Explore every episode of the podcast מסילת ישרים - רה"י הרב חיים סבתו (תשפ"ד)

בשיעור נסכם את מסילת ישרים. נראה את מטרתו העיקרית ואיך הוא מממשה, ואת חידושיו הגדולים של הספר.

בשיעור נראה שעל מנת להשיג את מידת הקדושה צריך האדם להשיג את המושכלויות ולהתבודד. אחרת, יתרחק האדם ממידה זו. נראה את המעלות היותר גבוהות, אליהן הקדושה מובילה - רוח הקודש ותחיית המתים. נסיים את הספר בס"ד בחידוש גדול של הרמח"ל - כשם שהאברך השוקד בתורה יומם ולילה יכול להשיג את הקדושה, כך יכול גם הפועל הפשוט.

בשיעור נתחיל את המידה האחרונה בספר, מידת השיא - מידת הקדושה. נראה שמידת הקדושה משמעותה לצמצם עד כמה שאפשר את המחיצות בין האדם לבוראו. אמנם מידת הקדושה לא תלויה לגמרי במעשי האדם, אלא הוא בסופו של דבר צריך סייעתא דשמיא מלמעלה. נציין מאפיין חשוב של מידת הקדושה - קידוש החומר. בנוסף, נדגיש את חשיבות הסדר במידות ולא לקפוץ ממדרגה למדרגה.

בשיעור נראה את שני חלקי יראת החטא - יראת החטא בהווה, כשהאדם חושש שיחטא, ויראת החטא בעבר - כשהאדם חושש שאולי חטא. כמו כן נראה שהדרך לרכוש את יראת החטא היא על ידי התבוננות ולימוד תורה.

בשיעור נתחיל ללמוד על יראת החטא. נדבר על יראת העונש - הפחד לעשות עבירות בגלל העונש בעולם הבא. נדבר על יראת הרוממות - הפחד מלעשות עבירות בגלל גדולתו ומעלתו של הקב"ה. נראה שיראת החטא מרחיבה ומפתחת את יראת הרוממות.

בשיעור נראה כי יש יתרונות רבים בדביקות במידת הענווה - חוץ מערכה המוסרי, היא מביאה לאיכות חיים הרבה יותר טובה, וכך האדם יוכל לנצל את כוחותיו יותר טוב. בנוסף, נתחיל את פרק כ"ג ונתחיל לדון בדרכי קניית הענווה.

נראה בשיעור מספר מאפיינים של הענוה במעשה - התנהגות בשפלות, סבילת העלבונות, בריחה מהכבוד ומתן כבוד לכל אדם.

בשיעור נראה כי לאדם אין במה להתגאות - הוא הרי חומר שפל. כמו כן כל מה שראינו תקף רק לחכמים הראשונים, אבל אנחנו יתומי יתומים. נתחיל את העניין של הענוה שבמעשה, ונראה את הבסיס להתנהגות של אדם עניו.

בשיעור נלמד כי הענוה צריכה להתחיל במחשבה ולא במעשים. בנוסף נראה כיצד ניתן לרכוש את הענוה שבמחשבה - ע"י ההבנה שאנחנו לא מושלמים, וע"י ההבנה שכל הכשרונות שלנו הם מתנה מהשמים.

על מנת שהאדם יוכל להתפנות ללימודי החסידות, עליו לרכוש את מידת הביטחון. על כל אדם מוטלת החובה לעשות השתדלות, בעיקר בפרנסה - אך חשוב שלא יהפוך את מלאכתו לעיקר, אלא ימשיך להתגדל בתורה במקביל.

בשיעור נראה מספר עצות על מנת לקנות את מידת החסידות. ביניהן - להתבונן בגדולת הבורא, לעסוק במזמורי תהילים, לקרוא סיפורי צדיקים ועוד.

חסידות ללא שיקול דעת יכולה להביא לתקלות ולקיצוניות. חסידות דורשת מהאדם לשקול את כל ההשלכות האפשריות למעשיו. הרב מביא דוגמאות למקרים בהם מחוסר שיקול דעת החסיד הגיע לפני תקלה.

הרב מבאר את החשיבות הייחודית של שיקול דעת בחסידות. הרב מברר אילו כלים דרושים כדי להגיע לשיקול הדעת הנצרך לחסידות.

