בשלוש התוכניות הקרובות ננסה לפצח את הקפיצה המחשבתית הנדרשת לבניין הכוח של צה"ל. התוכנית הראשונה מניחה הקשר היסטורי רחב מאוד כדי להבין את האתגר המערכתי ואת הפוטנציאל הטכנולוגי למענה. כדי לחבר את הפוטנציאל הטכנולוגי לעלות על הגל החדש שיעזור לנו להתמודד עם האתגר. בתוכנית הראשונה נעסוק בשלושה גלים של מהפכות צבאיות.

התוכנית פורסמה לראשונה ב29.10.18 ברצועת הפודקאסטים של גלי צה"ל. https://tinyurl.com/ybknsp88

בתוכנית השניה ננסה להבין מול מה צה"ל צריך להיות בנוי נכון ורלוונטי, ומה ההזדמנויות הטכנולוגיות שמתפרצות לחיינו.  זה חשוב כדי להבטיח. התוכנית פורסמה לראשונה ב 13.11.18 ברצועת הפודקסטים של גל"צ https://tinyurl.com/ybknsp88

מה קורה, כאשר הדרגים הבכירים ביותר בצבא, יוצאים למלחמה כאשר אין להם הבנה משותפת של הבעיה הצבאית ופתרונה?   חוסר הסכמה על שיטת ההפעלה של הכוחות יכול לפגוע דרמטית בעוצמת הכח הצבאי גם אם הכוח כשיר ומוכן. הנושא טעון, כיון שהעדרה של "לכידות תפיסתית" משפיע על האמון בין מפקדים וחיילים, במלחמה ולאחריה.

בחלק הזה, נדבר על התופעה במלחמת לבנון השניה, ובפרט על הקרב בבינת ג'בל, עם תת-אלוף במילואים הדוקטור מאיר פינקל, שחקר את הנושא, וכתב על המושג בגיליון 14 של "בין הקטבים", בספרו ה"רמטכ"ל" שיצא לאור, ובספר ה"מטכל" שמתוכנן לצאת לאור בקרוב.

קרדיטים מוזיקלים

פתיח Back on Track – Latinesque

Kevin MacLeod

https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426

Chariots of War & jungle @ Aakash Gandhi

מקורות נוספים:  

סרט של ערוץ 10 על לבנון השניה - https://www.youtube.com/watch?v=T_oWQ7z5rK0

גיורא איילנד, לא נרדם בלילות, ידיעות ספרים, 2018 

עפר שלחו ויואב לימור, שבויים בלבנון – האמת על מלחמת לבנון השניה, ידיעות אחרונות ספרי חמד 2007

דו"ח וינוגרד הרמטכ"ל, מאת מאיר פינקל, הוצאת מערכות-מודן, 2018  תמונה של אודי אדם ודני חלוץ מאתר דובר צה"ל 

חיל ים בשדה הקרב הרב־ממדי הוא חיל ים אשר פועל ונבנה אחרת. לא עוד פעילות המתנהלת כמעט במנותק מיתר זירות הלחימה, אלא תרומה ישירה למאמץ ההכרעה של האויב. המאמר יציג תפיסה באשר למקומו של חיל הים במסגרת מאמצי המהלומה, התמרון וההגנה הרב־ממדים. לטענת המחברים, לכוחות חיל הים עשויה להיות תרומה שהינה בבחינת מכפיל כוח למאמצים אלה אם ימומשו יתרונותיו היחסיים בתחומי האש מנגד, חשיפת האויב וההגנה המרחבית. עם זאת, בפני מימוש תפיסה זאת ניצבים כמה אתגרים ובכלל זאת הצורך של חיל הים להמשיך במשימותיו המסורתיות, כגון הגנת החופים ונתיבי השיט.

לקריאת המאמר

קריין: רועי וינברג

במאמר זה נטען שסרגלי המצוינות הנשאלים מחיל האוויר אינם בהכרח מתאימים להקשרים אחרים. במימד היבשתי, בניגוד לאווירי, פלטפורמות מיושנות או כאלו שנתקעות בדרך לשדה הקרב עדיין יכולות לתרות משמעותית לניצחון. בלוחמת יבשה המשמעות של סד"כ גדול, אפילו ברמת כשירות ומוכנות בינונית, היא גמישות אופרטיבית שעשויה להתגלות כחשובה יותר מריבוי יכולות טכנולוגיות מתקדמות. המאמר קורא לאיזון מחדש בין כמות ואיכות, תוך שימור כוח מחץ נבחר ואיכותי ביותר, שיתווספו אליו חטיבות מילואים מובחרות שישלימו את כוח המחץ בסטנדרט המוכר כיום, וסד"כ מילואים גדול ברמת מוכנות והצטיידות בינונית שיידרש שבוע לפחות להתארגנות מקריאתו. הסד"כ הגדול יספק את הגמישות ביבשה שמגוון יכולות טכנולוגיות מספק בזירה האווירית.

המאמר פורסם לראשונה באפריל 2016, ב"בין הקטבים" - גיליון בניין הכח ב', מס' 7

לקריאת המאמר

קריין: גור מורד

באופן רשמי, צה"ל הוקם בשנת 1948, אך אפשר לאתר את שורשיו כבר במחתרות העבריות, ברעיון צבא העם בצרפת של המאה ה-18, במטה הכללי הגרמני והצרפתי במאה ה-19, ובשיטות ההכרעה והלחימה מנגד שיושמו במלחמות העולם. לא רק שיש לצה"ל יותר מנקודת מוצא אחת, אלא צבאות, כולל צה"ל, מקימים את עצמם מחדש בהתאם לנסיבות המשתנות. לכן במחקר זה מוצגות עשר תמורות מרכזיות בסביבה שבה צה"ל פועל ואחריהן חמש מערכות שמדגימות את השינוי היסודי הנדרש בצה"ל. טענת המאמר היא ששינוי עמוק באסטרטגיה הצבאית מחייב שינוי עמוק במערכת הצבאית עצמה. לכן חדשנות בבניין הכוח היא תנאי הכרחי להפעלת כוח "אחרת". לפיכך, צה"ל נדרש להתפתח באופן יצירתי, וביתר שאת לעודד חשיבה יצירתית מבפנים, כדי לעודד התגברות על החסמים החזקים הבולמים שינוי, ואשר פוקדים כל ארגון גדול ובירוקרטי.

המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בניין הכוח - חלק ב', מס' 7, אפריל 2016.

