בפרק הזה אנחנו מציגים את ההבחנה בין כלכלה כמקצוע לבין כלכלה כאידאולוגיה, ומסבירים כיצד הגישה המקצועית הובילה את הפרקים שעשינו עד היום. זהו גם פרק מבוא למאזינים חדשים שמגלים אותנו לראשונה, וגם פרק סיום שסוגר את המסע של הפודקאסט ומסכם את מה שניסינו לעשות בו לאורך השנים.

בשנים האחרונות בישראל ישנם פוליטיקאים ופעילים חברתיים שקוראים למדינה להרחיב את חוק חינוך חובה (וחינם) כך שיתחיל מגיל אפס במקום מגיל 3. בפרק אנו בוחנים הצעה זו על ידי סקירת הספרות בתחום וסקירת המצב הישראלי, ומוצאים שאם ההצעה תמומש ייתכנו השלכות שליליות רבות על החברה הישראלית. אנו חושבים שיש הצדקה למערכת חינוך אוניברסאלית מגיל 3 אך לא מגיל אפס. בפרק מתארח ניסן אברהם, חוקר בפורום קהלת לכלכלה ומנהל עמוד הפייסבוק "מדברים כלכלה". 2

הפעם היינו בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שרצה השנה למקד את הדיון הציבורי בישראל בעובדה שיש פה למעשה שתי כלכלות נפרדות. האחת - בעלת עובדים מיומנים, מהירה וטכנולוגית, דוברת אנגלית, והשניה - מסורבלת, תלויה בממשלה ולא מתקדמת ביחס לעולם. הפרק לימד אותנו כי חינוך הוא המפתח לצמצום הפער בין שתי הכלכלות.

הדוברים בפרק: פרופ׳ יוג׳ין קנדל, יו״ר הכנס; פרופ׳ נתן זוסמן, מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל; איתמר יקיר, חוקר בפורום קהלת ודוקטורנט בבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית.

חומרים קשורים:

אתר הכנס
שתי כלכלות – חברה אחת, מחשבות ראשוניות, יוג׳ין קנדל
מיומנויות נמוכות של העובדים בישראל – סיבות ומשמעויות, נתן זוסמן, בנק ישראל

המטרה של הפרק היא להציג את מבנה משרד האוצר על אגפיו השונים, ואת הדרך שבה הוא פועל. לאור הקמת ועדה לבחינת סמכויות הנהלת האוצר, ניתחנו בשלושה צירים את המורכבות של עבודת המשרד: א. עבודת המשרד מול שאר משרדי הממשלה. ב. עבודת הדרג המקצועי במשרד אל מול הדרג הפוליטי. ג. עבודת מנכ״ל המשרד אל מול האגפים השונים. דיברנו על היתרונות והחסרונות של המבנה הקיים ועל אלו שעשויים להיות בהתאם להמלצות שתגיש הוועדה שהוקמה.

קישורים רלוונטים:

הוועדה לבחינת סמכויות הנהלת משרד האוצר

הפעם הקדשנו את הפרק לאירוע ההיסטורי הכי חשוב מבחינה כלכלית שמשפיע עלינו עד היום - המהפיכה התעשייתית. אירחנו את אריאל קרלינסקי, סטודנט לתואר שני בכלכלה באוניברסיטה העברית וחוקר בפורום קהלת לכלכלה. אריאל הסביר לנו מהי היסטוריה כלכלית, ועזר לנו להבין את המהפיכה התעשייתית, את התנאים שאפשרו אותה ואילו תובנות אפשר לאמץ ממנה למדיניות כלכלית בימינו.

קישורים נוספים:

קידמה אינה טבעית, יואל מוקיר (תרגם: אריאל קרלינסקי)

והפעם התייחסות שלנו להסדר החוב של אליעזר פישמן. ניסינו להבין מה זה מושגים כמו ״תספורת״ והסדר חוב, איך עובדת מערכת האשראי, בחנו את הטענות שנשמעות בדיון הציבורי בנוגע למערכת הבנקאית ופירטנו לאן לדעתנו הביקורת הציבורית צריכה להיות מופנית. וכל זה בפרק קצר ומיוחד של 20 דקות.

