזכרת לא מעט הן בתנ״ך והן במקורות יהודיים נוספים. אבל מהי אותה המערה? מי באמת קבור שמה? למה נבחר אתר המערה כמקום קבורה ומהיכן נובעת קדושתה כיום? איך נוצרים בכלל מקומות מקודשים? והאם המקום שמזוהה על ידנו כיום כמבנה מערת המכפלה הוא אכן מיקום המערה המוזכרת במקרא? בפרק זה של עושים תנ״ך נארח את חוקר המקרא שחר ענבר לשיחה על מקומות קדושים בכלל ומערת המכפלה בפרט.

האזנה נעימה,
יותם.

https://www.ads.ranlevi.com/2021/02/02/thinkanddrink-osimtanach-hamachpela/

כל אחד מאיתנו זוכר את היום המרגש בו קיבל לידיו את ספר התנ"ך לקראת לימודים בבית הספר היסודי, לא משנה אם מחברת הלימוד הייתה בכריכה צהובה או לבנה. גם בהמשך חיינו בצבא, רובנו נשבעים על ספר התנ"ך בסיום הטירונות במעמד מרגש. לאחר מכן כשאנו בוגרים ויש לנו ילדים משל עצמנו- אנו מתרגשים מהתנ"ך לפחות בפעם שלישית - לפרש ולהבין עם הילדים פסוקים קשים מהתנ"ך, ביחד- הורה וילד, ולהיזכר בסיפורים אותם למדנו לפני עשורים רבים. התנ"ך -ספר הספרים קשור בקשר הדוק למורשתנו, בזאת אין ספק. אבל מדוע בעצם ללמד תנ"ך כבר בבית הספר היסודי? איך לימדו פעם? האם ואיך מערכת החינוך של היום מתאימה את עצמה ללימוד תנ"ך בעולם משתנה? מדוע תנ"ך נחשב למקצוע לא אהוב בלשון המעטה למרות שכאמור הוא כל כך נוכח בחיינו?
המקרא הוא הבסיס התרבותי שלנו והקשר שלנו האחד לשני, לארץ הזאת, לשפה ולמורשת שלנו - אז איך נוצרו כאלה פערים בין הנוכחות של התנ"ך בחיינו והקשר שלנו לסיפורים לצורה בו מלמדים מקרא בבית הספר? האם יש "אשם" או "אשמים" בסיפור הזה? מה ניתן לעשות?
בפרק פדגוגי זה של עושים תנ"ך - מתארחים ד"ר בועז סתיו וד"ר יעל אברהמי ממכללת אורנים, מרצים באקדמיה וגם מורים לתנ"ך, לדיון נוקב על הוראת המקרא בישראל של סוף 2020.

האזנה נעימה,
יותם.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/01/19/thinkanddrink-osimtanach-education/

אמרנו מגידו- אמרנו שישק. שישק מפרעוני מצריים המוזכר במקרא שלוש פעמים אשר על פי המחקר המודרני מזוהה עם שושנק הראשון. אם נקבל הנחה זאת מסעו לא"י אשר מתואר במקרא, הוא האירוע התנ"כי הראשון אשר נמצאה לו עדות ממקור חיצוני ולכן חשיבותו לחקר תולדות ישראל חשובה מאין כמותה.
אז מי באמת היה שישק-שושנק? מתי בדיוק שלט? כמה זמן החזיק שלטונו בארץ כנען ועד איפה הצליח להגיע? מדוע ערי יהודה לא מוזכרים בעדויות הארכיולוגיות של שישק ואיך כל זה קשור בכלל למגידו? בפרק זה מתארח מלך מגידו מודרני הלא הוא פרופ׳ ישראל פינקלשטיין לשיחה יסעל שלטון שישק בממלכת ישראל במאה ה-10 לפני הספירה.

האזנה נעימה,
יותם.
קרדיט תמונה: מאת Olaf Tausch - נוצר על ידי מעלה היצירה, CC BY 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=9870676

https://www.ads.ranlevi.com/2021/01/04/panda-osimtanach-shishak/

כסף מסובב את העולם" כבר שרו בברודווי בשנות ה 60 במחזמר קברט. האם זה תמיד היה כך?
בעולם הדיגיטלי שלנו הולך ומתמעט השימוש בכסף מזומן. אבל מה היה המצב בעולם העתיק? איך אנשים סחרו ושילמו לפני היות המטבע? איך ומי סחרו בזמן התנ"ך? איך קבעו שווי של סחורה? מה ייצאו מהמרחב של ארץ ישראל ומה היה צריך לייבא לכאן? מדוע השקל הוא לא רק מטבע?

בפרק זה מתארח ד"ר ערן אריה, נצא למסע מוניטרי ברחבי העולם העתיק ונדבר על עולם המסחר, העולם הפיננסי והכלכלה של תקופת המקרא.

האזנה נעימה,
יותם.

קרדיט תמונה: By Chamberi - Own work, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=26141898


https://www.ads.ranlevi.com/2020/12/21/soham-osimtanach-mischar/

בפרק הקודם דיברנו על ההבדל בין סיפור כפול לסיפור מקביל והתחלנו את הסיפור של התרגיל שעשו אברהם אבינו ושרה אימנו לפרעה, תרגיל בו אברהם נאלץ לשקר ולומר ששרה אשתו היא בכלל אחותו, אחרת יהרגו אותו. האם אכן הם היו מסכנים? או שמא מדובר היה בתרגיל מתוחכם, טריק זוגי קבוע?
בפרק הזה בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר נמשיך לדון בסיפור. איך המחבר המקראי פתר את הבעיות שעולות ממנו? מה עשו המחברים במצבים שבהם אי אפשר לפתור את הבעיות? איך אפשר לשפץ סיפורים? בפרק הזה נראה דוגמא חיה לתחום שנקרא "סיפורים כפולים", ולמה, לפעמים כשרוצים לתקן משהו, רק מקלקלים אותו עוד יותר (ואז צריך לספר סיפור משולש)