לקריאת המאמר

.קריין: ישורון תורג'מן

שינוי יכול להתרחש בארגון בשלושה כיוונים: מלמעלה למטה (מהנהלת הארגון או ראשיו, שמזהים את הצורך ויוזמים שינוי), מגורם חיצוני (כמו משבר תקציבי, מהפכה חברתית ועוד), או מלמטה למעלה. שינויים שמוּנעים מלמטה יזומים על ידי "סוכני שינוי". סוכן השינוי מזהה את השינוי הנדרש ורותם את הארגון לממשו. מחקר זה מברר את השלבים הנדרשים לבצע שינוי באופן הזה, מתאר את המכשולים שעלולים לפקוד את התהליך, ומפרט את התכונות הנדרשות לסוכני שינוי כדי להוביל שינוי בהצלחה. תובנות אלה נובעות מהספרות המחקרית מחד גיסא, ומהניסיון האישי של המחבר במערכת הצבאית  מאידך גיסא. 

המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בניין הכוח - חלק ג', מס' 9, דצמבר 2016.

לקריאת המאמר

קריין: גיא ישראלי.

המאמר מציג את סיפור ההתמודדות עם קשיי כוח האדם בצה"ל בראשית ימי המדינה. הקושי מוצג מהפרספקטיבה של צה"ל על שתי אוכלוסיות שונות: 1 .עולים שרמות העברית וההשכלה שלהם היו דלות והצבא נאלץ להתבסס עליהם; 2 .בוגרי שמיניות שהתחנכו בארץ והצבא בחר להיאבק על הארכת תקופת השירות שלהם.

המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בניין כוח אדם, מס' 26-27, פברואר 2021.

לקריאת המאמר

קריין: ישורון תורג'מן.

תפיסת "משאבי האנוש" של צה"ל גורסת שמשרתיו נתפסים כבעלי ערך קבוע וסופי לארגון. מאמר זה מציע תפיסה אלטרנטיבית, של "הון אנושי", הקוראת לנתינת דגש רב יותר לאופן שבו מטפח הצבא ומעצים את יכולות פקודיו. החלופה מוגמת ע"י החלטות על מימון השכלה באגף התקשוב וביחידת "אופק". נוסף על ההבנה שמימון השכלה מהווה הטבה לפרט, לפי תפיסת ההון האנושי, השקעה בהשכלה הינה אמצעי להגדלת יכולתו המשרתים, ולכן ערכית בעבור צה"ל. שיטה זו מחייבת רגישות להבדלים בין ערך המושג מתוכניות לימוד וממוסדות שונים, שהמחקר לתת להם כימות והערכה.

המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳, בגליון בנושא בניין כוח אדם.

לקריאת המאמר

קריין: גור מורד

האם לחיילי צה"ל יש המענה הלוגיסטי הנדרש על־מנת לנצח את צבאות הטרור במלחמה הבאה? מאמר זה טוען, כי התשובה לכך הינה שלילית וכי בשל כך נדרש צה"ל לעבור טרנספורמציה בתחום (תפיסה, ארגון וטכנולוגיה) בדמות הקמת מערך לוגיסטי על־מרחבי. במוקד ההשתנות המוצעת, הקמת שלושה מרכזי לוגיסטיקה ארציים אשר יתנו מענה לכלל היחידות הלוחמות בקצה הטקטי, בחירום ובשגרה, באמצעות אווירייה יבשתית המורכבת מכלים אוטונומיים ובלתי מאוישים ובאמצעות שיפור הקישוריות הדיגיטלית בין המרכזים הלוגיסטיים לכוחות הלוחמים. כך יוכל המערך הלוגיסטי לתת מענה בזמן אמת לכוחות הלוחמים, אך גם להיערך מבעוד מועד לאתגרים המבצעיים הניצבים בפניו בכל ממדי הלחימה של צה"ל.

המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ בגליון יבשה ב׳ֿ

לקריאת המאמר

קריין: גיא ישראלי

במאמר "מצביאות במציאות משתנה" מתמקדים אלוף מוטי ברוך, מפקד בית הספר לפו"ש, ותא"ל (במיל') ד"ר מאיר פינקל, ראש תחום מחקר במרכז דדו, בשלושה תפקודים הנדרשים ממצביאים בנסיבות הייחודיות של התקופה הנוכחית: יכולת פיתוח ידע עדכני על מרחב אחריותם (הגאוגרפי או התחומי) שמציבה אותם כאוטוריטה צה"לית בתחום; יכולת שכנוע ורתימה של המפקדה האסטרטגית ושל העומד בראשה - הרמטכ"ל - להכרה בהתפתחות האתגר בגזרתם ובצורך לתת לו מענה על בסיס מענה ראשוני שפיתח המצביא; והמרכיב השלישי הנדרש הוא יכולת מסגור ההקשר האסטרטגי של אירועים טקטיים כדי לרתום את המערכת הצבאית ולהניע את הארגון לעבור במהירות מדפוס פעולה בבט"ש (שגרה) לדפוס מלחמה בנסיבות של הסלמה בגזרתם.

המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מצביאות, מס' 33, אוגוסט 2021.

לקריאת המאמר

קריין: גור מורד

כעשור שצה"ל פועל במסגרת המערכה שבין המלחמות, ונראה כי מיקודה של המערכה עובר בשנים האחרונות שינוי ממטרה לפגוע בהתעצמות חיזבאללה וחמאס במעגל הראשון, להתמודדות עם האתגר האיראני ושאיפותיה האזוריות של איראן. כותבת שורות אלו טוענת כי התמודדות מושכלת עם אתגר זה מחייבת שינוי במב"ם, והצורך לשלב בין אופני הפעולה שהיו נהוגים בה עד כה, לבין ההקשר האזורי המתפתח של תחרות אסטרטגית אזורית בין ישראל לאיראן. על כן, עולה הצורך לגבש אסטרטגיה תחרותית מול איראן, שתכלול אופני פעולה וחשיבה תואמים, שיובילו גם לחשיבה מחדש על המרחב שבין המלחמות בצה"ל וגם יענו על האתגר של "ניצחון" בתחרות שכזו.

המאמר פורסם בנובמבר 2021, בגיליון "בין הקטבים - מעגל שלישי"

לקריאת המאמר

קריין: גור מורד

תפיסת ההפעלה האסטרטגית של צה"ל - המב"ם - לא הביאה מייד לשינוי אצל אויביה. רק לאחר זמן רב הבינו יריבי ישראל - איראן, חיזבאללה וחמאס - כי יש שוני בין הפעולות הנקודתיות שנהגה ישראל לבצע על מנת למנוע את התעצמותם ולעכבה, לבין המערכה הנוכחית המתנהלת מולם. בשל עוצמת ישראל ועיסוקי אויביה באתגרים אחרים - מלחמת האזרחים בסוריה, מאבקים פנימיים ועוד - נקטו הגורמים האלה ריסון עצמי. מתוך חשש להסלמה ולגלישה למלחמה שאינה רצויה, וובפועל נהגו לגמד אותה. המחבר מתריע כי לצד הצלחה ישראלית מידת ההשפעה של המב"ם על כוונות האויב ועל יכולותיו איננה ברורה מספיק. לפיכך יש להמשיך ולהשקיע מאמצים נרחבים בהתכוננות למלחמה רחבת היקף.