הפעם ניסינו להבין מהי תחרות, למה היא חשובה, למה היא לא תמיד מתקיימת ומה הממשלה עושה בעניין. היה איתנו עידו מינץ, חבר וכלכלן שעבד בעבר ברשות ההגבלים העסקיים. בין השאר שמענו ממנו על המהפך שעברה הרשות ועל כך שמאחורי הרבה מקרים של חוסר תחרות עומדת רגולציה ממשלתית.

קישורים רלוונטים:

מונופול בארוחת הערב, אסף צימרינג, 29/3/2017

ההקלטות שחושפות את שיטת קרטל הלחם: "בסוף תמכרו כיכר בשקל? לא שפוי”, חדשות 2, 7/12/2016

אחד הנושאים שחשובים לנו בעיצוב מדיניות כלכלית זה לאפשר שוויון הזדמנויות. אבל איך אפשר למדוד את זה? נהוג להשתמש במדד של מוביליות (ניעות) חברתית - היכולת של אדם להתקדם בזכות עצמו, במנותק ככל האפשר מהרקע ממנו הוא מגיע. לכן אירחנו הפעם את צליל אלוני ממשרד האוצר וסטודנט לתואר שני באוניברסיטת תל אביב. צליל חקר את המוביליות בישראל: שמענו ממנו כי באופן יחסי רמת המוביליות בישראל גבוהה ביחס לעולם המפותח, וכי לצאת מהחמישון התחתון גם כן קל יותר באופן יחסי.

חומרים קשורים:

המיקוד השבועי של משרד האוצר שעוסק במוביליות הבין דורית בשכר בישראל
האתר של ראג׳ צ׳אטי, The Equality of Opportunity Project

הנתונים בישראל מראים שנשים בישראל מרוויחות 32% פחות מגברים. הפעם אירחנו את הדס פוקס, חוקרת במרכז טאוב, אשר בחנה את הנושא לעומק כדי למצוא את הגורמים לפער. ניסינו להבין האם מדובר באפליה או שמא יש שוני בין גברים ונשים, העלנו רעיונות כיצד מדיניות ציבורית יכולה להתמודד עם הפער, דיברנו בקצרה על איך עושים מחקר כלכלי ושמענו ממנה על השוני בתגובות שהיא קיבלה מאנשי מקצוע ומנבחרי ציבור.

חומרים קשורים:

פערים מגדריים בשוק העבודה: שכר וקיטוב תעסוקתי, דוח מצב המדינה 2016, מרכז טאוב
מחקר עומק משיב: ממה נובעים פערי השכר בין גברים לנשים?, מאת הדס פוקס, הבלוג ״דעת מיעוט״
The True Story of the Gender Pay Gap, Freakonomics Radio

חשבתם פעם למה כלכלנים כל הזמן מדברים על צמיחה? לכן ניסינו להבין הפעם מה זה צמיחה, איך היא נמדדת, למה היא חשובה ואיך אפשר לשפר אותה. בקצרה - זה קשור להרבה נושאים שדיברנו עליהם בפרקים הקודמים כמו שוק העבודה, ארגוני עובדים, שוק ההון, מסחר בינלאומי ועוד.

חומרים קשורים:

1. אפילוג של Acemoglu, Daron. Introduction to modern economic growth. Princeton University Press, 2008.
2. אלדד שידלובסקי ומיכאל שראל, "השפעת המדיניות הפיסקלית על שיעור הצמיחה של המשק״, הרבעון הישראלי למסים, גיליון 121 ,מינהל הכנסות המדינה, אוגוסט 2003.
3. OECD Better Life Index
4. מדדי איכות חיים לישראל

בשנים האחרונות בנק ישראל רוכש מט״ח בהיקפים גדולים, ובכך משפיע על שער הדולר. בפרק זה ניסינו להבין מה תפקידו המרכזי של בנק ישראל, מה הכלים שהבנק המרכזי משתמש בהם והאם רכישות המט״ח טובות לכלכלת ישראל או לא.

את הפרק השלישי בסדרה על שוק ההון הקדשנו למשבר הכלכלי שחוותה ארה״ב ב-2008. המשבר החל בשוק ההון האמריקאי, פגע בהמשך בכלכלה הריאלית בארה״ב וממנה התפשט לשאר העולם. בפרק דיברנו על הכלים הפיננסים שהיו במרכז המשבר, על השחקנים המרכזיים שבו והכי חשוב - ניסינו להפיק ממנו תובנות לאיך צריך לעבוד שוק הון יעיל ומתפקד גם כאן בישראל.