האזנה נעימה,
יותם.




https://www.ads.ranlevi.com/2020/12/01/soulmate-osimtanach-avrahamsara-p2/

האם היו לנו בוני וקלייד עבריים בתנ"ך? בפרק מתארח חוקר המקרא שחר ענבר ואיתו נספר על מעין תרגיל התחזות, "עוקץ" קבוע שביצעו אברהם אבינו ושרה אימנו.
נצלול לעומק הסיפור שבו אברהם נאלץ לשקר ולומר ששרה אשתו היא בכלל אחותו, אחרת יהרגו אותו, והיא עצמה נלקחת לבית פרעה...נראה שהם די אבודים בסיטואציה שאליה נקלעו. האם אכן הם היו מסכנים? או שמא מדובר היה בתרגיל מתוחכם, טריק זוגי קבוע שבוצע ללא רבב, שקיבל בזמן אמת מחיאות כפיים מהסביבה?
בקריאה פשוטה אמנם קשה להבחין בדקויות הסיפור, אבל בעיני כותבי, אוספי ועורכי המסורות הסיפור המלא היה ברור כל כך, עד שהם התאמצו מאוד לשפץ אותו ואפילו השיפוץ הזה עבר עוד תיקון ועוד שיפוץ...
מהם סיפורים כפולים? מה ההבדל בין סיפור כפול לסיפור מקביל? מדוע התופעה קיימת ומה יש לחקר המקרא לספר לנו על כך? על זאת ועוד בצמד הפרקים שלפנינו

האזנה נעימה,
יותם.



https://www.ads.ranlevi.com/2020/11/30/panda-osimtanach-avraham-sara-p1/

בפרק הקודם של עושים תנ"ך דיברנו על "הפלישתים הארכיאולוגיים", שוחחנו על ההיסטוריה שלהם, על מקורם, על תרבותם החומרית אשר הביאו לאזורנו. בפרק הזה נמשיך לדון בעם המעניין הזה אשר היה שכננו תקופות ארוכות במהלך ההיסטוריה, אבל הפעם נעסוק בהקשר המקראי של אותם פלישתים וננסה לחבר את הטקסט המקראי לריאליה ההיסטורית. מי היו הפלישתים "שלנו" ואיך הם מתחברים לממצאים בשטח, מי הם היו ומה אנו יודעים עליהם באמת?
בפרק מתארח פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א להמשך הדיון על שככנו ההיסטוריים-מקראיים: הפלישתים.

האזנה נעימה,
יותם.


https://www.ads.ranlevi.com/2020/11/23/sonovia-osimtanach-plishtim-p2/

דיברנו בעבר על השכנים המקראיים שלנו, בפרק זה, נתמקד בשכנים משמעותיים ומיוחדים: הפלישתים. קראו להם גויי הים, סברו שהם באו מאי-שם מהים האיגאי, בהמשך ההיסטוריה הרומאים קראו לחלק מהמרחב על שמם, שם שנשאר בתודעה עד ימנו אנו. אבל- מיהם בעצם אותם פלישתים, אשר נציגיהם מפורסמים ומופיעים כמעט לכל אורך המקרא- מגולית הפלישתי דרך אכיש מלך גת ועד סרני הפלישתים? מהיכן הם באו? מי הם היו? איך מזהים אותם במרחב שלנו מבחינת המקרא אבל גם מבחינת התרבות החומרית שלהם?
בצמד הפרקים הללו, בו מתארח פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א, נלמד להכיר לעומק את העם הקדום והמעניין הזה, שכנינו המקראיים - הפלישתים.

האזנה נעימה,
יותם.



https://www.ads.ranlevi.com/2020/11/16/yandex-osimtanach-plishtim/

ספר יונה, הספר הכי מוכר מקובץ ספרי תרי עשר, בסך הכל 4 פרקים קצרים ומאוד סיפוריים, מי לא מכיר את הסיפור? כל זאת לכאורה- אם נרד רגע לפרטים וננסה להזכר במה מדובר, רובנו יודעים לספר על לוויתן ועל עיר שנקראת נינווה אך לא הרבה מעבר לכך. מה באמת מסופר בספר יונה? האם יש מאחוריו סיפור ריאלי, ואם לא - איזה מסר או מוסר השכל רוצה המחבר להעביר לנו, הקוראים? מה הקשר לקיקיון? מתי נכתב הסיפור מדוע הוא נקרא ביום כיפור בביה"כ ואיך, לכל הרוחות המלחים והדולפינים, אפשר לחיות בתוך דג? בפרק מתארח חוקר המקרא שחר ענבר וביחד נענה על שאלות אלה ואחרות סביב האיש והדג- יונה.
האזנה נעימה,
יותם.




https://www.ads.ranlevi.com/2020/11/02/haminsa-hanachon-osimtanach-yona/

ממשיכים עם חגיגת המספרים במסגרת ספיישל פרק 100 של הפודקאסט. הפעם יתארחו - פרופ' נועם מזרחי, ד"ר ערן אריה, ד"ר אהובה אשמן וד"ר חיים חיון.

האזנה נעימה,
יותם.




https://www.ads.ranlevi.com/2020/10/20/soham-osimtanach-ep100-p2/

חוקים הם לכאורה נושא משעמם וטכני...האמנם? בפרק זה של עושים תנ"ך ננסה לשכנע אתכם שלא כך הדבר.
חוק, נוצר פעמים רבות כתגובה למציאות בשטח, להתנהגות אנושית, למצב חברתי קיים - ולכן בדיוק החוק יכול לתת לנו הצצה מרתקת על העבר.
נפתח במקום בו לא היינו מצפים למצוא "חוק" כלל: בספר תהילים. מה ניתן ללמוד מחוקים שנכתבו במזמור תהילים? מה המשורר המקראי מאחל למלך האידיאלי? מדוע המזמור הזה היה יכול להיכתב על כל מלך מהעולם העתיק? אילו חוקים מופיעים בשאר התנ"ך? 
נמשיך בדיון על חוק בכלל וחוק מקראי בפרט: מהו "ספר הברית" ועל איזה רקע נכתבו החוקים שבו? בספר הברית עדיין מוסד המלוכה אינו קיים ולכן עולה גם השאלה מי כתב ומי אכף את אותם חוקים? למה ספר הברית שעוסק הרבה בענייני כלכלה ונזיקין, אינו מציין אף מילה על גורם האכיפה של החוקים הכתובים בו? ולבסוף מה דעתו של פרופ' יונתן בן דב מאונ' ת"א המתארח בפרק זה, על שימוש לרעה בכוח ומדוע בתחום הצדק החברתי והכלכלה, התנ"ך מהווה מסמך מופת היסטורי? 
על כך ועוד בפרק שלפנינו.