לקריאת המאמר

קריין: רועי וינברג

הפרק נתאר את הופעותיה בצה"ל, מהו תפקידם המכריע של קציני המטה בזיהוי התופעה, כיצד ניתן להציף אותה וכיצד להתמודד איתה – כשמתכוננים למלחמה, ובמלחמה עצמה.

ממשיכים בראיון עם חוקר התופעה, תא"ל במיל' הדוקטור מאיר פינקל, ראש תחום המחקר במרכז דדו.

קרדיטים מוזיקלים:

פתיח Back on Track – Latinesque

Kevin MacLeod

https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426

Cavalry  @ Aakash Gandhi

תמונה: אלוף פצ"ן גבי אשכנזי, הרמטכ"ל שאול מופז, אלוף עוזי דיין ורה"מ אהוד ברק בסיור בצפון אחרי הנסיגה [צילום: עמוס בן-גרשום/לע"מ]

מדינת ישראל נמצאת בתחרות למידה מתמדת מול אויביה. התמודדות צה"ל אל מול איום הרקטות וירי התמ"ס, אשר מורכבת ממערכות הגנה קרקעיות כ"כיפת ברזל" לצד לחימה קרקעית בשטח האויב, אינה מצליחה להביא לתוצאה מספקת. לטענת הכותבת, על צה"ל לחבר בין ההזדמנות הטכנולוגית ליירוט מוקדם של טילים בליסטיים לבין שינוי תפיסתי-אסטרטגי, בכדי להשיג תוצאות ברורות ומהירות יותר בשטח. פיתוח מערכות הגנה אווירית טקטיות שילוו את הכוח המתמרן ויאפשרו יירוט של טילים ורקטות בשלבי המעוף המוקדמים, יכול לשנות ללא היכר את שדה הקרב העכשווי. תפיסתית מדינת ישראל תרוויח מכך את העברת הלחימה חזרה

לשטחו של האויב, והסטתו משימוש בתמ"ס.

לקריאת המאמר 

קריין: גור מורד

שאלת מקום הכוח הצבאי במסגרת הביטחון הלאומי של מדינות היא משאלות היסוד המעסיקות מקבלי החלטות ברחבי העולם. לשאלה זו חשיבות מיוחדת עבור צה"ל, שחווה כיום שינויים מהפכניים בסביבת הפעילות שלו, במעמדו האזורי ובדימויו הציבורי. מאמרו של הנטינגטון, אשר עוסק בשאלה זו, הוא מקור השראה חשוב לצה"ל ובעיקר לכוחות היבשה, שנדרשים לחשוב מחדש על מקומם במסגרת תפקידו האזורי של צה"ל, שפועל יותר ויותר ב"מעגלים רחוקים". מאמרו של הנטינגטון דן בשינויים שעל הצי האמריקאי לעבור בעידן "המלחמה הקרה", אך השאלות הנוקבות שהוא מציב לצי והמלצותיו בנוגע לצורך בבחינה עצמית ביקורתית ובהשתנות מערכתית רלוונטיות גם לכוחות היבשה הצה"ליים.

המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה ב', מס'  31-32, מאי 2021.

לקריאת המאמר

קריין: גור מורד.

בימינו ניכר כי אנו משתדלים לשאת פנים ולשאוף אל חדשנות באשר היא, אך נתקלים לא פעם במנגנונים מיושנים ובמערכות בירוקרטיות מתישות. האם "דיבור החדשנות", כפי שכינה אותו רס"ן אושרי בר-גיל במאמרו, הוא שיוצר את האטת קצב החדשנות עצמה? במאמרו, מצביע בר-גיל על תפיסת החדשנות הצה"לית, לפיה החדש הוא תמיד העדיף. הוא טוען, למשל, כי מפקדים שואפים לעיתים להיות בולטים בחדשנותם, עד לכדי חשיבה על החדשנות עצמה ולא על תועלתה, ומציע להתבונן ל"אשליית החדשנות" בעיניים, תוך שהוא מציע מספר פתרונות ארגוניים לשם כך. 

פורסם באתר מרכז דדו, תחת מחקרים ותוכן מקוון - אוקטובר 2021

לקריאת המאמר

קריין: גור מורד

גמישות תוך כדי מערכה צבאית היא מרכיב חשוב באפקטיביות, כיון שהיא מאפשרת התאוששות מהפתעה טכנולוגית ותורתית והסתגלות למצב חדש בשדה הקרב. הפתעה, שלמעשה מובנת וקבועה בכל מערכה צבאית כחלק מאי הודאות השלטת בשדה הקרב.

דברנו עם תת-אלוף במיל' הדוקטור מאיר פינקל, מומחה עולמי בתחום הגמישות וההסתגלות במערכות צבאיות של צבאות בסדרי גודל בינוניים. מאיר לשעבר מפקד מרכז דדו, וכיום ראש תחום המחקר במרכז.

קרדיטים:

Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426

Bruce Lee: Be like water (Inspirational) מתוך: MAX ASSOCIATES https://youtu.be/APx2yFA0-B4

Imperial War Museums,  Blitzkrieg tactics explained | How Hitler invaded France WW2 https://youtu.be/6yOPih9zRNs Normandy 1944 - Combat Footage with Sound - https://youtu.be/XPUO5mlDJfc

SA-6 "Gainful" (2K12 Kub) Soviet Surface-To-Air Missile Live Fire - https://youtu.be/OdDAtHumZeg

Egyptian soldiers hitting israeli tanks - https://youtu.be/Q9coa0r_GLQ

Imperial war museums: Operation Barbarossa: Hitler's failed invasion of Russia https://youtu.be/gr_-HjefPi0

מכונת ירייה במלחמת העולם הראשונה, 2014, bbc https://youtu.be/B06izR0HWyc

יומן מלחמה – מלחמת יום הכיפורים - https://youtu.be/9QHa0clR-8s

גם פרק זה הינו חלק מסדרת הפודקאסטים של קורס "השתנות צבאית".

הניסיון האמריקאי המוצלח בהפעלת כוח משימה משולב בעומק שטח האויב במהלך המלחמה בעיראק מכיל כמה לקחים גם בעבור צה"ל. באמצעות ניתוח פעילות "כוח משימה ויקינג מצביע כותב המאמר על תועלת המבצעית הרבה המגולמת בהפעלת כוחות מיוחדים כחלק ממבצעים יבשתיים רחבים: מהגדלת "סל הכלים" העומד לרשות הצבא לצורך השגת יעדים טקטיים וברמה המערכתית, דרך העצמת המתחים שעימם מתמודד האויב בשל היכולת להפעיל כוחות באופן סימולטני בחזית ובעומק ועד לאפשרות לחבור לכוחות מקומיים בעלי אינטרסים משותפים. בשונה מצבא ארצות־הברית, צה"ל טרם הצליח לבנות מנגנון לשילוב של כוחות מיוחדים במבצעים גדולים וטרם גיבש תפיסה וספרות תורתית לצורך כך.

המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה ב', מס' 31-32.

לקריאת המאמר

קריין: ישורון תורג'מן.

בפרק נציג ניתוח של התפתחות איום המנהרות, כיצד התקשה המטה הכללי לזהות את איום המנהרות כתופעה החורגת מאתגר טכני-מבצעי. נצביע על צורך עקרוני לבחון את יכולתו של המטה הכללי לממש את תפקידו כמנגנון למידה אפקטיבי ביחס להתהוויות לא מוכרות.

נדבר עם חוקר מרכז דדו,  סגן-אלוף במיל' דביר פלג.

הקלטה, סאונד ועריכה: ליאור רשף

קרדיטים:

Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod

https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426

מבט לאחור 25.04.18. הפינוי הושלם: כוחות צה"ל עוזבים את חבל ימית | אורי לוי חוזר לארכיון רשות השידור. https://youtu.be/dxUwp9mVq80

היציאה מלבנון 24.5.2000 -ארכיון צה"ל ומעהב"ט - https://youtu.be/0FekjGUdfhs

רב-סרן עידן, מפקד פלוגת סמו"ר, יחידת יהל"ם – בראיון לYNET ב-2011. נכון להתחיל מ 0:45, אפשר גם ב01:13 על עופרת יצוקה. עד 01:53 או 02:17ץ

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4076935,00.html

כאן חדשות | היום לפני. גלעד שליט, החייל שנשאר בחיים - והסעיר מדינה שלמה

https://youtu.be/437yJAC4TGM

גם פרק זה הינו חלק מסדרת הפודקאסטים של קורס "השתנות צבאית".

כיצד על המצביא הצה"לי ללמוד אסטרטגיה? ניכר כי בשנים האחרונות מפקדים בכירים מבקשים לעצמם "אוקיינוסים כחולים" ללמידה וחשיבה על נושאים אלו, ואף מצאו אותם, כפי שמסמן לנו כותב מאמר זה, במגזר העסקי ובספרות האקדמית שהוא מציע. שאול ברונפלד מציע לקוראי המאמר קריאה ביקורתית בעיסוק באסטרטגיה שבין המגזר העסקי לזה הצבאי, תוך שהוא מצביע על פערים במועילות הלמידה הנובעים מאינטרסים עסקיים (תעשיית האסטרטגיות, כדבריו), מהיעדר בהירות מושגית ומתודולוגיות שונות.

המאמר פורסם ב'בין הקטבים' בגיליון מצביאות, מספר 33.

לקריאת המאמר 

קריין: גיא ישראלי.

 הפיקוד הבכיר בצה"ל של 2021 סובל מנציגות-חסר נשית. זהו מצב הפסדי עבור הארגון המאבד כישרונות מנהיגותיים הנדרשים לשמירה על מצוינות ארגונית, ובשל היעדר הגיוון (Diversity) בסגל הפיקוד הבכיר, המייצר תהליכי למידה וגיבוש החלטות פחות טובים. חלק ניכר מן הסיבות שבעטיין נשים מודרות או בוחרות להדיר עצמן, נהיות עם הזמן רלבנטיות גם לגברים בדור הצעיר, כך שטיפול בהן מייצר קרקע טובה יותר לשיח שימור כישרונות אפקטיבי. מפקד מרכז "אמני המידע" ב-8200 מדגיש כי עמיתיו, המפקדים הגברים, לוקים בעיוורון תרבותי בנוגע לנקודת המבט הנשית ולפרקטיקות ארגוניות המדירות אותן, ומבקש לעורר מודעות ולהצביע על צעדים פשוטים אותם ניתן לנקוט ולאמץ במטרה להתמודד עם מצב הביש הזה.

המאמר פורסם ב'בין הקטבים' בגיליון נשים-הפוטנציאל המערכתי.

לקריאת המאמר 

קריין: רועי וינברג

המודיעין הוא מכשיר חיוני ומרכזי בהפעלת הכוח, אך לא כך הוא בבניין הכוח – בעיצוב ובתכנון תר"ש גדעון, למשל. הערכת המודיעין מותאמת לשאלות ממוקדות וקצרות טווח בהקשר ספציפי ופחות לשאלות הנוגעות לבניין הכוח, ומספקת לו לרוב רק מידע ספציפי על אמל"ח אויב. חלק ניכר מהפער הזה נובע מנטיית אנשי מודיעין לבסס את עבודתם על עובדות ידועות, ולהתחמק משימוש בהנחות. אולם שרטוט תרחישים לטווח הרחוק חייב לכלול הנחות, ולכן על קמ"נים שעוסקים בבניין כוח ללמוד מדיסציפלינת חקר ביצועים, שמדגים שימוש בהנחות בצורה שיטתית ומבוקרת. חיזוק ומיסוד הקשר בין המודיעין לתהליכי בניין הכוח יתרום וישכלל את שני התחומים.

המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 7 - בניין כח ב', באפריל 2016

לקריאת המאמר

קריין: גיא ישראלי

כיצד למידה על מצביאי עבר יכולה לשרת את צרכי המצביאות בהווה? מפקד אוגדת הגליל, תא"ל שלומי בינדר מנתח במאמרו את תפקוד האלוף יצחק חופי, מפקד פיקוד הצפון, בחודשים שלפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים ומצביע על שורת תובנות הרלוונטית לימינו למצביאים בדרג מפקד הפיקוד ומפקד האוגדה. לדעת תא"ל בינדר, חלק מהאתגרים הארגוניים והמבצעיים שעמדו בפני חופי דומים לאלו שהוא, כמפקד אוגדה, התמודד איתם עם כניסתו לתפקיד. כך למשל הצלחתו של אלוף חופי לשכנע את הרמטכ"ל דוד אלעזר לעשות שינויים משמעותיים בתחומי ארגון מרחב הלחימה (למשל סלילת דרכים) ותגבור כוחות ברמת הגולן תרמו תרומה משמעותית להצלחות הפיקוד בזמן המלחמה.

המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון 33 - מצביאות, אוגוסט 2021

לקריאת המאמר

קריין: ישורון תורג'מן

מגפת ה COVID-19 כבר שינתה את העולם באופנים רבים. שאלה מרכזית שדורשת חקירה בחודשים הקרובים היא השפעת המגפה והשלכותיה הפוליטיות והכלכליות על המאבק האלים המתמשך בין מדינת ישראל לבין איראן ושלוחיה.