מזכירים לכם שהפודקאסט חוגג יום הולדת 1 בתל אביב, ביום חמישי, 16/3/2017 בשעה 19:30 - https://goo.gl/VcggOx

חומרים נוספים:

מצגת של שני חוקרים מאוניברסיטת קולומביה – למי שרוצה להעמיק במשבר

סרטים מומלצים בנושא:

Inside Job, 2010

The Big Short, 2015

ואיך יכול להיות שכל כך הרבה אנשים פיספסו את המשבר?

אז מה משרד האוצר צריך לעשות בתקופה הזו לאור משבר הקורונה? בפרק ניסינו להבין במה שונה המיתון הכלכלי הנוכחי ממיתונים אחרים, מה הממשלה צריכה לעשות ואילו אמצעים עומדים לרשותה, וכמובן על החשיבות של שמירה על רמת חוב נמוכה בשגרה בדיוק כדי שהמשק יהיה מוכן לתקופות של האטה כלכלית. מעל הכל, אנחנו חושבים שהממשלה צריכה לעמוד בפני הלחץ הציבורי להוצאה ציבורית בלתי מבוקרת, ולעשות כל מאמץ להפנות את כספי הציבור למי שבאמת צריך אותם.

והפעם על נושא פחות כלכלי ויותר ניהולי - יכולת הממשלה לבצע את החלטותיה. החשיבה הכלכלית עוזרת לנו למצוא את המדיניות הנכונה, ולכן רוב הפרקים שלנו מצביעים על מה צריך לעשות. אבל מה קורה אחרי שהצעות מדיניות אושרו בממשלה או בכנסת? תומר לוטן, מנכ״ל המרכז להעצמת האזרח, בודק בקביעות את הנושא ורואה שיש לא מעט פער בין התכנון לביצוע. דיברנו איתו על החסמים ועל דרכים לפתור אותם.

קישורים רלוונטיים:
אתר המרכז להעצמת האזרח

דיעה רווחת בציבור היא שלימודי הכלכלה משפיעים על המדיניות הכלכלית במשק. לכן לימודי הכלכלה נמצאים תחת ביקורת ציבורית, ואף מואשמים בהטמעת ערכים של ימין כלכלי בקרב הסטודנטים. הפעם ניסינו לנתח את הטענות הללו לעומק, ולדבר על מחקרים שנעשו בתחום יחד עם הניסיון שלנו במשרד האוצר.
וכמובן מוזמנים להירשם בפייסבוק לחגיגת יום הולדת 1 לפודקאסט שתהיה בתל אביב ב-16/3/2017

קישורים רלוונטים:

The art and science of economics at Cambridge, The Economist (2016)
הערה ביקורתית על לימודי הכלכלה, אריאל רובינשטיין, מכון ון ליר (2005)
המחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית בשנות החמישים, נחום גרוס (2004)
כלכלה למעשה: לימודי הכלכלה בישראל, זוסמן ואחרים, מכון ון ליר (2011)
ממחקר כלכלי למדיניות ציבורית, משה יוסטמן, מכון ון ליר (2016)

הפעם דיברנו על שוק ההון הישראלי, והתמקדנו בשינויים שהוא עבר בשלושים השנים האחרונות. סקרנו שלוש ועדות מרכזיות ששינו ללא היכר את שוק ההון הישראלי - ועדת ברודט (1995), ועדת בכר (2004), ועדת הריכוזיות (2012). המסקנה - השוק משתפר אבל לאט, ויש עוד דרך ארוכה.

חומרים קשורים:

דוח ועדת ברודט, 1995

דוח ועדת בכר, 2004

דוח ועדת הריכוזיות, 2012

דיברנו הפעם על הסכמי סחר בעקבות החלטת נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, לבטל את החברות של ארצות הברית בהסכם הסחר שהיה אמור להיות הגדול בעולם (ה-TPP). בפרק תוכלו לשמוע מהם הסכמי סחר, למה הם חשובים מבחינה כלכלית, למה הם חשובים מבחינה פוליטית, מה חושבים עליהם בארצות הברית וכמובן למה טראמפ ביטל אותו. בפרק התארח עומר גנדלר, מרצה באוניברסיטה הפתוחה לאינטגרציה איזורית ודוקטורנט באוניברסיטה העברית.