בשיעור נגיע לעסוק בשיא החסידות. החסיד מכוון את כל פעולתו לשם שמיים, והדרך להגיע לכך ששם ה' יתרבה בעולם היא על ידי שמצר ומתפלל על גלות ישראל. נצייר את דמות החסיד כמכוון לטובת הדור והעם: בתפילה, בתשובה ובלימוד סנגוריה.

החסיד לא עושה את המצוות בשביל השכר בעולם הבא; הוא עושה אותן כדי להגדיל את כבוד ה׳ בעולם. מאותה סיבה אכפת לו מהדור בתוכו הוא נמצא. הוא מתפלל עליו ומחזיר אותו בתשובה.

בשיעור נראה שמי שאוהב את ה׳ לא יכול לעבור בשתיקה על חילול שמו. אך חשוב מאוד להיזהר לעשות זאת בדרך הנכונה, שלא להזיק יותר חלילה.

בשיעור נראה שניים מתוך שלושת חלקי האהבה - הדביקות והשמחה. נראה שהדביקות דורשת מהאדם הרבה מאוד, אך ראוי שלפחות יהיה דבק בתפילה. נראה איך צריכה להיות השמחה.

בשיעור נראה שהאהבה מתחלקת לשלושה חלקים - השמחה, הדביקות והקנאה. נראה כיצד מתבטאת מידת האהבה, ותשובות שונות לשאלת הרוע בעולם.

בשיעור נראה דוגמאות רבות לרכישת מידת היראה, ביניהן - כיבוד שבתות, כיבוד תלמידי חכמים, כיבוד בתי מדרש ועוד.

שני מרכיבים חשובים של מידת החסידות הם היראה והכבוד. האדם צריך להרגיש את פחיתותו לעומת גודלו של הבורא, ולזכור מול מי הוא עומד. האדם צריך לקיים את המצוות מתוך כבוד, ולא לזלזל בהן.

בשיעור נראה דוגמאות רבות שהרמח״ל מביא מהגמרא על מנת להמחיש את מידת החסידות. נראה מדוע הרמח״ל מביא כל כך הרבה דוגמאות ונראה את מידת החסידות מזוויות שונות.

החסידות מתחלקת לשלושה חלקים - המעשה, אופן העשייה והכונה. החסידות במעשה מתחלקת לבין אדם למקום ובין אדם לחברו. בשיעור נראה כיצד לקיים את החסידות שבמעשה.

האדם החסיד עושה יותר ממה שצווה, מתוך אהבה לבוראו. אך כפי שנראה בשיעור, יש בכך מספר סכנות - טעויות, השלכות ויוהרה.

בשיעור נראה כי על האדם למאוס בתאוותיו על מנת לרכוש את מידת החסידות; עצה מועילה היא שיכין עצמו לפני כל מצוה. נתחיל את מידת החסידות. נראה שאנשים רבים לא מכירים אותה ומבאישים את ריחה, ושלמעשה צריך חכמה רבה על מנת לקיימה כראוי.

בפרק זה נברר האם קיימת טהרה גם במחשבות, כמו כן נלמד על הדרגות השונות של עבודת ה׳ ״לשמה״.

כיצד יכול האדם לרכוש את מידת הפרישות? מה מפריע ומזיק למידה זו? האם ניתן לדרוש מהלב דברים? עתה נחל לעסוק במידת הטהרה.

נראה כיצד נוהגת מידת הפרישות בדינים. מתי נכון להחמיר גם אם לא כך נפסק? אך מתי עדיף דווקא שלא להחמיר? לבסוף נראה כיצד נכון לאדם להתבודד וכיצד לא.

ממה צריך לפרוש וממה לא? האם יכולה להיות פרישות שהיא רעה? ובכל אופן, מדוע חכמים לא גזרו על מידה זו? נדגיש שזו מידת חסידות ושאל לו לאדם לקפוץ מדרגות.

האם הפרישות היא לגיטימית? אם כן, אז למה התורה לא ציוותה עליה? מדוע ישנם מאמרים סותרים של חז״ל בעניין?

נסיים את מידת הנקיות בדיון על שאיפת האדם לכבוד. נראה את הדרכים לרכוש את מידת הנקיות. נראה את הרעיונות העומדים מאחורי מידות הפרישות והחסידות ואת הסכנות הטמונות בהן.