האזנה נעימה,
יותם

"עושים תנ"ך חוגגת 100 (פרקים!) ובדיוק לשם כך כינסנו את מיטב המומחים שהתארחו בפודקאסט לתוכנית חגיגית שתעסוק כולה, איך לא במספרים במקרא (וקצת על "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט). בחלק הראשון מתוך שניים משתתפים רן לוי, העורך הראשי של רשת עושים היסטוריה, פרופ' ישראל פינקלשטיין, ד"ר בעז סתוי וחוקר המקרא שחר ענבר.

האזנה נעימה,
יותם.

https://www.ads.ranlevi.com/2020/10/19/soulmate-osimtanach-episode100/

בפרק הקודם אירחנו את פרופ' צבי בן דור בניט, פרופ' להיסטוריה מאוניברסיטת ניו יורק והתחלנו לדון בשאלה איפה הם עשרת השבטים. הגענו לשנת 730 לפנה"ס והפסקנו עם המסקנה שייתכן ומבחינה היסטורית עשרת השבטים לא גלו ושאנחנו הם עשרת השבטים. הפעם ממשיכים בחיפוש אחר שורשי המיתוס וגילגולו, נבין איך השבטים קשורים בין היתר ליפנים ולאימפריה הבריטית, למה מדובר בסיפור גלובלי חוצה מקומות וזמנים, והאם אחרי הכל מדובר במיתוס שקיומו מוטל בספק?

האזנה נעימה,
יותם.

http://www.ads.ranlevi.com/2020/10/01/epoch-osimtanach-tentribes-part2/

הפעם בעושים תנ"ך נדבר על המקבילה שלנו לאטלנטיס, הלוא הם עשרת השבטים האבודים: ראובן, שמעון, לוי, יהודה, דן, נפתלי, גד, אשר, יששכר, זבולון ובנימין. היעלמותם, היא אחת התעלומות ההיסטוריות הגדולות של העם היהודי, ולא רק. איתנו צבי בן דור בניט, פרופ' להסטוריה סינית ועולמית מאוניברסיטת ניו יורק, על המסע בעקבות השבטים האבודים.

האזנה נעימה,
יותם.



http://www.ads.ranlevi.com/2020/09/29/minsah-osimtanach-ten-tribes/

פעמים רבות דיברנו על אורח החיים בעולם העתיק - איך חשבו, מה היו החוקים, והזכרנו גם שאסור לנו לשפוט את בני התקופה כי הם חיו בעולם אחר - חומרית, תרבותית ומוסרית, עולם שנעלם. תפיסות שהיו ברורות ומקובלות בזמנו נראות לנו היום כמשהו אסור, גזעני, סקסיסטי ועוד. הרבה פעמים עלינו לקרוא את הסיפור כמו שהוא ולנסות להיכנס לנעליהן של אותן דמויות שחיו בתרבות שאיננה עוד. אחד הסיפורים הזוועתיים הוא סיפור אונס דינה. היום הסיפור היה מקבל כותרות אדומות וזועקות בעיתונות ובצדק. הפעם ב'עושים תנ"ך' הזמנו לאולפן את חוקר המקרא שחר ענבר כדי לדבר על המשמעויות הגלויות והנסתרות של אחד האירועים המזעזעים ביותר מתקופת המקרא.

האזנה נעימה,
יותם.

http://www.ads.ranlevi.com/2020/09/14/oranim-osimtanach-oness-dina/

התיאור המקראי על 40 השנים בהן מלך שלמה ברוב פאר והדר סיפק לתרבות המערבית כמה וכמה דימויים זוהרים אודות ממלכה נאורה ומתקדמת. שלמה מתואר כמושל ביד רמה על חצר מלכות דמיונית כמעט, עם ארמון שנודע בעושרו ומצד שני בעידונו. על פי הסיפור המקראי, המוניטין ושמו הטוב של שלמה הפכו אפילו לגלובלי (תשאלו את מלכת שבא...). אבל- האם ניתן להישען על אותו נרטיב מפואר כאמת היסטורית? האם שלמה המלך היה דמות אמיתית? ומה בין הסיפורים הפנטסטיים שמופיעים בטקסט המקראי למציאות ההיסטורית? על כך ועוד ידבר איתנו פרופ' ישראל פינקלשטיין.

האזנה נעימה,
יותם.

חסויות הפרק:
פנדה מזרנים - https://pandazzz.co.il/
עושים חשבון - https://www.ranlevi.co.il/feed/bizpod/

http://www.ads.ranlevi.com/2020/08/31/panda-osimtanach-shlomohamelech/

את תקופת המקרא אנחנו פוגשים בדרך כלל בטקסט, כשאנחנו קוראים בתנ"ך. אבל איפה אפשר לחוש מבחינה פיזית את מה שקרה אז? איפה ניתן לפגוש את העת העתיקה בימינו? הפעם ב'עושים תנ"ך נארח את ד"ר ערן אריה, אוצר לארכיאולוגיה של ימי הבית הראשון והתקופה הפרסית במוזיאון ישראל שיספר לנו איך עושים תנ"ך במוזיאון.