הפעם דיברנו על שוק ההון - על החשיבות הכלכלית שלו, על המאפיינים שלו, על המדיניות הממשלתית בתחום ועל רפורמות שנעשו בעבר. פרק ראשון בסדרה.

איך מסכמים שנה כלכלית? על מה חשוב להסתכל כשבוחנים את המשק הישראלי? ועד כמה הממשלה באמת משפיעה על האינדיקטורים הכלכליים של המשק? (כנראה שרק בטווח הארוך). כל זאת ועוד תוכלו לשמוע בפרק הנוכחי שבו אירחנו את אדיר יוסף מעמוד הפייסבוק ״כלכלה מהארץ והעולם״.
ש-2017 תהיה שנה כלכלית מצויינת!

דיברנו הפעם על תקציב הביטחון, ההרכב שלו ועל הבעיות שקיימות בתהליך בניית התקציב. בנוסף דיברנו על העלויות הנוספות של הביטחון על המשק הישראלי, לרבות עלות שירות החובה בצה״ל. בסוף הפרק נגענו בקצרה בסוגיית ההיתכנות של צבא מקצועי בישראל (רמז: זה לא ממש כדאי).

אי שוויון הוא אחד הנושאים המדוברים ביותר בשיח החברתי-כלכלי. בפרק זה דנו בשאלה מדוע אי שוויון הוא חשוב, למה קשה לטפל בו, אילו השפעות יש לו על הכלכלה ומה הממשלה יכולה לעשות כדי לצמצם אותו. דיברנו על ההבדל בין אי שוויון בתוצאות לאי שוויון בהזדמנויות, ועל נתוני אי השוויון בישראל לאורך זמן ובהשוואה בינלאומית.

בפרק השלישי והאחרון שלנו על ארגוני עובדים אירחנו את אמיר חייק, אחד המנהלים המנוסים במשק, שהיה בין השאר מנכ״ל התאחדות התעשיינים, מנכ״ל משרד התמ״ת, מנכ״ל של מספר חברות עסקיות ועוד. לאמיר יש דעות מקוריות על ארגוני עובדים, ובין השאר הוא אמר בשיחה איתו שהממשלה לא יודעת לנהל את העובדים שלה, ושוועדי העובדים בגופים הממשלתיים הגדולים משפיעים על הממשלה דרך מרכזי המפלגות. יחד עם זאת, ההסתדרות לדעתו היא שחקן חשוב במשק שצריך לעבוד מולו בהידברות ובמתינות. הייתה שיחה מרתקת. תודה אמיר!

בפרק השני בסדרה על ארגוני עובדים ישבנו לשיחה עם שי בירן, מנכ״ל האגף לכלכלה בהסתדרות. בין השאר אמר שי כי "עבודה מאורגנת היא לא תחליף לפריון, היא לא תחליף לצמיחה, היא לא יכולה לייצר שכר גבוה במקום שבו אין פריון וצמיחה ורווחים שמאפשרים לשלם את הזכויות". עוד שמענו ממנו מה ההסתדרות עושה ביום יום, מה המעמד המשפטי של עבודתם, מה ההבדל בין ייצוג עובדים מהממשלה לבין עובדים מהסקטור הפרטי, מה עשתה להם התחרות עם כוח לעובדים ועוד.

בעקבות ההכרזה של פייסבוק על יצירת מטבע חדש בשם "ליברה", ניסינו לברר מה זה אומר בדיוק. למה פייסבוק צריכה ליצור מטבע? האם יהיה לנו כדאי להשתמש בו? ומה ההשלכות המאקרו כלכליות של מעבר למטבע הזה? בקצרה - מדובר לטעמנו לא רק במטבע אלא בפלטפורמה פיננסית שעשויה להחליף חלק ניכר ממערכות הסליקה והתשלומים הקיימות.

היחס לארגוני עובדים בישראל הוא אחד הנושאים הכי אמוציונאליים בשיח הציבורי בישראל. בפרק ניסינו לעמוד על ההצדקות לקיום של ארגוני עובדים ועם זאת על הבעייתיות שיכולה לנבוע מפעילותם.