הרמח״ל מפרט סוגים שונים של כעסנים, מהחמור לקל. הנקי השלם לא כועס כלל, כהלל הזקן. אך מה יעשה אדם כזה אם צריך לחנך את בנו? בנוסף נתחיל לעסוק במידת הקנאה. הקנאה היא טיפשות; היא אינה מועילה בדבר, אלא רק מזיקה. כמו כן נענה על השאלה איך אדם מזהה שהוא מקנא באדם אחר.

היבט נוסף של מידת הנקיות הוא הנקיות מהגאווה. קיימות סיבות שונות המביאות את האדם לידי הגאווה. קיימים סוגים רבים של גאוותנים, אשר גאוותם באה לידי ביטוי בדרכים שונות. הרמח״ל מתאר בפירוט את הדרכים הללו תוך ביקורת קשה.

לסיום העיסוק בנקיות במעשים, נדבר על הנקיות בשמירת השבת. לאחר מכן נעבור לנקיות במידות. האם זה קל יותר או קשה יותר? נתחיל בדיון במידת הגאווה. מה גורם למידת הגאווה? כיצד על האדם להתייחס לכישרונותיו?

ממשיכים בפירוט האיסורים במידת הנקיות. השיעור יעסוק בחומרת איסור השקר והדרכים בהן השקר מונע מן האדם להגיע למידת הנקיות, נפרט קצת בנושא זה על ההבדל בין שקר לבדיה, הבעייתיות בהגזמה והאמת כיסוד מכונן בעולם היהודי. בנוסף, נעסוק גם בעוון חילול השם, הקשר החיוני שלו למידת הנקיות וכמה חשוב להסב לו תשומת לב מרבית.

האם יכול אדם להגיע למצב שאינו נוקם ונוטר? מדוע אסור להישבע, אילו ביטויים נקראים שבועה ומאילו מילים שגורות מהשפה הערבית צריך להימנע? בשיעור נעסוק בשאלות אלה כחלק מפרטי מידת הנקיות.

המחלוקות הרבות שיש בעם ישראל אינן דבר חדש. הן מלוות אותנו לאורך אלפי שנות חיי האומה, מרגע תקומתה ועד זמננו. אך, מדוע ישנן כל-כך הרבה מחלוקות בעם ישראל? מה גורם לכך שאפילו בימים קשים כימים בהם אנחנו נמצאים - המחלוקות ממשיכות? אילו טובות מפתיעות וחיוניות לאופיו המיוחד של עם ישראל נמצאות דווקא בנקודה הזו אשר אנחנו רגילים לראות כחיסרון, ומהי המשימה הגדולה המוטלת עלינו בקשר לזה?

בשיעור שעבר התחלנו לעסוק בעניין מידת הנקיות והרחבנו על שלושה איסורים: גזל, עריות ומאכלות אסורים. היום בשיעור נתמקד באיסור השלישי, ונדבר בחומרת האיסור ומדוע דווקא אכילת מאכלות אסורים מונעת מהאדם להגיע למדרגה כל כך גבוהה כמו הנקיות. בנוסף, נדבר על חשיבותם של איסורים על דיבורו של האדם, כלומר החטאים שנובעים מרצונו של האדם להיות מקובל בחברה - שגם הם מונעים מהאדם להגיע למידת הנקיות.

לאחר העיסוק בתאוות הממון, עובר הרמח"ל לעסוק בתאוות העריות. מדוע הרהורי עבירה קשים מעבירה? והאם גם הסתכלות, שמיעה ושאר פעולות החושים אסורות גם ללא ביאה? מדוע? בשיעור נעסוק בדוגמאות רבות בהן נכשלים בני האדם בתחום העריות. כמו כן נוסיף לעסוק בתאוות האכילה.

כחלק מעיסוק בפרטי מידת הנקיות ובאבק הגזל, עוסק הרמח"ל באפשרויות להיכשל באונאה וריבית שאנשים מורים בהם היתר. האם מותר להיכנס ל"אובר דראפט"? ומה בנוגע להחזרת רכב שאול עם מיכל דלק מלא? בשיעור נראה דוגמאות אקטואליות שונות.

רוב בני האדם אינם שולחים ידם לארנק חבריהם וגוזלים ביד רמה, אך האם הם נקיים ממידת הגזל? בשיעור נראה דוגמאות רבות למקרים בהם האדם מורה לעצמו היתר בענייני ממון ולמעשה נכשל בכך בגזל, וגם נלמד איך להימנע מהימשכות אחר היצר בעניינים אלו.