האזנה נעימה,
יותם.

http://www.ads.ranlevi.com/2020/08/17/avivalbums-osimtanach-museum/

לפני כמה שבועות בנינו תיבה גדולה, אספנו מאזינים (לאו דווקא בזוגות זוגות), הבאנו משוטים, יונה ואת חוקר המקרא שחר ענבר. יחד יצאנו להפלגה בים ה-zoom, כמקובל בזמן הקורונה, לעבר סיפור נוח והמבול. 

האזנה נעימה,
יותם.

http://www.ads.ranlevi.com/2020/08/03/ototo-osimtanach-mabul/

האם יש רבדים שונים בטקסט שבעזרתם אפשר להבין את דמותו של דוד המלך בצורות נוספות? האזינו לחלק השני מתוך השיחה עם פרופ' ישראל פינקלשטיין בו אנחנו מנסים להבין מה באמת מסתתר מאחורי אחד מהגיבורים הכי גדולים של המקרא.

האזנה נעימה,
יותם.

http://www.ads.ranlevi.com/2020/07/20/medulla-osimtanach-david-p2/

תמונות רבות מחייו של המלך הגדול בתנ"ך כולנו מכירים כמעט בע"פ- דוד מנגן לשאול, הניצחון על גלית, דוד ובת שבע, דוד ויהונתן ועוד ועוד. אבל האם הסיפורים הללו התרחשו באמת? האם אפשר לראות בתמונות אלה ובאירועים אחרים הקשורים לדוד המלך אירועים היסטוריים אמינים? האם הסיפור נכתב בימי דוד או בכלל בתקופה מאוחרת יותר? ומה לגבי רבדים אחרים המשוקעים בסיפור? האם ייתכן וקיימת מסורת מקבילה בה המקרא מייחס את הריגת גוליית דווקא לגיבור אחר? האזינו לפרק הראשון מתוך שניים עם פרופ' ישראל פינקלשטיין בו אנו מנסים להבין מה באמת מסתתר מאחורי אחד מהגיבורים הכי גדולים של המקרא.

האזנה נעימה,
יותם.

שנות שלטון מלכי ישראל ויהודה- שיטות החוקרים/ הדר הורן - http://www.daat.ac.il/daat/tanach/chronology/shiltonshitot.pdf

http://www.ads.ranlevi.com/2020/07/06/appliedmaterials-osimtanach-david-p1/

בתחילת החודש פורסם מחקר פורץ דרך שבמרכזו תגלית מפתיעה - ניתוח דנ"א של בעלי חיים, שמעורותיהם יוצרו קלפים של המגילות הגנוזות מקומראן, פתח צוהר חדש בחקר המקרא להבנת העולם הרוחני של היהדות בימי בית שני. לאור התגלית מערכת 'עושים תנ"ך' לא נשארה אדישה והקפצנו לאולפן, רגע לפני שהקורונה מכה שנית, את האמונים על מלאכת המחקר - פרופ' נועם מזרחי מהחוג למקרא ופרופ' עודד רכבי מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב, כדי לנסות ולשפוך אור על תעלומת המגילות הגנוזות ועל המחקר שהסעיר את הקהילה המדעית.

האזנה נעימה,
יותם.

http://www.ads.ranlevi.com/2020/06/22/familysounds-osimtanach-komeran/

בפרק זה של עושים תנ"ך אנו חוזרים למחזור סיפורי יוסף ונדבר על סיפור עסיסי ומעניין - יוסף ואשת פוטיפר.
בפרק, נדון בטקסט המופיע בספר בראשית בפרק ל"ח, אך ננצל את סיפור המעשה המרתק, בכדי לנתח ולבחון את הטקסט המקראי בכלים בהם לא השתמשנו עד היום - בחינת הפרק תוך התייחסות לתולדת הפרשנות של הטקסט במהלך הדורות.
לאחר שיוסף גיבורנו יפה התואר הפך לעבד והגיע לביתו של פוטיפר, סריס פרעה ושר הטבחים, הוא עושה חיל בביתו של המצרי. יוסף בולט ומצטיין במעשיו והוא אף מושך את תשומת ליבה של אשתו של פוטיפר המנסה לפתות את יוסף. מה קרה לאחר מכן? האם יוסף אכן מתלבט מה עליו לעשות ואיך עליו לנהוג? מה בין פירושם של בעלי המסורה לטקסט עצמו? איזו מסורת מצרית עתיקה מזכירה באופן חשוד למדי את סיפורו של יוסף? מה לגבי השוואה בין הסיפור שלנו לסיפורים מקראיים אחרים? האם יש מוטיבים דומים וחוזרים בסיפורים הללו? מה עשתה אשת פוטיפר בכדי "להגן" על עצמה? למה פוטיפר לא שפט את יוסף לחומרה ולא הענישו באופן חמור על מעשיו שכביכול אין להם כפרה? איך מופיע הסיפור אודות יוסף ואשת פוטיפר בספר "צוואת השבטים"? ומה בין הטקסט המקראי לקוראן המוסלמי?
על כל זאת ועוד בפרק שלפניכם בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר.

האזנה נעימה,
יותם

בפרקים הקודמים דיברנו על כך שגיבורי התנ"ך היו הרבה יותר צעירים ממה שהתקבע בזיכרון הקולקטיבי שלנו למשל, מבוגרים עם זקן ארוך. אחד הכלים שמקבעים לנו את אותו זיכרון מעצב הוא האמנות. אבל מה בחרו האמנים לצייר או לפסל? אילו דמויות? אילו סצנות מהסיפור המקראי? ומדוע אותן דווקא? כדי לנסות ולברר את הקשר בין האמנות לתנ"ך נארח את ד"ר אפי זיו, סופר ומרצה לתולדות האמנות, נצרות ומיתולוגיה יונוית ומחבר הספר 'הצופן הנוצרי באמנות'.

