Explore every episode of the podcast הקוגיטו

ד"ר ג'רמי פוגל פילוסוף וחבר סגל בכיר בחוג לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב, מגיעה לשיחה עם אברום בורג על פרידריך ניטשה על תורתו ותפיסתו לגבי מוסר האדם ו"מות האלוהים", וגם על הקשר המורכב והפכפך של ניטשה לעם היהודים ומה הוא היה חושב על הציונות.

ד"ר שמואל שמוליק לדרמן מלמד במחלקה להיסטוריה פילוסופיה ומדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה ובתוכנית הבינלאומית ללימודי שואה באוניברסיטת חיפה. חלק מהפורום לחשיבה אזורית ובא לדבר על הספר שהפורום פרסם בימים אלו על מדיניות ישראלית שוחרת שלום לניהול הסכסוך.

לטום פרידמן, בעל הטור החשוב בעולם, ולאברום יש עשרות שעות שיחה. זאת הפעם הראשונה שהשיחה ביניהם מוקלטת. בשיחה אישית ופתוחה עם אברום בורג, העיתונאי והסופר הנודע טום פרידמן חושף את השקפת עולמו הייחודית. מחבר רבי-המכר 'העולם הוא שטוח' ו'מביירות לירושלים' מספר על ילדותו במינסוטה שעיצבה את אמונתו בפלורליזם, מסביר כיצד הוא מאזן בין זהויותיו היהודית והאמריקאית, ומשתף את תובנותיו על אתגרי העיתונות בעידן הנוכחי. בשיחה כנה במיוחד, פרידמן מציע ניתוח מורכב של ישראל והמזרח התיכון, הקשר בין דת למודרניות, ומשבר הדמוקרטיה הליברלית בעולם.

חיים ברק כהן , הוא עו"ד ממקימי קבוצת באים לבנקים ,פעיל פוליטי מוזיקאי ושחקן.

לרגל יום השואה הבינלאומי לאומי שיחה מרתקת עם החוקרת ד"ר מעיין ארמלין דוקטור להיסטוריה בוגרת התוכנית ללימודי שואה באוניברסיטת קלארק בארה"ב.

עמוס עוז ז״ל וחיים אורון הלכו ביחד דרך ארוכה בשדות השמאל. בנים לתנועה הקיבוצית. דמויות חשובות במאבק למען סיום הכיבוש. בשיחה עם אברום ג׳ומס נזכר החבר המנוח ובספרים שהותיר אחריו.

חסן ג'בארין הוא עורך דין ופעיל זכויות אדם ערבי -ישראלי ייסד את ארגון עדאלה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל.

יעקב ריבלין הוא מהמנוסים והותיקים במשכן הכנסת. פרשן פוליטי ברדיו קול חי. בשיחה עם אברום הוא פורט את הקבוצות החרדיות העיקריות, מסביר למה הכריזמה של נתניהו ממלאת את הריק שישנו במנהיגות החרדית שאותה הוא מבקר: אין לנו מנהיגות פורצת דרך, יש לנו מנהיגות שמחזיקה שהספינה לא תטבע

אנשיל פפר עיתונאי ישראלי בריטי יושב לשיחה עם אברום בורג על הסוגיות שמבעירות את המדינה.

.

נעמה לזימי היא פוליטיקאית ישראלית, וחברת כנסת מטעם מפלגת העבודה, זוכת פרס אבירת איכות השלטון.

בשיחה סוערת עם אברום היא מדברת המשנה ובית הגידול הפוליטי שלה, החיבור שלה לתנועת השמאל בעולם בכלל ובישראל בפרט והמחויבות שלה לזכויות האדם והפרט כערך ראשוני, "אני בכנסת כדי שיבוא יום ותהיה פה מדינת רווחה".

איך מייצרים מדינת לאום לעם היהודי ואיך מיישבים את ההתנגשות עם ערך השוויון לכלל אזרחיה, והאם ניתן להקים בישראל של היום מפלגה שאינה סקטוריאלית?

תמר הרמן היא פרופסור אמריטה למדע המדינה וסוציולוגיה באוניברסיטה הפתוחה ועמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. בשיחה עם אברום היא מסדרת את השבטים הישראלים ״אני מעדיפה לקרוא לזה רצף״, החילוניות הישראלית האם בכלל יש דבר כזה? האם הפוליטיקה והפוליטיקאים נבנים מהחלוקה השבטית והשפעות ה-7 באוקטובר על הדיון הציבורי הישראלי “הקרקע נשמטה מתחת לרגליים של אלה שחשבו שאולי הם קבוצת מיעוט, אבל הם יכולים לישון בשקט עם ההבנה שלהם את המציאות״.

