Explore every episode of the podcast מסביב לפרשה תשפ"ג - הרב יואב פלדמן

בשיעור נעסוק בביאור דברי הגמרא על שמונת הפסוקים האחרונים שבתורה, ונציע מספר כיוונים לפרשם. בנוסף, נעסוק במעמד ההלכתי המיוחד שנוצר לשמונת הפסוקים הללו בעקבות דברי הגמרא, ונדון במספר הלכות מיוחדות המובאות בפוסקים ביחס לקריאת שמונת הפסוקים האלו.

בשיעור נעסוק בדין הגמרא שאסור להעמיד את הסוכה בדבר שמקבל טומאה, ואת מחלוקת הפוסקים לגבי הדין הזה. בנוסף, נראה את דינו של החזון איש לגבי 'מעמיד דמעמיד'.

בשיעור נעסוק בשאלה מה מהפרשיות אותן אנו אומרים בקריאת שמע מדאורייתא ומה מדרבנן, ומתוך כך נדון מה עושים במקרה של ספק - האם יש צורך לחזור גם על ברכות קריאת שמע? ומה בנוגע לסתירה לכאורה שקיימת בשיטת הרמב"ם בעניין הזה?

בשיעור נעסוק באיסור לאכול בישולי נוכרים ונציע שני טעמים מרכזיים שעלו בפוסקים לאיסור, וכן בהבדלים הלכה למעשה הנובעים מטעמים אלה. מתוך כך, נדון בגדרי האיסור, וכן בשאלות שעלו בפוסקים בני זמננו הנובעות מאיסור זה.

מהי מצוות יישוב ארץ ישראל? נציג את מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן האם מונים את יישוב ארץ ישראל כמצווה, את התירוצים השונים מדוע הרמב"ם לא מנה אותה, והאם ייתכן שהיא מצווה מדרבנן לדעתו. מתוך הכיוונים השונים תעלה נפקא מינה לדין הכפייה לעלות לארץ ישראל בזמן הזה.

מהו דין "תדיר ושאינו תדיר - תדיר קודם"? נראה מה מקור הדין, מהו טעמו, ומקרים שונים בהם הדין בא לידי ביטוי, לדוגמה: באיזה ספר תורה קוראים קודם, של חנוכה או ראש חודש?

בשיעור נעסוק במושג "קנאי", כמו שכונה פנחס. מהו קנאי? מהו דין "קנאים פוגעים בו", מה מתיר לקנאי להרוג אנשים אחרים מעם ישראל? ועוד דינים רבים, כגון הגנה עצמית, לאחר מעשה, ועוד.

בשיעור נעסוק במנהג נפילת אפיים בעת אמירת תחנון - מהו מקור המנהג? האם המנהג חובה או לא, והאם הוא מעכב או לא? מתי נהגו ליפול אפיים? האם מותר ליפול אפיים בעמידה?

בשיעור נעסוק בדין שליחות: מהו מקור הדין? מהו מעמד השליח ביחס למשלח, האם גופו נעשה כגוף המשלח ממש או שהוא נחשב כידו הארוכה של המשלח? ומה לגבי מצוות כמו סוכה ולולב?

בשיעור נעסוק בדין תפילה במניין: מהו מקור הדין? האם מותר לצרף למניין מחלל שבת בפרהסיה? האם עיקר המניין הוא תפילת הלחש ביחד או שמיעת הקדיש וקדושה ביחד? מה לגבי צירוף ארבעה שהתפללו לשישה שלא התפללו?

בשיעור נעסוק בדין העוסק במצוה פטור מן המצוה. מהו מקור הדין? מתי חל הפטור? האם מישהו שיש עליו בגד ציצית פטור משאר המצוות? וכן אדם שפטור ממצוה אחת מכיוון שעוסק במצוה אחרת, האם מברך על המצוה השניה, שממנה הוא פטור?