הקדשנו את הפרק לניתוח המאפיינים של החברה החרדית בישראל, ולהשפעותיה על החברה הישראלית. התמקדנו במגמות הדמוגרפיות והכלכליות שמאפיינות את החרדים, תוך הסתמכות על מגוון רחב של נתונים ומחקרים מקובלים. אחת הטענות המרכזיות שלנו היא שלשינויים דמוגרפיים יש השלכות מרחיקות לכת על מצב החברה והכלכלה, וכנראה שבטווח הארוך החברה בישראל עומדת להיות עניה יותר, מפולגת יותר וגזענית יותר.

מה זה ביטקוין? איך זה עובד? האם זה טוב? ומה ההבדל בינו לבין כסף רגיל? על כל זאת ועוד תוכלו לשמוע בפרק. התחלנו בסקירה על התפתחות הכסף כמו שאנחנו מכירים אותו היום, והמשכנו לתאר מה זה ביטקוין ומה ההשלכות הכלכליות שלו

הפעם דיברנו על הסביבה העסקית בישראל, על מדד Doing Business של הבנק העולמי שמודד את קלות עשיית העסקים במדינה ודיברנו על מהלכים שהממשלה מקדמת בתחום זה. בין השאר הזכרנו את ״רפורמת הקורנפלקס״ שמשקפת תפיסה ממשלתית חדשה בכל הנוגע לדרכי המעורבות של המדינה בשוק.

כולם מדברים על כלכלה התנהגותית אבל אף אחד לא ממש יודע מה זה. לכן שוחחנו הפעם עם זאביק קריל, חבר וכלכלן ממשרד האוצר, שסיפר לנו על ההתפתחויות בתחום ועל איך ממשלת ישראל מתכוונת להשתמש בתובנות מתחום זה כדי להרחיב את ארגז הכלים של קובעי המדיניות הציבורית. בהמשך לפרק הקודם על מסחר בינלאומי, שוחחנו בסוף הפרק עם חוקרי מרכז טאוב, איתן רגב וגלעד ברנד. הם עזרו לנו להבין איך פתיחת המשק לייבוא השפיעה על האבטלה והפריון בישראל.

לרובנו יש אינטואיציה לפיה ייצוא זה טוב וייבוא זה רע. התפיסה הזו כל כך מושרשת עד כי המדינה משקיעה משאבים רבים בעידוד הייצוא ומציבה חסמים בפני ייבוא בענפים רבים. אבל האם זה צעד נכון? כנראה שלרוב לא. יחד עם ד"ר אסף צימרינג דיברנו הפעם על היתרונות של פתיחת המשק לשווקים הבינלאומיים, על חסרונות שצריך לקחת בחשבון ועל המנגנונים הכלכליים שמסבירים מדוע ייצוא וייבוא הולכים יחד, ומדוע אין לרוב סיבה לעודד או לחסום את אחד מהם. בראשית הפרק ניתחנו בקצרה את הצעתו של שר האוצר למסות בעלי 3 דירות ומעלה.

כחלק מסדרת פרקים שעוסקים בתקציב המדינה, התמקדנו הפעם בצד המסים. בפרק תוכלו לשמוע מהן מטרות מערכת המס, מה העקרונות הכלכליים לבניית מערכת מס טובה ומקומה של אידאולוגיה בתהליך. בסוף הפרק שוחחנו עם העיתונאי תומר אביטל על נושא השקיפות.

בפרק השני על תקציב המדינה אירחנו לשיחה את איתי טמקין, רכז מאקרו מאגף תקציבים במשרד האוצר. בין השאר שמענו ממנו על תפקיד האגף, על העבודה מול פוליטיקאים (רמז- הם יותר מרשימים ממה שמתואר בתקשורת), שקיפות, תכנון רב שנתי, על הביקורות שמופנות אליהם ועוד.

אז מה מעניין בסיפור על תקציב המדינה?