פרופ׳ רון זרחי היה עם אברום בצבא ועלה לגדולה. הוא מנצח מקהלות. פרופ׳ למוזיקה. בוגר המחלקה לניצוח וקומפוזיציה באוניברסיטת תל אביב. בשיחה עם אברום, שזה לה החלק השני, הם מתחקים אחרי ההיסטוריה של הזמר העברי.

פרופ׳ רון זרחי היה עם אברום בצבא ועלה לגדולה. הוא מנצח מקהלות. פרופ׳ למוזיקה. בוגר המחלקה לניצוח וקומפוזיציה באוניברסיטת תל אביב. בשיחה עם אברום, שזה לה החלק הראשון, הם מתחקים אחרי ההיסטוריה של הזמר העברי.

יאיר לפיד הקים את המרכז הישראלי. לפני כמה שנים זאת הייתה נשמעת כמו סיסמה, אבל ככל שנקף הזמן ״יש עתיד״ שהקים התגברה על הציניות שהושמעה כלפיה והפכה לאחד מהפרויקטים הפוליטיים המרשימים של העשור האחרון. בשיחה עם אברום הם יורדים לשורשי התפיסה הפוליטית של ראש הממשלה לשעבר לפיד. על הסכסוך ״הקונספציה שקרסה היא ניהול הסכסוך״, הקמת הממשלה עם מנסור עבאס ״הערבים הם 20% מאזרחי המדינה״, יהדות ״טרוריסטים יהודים לא יסבירו לי מהי היהדות״ והצורך לתקן ״יש צורך בממשלה מתפקדת, אנחנו מקימים עכשיו את המדינה״.

פרופ׳ בן דור בנית הוא פרופסור להיסטוריה סינית ובינלאומית באוניברסיטת ניו יורק. חבר של אברום ואיש שנע על הציר בין הבן איש חי, מאו וג׳ינג׳יס חאן. בפרק היום הוא משוחח עם אברום על ״חסות״ של סמי מיכאל.

אחרי מלחמת העולם השנייה הקהילה הבינלאומית התגייסה למען שיקום העולם שאחרי החורבן. המסקנה שצריך לכך מאמץ בינלאומי הביאה קבוצת אנשים, הזכורה מביניהן היא אלינור רוזוולט, לנסח את ההכרזה האו״ם לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. מטרה נעלה שאינה עניין לאומה אחת, אלא מחייבת שיתוף פעולה. בשיחה עם אברום בורג, ח״כ לשעבר דדי צוקר, מסביר למה הטקסט הזה ממוסגר ותלוי על קיר חדר העבודה עמוס הספרים שלו, ההקמה של בצלם, המאה ה-20 הרצחנית והתזה שבבסיס הטקסט: אם תפגע בחירות, תגיע לרצח.

לינק לטקסט המתורגם של ההכרזה https://shorturl.at/gmsuj

ד״ר דותן הלוי הוא מרצה בכיר במחלקה להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב. בשיחה עם אברום הם מדברים על עזה. עיר שהפכה מעיר חוף לעיירת פליטים. איך נעשה המעבר הזה?

אדם רז הוא היסטוריון אקטיביסט. לאחרונה פרסם ספר חדש: הדרך לשבעה באוקטובר (הוצאת פרדס). בשיחה עם אברום הם מדברים על ברטולד ברכט, המלחמה על גילוי האמת בין ארכיונים סגורים והתפקיד של ההיסטוריון שהוא גם אקטיביסט בתוך עולם שהאמת בו כתובה בעיפרון, כפי שאמר פעם מישהו, היא תמיד יכולה להשתנות.

פרופ׳ דוד אלכסנדר לימד בין היתר תיאטרון ותקשורת בחיפה ובתל אביב, עד לפני כשנתיים כיהן כנשיא המרכז האקדמי לעיצוב ויצו בחיפה.

בשיחה עם אברום הוא מדבר על מרכזיותו של חנוך לוין, היהודים באים ואולי המוסלמים באים? ארץ נהדרת, ניקוי ראש, והדברים שהופכים אמן סאטירה לכזה שישרוד את מבחן הזמן.