בשיעור נעסוק בברכת התורה. נביא את המקור המופיע בגמרא לברכה זו ואת מחלוקת הראשונים האם היא נמנית כמצווה או לא, וכן נפקא מינות שונות הנובעות ממחלוקת זו. בנוסף, נדון במחלוקת האמוראים על מה מברכים ברכת התורה, ונבאר את יסוד המחלוקת שלהם.

בשיעור נעסוק במצוות פדיון הבן, מהו מקור המצווה, מה יעשה בכור שלא נפדה בילדותו, האם האב יכול למנות שליח, ומה מהות החוב של האב לכהנים.

בשיעור נעסוק ביסוד דין אונאה, האם מדובר על קרקעות או מטלטלין, מה הסכום שממנו נחשבת הרמאות כאונאה וכיצד אפשר לתקן את העבירה.

בשיעור נעסוק בדיני ספירת העומר: האם מי ששכח יכול לספור בברכה? ומה הדין אם מדובר ברב בית הכנסת או בשליח הציבור? מה לגבי קטן שנהיה בר מצווה באמצע הספירה? ומהן שיטות הראשונים בכוונה לשבע שבתות "תמימות"?

בשיעור נעסוק באיסור לתת לקטן שהגיע לחינוך לעבור על איסור מהתורה. נעסוק במקור האיסור ובטעמו, באילו קטנים מדובר, מה קורה באיסורים דרבנן והאם ישנו איסור ספייה במצוות עשה.

נעסוק בדין מילה בשבת. נראה שמילה דוחה שבת לכל השיטות. נברר במה מיוחדת המילה, שהותר לטלטל את כליה בשבת אל מול מצוות שופר ולולב שלא הותרו בשבת. ובאחרונים נברר נפקא מינות לגבי מילה בשבת שתגרום לחילול שבת המוני ונשאל האם במצב כזה ניתן לדחות את המילה.

מתוך סוגיית האנינות של אהרן ובניו על נדב ואביהוא נצלול לעומק דיני האונן והפטור שלו ממצוות - מניין שאונן פטור ממצוות והאם מותר לקיימן אם הוא רוצה? ומה דינו של אונן שבחלק מזמן המצווה היה מחויב בה ובחלק מהזמן היה באנינותו? וגם - האם אונן שהיה פטור מהבדלה במוצאי שבת ישלים את ההבדלה ביום ראשון כשיקום מאנינותו?

מדוע אומרים חצי הלל בימי חול המועד של פסח, בשונה מימי חול המועד של סוכות? מה דינו של אדם שפספס הלל שלם ביום הראשון - האם יש לו תשלומים? והאם ההלל החסר שבימי חול המועד זהה להלל שבראש חודש או שמא הם נבדלים בדבר מה? וגם מנהג יפה בעניין ההלל שבחול המועד. במהלך השיעור נברר את יסודות אמירת ההלל שבחול המועד ונעמוד על השאלות השונות שעולות בעניינו.

באילו חלקים של ליל הסדר חייבים להסב ומדוע? מה יעשה אדם ששכח להסב? האם נשים חייבות בהסבה? ומה בנוגע לתלמיד בפני רבו? במהלך השיעור נברר את יסודות דין הסבה כהכנה לחג הפסח.

כפייה על המצוות זה דין יסודי הנלמד מהקורבנות בפרשתנו. מכאן עולות מספר שאלות בוערות, מי כופה? מתי אפשר לכפות? האם יש חובה לכפות? בשיעור נעמיק בכל השאלות הללו ונברר את פרטי הדין על פי הראשונים השונים.

מה ההבדל בין אב לתולדה? האם יש הבדל לעניין הדין או לעניין ההתראה? מהפסוקים בפרשתנו לומדים חכמים את אבות המלאכה, ובשיעור נעמיק בהבדלים בין אב לתולדה לאור הגמרא ושיטות הראשונים.