האזנה נעימה,
יותם.

adam and eve by albrecht dürer 1507

The Sacrifice of Isaac, 1602 by Caravaggio

moses by michelangelo

cappella padova by giotto

David by Donatello 1430

David by Michelangelo

David by Bernini

Bathsheba in the fountain By Peter paul Rubens 1635

Judith and the Head of Holofernes by gustav klimt 1901

Esther before Ahasuerus by Tintoretto 1547

Susanna and the Elders by Guido Reni

Belshazzar's Feast by Rembrandt 1636

The Holy Trinity by José de Ribera

http://www.ads.ranlevi.com/2020/06/08/soham-osimtanach-art/

בפרק שכולו על החיים עצמם, נצא לסיור יחד עם ד"ר ערן אריה, אוצר הארכיאולוגיה של ימי הבית הראשון במוזיאון ישראל ירושלים, בניסיון להבין כיצד חיו בתקופת התנ"ך. מסענו יתחיל מהמרחב הציבורי דרך העיר, השכונה והרחוב ויגיע עד אל המרחב האישי - הבית והחדר.

האזנה נעימה,
יותם.
http://www.ads.ranlevi.com/2020/05/25/panda-oshimtanach-eranarye/

אם נשים את התיאולוגיה בצד, כבר דיברנו על כך בעבר שהטקסטים המופיעים במקרא, נאספו, נערכו נכתבו (ושוב נערכו...) במשך תקופה ארוכה. אמנם במחקר עדיין ניטש ויכוח מי כתב או ערך מה בדיוק הוציאו ומה הוכנס במקום לטקסט, ומתי זה בוצע. מה שכן כולם מסכימים זה שאנשים היו מעורבים בכתיבת הטקסטים הללו. וכשמדובר בבני אדם ממשמשים להם בערבוביה קנאה, שנאה, אהבה, פוליטיקה, אכזבה, שאיפה לכוח ושלטון - בליל של תכונות, רגשות והתנהגויות שבוודאי נכנסו בצורה כזו או אחרת גם לטקסט, לעיתים במודע ולעיתים לא. הפעם בעושים תנ"ך ניגע יחד עם ד"ר בועז סתוי בכמה צדדים אפלים נוספים של הנפש האנושית דרך אחד הסיפורים המשונים ביותר במקרא שבמרכזו אונס אכזרי, ביתור גופה ומלחמה עקובה מדם: סיפור פילגש בגבעה.

האזנה נעימה,
יותם

בתחילת ספר שמואל א' אנו מסופרים אודות נדודי ארון הברית. הארון, אשר נשבה בידי פלשתים לאחר מפלת ישראל בקרב, גורם צרות מהומות בכל מקום אליו הוא מגיע. צרות כה גדולות עד אשר הפלישתים נפטרים ממנו ומחזירים את הארון לידי הישראלים בבית שמש ומשם הוא מתגלגל לקרית יערים. בהמשך הסיפור, בספר שמואל ב'- הארון מועלה לירושלים ע"י דוד. אבל היכן היא קרית יערים כיום? איך הארון הגיע לשם ומדוע חנה שם? מה מקורו של הסיפור הזה ומה תכליתו של מקבץ נדודי הארון משילה דרך פלישתים דרך בית שמש ועד קרית יערים ובסוף ירושלים? האם ייתכן ויש למסורת הזאת משמעויות נוספות?
פרק מיוחד שהוקלט יחד עם מאזיני ומאזינות הפודקאסט בהשתתפות פרופ' ישראל פינקלשטיין על מקבץ סיפורי נדודי ארון הברית שבספר שמואל ועל ההקשר שלו לאתר הארכיאולוגי המודרני- קריית יערים.

האזנה נעימה,
יותם.

על פי המקרא לאחר שבני ישראל כבשו את כנען והתיישבו בה, ואחרי כמה מאות שנים שבהם נלחמו באופן נקודתי באויבים מקומיים בעזרתם של השופטים, ביקשו להפוך לממלכה שבראשה עומד מלך: "כמו שאר העמים". המלכים המפורסמים ביותר הינם כמובן שלושת המלכים הראשונים של הממלכה המאוחדת: שאול, דוד ושלמה.

הפעם ננסה לענות יחד עם חוקר המקרא שחר ענבר על שאלות סביב מוסד המלוכה: למה חיכו בני ישראל כל כך הרבה זמן בכדי להמליך עליהם מלך? למה משה או יהושוע,אשר היו מנהיגים גדולים וידועים לא הוגדרו כמלכים ע"י עצמם, ע"י העם, ע"י האל או ע"י המחבר? מדוע השופטים בעצם לא הוגדרו כמלכים בתקופת ההתאקלמות בכנען? למה היה צורך להמתין לעלייתו של שאול? ומדוע מתעקש המחבר המקראי על הדרגתיות במעבר השלטון ממקומי למלוכני?

האזנה נעימה,
יותם.

המקרא נערך נאסף, וחובר במשך מאות שנים על בסיס חומרים קדומים עד שאיפשהו במאות הראשונות לספירה, וגם זה לא ודאי, הטקסטים אוחדו לכדי קודקס מקודש אחד. השאלה הטבעית שעולה כאן היא מי כתב את המקרא? מה אומרת התורה עצמה ואיך היא עונה על השאלה מי כתב אותה? מה הייתה תפיסת היהודים במהלך הדורות שהם שאלו את עצמם את אותה השאלה. פרופ' ערן ויזל ראש המסלול למקרא ומזרח קדום באוניברסיטת בן גוריון איתנו באולפן כדי לענות על אלה ועוד.

האזנה נעימה,
יותם.

אנחנו מדברים, קוראים, חושבים, חיים ואפילו חולמים בעברית. מי שיפתח את התנ"ך, חיבור שנכתב לפני אלפי שנים, יכול לפתוח אותו במקום אקראי ופשוט- לקרוא, ככה פשוט, בלי תיווך או מילון ליד. טוב, אולי מידי פעם הקורא ייתקל בביטוי סתום או מילה לא מובנת, אבל את רוב רוח הדברים הוא יוכל כנראה להבין.