פרופ׳ יוני מנדל הוא ראש המחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן גוריון. עורך המשנה של סדרת ״מכתוב״ במכון ון ליר בירושלים שמוקדשת לתרגום ספרות ערבית.

בשיחה עם אברום הם מדברים על ״הולך על הרוח״ ספרו של סלמאן נאטור שפרופ׳ מנדל במסגרת הסדרה. סופר דרוזי, יליד דלית אל כרמל, שאת המפגש איתו מגדיר פרופ׳ מנדל ככזה ששינה את חייו.

תומר פרסיקו הוא חוקר הדת העכשווית, פעיל למען חופש הדת, עמית מחקר במכון הרטמן ובמרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים. הוא בעל הבלוג-לולאת האל-ולאחרונה הוציא ספר חדש: ליברליזם - שורשיו, עקרונותיו, משבריו

לולאת האל זמין כאן https://tomerpersico.com/

מלילה הלנר-אשד היא חוקרת קבלה במכון שלום הרטמן. בשיחה עם אברום הם מדברים על ל״ג בעומר. היום שצריך להפוך ליום המורים הגדולים. רבי שמעון בר יוחאי הדמות שנמצאת בלב היצירה הגדולה שבסיס השיחה. ספר הזוהר.

בפרק הקודם עם פרופ׳ חגי רם אברום והוא שוחחו על ספרות איראנית. בפרק היום הם מדברים על חשיש. הסם המועדף על המעמדות הנמוכים במזרח התיכון.

לאורך השנים, היו במזרח התיכון שושלות שמנסות להגביל את החשיש, אך הן הבינו שהן לא יכולות לנצח את החשיש שהיה שם לפניהם. מה מסלולו של החשיש במזרח התיכון הקולוניאלי? ומה היה תפקידו החברתי במשטור האוכלוסייה שצריך להכניס אל המודרנה?

שי פורסטנברג הוא חייל מילואים בן 24, חובב ספרות ומתרגם. השיחה עם אברום נסובה סביב ״הגשש החיוור״. הגששים.

ליסה פרץ בחרה את ״בדם קר״ של טרומן קפוטה כטקסט שבליבת השיחה שלה עם אברום. תיעוד רזה, שנכתב בידי איש מוזר, על רצח שאירע בקנזס שבה הוא ״האחר המוחלט״.

בימים אלה, חוץ מזה שהיא מנהלת את התרבות בעיר חיפה, היא מסתובבת בין מלונות המפונים ומקרינה את סרטה ״הבית בקרית שמונה״ שחוזר לטבח שאירע בעיר בפסח 1974. לא קנזס, לא באמריקה, אבל בהחלט ניו ז׳ורנליזם. שיחה על עיתונות ופריפריה, קולנוע דוקומנטרי ו״פרטים קטנים שצריכים להתכנס לפאזל מאוד גדול״.

כשהרמב״ם מגיע למצרים הוא כותב תעודה היסטורית, מכתב פרי עטו, שבו הוא מתייחס התייחסות מפורטת לסוגיית פדיון השבויים. הרמב״ם הופך להיות דמות ציבורית, כתוצאה מכך שהוא מעורב בעניין שיש בו עניין ציבורי. פדיון השבויים הוא גם מצווה דתית, אבל יש לו גם היבט לאומי מובהק. כל יהודי יצטרך לתת את חלקו כדי לסייע בפדיון השבויים. אברום בשיחה מיוחדת עם אחד האנשים היחידים שקוראים לו אברהם והוא מגיב. פרופ׳ מנחם בן ששון, לשעבר נשיא האוניברסיטה העברית, חבר כנסת והגיס של אברום.

פרופ׳ שלמה בן עמי ואברום התכנסו לקראת פסח לשיחה נוספת. אם לא הקשבתם לפרק הקודם עם שלמה זה זמן טוב לחזור לזה. הלינק למטה 👇

בפרק היום הם נותנים סימנים במעבר של אומות בין עבדות לחירות. בתהליך אבולוציוני (יוון, ספרד, פורטוגל) או כתוצאה מטראומה (יפן, גרמניה), בין רומא לפורטוגל, בין דורות מייסדים לדורות המתעייפים שבאים אחריהם-מה הוא מנגנון ההשתנות של החברה?

הפרק הקודם | בעיני הספרדים, היהודים הם איבר בגוף הלאומי | https://shorturl.at/CRSV7

אבנר וישניצר הוא פרופ׳ בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב. מתמחה באימפריה העותמאנית.