האם יש אדם שקנה את מידות הזהירות והזריזות שממשיך לגזול או להיכשל בעברות נוספות? בשיעור נראה כי אנשים מורים היתר לעצמם בדברים שונים כמו איחור קל לעבודה או כתיבת קורות חיים לא מדויקים, שאינם אלא גזל של ממש, אלא שהאדם לא רואה בכך חטא גמור. הסיבה לכך היא שהזהיר התגבר על יצרו, אך לא שינה אותו. ואיך משנים את האופי מהיסוד? נתחיל בשיעורנו לעסוק במידת הנקיות שהיא מצרנית למידת הזהירות, אך קשה הרבה יותר להשגה ממנה.

מהן דרכי קניית הזריזות? ומה מונע את האדם ממידת הזריזות? בשיעור נעסוק בהכרת הטוב, בפינוק יתר ומידות נוספות ונראה איך מידות אלו קשורות לדרכי קניית הזריזות והעיכובים שלה.

פעמים רבות לעצלן ישנם תירוצים רבים לעצלנותו, אך כיצד ידע האדם אם נימוקיו צודקים או שמא הם רק תירוצים והשתמטויות מהמשימה? מה הן דרכי הזריזות, כיצד האדם שרוצה להיות זריז צריך לנהוג? והאם ייתכן שפעילות זריזה חיצונית תשפיע על מידת הזריזות של האדם?

לאחר מידת הזהירות עוסק הרמח"ל במידת הזריזות. מדוע מידה זו חשובה כל כך ואיך היא קשורה למידת הזהירות? מה הסכנה הגדולה בעצלנות ואיך ניצלים ממנה? בשיעור נפתח את העיסוק במידת הזריזות ונדבר על תוצאותיה ההרסניות של העצלנות.

חברה טובה היא היסוד לכל. לעולם האדם נמשך אחר החברה שהוא חי בה, והחכמה היא לבחור מראש את החברה שבה האדם שותף. אך מה יעשה אדם שחי במקום בו החברה לא טובה? האם אפשר להיות נפשית חלק מחברה אחרת? ואיך עולם האינטרנט והמדיה משפיע על עניין זה?

"בראתי יצר הרע - בראתי לו תורה תבלין" - אם בורא עולם אומר כיצד להישמר מיצר הרע, האם לא נשמע לו? מוטל על כל אדם לייחד לו זמן ללמוד תורה ולא להישאב לעומס העבודה. בשיעור נקבל כמה עצות מעשיות לקביעת עיתים לתורה ובכך נגן על עצמנו מיצר הרע. בנוסף נעסוק בשיעור בליצנות שהיא מידה רעה המונעת מהאדם לקבל תוכחה ולחזור בתשובה. וגם - האם ייתכן שאדם ירא שמיים ישתה אלכוהול לשכרה?

אם ה' מדקדק עם חסידיו כחוט השערה ולא מוותר על דבר, באיזה מובן הוא רחום וחנון? כיצד ניתן ליישב דברים אלו? בשיעור נראה כיצד הרמח"ל מסביר את היחס בין הדברים. כמו כן נתחיל בשיעור את דברי הרמח"ל בעניין מפסידי הזהירות.

האם ה' מוותר על חטאים? באיזה מובן הוא רחום וחנון? איך העובדה שה' מדקדק עם חסידים כחוט השערה מלמדת על שאר בני האדם ואיך כל זה קשור לקריאה הייחודית של הרמח"ל למימרת חז"ל זו? על שאלות אלו ועוד נענה בשיעור נוסף על מידת הזהירות.

רבים החושבים ש"בסך הכל הם בסדר" - מה הטעות היסודית שלהם? כיצד נוהג אדם שאוהב את השלמות ואיך ניתן ללמוד זאת מאנשים האוהבים תחום מסוים, המדקדקים בו בתכלית הדקדוק? והאם אנחנו מוכנים להסתפק בדרגה משנית בעולם הבא, ולא להיות מהראשונים שם?

מה על האדם לעשות כדי להשתחרר מהרמייה של היצר הרע ולעסוק בחשבון נפש? כיצד יכול האדם להשתחרר מכבלי יצרו כדי להתחיל את תיקונו? מתוך דבריו של הרמח"ל נראה מה הדרכים להגיע למצב בו האדם מסוגל להתחיל את מסע תיקונו ואיך החכמים יכולים לעזור לנו במקום בו האינטואיציה של האדם מטעה אותו. וגם - מה יכול לעורר בלימוד התורה את האדם ללימוד מוסר?