אבל מה על העברית המודרנית שלנו והקשר שלה לשפת המקרא? האם אנחנו באמת מדברים בשפת התנ"ך ביום יום? אנחנו באמת "כותבים בשפת הקודש" או שהדמיון הוא למראית עין בלבד? האם העברית המודרנית הינה שפה אשר שונה באופן מהותי מהטקסט המקראי עד כדי כך שהיא שפה נפרדת? ומה צופן לנו העתיד בנוגע לעברית המתחדשת כל הזמן?
בפרק מלא מילים וביטויים זה אני מארח את ד"ר רוביק רוזנטל, סופר, מחבר הספר 'מדברים בשפת התנ"ך' וחוקר שפה לשיחה על העברית המקראית.

האזנה נעימה,
יותם.

אחד החגים השמחים והצוהלים ביותר הוא חג הפורים. חג שכולו מסיבה אחת גדולה. אז רגע לפני שאתם עולים על תחפושת (או לאדוקים שבכם, תוך כדי) אתם מוזמנים להאזין הפעם ב'עושים תנ"ך' לפרק שכולו פורים! ננסה להבין האם סיפור מגילת אסתר היה אמיתי? האם יש גרעין היסטורי מאחורי האירועים המתוארים במגילה? האם מאחורי הדמויות האגדתיות כמו מרדכי, המן, אסתר ואחשוורוש מסתתרות דמויות היסטוריות נשכחות? מה מקורו של החג השמח הזה שנשען על מגילה כל-כך לא תיאולוגית שאפילו שם האל המפורש אינו נזכר בה?
בפרק מחופש במיוחד זה אני מארח את חוקר המקרא שחר ענבר כדי לברר שאלות חשובות אילו ושאלות נוספות סביב המגילה וחג הפורים.

המוות הוא חלק מהחיים. וגם ההיפך. לאורך ההיסטוריה, בני אדם נולדו, חיו, אך גם מטבע הדברים – מתו. אילו טקסים ומנהגים ליווי את האדם בדרכו האחרונה בעולם העתיק? מה עשו עם הגופה? מהי "קבורה" ומדוע נכתב שאבותינו "נאספו אל אבותיהם"?
על כל מצבה אנו רגילים לקרוא את האותיות ת.נ.צ.ב.ה – תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים. במילים אחרות – החיים שלאחר המוות. אחת מעיקרי האמונה על פי הרמב"ם היא האמונה בתחיית המתים. כולנו גם מכירים את התיאורים על משיח בן דוד שיגיע באחרית הימים, אבל…מה בין תפיסות אילו לבין הטקסט המקראי? איך הטקסט עצמו מתייחס לעולם הבא והחיים שאחרי המוות, אם בכלל? מה בין גן עדן לגהינום? איתנו באולפן חוקר המקרא שחר ענבר בשיחה מורבידית בעליל.

האזנה נעימה,
יותם.

 דוקו-פשע הוא אחד הז'אנרים הבולטים שהשתלטו על עולם הפודקאסטים לאחרונה ומי כבר לא שמע על SERIAL? אבל מסתבר שזו לא המצאה מודרנית. הזכרנו כבר בעבר שאם חוק מסוים קיים הוא כנראה בא לשקף תופעה תרבותית שהחוק בא לתת לה פיתרון, ומי לא מכיר את "לא תרצח". בתנ"ך אנחנו יכולים לקרוא על פשעים חמורים כמו רצח, אונס, שוד וזוועות אנושיות נוספות. כותב התנ"ך כנראה מודע לזה שאחרי סיפור הבריאה והגירוש מגן עדן טבע האדם רע מנעוריו אז הוא לוקח אותנו אל הדוקו-פשע הראשון - סיפור קין והבל.

נפתח בשני וידויים: קהלת מעולם לא היה מהגיבורים החביבים עלי במקרא. הוא זכה מצידי ליחס שנע בין התעלמות לבין "המגילה הזאת שאוהבים לצטט ממנה ולהישמע עמוקים". וידוי שני- במסגרת לימודי נאלצתי, משיקולי לו"ז, ללמוד קורס אודות קהלת, פשוט כי...הוא הסתדר לי במערכת השעות. ואז...לאחר כמה חודשים מסיום הקורס מצאתי עצמי מצטט את קהלת, מתייחס לקהלת ואפילו מלמד אודותיו.
מי שאחראית לקסם הזה שהתרחש, היא פרופ' נילי סמט מאונ' בר אילן, שגם מתארחת בפרק זה של "עושים תנ"ך", היא אשר הסיטה עבורי את נקודת המבט על המגילה מעולמות ה"אולפנא פינת מחשבות טובות וסיסמאות ריקות" אל עבר העולם המחקרי-היסטורי.
אז מי היה קהלת? האם באמת מדובר בשלמה המלך? מה בין היסטוריה למסורת בעניין הזה? מתי חי הסופר הפילוסוף ומדוע פרופ' סמט מאחרת את זמן חיבור המגילה? היכן מקומו בקאנון? מהי השפה המיוחדת של קהלת השופכת אור חדש - היסטורי הלניסטי ופילוסופי על הטקסט? מה מתכוון קהלת כשהוא אומר "מקרה"? מה דעתו על החיים שאחרי המוות ואיך, מבין השורות ניתן ללמוד על ההיסטוריה של תקופתו המשתקפת בדעותיו אודות נושא זה?על כך ועוד בפרק שלפנינו.

האזנה נעימה,
יותם

הרצף המקראי עובר בין כל מיני תקופות החל מבריאת העולם, דרך תקופת האבות, יציאת מצרים, כיבוש הארץ, ההתנחלות, תקופת השופטים ועד לרגע שבו עולה המסקנה המתבקשת: צריך מלך. רגע לפני שנדבר על המלכים הגדולים דוד ושלמה צריך לעצור רגע ולבחון איך הגענו עד הלום. כדי לברר אודות המהלכים והרעיונות שקדמו לתקופת המלוכה ננסה, בעזרת פרופ' ישראל פינקלשטיין, לקבל תמונה רחבה על תקופת הממלכה המאוחדת.