ראיינתי את חוקר מרכז דדו, לייזר ברמן, על מאמר שהוא כתב בנושא: "ויהי אחרי המגפה": השפעת מגפות על עימותים מתמשכים

https://tinyurl.com/y2nxd9yw

קרדיטים מוזיקלים:

פתיח Back on Track – Latinesque

Kevin MacLeod

https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426

הפעלת כוח בצה"ל מאורגנת על בסיס מפקדות ממונות על תחומי אחריות גיאוגרפיים ונושאיים. הארגון הזה נובע מההתמודדות מול צבאות סדירים;  -מימוש התהליך המבצעי על ידי פירוק הבעיה למשימות לכל מפקדה על פי חלוקה הגיאוגרפית, בתמיכה של גופים נושאיים שסיפקו יתרון יחסי בתחומיהם, סיפקה מענה יעיל לאיומים על צה"ל ועל מדינת ישראל. איומים מתהווים כמו תמ"ס, חוצים את תחומי האחריות המסורתיים, ולכן צמח ריבוי של מנגנוני קשר ותיאום, במיוחד באמ"ץ, כדי לתכלל את המערכת המבצעית, שחלקיה פועלים בנפרד. הסיבוך של המערכת הזאת מגלה שחלוקת האחריות בין המפקדות הפכה למיושנת והגיעה ל'תקרת זכוכית'. המערכת כבר לא מספקת את היעילות הנדרשת, ולכן יש לארגן אותה מחדש לפי תפיסת הפעלה חדשה, ובטווח הקצר להגמיש אותה ולהקנות לה חיבוריות מוגברת.

המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון "המטה הכללי - חלק ב'" (מס' 10), מרץ 2017

לקריאת המאמר

קריין: ישורון תורג'מן

מדינת ישראל גיבשה פתרון טכני לאיום המנהרות חוצות־הגבול – הקמת מכשול גבול משוכלל יותר. בחינה של ההקשר האסטרטגי מעידה כי להתפתחות המואצת של המנהרות בשנים 2014-2012 תרמה מדיניות ישראלית שנמנעה באותן שנים מפעולות התקפיות יזומות בשטח הרצועה. הסיבה לריסון שאפשר לחמאס "חופש חפירה", הייתה האיום הרקטי. למרות "כיפת ברזל" הרקטות נותרו אפקטיביות בשל יכולתן להפר את שגרת החיים בעורף גם בהינתן יכולת יירוט ישראלית באמצעות אזעקות "צבע אדום". מסקנת המאמר היא שכל עוד ייהנה חמאס מ"מרחב חסינות" להתעצמות ולחפירה בשטחו, הוא יוכל ללמוד את המכשול הישראלי ובסופו של דבר

גם לגבור עליו. המפתח היה ונותר – טיפול בנשק תלול המסלול.

המאמר פורסם ב״בין הקטבים״ גיליון ״ביטחון שוטף - המערכה שבין  המלחמות - חלק א׳ פורסם במרץ 2018

לקריאת המאמר

קריין: רועי וינברג 

צה"ל מתמודד עם אתגרי הלחימה בסביבה אזרחית, ללא תפיסה, מבנים ארגוניים מתוקפים ופיתוח כ"א הולמים. כותבי מאמר זה, תוך סקירת ספרות מצבאות העולם, טוענים כי ללא התקדמות בתחום זה תפגע במועילות המבצעית של צה"ל והוא ימשיך לחשוף את עצמו לסיכונים משפטיים ולביקורת העלולה להגביל את מרחב הפעולה. מתוך כך, מוצעים מספר שינויים שצה"ל יוכל לאמץ, דוגמת ארגון מחדש של יחידות הממשל, תוך מיסוד נפות אזרחיות-מרחביות ויחידת ממשל מטכ"לית. בנוסף, מצביעים הכותבים על הצורך בשילוב קצינים קבועים בעלי הכשרה ייחודית בקרב הכוחות המתמרנים, אשר יפעלו בהתאם לתו"ל והוראות מבצעיות ייעודיות, אימונים מותאמים, ואמצעים טכנולוגיים למימוש הפוטנציאל שבשילובם בקרב.

לקריאת המאמר

קריין: גור מורד

רבות נכתב על סגולותיה של העוצמה האווירית בכלל, ועל סגולותיו של חיל האוויר הישראלי, בפרט. העוצמה האווירית היא פועל יוצא של מחוללים רבים: איכות האדם, טכנולוגיה, לוגיסטיקה, פיקוד, מודיעין ועוד. אך הבסיס המוצק שממנו נובעת העוצמה האווירית ושעליו היא נשענת, הוא עוצמת הארגון. במאמר זה נבקש להאיר את המרחב הנמצא "מאחורי הקלעים", ולטעון כי ארגונו של חיל האוויר כגוף המאזן בין מצוינות טקטית ובין מסגרת למידה מערכתית אפקטיבית הוא גורם קריטי בבואנו להסביר את הרלבנטיות המתמשכת של חיל האוויר בסביבה האסטרטגית שבה הוא פועל. המאמר יציג את ממדי העוצמה, את הגורמים המחוללים אותה ואת אלה העלולים להגביל אותה, כאמצעי להצגת הטיעון המרכזי – מרכזיותה של העוצמה הארגונית. 

לקריאת המאמר

קריין: גיא ישראלי

לאורך השנים היחסים בין ישראל וארה"ב התאפיינו במתן סיוע כספי, צבאי ודיפלומטי אמריקאי מחד גיסא ולחץ פוליטי על ישראל לכבד סדר העדיפויות האמריקאי מאידך גיסא. ההזדהות הגדולה של הממשל הנוכחי עם ישראל, והעניין המופחת במזה"ת בכלל, שיבשו את הדינמיקה הזאת. כעת הבלמים והאיזונים המסורתיים על חופש פעולת ישראל כבר אינם מתקיימים, אותם בלמים אמריקאים אשר הצילו לא פעם את ישראל מטעויות ומשברים. בהיעדר לחץ אמריקאי על ישראל לסגל לעצמה בלמים ואיזונים שיוטמעו בתוך המערכת, ולהתכונן להשלכות הצפויות על מנגנוני הסיום העתידיים לעימותים צבאיים.

המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, מרץ 2020.

לקריאת המאמר

קריין: גיא ישראלי

בשנים האחרונות גובר השימוש בסיוע הומניטרי לא רק להצלת חיים, אלא כחלק ממאמץ התודעה והדיפלומטיה הצבאית של צה"ל. זאת ניתן לראות במשלחות החילוץ הרבות ובבית חולים שדה שהוקם במעבר ארז במהלך מבצע "צוק איתן" וכן בבית חולים שדה לטיפול בפצועים ממלחמת האזרחים בסוריה. ניכר שהטיפול המקצועי מביא לשינוי תודעתי בקרב המטופלים כלפי ישראל, יחד עם הכרה דיפלומטית חשובה מצד ארגוני סיוע ורפואה בין־לאומיים. לכן, יצירת עקרונות להפעלת הכלי של המאמץ ההומניטרי, כמאמץ רצוף ומתמשך, יכולה להביא להישגים משמעותיים לתוכנית המבצעית בשגרה ובחירום.

המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ בגליון בנושא דיפלומטיה צבאית

לקריאת המאמר

קריין: ישורון תורג׳מן

במִפקדות הבכירות של צה"ל, נודעת התופעה של קצינים המבטאים הסכמה פומבית חיובית לעמדות מפקדים בעוד שאינם מבינים את העמדות האלה, או אפילו מתנגדים להן. תופעה זאת, שמוכרת במחקר הזה כ"פסאדת ההרמוניה והצייתנות", מהווה חלק מהתרבות הארגונית במפקדות הבכירות. מנקודת מבט אנתרופולוגית-סוציולוגית, הפסאדה היא חלק מהטקסים של הבנייה חברתית שמתקיימים בתוך צה"ל, ואשר שמספקים את ההקשר לסמכות מפקדים ולקבלת החלטות. למרות התפקיד החשוב הזה, הפסאדה גם מסתירה מהמפקד את המציאות, וכן דעות שונות, ולפעמים אף גורמת לחוסר צייתנות ללא ידיעת  המפקד. כדי להתגבר על הפסאדה, יכולים מפקדים יכולים לסטות מדפוסים טקסיים שמאפיינים דיונים בראשות קצינים בכירים, או לעקוף את הפסאדה דרך מגע ישיר עם השטח.

המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון המטה הכללי - חלק א', מס' 8, אוגוסט 2016.

לקריאת המאמר

קריין: גור מורד

בשנים האחרונות הפנים צה"ל כי הוא מתקשה להתמודד לבדו עם מפת האיומים שעברה שינויים מרחיקי לכת. מאמר זה סוקר את התועלות הפוטנציאליות הצומחות מתוך מקצוע קשרי חוץ צבאיים, לצד התשומות הכרוכות בכך. צה"ל צפוי לשמר את עצמאות פעולתו ואת ייחודו, אך יחד עם זאת לבחון כל פעולה גם בראי האפשרות לממשה עם שותפים.

המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, מרץ 2020.

לקריאת המאמר

קריין: גיא ישראלי

עיצוב מדיניות לזירה הפלשתינית ראשיתו בבחינת התפיסה שלנו את המערכת הפלשתינית. הכותבים, אל"ם ד', רמ"ח בקרה באמ"ן, ודב דל, טוענים שעל אף שלכאורה נוהגת המדיניות הנוכחית באופן שונה בעזה ובאיו"ש, בבסיסה ניצבת תפיסה אשר למעשה רואה בהן שני חלקים של מערכת פלשתינית אחת, נקודה שגוזרת עלינו הכרח בהסדר מול גורם ריבוני אחד. בנסיבות אלה נוצר "מלכוד אסטרטגי" - חשש מקידום הסדרה מול עזה במחיר ערעור יציבות הרשות, ומנגד סיכון שהימנעות ממנה תוביל לעימות צבאי רחב בדרום. לאור זאת, מציעים הכותבים תפיסה אחרת של המציאות. לפי תפיסה זו מתקיימות "שתי מערכות משנה פלשתיניות" בעלות זיקות רופפות מאוד. תפיסה מאתגרת זו מאפשרת בעיניהם מימוש מדיניות מבדילה ומתואמת מול השתיים. במדיניות זו, המעובה במרכיב של ניהול סיכונים, יש פוטנציאל לתהליך הסדרה של מדינת ישראל מול רצועת עזה

המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בטחון שוטף והמערכה שבין המלחמות חלק ב', מס' 19, פברואר 2019.

לקריאת המאמר

קריין: ישורון תורג'מן

איראן עלולה להפוך לאיום הקיומי היחיד על ישראל. ישראל חייבת למנוע מאיראן השגת יכולת גרעין צבאית מבצעית ובמקביל, להיערך לעימות בלבנון שתכליתו הכרעת חזבאללה והקמת שלטון מתון במדינה. בין יעדים אלה קיים קשר הדוק משום שישראל זקוקה ליכולת צבאית הכרעתית אם חזבאללה יחליט לפעול נגדה בתרחיש של תקיפה באיראן. מה גם, שלנוכח התקדמות מאמצי בניין הכוח של חזבאללה גוברת הסבירות להתממשות תרחיש עימות צבאי רב-זירתי. בנוסף, נדרש חופש פעולה אסטרטגי על מנת להגדיל את מרחב הפעולה הצבאי במזה"ת שיושג באמצעות חיזוק הברית עם ארה"ב והרחבת שיתוף הפעולה עם גורמי כוח אנטי-איראנים באזור. כדי להתמיד במאמצים אלה יש להימנע מעימותים שיסיטו משאבים מההתמודדות עם איראן.

המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש.

לקריאת המאמר

קריין: גור מורד.

ראיון עם מפקד מרכז דדו - תא"ל ערן אורטל על התוכנית הרב-שנתית "תנופה".

בחלק הזה דברנו על עקרונות התוכנית, הבעיה המערכתית ותוכנית לפתרונה בעזרת מיצוי הגל הטכנולוגי. 

קרדיטים:

פתיח Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod

https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426

Chariots of War & jungle @ Aakash Gandhi

דובר צהל – כוכבי כנס הצגת תרש תנופה https://youtu.be/mthf5_l0wDA

דובר צהל – כוכבי בטקס סיום קורס טיס 29.6.19 - https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5538013,00.html

כתבה של "כאן חדשות", התוכנית החדשה של צה"ל, מתוך חדשות הערב 13.2.20  https://youtu.be/g81nNiDlxFU

אהוד בנאי - כולם יודעים [ מתוך קליפ של כאן חינוכית] - https://youtu.be/y2lpR-mlQTw

דין דין אביב – את מוכרת דין דין אביב - מוכרת לי מפעם (קליפ)   https://youtu.be/Nba8UzXpseQ

המסגרת התאורטית האחרונה שגיבש צה"ל לעצמו בראשית העשור הקודם, תפסה את בעיית האויב כ"אתגר א־סימטרי". תפיסה זו נולדה בעידן של עליונות צבאית ישראלית מוחלטת ואיום צבאי שנתפס כשולי יחסית. מאז, שני הנתונים האלה השתנו מאוד. העליונות הצבאית הישראלית נתונה באתגרים של ממש והאיום על מדינת ישראל כבר מזמן אינו שולי. המסגרת התאורטית של תפיסת ההפעלה לניצחון, שבבסיס תוכנית 'תנופה', מגדירה את המציאות מחדש, מכתיבה גישה הכרעתית למול אויב משמעותי ומספקת מתווה עקרוני ומעשי לעלייה להתקפה.

המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה, מס' 28-30, אוק' 2020.

לקריאת המאמר

קריין: רועי וינברג.