בשיעור נעסוק בדיני ראש השנה שחל בשבת. נציג את החילוק של חז"ל בין המקדש לשאר המקומות בעניין התקיעה בשבת, ונדון האם מדובר בעקירה של המצווה או שחכמים רק פטרו מחיוב. בנוסף, נעסוק בשאלה בדינם של פסוקי מלכויות בשבת - האם החיוב בהם הוא מדאורייתא או מדרבנן?

הכוהנים מצווים לרחוץ את ידיהם ורגליהם בכניסתם למקדש. מה מטרת המצווה? איך זה נעשה? האם על כל כניסה למקדש הם צריכים לרחוץ? נברר את מצוות הרחיצה דרך שיטותיהם והדגשותיהם של הראשונים ולאור דברי האחרונים השונים. בנוסף נראה האם המצווה חייבת להיות דווקא בכיור הנחושת וכמה מים צריך בשביל שהרחיצה תהיה כשרה.

האם מצוות לבישת בגדי הכהונה היא מצווה משל עצמה או שהיא רק הכשר מצווה לעבודת הקודש? נראה את שיטת הרמב"ם ואת שיטת הבה"ג ומספר נפקא מינות ביניהן שהעלו האחרונים. בנוסף נראה שאלה האם הכהן הגדול הוא כמו כהן הדיוט רק עם מעלה נוספת או שמא הוא יצירה חדשה לגמרי, וגם פה נראה נפקא מינות להלכה.

מה המקור בתורה לציווי לבנות את המקדש? האם נשים חייבות בבניין בית המקדש? במהלך השיעור נראה את השיטות השונות למקור המצווה לבנות את בית הבחירה ואת הסברות השונות מאחוריהן. בנוסף נעסוק בשאלה מה כוללת מצוות בניין בית המקדש ונראה מחלוקת רמב"ן ורמב"ם יסודית בנושא. לבסוף נעסוק בשאלות מי מחויב במצווה ומתי מחויבים לבנות אותו.

מפרשתנו לומדים בגמרא את הכלל אדם מועד לעולם. האם אנחנו אומרים שבכל מקרה אדם מועד לעולם, או שמא יש מקרים שבהם אנחנו אומרים שלאדם אין אחריות על מעשיו? נעמיק בהגדרת המושג אדם מועד לעולם ונראה את דעות הראשונים השונים בנושא.

הדלקת נר שבת זה חובה או רשות? המצווה היא מדאורייתא או מדרבנן? בשיעור נעסוק בגדרי מצוות הדלקת נרות שבת בעקבות המדרש שאומר שהנרות מביאים שלום לבית. נראה את הגמרא במסכת שבת המדברת על הדלקת נרות, נראה את שיטות הראשונים ולבסוף נראה את פסק ההלכה.

האם חובת קריאת התורה על הציבור או על הפרט? האם מותר ללמוד משהו אחר בזמן הקריאה בתורה? מה עושה מישהו שקצת פספס חלקים בקריאה? המדרש קובע שכשכתוב שבני ישראל הלכו שלושה ימים בלי מים הכוונה בלי תורה, כלומר שיש חובה כל שלושה ימים לעסוק בתורה. בשיעור נעמיק בדינים של חובה זו ונחקור לעומק מחלוקת גמרות בסיסית בנושא, את תירוצי הראשונים ואת המסקנות להלכה.

למה יש שתי ברכות בתפילין? ואם יש לאדם רק תפילה אחת כמה ברכות עליו לברך? האם מצוות תפילה של יד היא אותה מצווה כמו תפילה של ראש? בפרשה מופיעה מצוות התפילין, ובשיעור נעמיק בגדרי ברכות התפילין דרך מחלוקותיהם של הראשונים והבנותיהם של האחרונים בסוגיה. נראה את מחלוקת השולחן ערוך והרמ"א למעשה.

האם אדם יכול להוציא את חברו במצוות ארבע כוסות? בפרשתנו מופיעות ארבעת לשונות הגאולה שעל שמן אנו שותים ארבע כוסות בליל הסדר, בשיעור נדון במצוות ארבע כוסות דרך דעותיהם של הראשונים והאחרונים החולקים האם מקור המצווה טמון בשתיית הכוסות או באמירה על הכוסות. בנוסף נעסוק בשאלה, האם יש ראשונים ופוסקים שסברו שצריך לשתות חמש כוסות ולא ארבע?