1. זה מלא כסף. 400 מיליארד ש"ח שמגיעים מהכסף שלנו, ובתור אזרחים חשוב לנו שישתמשו בו בתבונה.
2. הוא מלמד אותנו איך הממשלה עובדת. לא רק מה היא עושה אלא איך. כל הזמן יש עיסוק בתקציב המדינה - בהכנת תקציב לשנה הבאה ובביצוע התקציב לאורך השנה. דרכו אפשר ללמוד על הדומיננטיות של משרד האוצר ואגף התקציבים בעבודת הממשלה.
3. הוא משקף אידאולוגיה כלכלית - בקביעת שיעורי המיסוי ורמת ההוצאה הציבורית.
4. הוא מבטא את סדרי העדיפויות בפועל של הממשלה, וככה אנחנו כאזרחים יכולים לשפוט את נציגי הציבור שבחרנו.

ניסינו להבין מהי קרן הפנסיה שיש לכל אחד מאיתנו, במה היא שונה מההסדרים הישנים שהיו נהוגים בדור של הורים שלנו ולאיזה נושאים חשוב שכל אחד ישים לב. ברמת המקרו דיברנו גם על היתרונות והחסרונות של כל שיטה ועל המשמעות המשקית שלהם. תהנו!

בשבועות האחרונים התבשרנו שהערך של הלירה הטורקית קרס בזמן קצר, ולכן ניסינו להבין הפעם אילו גורמים משפיעים על שער החליפין ומה בדיוק קורה בכלכלה הטורקית. לדעתנו מדובר בעוד דוגמה שבה מדיניות כלכלית שגויה, שמתעלמת בעקביות מהמלצות אנשי המקצוע, מובילה למשבר כלכלי חריף.

הפעם הפודקאסט עלה לירושלים לקחת חלק בכנס הכלכלי החשוב בישראל. הפרק מורכב מ-4 ראיונות עם דמויות מפתח בכלכלה הישראלית: פרופ׳ יוג׳ין קנדל-יו״ר הכנס, פרופ׳ נתן זוסמן-מנהל חטיבת מחקר בבנק ישראל, יעל מבורך-סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר ופרופ׳ מומי דהן- בית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית.
בין הנושאים שדיברנו עליהם: איך אפשר לעודד חדשנות במגזר הציבורי? איך מנהלים את תקציב המדינה? ולמה נותנים ברכיות ליוצאי משרד האוצר?
אתר הכנס: https://goo.gl/kao2iz

הפעם אירחנו בפודקאסט את ד״ר מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר וכיום ראש פורום קהלת לכלכלה. בין השאר דיברנו איתו על היכולת להשפיע על המדיניות הכלכלית של הממשלה, על המקום של אידאולוגיה בקביעת המדיניות ועל נושאים כמו גלובליזציה, אי שוויון, שוק הדיור ועוד

הפעם דיברנו על שוק הדיור - האם יש בעיה? מה הבעיה? מה המקורות שלה? ואיך הממשלה מנסה להתמודד איתה?

הפעם דיברנו על ההיגיון הכלכלי של המדינה להעניק הטבות מס ומענקים לחלק מהחברות במשק, ועל ההשלכות של צעדים אלה במסגרת החוק לעידוד השקעות הון. בסוף הפרק דיברנו על ההבדל בין תקציב מדינה שנתי לתקציב דו-שנתי

הפעם דיברנו על השינויים שחלו בשוק העבודה הישראלי בעשור האחרון, ועל ההשפעה שלהם על כולנו. בפינת האקטואליה שבתחילת הפרק דנו בקצרה על כוונת רשות המסים למסות חברות אינטנרנט בינלאומיות שפועלות בישראל. בפרק הבא נסיים עם שאלות מהקהל. מוזמנים לשלוח שאלות אל info@added-value.co

השבוע דיברנו על דרכים בהם המדינה יכולה לסייע לחקלאות ולתחומים אחרים ונגענו קצת בבג״ץ הגז שהיה בשבוע שעבר.