ספר שופטים מסתיים במילים "ובעת ההיא אין מלך בישראל. כל הישר בעיניו יעשה". מעין הקדמה להמשך שעתיד לבוא. שאול היה למראית עין גדול בדורו: בן לשבט בנימין, מרשים, כריזמטי, אמיץ ואף נאמר עליו שאין בן ישראל טוב ממנו. הוא גם הופיע בעת משבר גדול כשהפלישתים משתלטים על הארץ. למרות זאת אנחנו זוכרים אותו בצורה לא כל כך טובה, אולי בגלל מי שמלך אחריו. במקרא שזירה מתמדת בין הסיפורים של שאול ודוד אבל הפעם ב'עושים תנ"ך' נתמקד בנרטיב של שאול. אבל איך אפשר להפריד את ההיסטוריה מהאגדה? מה אנחנו יכולים ללמוד על שחר עידן המלוכה בישראל דרך הארכיאולוגיה והגיאורפיה שבשטח? איתנו באולפן פרופ' ישראל פינקלשטיין.

"בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ" כך נפתח התנ"ך. כולם יודעים. מיטיבי לכת וטריוויה יכולים גם לספר כי המילה האחרונה בתנ"ך הינה המילה ויעל החותמת את ספר דברי הימים.
על פי המסורת, הספרים האחרונים שנכנסו לתנ"ך חוברו בימי שיבת ציון. מגילת אסתר, עזרא ונחמיה, ודברי הימים, על פי מסקנות חקר המקרא, היו ספרים שנכתבו בתקופה מאוחרת בהרבה. למעשה הקונצנזוס המחקרי הוא שהספר האחרון בתנ"ך הוא ספר דניאל, והמחקר יודע אפילו להציג את השנה המדויקת שבו נכתב הספר.
בפרק זה אני מארח את חוקר המקרא שחר ענבר לשיחה על ספר דניאל. ננסה לברר מתי והיכן נכתב הספר? מה מסופר בו? אילו אירועים היסטוריים "מכיר" מחבר הספר ואילו אירועים (ולמה) נעלמו מעיניו? וגם אילו תפיסות חדשות נכנסו ליהדות המודרנית מספר דניאל?

האזנה נעימה,
יותם.

הספרים החיצוניים נכתבו ברובם על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת חתימת התנ"ך. התרגומים שלהם נחשבים מקודשים אצל חלק מהנוצרים, וחלקם השתמרו בברית הישנה לצד מקורות נוספים. אז מתי הספרים הללו נכתבו? מדוע הם לא קודשו כמו כתבי קודש אחרים מאותה תקופה? ומה לכל הספרים והרוחות כל כך מפחיד בהם חוגים מסויימים ביהדות כיום? על כך ועוד נשוחח עם פרופ' נועם מזרחי, ראש החוג למקרא באוניברסיטת ת"א.

האזנה נעימה,
יותם.

ברשימת הנביאים המפוארת בתנ"ך, הכוללת שמות כמו משה, שמואל וישעיהו, אין כמעט נביאות. אחת הדמויות הבולטות בקרב "נביאות ישראל" היא מרים הנביאה. בפרק זה של "עושים תנ"ך" אני מארח את הסופרת יוכי ברנדס לשיחה על הפער בין המותג המסורתי "מרים הנביאה" לבין הדמות שזוכה לפסוקים בודדים בלבד בסאגה המקראית.

האזנה נעימה,
יותם.

לסיפור המקראי יש מבנה ונרטיב ברור - מתקופת האבות הכוללת סיפורים ומיתוסים כמו יציאת מצרים, מסע מפרך בן 40 שנה במדבר, דרך כיבוש הארץ, תקופת השופטים ועד להתגבשות מלוכה חזקה בארץ כנען. עד כאן הכל נשמע הגיוני.
הפעם נשוחח עם פרופ' ישראל פינקלשטיין על תקופת השופטים ונבין האם היא התקיימה בכלל? אם כן, האם היא באמת נמצאת על הרצף הכרונולוגי של הנרטיב התנ"כי - בין כיבוש למלוכה? עוד בפרק מה בדיוק התרחש בימים שלפני הקמת המלוכה? ומה הוא אותו מהלך שהתרחש בתקופת השופטים שייתכן והוביל לכינון המקרא?

האזנה נעימה,

יותם.

קישור למפת ארץ ישראל בתקופת השופטים: http://www.daat.ac.il/daat/tanach/melech/maps/shoftim.gif

מתוך הספר: ט' אורנן, ש' אחיטוב, א' אשל וז' משל, לה' תימן ואשרתו, ירושלים תשע"ו (יד יצחק בן צבי).


 

חוקר המקרא שחר ענבר ואנוכי נדון בחג שאפילו התנ"ך טורח לציין שהוא נחוג לציון אירוע שלא התקיים.
אז למה באמת יושבים בסוכות? מדוע נצטוונו ליטול ארבעה מינים? מהי שמחת בית השואבה ואיך היא קשורה לג'גלינג? והאם ייתכן שבכלל מקורות החג הינם פגאניים-כנענים?
אז בין שרשראות ממגזינים לאושפיזין ולשלומית – פרק מיוחד לחג הסוכות.

חג שמח,
יותם.




 





 

חוקר המקרא שחר ענבר ואנוכי נדבר על היום הקדוש ביותר לעם היהודי. נפתח בשאלות העקרוניות קרי האם במקור היה מדובר ביום אחד? האם בתחילת הדרך היה אכן מדובר ביום קדוש? והאם מקורו בכלל ביהדות או בעמים סביב לנו? נמשיך ונדון בשאלה האם מדובר בכלל ביום האהבה היהודי המקורי ואילו טקסים היו נהוגים בבית המקדש ביום זה?
ניתן תשובה גם לשאלה הרת הגורל – מדוע לעזאזל צריך להתחנף...
אז בין ארוחה מפסקת לחשבון נפש – פרק מיוחד ליום כיפור.

חג שמח,
יותם.