הפרשה והספר מתחילים במילים "ואלה שמות" ועל זה אומר המדרש שלמרות שבני ישראל היו בגולה לא שינו את שמם. מכאן עולה השאלה מה היחס לנתינת שמות נוכריים בהלכה, ללקיחת שם שני שיוצג כלפי הגויים או לאדם ששינה את שמו לשם נוכרי. דרך נפקא מינה מעשית בגט נראה את דעות הראשונים והאחרונים השונות.

כחלק מברכות יעקב בפרשה הוא אומר "לא יסור שבט מיהודה". עולה שאלה בראשונים האם זה ציווי הלכתי, איסור להסיר את המלכות משבט יהודה. נראה מספר שיטות במחלוקת האם מותר למנות מלך על ישראל כאשר הוא איננו משבט יהודה ונבין מה הייחוד במלכות בית דוד ביחס למכות משאר השבטים. בנוסף נבחן לעומק את שיטת הרמב"ם הייחודית בנושא על פי חלק מהסברי האחרונים.

בשיעור נעסוק במצוות התשובה, ונציע מהו עיקר הקיום של מצווה זו. בנוסף, נדון בשאלה מדוע תשובה על עבירות לא מספיקה כדי לפתור את האדם מחיובים של בית דין.

כתוב בפרשה שיעקב זבח לאלוקי אביו יצחק, אומר רש"י בשם המדרש שלא מזכירים את אברהם כיוון שהכבוד כלפי האב גדול יותר מהכבוד כלפי הסב. בהתאם עולה השאלה האם אדם חייב לכבד את סבו מעבר לחובה לכבד כל אדם זקן או לא? נראה את דעות הראשונים ולאחר מכן את דעות הפוסקים בנוגע למקור והיקף הדין אם הוא קיים.

בפרשתנו מופיעים חלומות פרעה שהעלו את יוסף מהבור והשאלה העולה היא מה היחס לחלומות בהלכה? בשיעור נראה גמרא במסכת נדרים האומרת שיש משמעות לחלום, נראה גמרא במסכת סנהדרין האומרת שאין משמעות לחלומות ונדבר על ארבע דרכים ליישב את הסתירה ביניהן. לבסוף נקשר את החלומות גם לימי החנוכה.

בפרשתנו מסופר על מעשה יהודה ותמר בו תמר נמנעה מלהגיד במפורש שהיא מעוברת מיהודה כדי לא להלבין את פניו. מכאן נלמדה ההלכה ש"נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן ואל ילבין פני חברו ברבים". בשיעור נעסוק בשאלה האם זו הלכה גמורה או לא? האם צריך למסור את הנפש על הלבנת פנים? נדון במספר דעות בראשונים ובמספר נפקא מינות להלכה.

בפרשתנו מסופר על המפגש של יעקב עם עשיו, ושיעקב פיצל את המחנות. השאלה עולה ממעשהו זה של יעקב האם מותר להציל נפש אחת בנפש אחרת. בשיעור נדון בסוגיות הבסיסיות העוסקות בנושא זה, מתי מותר ומתי אסור. בעיקר נדון במקרה של מסירת יהודי למלכות ובסיפור המופיע בירושלמי על רבי יהושע בן לוי

חז"ל דורשים שיעקב אבינו תיקן את תפילת ערבית, בשיעור נעמוד על ייחודה של תפילת ערבית. נעמוד על מספר נפקא מינות הנובעות מהמחלוקת האם תפילות אבות תיקנום או כנגד תמידין תיקנום, ונראה מספר הלכות הנוגעות רק לתפילת ערבית ולא לתפילות אחרות. המכנה המשותף בין כל ההלכות הללו הוא שהן נובעות מכך שתפילת ערבית רשות.