פיילוט ראשון של פודקאסט בענייני כלכלה. הסאונד לא משהו אבל משתפר בפרקים הבאים אחרי שקנינו ציוד חדש. דיברנו על שכר הבכירים שהיה בכותרות

בחודשים האחרונים עבדנו על פודקאסט חדש בשם "ערך מוסף בשבילי", שיעזור לכם לנהל את הכסף האישי שלכם בצורה טובה יותר.
אם ב"ערך מוסף" אנחנו מדברים על מדיניות כלכלית, בפודקאסט החדש הכנו 20 פרקים שיתנו לכם טיפים רלוונטיים לחיים שלכם.
בין הנושאים שעסקנו בהם - התנהלות מול הבנק, חיסכון, שוק ההון (2 פרקים), משכנתה (3 פרקים), פנסיה (2 פרקים), ביטוח (2 פרקים), מס הכנסה ועוד.
אנחנו מצרפים כאן פרק לדוגמה שעוסק בשאלה האם לקנות או לשכור דירה. שאר הפרקים של הפודקאסט החדש זמינים בערוץ RSS של הטלוויזיה החינוכית (קישורים כאן למטה).
בערוץ הזה נמשיך לעדכן פרקים חדשים של "ערך מוסף".
RSS: https://www.omnycontent.com/d/playlist/23f697a0-7e6a-4e96-a223-a82c00962b12/90500138-9f9b-4703-9016-a92f009305bd/2798d8d4-3347-40f6-b519-a92f009305bd/podcast.rss
מינוי באייטונס: https://podcasts.apple.com/us/podcast/%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%99/id1448618436

התמיכה הציבורית היא קריטית בקידום מדיניות כלכלית, ולכן מעניין אותנו להבין מה מסביר אותה. האם עמדת הציבור בנושאי כלכלה נקבעת רק על פי אידאולוגיה או שאולי יש גורמים אחרים שמסבירים אותה? בפרק אירחנו את פרופ' דוד לייזר מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, שהוציא לאחרונה ספר שמנסה לענות בדיוק על השאלה הזו - מה משפיע על ההבנה הכלכלית של הציבור? ניסינו גם להבין איך אנשי המקצוע צריכים לפעול אחרת כדי להנגיש את עבודתם לציבור הרחב.

חומרים קשורים:
How We Misunderstand Economics and Why it Matters: The Psychology of Bias, Distortion and Conspiracy, by David Leiser and Yhonatan Shemesh

בעקבות הגבייה העודפת בתקבולי המסים, התפתח דיון ציבורי בשאלה מה צריך לעשות עם העודפים. בפרק הסברנו איך נבנה תקציב המדינה, מה החשיבות של התחזית, ובדקנו האם השגיאה הנוכחית חריגה ביחס לעבר. אנחנו סבורים שהדיון על עודפי התחזית מיותר משום שמדובר בנושא טכני במהותו, והיה עדיף אם הדיון האידאולוגי היה מתנהל בנוגע לגודל ההוצאה הממשלתית ולא בשגיאות מהתחזית שהן דבר טבעי. 

חומרים קשורים:
טעויות והטיות בתחזית גביית המסים בתקציב המדינה, דוח בנק ישראל 2013 (פרק ו, עמוד 147)

הפעם אירחנו בפרק את ד"ר קונסטנטין קוסנקו מחטיבת המחקר של בנק ישראל, כדי לדבר על הריכוזיות במשק. למדנו ממנו מהי ריכוזיות, אילו בעיות היא גורמת ואיך טיפלו בה בישראל במסגרת ועדת הריכוזיות. שמחים לחזור ומצטערים על איכות ההקלטה שנפגעה. מבטיחים לשפר בפעם הבאה.

הפעם דיברנו על הנושא הכי חשוב בכלכלה הישראלית, שאף אחד לא מדבר עליו - מגמות הדמוגרפיה בישראל. ראינו שהאוכלוסיה הישראלית גדלה בקצב מהיר מאוד, הכי גבוה מקרב המדינות המפותחות, מה שיוצר עומס רב על התשתיות והשירותים הממשלתיים. כמו כן, בדקנו את המגמות הדמוגרפיות בקרב הקבוצות השונות בישראל - יהודים לא-חרדים, חרדים וערבים, וראינו שקבוצת הרוב תהפוך לקבוצת מיעוט לאורך הזמן, אם מגמות הדמוגרפיה הנוכחיות ימשיכו בקצב הקיים. במצב עניינים כזה, רמת החיים בישראל צפויה לרדת בעתיד.

קישורים רלוונטים:

מצגת עם הנתונים המלאים על הדמוגרפיה בישראל

השינויים הדמוגרפיים והשלכותיהם על המצרפים הפיסקליים, אסף גבע, משרד האוצר

Financial Incentives and Fertility, Cohen et al. (2003)

הפורום לאוכלוסייה, סביבה וחברה