בשיחה עם אברום הם מדברים על כתיבתו של קול נסימי, משורר בן המאה ה-17 שכתיבתו מבוססת על השירה העממית באיסלאם הסופי. הזרם באיסלאם שמדגים את החוויה הפנימית של המאמין.

סמי אבו שחאדה הוא חבר כנסת לשעבר וחוקר ההיסטוריה המודרנית של יפו. בשיחה עם אברום הוא מדבר על הספר של של מארק לוין Overthrowing Geography: Jaffa, Tel Aviv, and the Struggle for Palestine, 1880-1948.

בין היתר, על אזרחות: ״אני פלשתיני ואזרח בישראל שלא הייתי חלק מההגדרה שלה״, על התנועה הציונית: ״להקים מדינה יהודית במקום שאין בו רוב יהודי? זה לא יכול היה להיגמר טוב״, הטיולים עם הסבים שלו ברחובות יפו ״יש להם עיר אחרת בזיכרון״ והסיורים שקיים ביפו ״המטיילים היו מסרבים להאמין שאנחנו היינו יכולים להתפתח בלי הציונות״.

ניר חסון לא מאוהב בירושלים, אבל נאמנים עליו דברי הנציב הבריטי: ״אין קידום אחרי ירושלים״. בשיחה עם אברום הם מנתחים את פרוטוקול ישיבת הממשלה מה17 בספטמבר 1967 ודרכו מנסים להבין: למה משחקים כדורגל באל-אקצה?

הפסיכולוגית של נורית גפן אמרה לה שהשגרה שומרת עליה. אחרי החתונה נשברו ההרגלים והחיים הפכו יותר בלתי צפויים. ״כששמים את הטבעת, הגבר מתעורר לאישה אחרת״, על הבוהמה ״דור הפרחים נכשל״.

פרופ׳ דוד קרצמר הוא מגדולי המשפטנים הישראלים. מומחה למשפט בינלאומי וחוקתי. ממקימי מרכז מינרבה לזכויות אדם, ממייסדי ״בצלם״ וסבא. אברום ופרופ׳ קרצמר חולקים דעות, וחשוב מזה: נכדים.

בפרק הפעם, פרופ׳ קרצמר מנתח את הצהרת בלפור, הפוליטיקה שמסביבה והניסוח המשפטי שלה. באמצעותה הוא עונה על השאלה: האם יהודה ושומרון זה שטח כבוש?

אמנון רז קרקוצקין הוא פרופסור להיסטוריה יהודית באוניברסיטת בן גוריון שמרבה לעסוק ולחקור את התודעה ההיסטורית הציונית על שלל היבטיה השונים והשלכותיה.

אברום פגש את אמנון פעמים ספורות אבל קרקוצקין השפיע עליו יותר משיוכל לדמיין. נתעמק בטקסט ״הצהרת אמונים לשפה שלנו״ שכתב גדול חוקרי הקבלה, גרשום שלום.

בשיחה על חוזק התרבות היהודית ועל הסכנה שהיא מציבה לעצמה, נצלול אל ההיסטוריה התודעתית של המושג הרחב ״ציונות״.

פרופ׳ ליעד מודריק היא פרופ׳ למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב. היא זכורה לכולנו מימי הרדיו והתוכנית הנהדרת שהגישה במשך תקופה עם פרופ׳ מיכאל הרסגור המנוח. ״שעה היסטורית״.

בשיחה עם אברום הם משוחחים על עטלפים והחיבור המפורסם של תומאס נייגל.

יורם מלצר הוא סופר, מתרגם, מבקר תרבות והתארים רק ממשיכים. לאחרונה סיים את הדוקטורט שלו בבלשנות או כפי שיעיד על עצמו בצניעות : ״אני קורא וכותב״.

את הפרק של השבוע הקלטנו בספרייה הלאומית החדשה בירושלים.

נדבר על כתבי קורתאסר, סופר ארגנטינאי שגלה לפריז ומרבה לעסוק בפרספקטיבה משתנה.

נתעכב על סיפורו הקצר ״שם אבל איפה? איך?״ ונבחן אותו דרך המבט המאפיין את ״אלכסון״ - כתב העת הדיגיטלי שיורם הוא עורכו הראשי בשמונה השנים האחרונות.

בשיחה מרתקת וחוצת תודעות נחקור את הטקסט בצורה ״האלכסונית״ שיורם מתמחה בה.

מיכאל מנקין הוא ממובילי השמאל האמוני, מנהל התכנית הערבית יהודית ״השותפות״ וכתבת את הספר ״רך ונוקב״ על מוסר ומסורת בעידן של כוח יהודי.

מיכאל לוקח אותנו לצפת התוססת של המאה ה16 אל ספרו של הרב משה קורדובירו , ״תומר דבורה״.

נולדה שיחה מרתקת על הכמיהה של האדם ל״מדריכים״ אלים והסכנה שבכמיהה הזו ועל הפרשנות השגויה של מנהיגי הציונות הדתית את המרדף אחרי מידות טובות והחלפתן בניצחונות ריקים.

רחלי רוטנר מגישה את הפודקסט ״ wako הפודקסט״ ביחד עם בן זוגה אריאל ויסמן. למרבה פליאתה של רחלי אברום הוא מאזין קבוע שחושב שהשיח שלה ושל אריאל הוא מהסנסורים הדקים של המחשבה הישראלית של היום. זה הוליד שיחה מרתקת על ״סיפורי נרניה״ וכמיהה למשהו רוחני. עבור שניים שגדלו בציונות הדתית זה לא דבר של מה בכך.

-הפרק הוקלט לפני אירועי ה7.10-

נועה סתת היא רבה רפורמית ומנכ״לית האגודה לזכויות האזרח. בשיחה עם אברום הם משוחחים על פרדריק דאגלס, מההוגים האמריקאים הגדולים בכל הזמנים, שלמד לקרוא מסוורי נמל לבנים איתם עבד ומארונות האחוזה שאליה נמסר כעבד.

על צמיחה מתוך שורשים, כליאתם של של המדוכאים והמדכאים, פוליטיקת הזהויות ומקומה של הדת.

אברום בורג ועופרי אילני בשיחה על טכנולוגיה ואינטרנט, הנרקסיזם של העיר הגדולה ואורי אבנרי וגורלו של מוסד המדינה.

פרופ׳ עירן הלפרין הוא פרופ׳ לפסיכולוגיה חברתית. מייסד מרכז ׳אקורד׳-פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי. בשיחה עם אברום הוא אומר ״אנשים שפוחדים לא רוצים להשמיד את האחר, הם רוצים ביטחון. התפיסה אצלנו היא שאפשר להשיג ביטחון רק באמצעים מיליטריסטיים״.

וגם: תשובה לשאלה מהי תקווה?

גרשון בסקין מכיר את החמאס. כבר שנים שהוא משמש איש הקשר מטעמה של מדינת ישראל לגוף האזרחי של חמאס.

בשיחה עם אברום הוא אומר: העולם מתכוון לכפות תהליך שלום, עם גוף בינלאומי ואבני דרך להקמת מדינה פלשתינית.

״שום ילד מאוהיו לא יגן פה על השלום, צריכים להיות סיורים משותפים, אני לא רוצה תהליך שלום מונחה על ידי האמריקאים, הם הכי גרועים בזה…זה צריך להיות מהלך אזורי, לא יהיה ״הסכם שהפלשתינים יכולים לחיות איתו״.

וגם: מספר לראשונה על ערוץ שהיה מעורב בו בניסיון להגיע לפריצת דרך.

פרופ׳ דוד אנוך הוא ראש הקתדרה לפילוסופיה של המשפט באוניברסיטת אוקספורד. בשיחה עם אברום הם מדברים על מוסר בלחימה, המושגים ׳פרופורציונליות׳ ו׳נזק אגבי׳ ואבן הריחיים המוסרית: ׳אנחנו בשדה שבו הכל נכתב בדם, אבל זה לא אומר שמגבלות מוסריות לא קיימות׳ והמצפון האנושי: ׳אנשים רעים מאוד הם גם מצפוניים׳.

ד״ר אופיר וינטר הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי.

אברום השתתף במסיבת העיתונאים שערכה ועדת המעקב לרגל המצב. בטור מיוחד הוא מציג את מה שאמר שם.

פרופ׳ אוריה שביט הוא ר׳ החוג ללימודי ערבית ואיסלאם באוניברסיטת תל אביב. הוא התארח פה בעבר בפרק מרתק שעסק באבן ח׳לדון. מטבע הדברים והאירועים, פרופ׳ שביט מסייע לנו להבין טוב יותר את האידיאולוגיה שמאחורי חמאס שאותו הוא מגדיר: ״נאצי ועוד״. וגם: אברום מספר על הפגישה שקיים עם אחמד יאסין כשזה ישב בכלא הישראלי ומה הייתה ההתרשמות שלו מהמנהיג הדתי של חמאס?

הצטרפו אלינו למפגש קוראים בזום. מוצ״ש 20:00. אתם מוזמנים לשלוח לנו לפני כן טקסטים, אם תרצו להקריא אותם https://us05web.zoom.us/j/84104336511?pwd=wbktPXsNB4RfMnaRIcRH0HMbUIKJgp.1

הצטרפו אלינו לקבוצת הווטאספ ״הקוגיטו הקהילה״ https://chat.whatsapp.com/KfrtLDgA5a41lE2GnesTLS

כל אחד מאיתנו חווה את בעירות הקיץ, אין מי שלא רואה בפני האחר את השתקפות חרדותיו. ביחד כולנו מסתובבים כהלומים כה זקוקים לנחמה. היצרים כמו מרק מהביל; כעס ופחד. חרון נורא על החמאס האיום ועל הממשלה שהכזיבה. עצב קיומי על גן העדן הפורח שקמל לגיהנום. על חפים מפשע באשר הם. חיינו כבר לא יהיו כשהיו. מתוך התהומות והחושך, אני מבקש להציע בעדינות ובצניעות את נחמת אימי המנוחה. הפוסט טראומה היא חלק בלתי נפרד מחיי משפחתי. ועם כל זאת מי שלא הכיר את ההיסטוריה של אמי לא היה יכול להעלות על דעתו שיש בה משהו פגוע. שמחת החיים שלה לא הועבה על ידי זיכרונות שבאו לבעת אותה בלילה או להשבית את האושר המתמיד שלה. החבילה שלה היתה ענקית. יתומה שלא הכירה את אימה, פליטת טבח שראתה במו עיניה זוועות שקשוחים ממנה נשברו נכחם, שהתייתמה שוב מאביה בגיל ההתבגרות ואם בכל אלה לא די אז בחצי השני של חייה היא שכלה את אחותי הבכורה. למרות כל אלה היא המקור של כל שמחת החיים שלי, של אחותי ושל כל ילדינו. השפעתה על אהבת החיים החיובית שלנו היתה מכרעת. בכל פעם שהגעתי לצומת שבה נאלצתי להכריע בין אופטימיות לפסימיות בחרתי בדרכה ומעולם לא הצטערתי.

כשאמא היתה בת שמונה, ב 1929, בתרפ״ט הארורה, רעדה האדמה בחברון. 'מה את זוכרת מהימים ההם?' שאלתי אותה כמעט שמונה עשורים יותר מאוחר. 'כמעט כלום,' היא הודתה בכנות, 'אני חושבת שמרבית הזיכרונות שלי הם סיפורים שסיפרו לי על הימים ההם ואימצתי אותם לעצמי כמו נולדו בתוכי מאז ומעולם.' היתה שבת של קיץ. המשפחה התאספה בחברון כדי לחגוג שמחה כלשהי, אבל האוויר הארץ ישראלי כבר היה מלא ברגשות אחרים. המתח בין יהודים לפלשתינים היה בשיאו. הם לא ידעו את זה אבל אז בעצם התחיל הקונפליקט. בתרפ״ט אצלנו ואתנו. הרבה פוליטיקה והמון הסתה דתית קנאית. לא זה המקום לקבוע מי התחיל, מספיק לדעת שבשני הצדדים לא היתה מנהיגות מרסנת, לא היתה הידברות והשלטון הבריטי שקיבל את הארץ כמנדט, לא עשה די, לא עשה כלום, כדי להרגיע את הרוחות.

כשהטבח החל התכנסו היהודים בשכונה לשני בתים. לבית של דודי, אליעזר דן סלונים, ולבית של סבא, הרב יעקב יוסף משה סלונים. ההורה היחיד של אמא אחיותיה ואחיה. אליעזר דן היה צעיר ומכובד. הוא היה מנהל סניף הבנק המקומי, היה לו אקדח ברישיון והיו לו מהלכים בקרב השלטון הבריטי והמנהיגות הפלסטינית גם יחד. בערב שבת הוא עוד התרוצץ בעיר, ניסה להרגיע, הציל בפועל כמה קרבנות מלינץ' אכזרי והגיע להסכמות רופפות עם הבריטים ועם כמה מהמנהיגים הערבים. 'נלך אליו, בו הם לא יעזו לגעת.' אמרו היהודים, ונטבחו כמעט כולם בביתו. 65 בני הישוב היהודי נרצחו באכזריות חסרת תקדים במשכן של שעתיים איומות בעיר האבות. יותר מרבע מהם בביתו של דודי. כמעט לא היו שם ניצולים, חוץ מבן דודי שלמה, שהיה בן שנתיים ונפצע בראשו. בין הגופות לפצועים ובתוך נהרות הדם שזרמו במקום, חשבוהו הטבחים למת ונפשו ניצלה. אמא וכל אשר התכנסו אל ביתו של סבא ניצלו בשל גבורתם של שני חסידי אומות העולם, פלסטינים חברונים או שאקר ואבו שאקר. שחירפו נפשם והצילו אותם, וממילא גם אותנו.

קשה מאד, ממרחקי הזמן, להבחין בין הזיכרונות הרשמיים, המיתולוגיים, כפי שהונצחו בתולדות הישוב הישראלי הצעיר לבין הזיכרונות הפרטיים והאישים של אמא. ובכל זאת משפט אחד שלה נראה היה לי תמיד כמאוד אמיתי, שלה ולא של אלה שסיפרו לה. "אחי גר בכניסה לעיר," היא סיפרה לי מאות פעמים, "ואנחנו גרנו במעלה הגבעה, כאשר בינינו מפריד שדה ריק, כך שמחלון ביתנו יכולנו לראות את המדרגות של בית אחי. באותו הבית, למטה, היה בית הספר בו למדתי. ביום הנורא ההוא ראיתי על המדרגות נוצות מתעופפות וחשבתי שזה שלג. שזה יפה כמו שלג." אוי, אמא'לה עצובה שלי. היית אז מבוגרת רק מעט מהנכדים שלי היום. ואני רוצה כל כך להושיט לך את ידי ולחבק אותך שוב. רק עוד פעם אחת. חיבוק גדול ואוהב. כי אז, ביום הגדול והנורא ההוא, אפילו על שמיכות לא ריחמו, שיספו אותן כמו היו גם הן גרונות אנושיים. אמא, עכשיו אני מבין. רק את היית מסוגלת לראות את הנוצות שהתעופפו מהשמיכות השחוטות ולחשוב שזה שלג. רק כך הצלחת להפוך את נקודת השפל האנושית ההיא לנקודת היציאה שלך אל החיים שלנו. כמעט את הכל רצחו וטבחו ואנסו לך שם. רק את האופטימיות שלך לא הצליחו להרוג. נקודת המבט הזו, ילדה שמאמינה שהחיים עבורה הם שלג טהור בכל בוקר מחדש, הפכה אותך לאפשרית. לגדולה מהחיים של כולנו. האופטימיות ששמרה אותך שפויה ומאוזנת, שמחה ואימהית.

אחי בני האדם, בני ערב, נצרת ובני עמי. הביטו בשחיטה, בערו את השוחטים. וחפשו את נקודת השלג הטהור שלכם, כדי להתחיל ממנה את הכל מההתחלה.

יהיה זיכרה של אמא וזכרם של החפים ברוך.

בצאת החג נתפנה לבנות את הסוכה. על כן, הכנו לכם פרק מיוחד. פרופ׳ ורד נעם היא פילולוגית, כלת פרס ישראל לחקר התלמוד תש״ף. בשיחה עם אברום הם משוחחים על מסכת ״סוכה״, סמליות המנהג, תפקידו של הסכך והרלוונטיות של לימודי התלמוד בזמננו. 

פרופ׳ ישי רוזן צבי הוא ר׳ החוג לתלמוד באוניברסיטת תל אביב ועמית מחקר במכון שלום הרטמן.

בשיחה עם אברום, ערב ראש השנה תשפ״ד, הם פותחים את העדשה וחוזרים למקורות הריטואל הדתי, החג. לדידו של ישי ״הריטואלים, המנהגים, יושבים על פרדוקס״.

הצטרפו לקהילת המאזינים של הפודקסט. המקום בו תוכלו להציע לאברום נושאים, לשאול שאלות ולהמליץ המלצות ולקבל ראשונים את הטור השבועי של אברום.

תגובות לא ראויות, פייק ניוז, נאצות והכפשות יוסרו מיידית  👈 https://chat.whatsapp.com/KfrtLDgA5a41lE2GnesTLS