בהפטרת הפרשה בספר מלאכי מופיע הפסוק המלמד על דין מצווה הבאה בעבירה. בשיעור נעסוק בשאלות האם כל האמוראים הסכימו לדין זה? בנוסף האם דין מצווה הבאה בעבירה הוא פסול דרבנן או דאורייתא? בנוסף נדבר על הגמרא האומרת שיש פסוק מיוחד לסוכה גזולה, נענה על השאלה מדוע סוכה צריכה פסוק מיוחד ומה הדינים והחילוקים היוצאים מזה על פי הראשונים והאחרונים. נסכם את השיעור בהלכה למעשה.

בפרשה מופיעה ברכת רבקה, ויש האומרים שזו ברכת האירוסין. בשיעור נחקור האם אירוסין זו מצווה משל עצמה. נביא שלוש נפקא מינות לחלוקה: מניין, חתן חירש וברכה.

המשך חכמה אומר שהמקור למצוות חינוך בנים מהתורה מופיע בפרשתנו. בשיעור נראה מחלוקת גמרות בשאלה האם האם מחויבת גם היא בחינוך ילדיה. בנוסף נעסוק בשאלה האם מצוות החינוך מוטלת על האב או על הילד עצמו.

בפרשתנו מופיעה מצוות ברית המילה בפעם הראשונה, השיעור עוסק בגדרי חובת האב למול את בנו, מי הם האנשים שצריכים למול את הבן במקרה שהאב לא נמצא והאם מעלת המילה שלהם היא כמו מעלת המילה של האב. שורש המחלוקת נמצא בשאלה האם על האב יש חיוב נוסף מעבר לחיוב שנמצא על כל עם ישראל.

מתי שואלים את הגשמים? האם יש הבדל בכך בין הארץ לבין ארצות הנכר? והאם אפשר לשאול גשמים בארצות הצריכות לכך שלא לפי הזמנים הקבועים בארץ ישראל? במהלך השיעור נעסוק בשאלות אלו תוך בחינות שיטות שונות בעניין זה.

בשיעור נעסוק בברכת המצוות, ובדין 'עובר לעשייתן' - הברכה נאמרת ראשונה ומיד לאחריה המצווה מקוימת. נציע מספר כיוונים ליסוד של ברכת המצוות בכלל, ומדוע היא קודמת לקיום המצווה עצמה. כמו כן, נציג מספר מקרים בהם חורגים מן הכלל הזה, וננסה להציע הסבר מדוע ישנן חריגות.

מצוות פרו ורבו נקראה "מצווה רבה", השיעור עוסק במחלוקת בהגדרת המצווה ומתי מגיע האדם לידי כך שהוא מקיים אותה. יסוד המחלוקת בשאלה האם עיקרן של המצוות בתוצאה או שמא במעשה הפעולה.

לאור פתיחת התורה מחדש, ופתיחת ספר בראשית, אנו פותחים פינה חדשה הנקראת 'מסביב לפרשה'.

בכל שבוע ניקח מצווה או עיקרון הלכתי הנלמדים מתוך הפרשה, ונדון בו במשך כרבע שעה בצורה תמציתית.

הפינה תועבר ע''י הרב יואב פלדמן בניסיון ליצור מפגש בין פרשת השבוע לעולם הלמדני.

בכל שבוע פינה חדשה.

בשיעור נעסוק בדין השבת אבידה, נציג את מחלוקת אביי ורבא בעניין ייאוש שלא מדעת, ונביא מספר שיטות שונות להבנת המחלוקת שלהם. מתוך כך נדון במספר דינים הקשורים בהשבת אבדה כגון: סימנים, ייאוש וזוטו של ים.

בשיעור נעסוק בדין עדים זוממים המופיע בפרשת השבוע. נציע מספר כיוונים אפשריים לטעמו של דין 'כאשר זמם ולא כאשר עשה' המופיעים בראשונים ובאחרונים, ומתוך כך נדון באילו מהמקרים יחול דין זה.