כיפת ברזל, וטכנולוגיית יירוט רקטות וטילים בכלל, מהווה מרכיב מרכזי חדש בשיקולים המבצעיים-צבאיים והמדיניים של מצביאים ושל מקבלי החלטות, גם בישראל וגם אצל אויביה. כבר אפשר לזהות את ההשפעה של טכנולוגיית ההגנה מטילים על תפיסות ההפעלה של ישראל מצד אחד, ושל חמאס, חיזבאללה ויריבים אחרים מהצד השני, עד כדי מירוץ חימוש בליסטי בין הצדדים. ההגנה מטילים הפכה לחלק אינטגרלי בעמוד התווך החדש בתפיסת הביטחון - הגנה, לצד עמודי התווך המסורתיים: הרתעה, התרעה והכרעה. ברם, החשיבות של הטכנולוגיה אינה רק להגנת העורף באופן טקטי, אלא היא טומנת בעצמה גם את הפוטנציאל לשמש  זרז לתהליכי ייצוב אזוריים, לספק חופש פעולה לצה"ל, להרתיע אויבים, ולהוות בסיס לשיתוף פעולה בין־לאומי.

המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון הגנה ועורף, מס' 4, יולי 2015.

לקריאת המאמר

קריין: ישורון תורג'מן.

כאשר צה"ל נתקל באתגרים מבצעיים חדשים, הקמת יחידות ייעודיות התגלתה ככלי משמעותי ומוצלח ללמידה מערכתית. היחידות פיתחו ידע על בעיות מבצעיות, סיפקו מענה אופרטיבי מהיר והקנו לשאר צה"ל את התורות ואת האתוס הנדרשים להתמודדות עם בעיות חדשות. יחידות ייעודיות כמו "שקד" (1955), "רימון" (1970) ו"אגוז" (1995) שימשו כמעבדות חקר מבצעיות, לאור החיכוך היום-יומי שלהן בלחימה. מכיוון שהם לא נוהלו לפי הנהלים והפקודות הרגילות של צה"ל, הן הצליחו לפרוץ את המסגרת התפיסתית הקיימת, לפתח את הידע ואת התרבות הרלוונטיים ולהתגבר על השמרנות המוסדית של צה"ל. לאחרונה, דעכה המגמה להקמת יחידות מסוג זה, אך הדרכים החדשות לפיתוח ידע ותפיסות חדשות לא מפיקות למידה והשתנות של כלל המערכת באותה מידה. 

המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון בניין הכוח - חלק א', מס' 6, ינואר 2016.

לקריאת המאמר

קריין: גיא ישראלי

כמעט כל חייל בצה"ל ביצע פעילות ביטחון שוטף מסוג זה או אחר - מאבטחת יישוב או מתקן צבאי ועד פטרול לאורך הגבול, מעברו המזרחי או המערבי. כל אלה שביצעו את הפעילויות השונות מכירים את התופעה: מאות פקודות, הוראות ונהלים האמורים להכווין את פעילותם המבצעית. גודש הפקודות, מורכבותן ואורכן פוגעים במימוש עיקרון 'פיקוד משימה' ומעלים את השאלה האם הן נחוצות, במיוחד לאור העובדה שיש ללומדן וליישמן בזמן קצר מאוד. במאמר שלפניכם אעמוד על הבעייתיות הנוצרת ממצב זה, על הסיבות האפשריות להיווצרותו ועל דרכים אחדות לשיפורו.

המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בטחון שוטף והמערכה שבין המלחמות חלק ב', מס' 19. פברואר 2019.

לקריאת המאמר

קריין: ישורון תורג'מן

רמת התפתחותה הטכנולוגית המתקדמת של מדינת ישראל, ומרכזיות הרובד הדיגיטלי, מובילים לכך שתקיפת סייבר עלולה להוביל לנזקים משמעותיים ברמה הלאומית – במישור האזרחי והצבאי כאחד. ממד הסייבר משמש ליצירת הישגים מבצעיים אופרטיביים-תפקודיים לצד אלו התודעתיים, כפי שאנו עדים לכך בתקופה האחרונה, במטרה להעצים את אפקט הנזק ומשך השפעתו. נקודת מוצא זו מצריכה מציאת מנגנוני מענה הולמים אשר יקטינו את החשיפה לאיום ויפחיתו את הישגי היריב, במערכה בעלת יעדים משולבים של פגיעה בתפקוד והשפעה על התודעה. במאמרם, הכותבים סוקרים את התפתחות המערכה בסייבר מצד איראן ושלוחותיה, מציגים תפיסות ומאמצים להתמודדות עם האיום ואף מספקים המלצות מערכתיות לקובעי המדיניות בתחום.

המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש.

לקריאת המאמר

קריין: גור מורד.

העשורים האחרונים מעידים על עלייה מעריכית בשימוש בכלי לחימה בלתי מאויישים (כב"מים), בצה"ל ובצבאות זרים. למרות הפוטנציאל המיידי באימוץ כב"מים, ניתן לראות אותם כתופעה שסוחפת צבאות לעולם חדש, אולי מעבר ליכולתם לשלוט על התהליך. לזה יש השלכות מרחיקות לכת במגוון תחומים, משיקולים מוסריים בשדה הקרב, פיקוד ושליטה ועד שינוי החוזה החברתי שמכתיב יחסים בין הצבא והחברה. הכרה באתגרים ובהזדמנויות מוסריים, מבצעיים ואסטרטגיים אלה הכרחית להבנת העתיד שאליו אנו מתקרבים. עיוורון להשלכות לא ימנע את עידן הכב"ם, אבל עדכון של התפיסות, של התורות ואפילו של ההערכים של צה"ל בציפייה לתמורות העתידיות יכול לסייע למצות את מלוא הפוטנציאל הטמון בחובו. 

המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ גליון בניין הכוח - חלק ג׳, מספר 9, דצמבר 2016

לקריאת המאמר

קריין : רועי וינברג

כיצד אנחנו מתייחסים לטכנולוגיות חדשות? איך אנחנו בוחנים את ערכן? ומהי התפיסה שאנחנו יוצרים להגשמת הפוטנציאל שלהן? שאלות אלו הן קריטיות בתהליך תכנון אסטרטגי־טכנולוגי. לטענת כותב המאמר, המסגרות הביטחוניות והלאומיות אינן ערוכות לגשר בין הטכנולוגיה לאסטרטגיה הקיימת, ויש פער בין ההתלהבות מהטכנולוגיה לבין הבנה עמוקה של משמעויותיה. מטרת המאמר היא להתוות מתודולוגיה לתכנון אסטרטגי־טכנולוגי ולהמחישה ביחס לבינה המלאכותית כמקרה בוחן, מתוך הבנה שלמהירות הלמידה משמעות מכרעת למאזן הכוחות. המאמר שואף לייצר כיווני בניין כוח ומדיניות ברמה המערכתית, ולפתח את הידע בתחומי הטכנולוגיה, האסטרטגיה ובניין הכוח. המאמר דן בתוחלת ביצועי הטכנולוגיה, בתועלות שבאפשרותה לקדם, בהקשרי יישומה, בסיכונים הנובעים מהפעלתה ובחסמים העומדים בפני הטמעתה.

המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון דיגיטל 2.0 צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, מס׳ 18, דצמבר 2018

לקריאת המאמר

קריין: גיא ישראלי

רשתיות הפכה להיות מאפיין של התקופה הנוכחית, אך בצה"ל התעכבה הטמעת הרשתיות בשל חסמים טכנולוגיים, תרבותיים, ארגוניים ותפיסתיים המעכבים את אימוצו. מיצוי של הפוטנציאל הגלום ברשתיות יכול לשפר את האפקטיביות המבצעית של צה"ל בכלל, ושל צבא היבשה בפרט, יכול לשאוב השראה מדוגמאות של רשתיות בצה"ל כמו "מעשה אמ"ן", אבל צעד זה גם ידרוש התאמות קשות לעיכול, במיוחד לאור התרבות האירגונית ההיררכית של צה"ל. ניצחון על ארגוני טרור הבנויים כרשת ניתן להשיג רק על ידי בנייה של עצמנו כרשת, לכן המניע לאימוץ הצעדים הקשים והמסובכים האלה נובע מהיתרונות המשמעותיים, אפילו הכרחיים, שמבטיח עידן הרשתיות.

המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון רשתיות, מס׳ 5, נובמבר 2015

לקריאת המאמר

קריין: גור מורד

בשיחה עימו, עמוס גלעד סוקר כיצד עלולה איראן להפוך לאיום הקיומי היחיד בפניו ניצבת ישראל באמצעות קישור בין המירוץ להשגת גרעין צבאי והערכות לעימות בלבנון. למולה, נדרשת אסטרגיה רבתי לישראל. עמוס גלעד כתב מאמר בנושא לגיליון מעגל שלישי של בין הקטבים, יחד עם סא"ל איתי חימיניס ממרכז דדו, ועליו מתבססת השיחה.

הקלטה, סאונד ועריכה: ליאור רשף

קרדיטים

Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426

בניגוד לדפוס בו נקט צה"ל משחר הקמתו - פשיטות של כוחות יבשה לשטח האויב, מאז 2009 צה"ל מבצע בשטח האויב בעיקר פעילויות אוויריות ופעולות חשאיות. לכאורה, דפוס זה עדיף, מפני שהוא מאפשר פגיעה באויב תוך צמצום המשאבים המושקעים בתקיפה, האמצעים והזמן הנדרשים לה, והסכנה ללוחמים. לטענת הכותבים, העדפה זו במונחי עלות מול תועלת ביחס להישג המבצעי הישיר בפגיעה ביעד, איננה לוקחת בחשבון את כלל היתרונות העקיפים-סמויים שיש לפשיטה קרקעית, החיוניים בהיבט האסטרטגי ולצרכי בניין הכוח. בשקלול רחב, רואים כי יתרונותיה של הפשיטה הקרקעית כדפוס פעולה רבים לאין שיעור על חסרונותיה. לכן, למרות החששות המובנים, על צה"ל לחזור לנקוט בה.

המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון יבשה 70 שנה לצה"ל, מס' 16-17, יולי 2018.

לקריאת המאמר

קריין: ישורון תורג'מן

בפרק הקודם הצגנו את תפיסת הנצחון ותר"ש תנופה. כעת, נעמיק מעט בתפיסה בעזרת מפקד מרכז דדו, תת-אלוף ערן אורטל, שנשען בתשובותיו גם על ידע היסטורי רחב.

קרדיטים:

פתיח Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod

https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426

Chariots of War & jungle @ Aakash Gandhi

דובר צהל – כוכבי כנס הצגת תרש תנופה https://youtu.be/mthf5_l0wDA

דובר צהל – כוכבי בטקס סיום קורס טיס 29.6.19 - https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5538013,00.html

כתבה של "כאן חדשות", התוכנית החדשה של צה"ל, מתוך חדשות הערב 13.2.20  https://youtu.be/g81nNiDlxFU

אהוד בנאי - כולם יודעים [ מתוך קליפ של כאן חינוכית] - https://youtu.be/y2lpR-mlQTw

דין דין אביב – את מוכרת דין דין אביב - מוכרת לי מפעם (קליפ)   https://youtu.be/Nba8UzXpseQ

הטענה המרכזית במאמר זה היא כי תפיסת "הניצחון באי הפסד" עוברת רביזיה יסודית בשנים האחרונות בחזבאללה, בעקבות התלכדות מספר תהליכים ופוטנציאלים אשר ביססו עקרונות לחימה חדשים, וגיבשו מסוגלות אופרטיבית ותפיסתית בנוגע למערכה מול ישראל. עקרונות הלחימה שהתגבשו במלחמת האזרחים בסוריה, ועוצבו על בסיס ההשתנות המערכתית באזור ובעולם, הובילו לטענתנו לשינוי בהגיון המערכתי של הארגון מאסטרטגיה של ניצחון באי-הפסד, במשולש שטבעו ברון -וולנסי של ספיגה-הרתעה-התשה, לאסטרטגיה של ניצחון דרך מימוש הישגים אופרטיביים מוחשיים, וביסוס מאזן אסטרטגי חדש מול ישראל במשולש של התקפה, הרתעה, הגנה ושחיקה.

המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש.

לקריאת המאמר

קריין: גור מורד.

המאמץ הצבאי הישראלי למנוע מאיראן להקים "צבא טרור" דמוי חזבאללה בסוריה ולהאט את בניין הכוח של חזבאללה בלבנון, הינו חיוני לצורך שימור מרחב פעולה צבאי נגד פרויקט הגרעין האיראני. על ישראל להמשיך בכך, גם במחיר מלחמה עם חזבאללה או עימות צבאי ישיר עם איראן. מאמציה המדיניים של ישראל מול רוסיה וארה"ב צריכים להתמקד בשימור מרחב הפעולה בסוריה, ולפי הפרסומים גם בעיראק נגד איראן ושלוחיה ונגד פרויקט הגרעין באיראן. כישלון מאמציה הצבאיים והמדיניים של ישראל והצלחת איראן לבסס "טבעת אש" סביב ישראל עלולים להרתיע את מקבלי ההחלטות הישראליים מלפעול נגד הפיכת איראן לבעלת גרעין צבאי ולהקשות על ישראל להגן על עצמה מפני איום על עצם קיומה.

המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש.

לקריאת המאמר

קריין: רועי וינברג.

בשיחה עימו, האלוף (מיל') יעקב עמידרור מבקש לעשות סדר. תחילה לתאר את ההתנהגות האיראנית, את המקורות האידיאולוגיים והתפיסתיים שלה, ואת ההיגיון האסטרטגי שמחבר את כל הפעולות האיראניות יחד. מול התנהגות זו סובר עמידרור שיש לשים קוהרנטיות ישראלית.

למאמרו של האלוף (מיל') עמידרור בגיליון מעג"ש.

הקלטה, סאונד ועריכה: ליאור רשף

קרדיטים -

Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod

https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426