 





 

חוקר המקרא שחר ענבר ואנוכי נדון בשאלות חשובות סביב החג שכולנו אוהבים: האם השנה באמת מתחילה בא' בתשרי כמו שלימדה אותנו הגננת? האם לפי התנ"ך יש לתקוע בשופר? מדוע חוגגים את החג במשך יומיים? והאם מדובר בכלל בחג יהודי מקורי?
אז בין ראש של דג, גרעיני רימון ותפוח בדבש – פרק מיוחד לשנה חדשה הבאה עלינו לטובה.

חג שמח,
יותם.



 

מסע סנחריב לכנען היה אירוע היסטורי חשוב במהלכו יצא המלך סנחריב למסע צבאי על מנת לטפל בקואליציית מרד שהתגבשה בצד המערבי של ממלכתו, שאחת החברות בה הייתה יהודה.
למרות שמדובר באירוע היסטורי, המידע אודותיו מגיע אלינו ממקורות שונים, ולפעמים גם סותרים. אז למי ניתן להאמין? איזה "עיתון" של התקופה מתאר את אשר התרחש קרוב יותר למציאות ההיסטורית: זה התנ"כי או זה שבאנאלים האשוריים? האם בכלל יש אמת היסטורית אחת? או שמא הכל בראי המתבונן, הכותב, העורך ובעל האינטרס? מה ניתן ללמוד מהבדלי הגרסאות של הדיווח על מסע המלחמה של סנחריב, על ממלכת יהודה ועל האימפריה האשורית ומלכה? מדוע בסופו של קרב לא נכבשה ירושלים, בירת יהודה? ומה היה ההסבר של כל אחד מהצדדים בעימות הצבאי לתוצאות המערכה?
מתארח: ד"ר בעז סתוי ממכללת אורנים

האזנה נעימה,
יותם.




 





 

שוחחנו בעבר ב"עושים תנ"ך" אודות משה, ונגענו בשתי אפיזודות המגדירות את דמותו המרתקת של גדול הנביאים - לידתו ומותו. הפעם נעסוק באחד האירועים המפורסמים בחייו של משה, ואולי בתורה בכלל- סיפור הסנה הבוער.
היכן קורה האירוע המדובר? מה בין הר האלוהים בחורב והר סיני? מהי המשמעות של התגלות האל באש? מדוע מתחלף שוב ושוב שמו של כהן מדין? האם ניתן למצוא הקבלות בין הסיפור הזה לסיפור מתן תורה? איך משה מנסה להימנע מהשליחות ומתי נמאס לאל מנסיונות ההתחמקות האלה? ואיך, בסופו של דבר ואחרי הכל, הכל חוזר להשערת התעודות?
על כל אלה ועוד בפרק שבסופו נס גדול עם מטה שהופך לנחש (ובחזרה) בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר.


האזנה נעימה,
יותם

יוסף, בנו האהוב של יעקב, אבי ישראל, היפיפה והחכם אשר מצליח להרגיז את כולם.
על פי הסיפור המקראי עולה יוסף לגדולה בזכות הכריזמה והחוכמה שלו. דרכו אל הפסגה רצופת מכשולים ואתגרים.
הפעם ננסה להבין האם ניתן להשוות בין יוסף "שלנו" לנרקיסיוס היווני-רומי? מה מייצג מוטיב הנפילה בסיפורו של יוסף ואיך הוא תמיד מצליח לצאת מהבור? מדוע לכל אורך הסיפור מוזכרים בגדים אותם לובש ופושט יוסף? וגם, למה דמותו הוצגה בכוונה תחילה כנשית? על שאלות אלה ואחרות ננסה להשיב יחד עם הסופרת יוכי ברנדס.

האזנה נעימה,
יותם

בפרק ההמשך ליהושע וכיבוש הארץ פרופ' ישראל פינקלשטיין ואני נמשיך לדון בשאלות כמו: אם המיתוס נועד לשרת את יאשיהו מדוע הגיבור של הכיבוש אינו יהודאי? למה בסיפור הכיבוש אין התייחסות לשטחי הליבה של ממלכת ישראל? מה הם אותם שטחי ליבה ומדוע הם חסרים בסיפור יהושע? בסוף, ננסה להבין איך ההיסטוריה וסיפור כיבושי כנען מסתדרים (או לא...) האחת עם השני.

האזנה נעימה,
יותם.

 



דף הבית של התכנית
רשימת תפוצה בדואר האלקטרוני | iTunes | האפליקצייה שלנו לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר





 





 

ספר יהושע מספר על מסע בזק צבאי במהלכו הובסו מלכי כנען, עובדי האלילים העוצמתיים בידי עם ישראל ואלוהיו. התוצאה של מסע כיבוש זה הייתה התנחלות שבטי ישראל בארץ המובטחת, זאת שהגיעו אליה אחרי דורות של שיעבוד במצריים ו-40 שנות נדודים במדבר.

כפי שכבר סיפרנו, ההנחה המקובלת היום במחקר היא שסיפור יציאת מצרים לא אירעה בדיוק כפי שהטקסט המקראי מתאר לנו. אך מה לגבי סיפור כיבוש כנען? האם צבא מרופט ועייף הנודד שנות דור במדבר יכול בכלל להיות חלק ממסע כיבושים הרואי כפי שהטקסט מתאר אותו? איך ערב רב שכזה יכול היה לעמוד, אם בכלל, מול המבצרים החזקים של מלכי כנען ולהביסם? האם ניתן להתייחס לספר יהושע כמייצג אמת היסטורית כלשהי? ואם לא - האם בכל זאת משוקעים בה זיכרונות כלשהם מעבר צבאי מפואר? מה מקור הסיפור?

בפרק זה, בו אני מארח את פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א ננסה לברר שאלות מסובכות ומרתקות אלה לצד שאלות נוספות בנוגע לכיבוש ארץ כנען ע"י יהושוע בן-נון.

האזנה נעימה,
יותם.

 



דף הבית של התכנית
רשימת תפוצה בדואר האלקטרוני | iTunes | האפליקצייה שלנו לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר