אם עץ נפל ביער, ומישהו ראה, אבל לא צילם ולא העלה לרשת, האם העץ נפל? במלוא שנה לאירוע ששינה אותנו, אנחנו משתפות מחקר שנמצא בעיצומו, על תופעת התיעוד העצמי בזמן מצב סכנה וטראומה ב7.10. מה שנראה קצת חריג בהתחלה, הוא למעשה תגובה הישרדותית בריאה של סובייקט פוסטהומניסטי, שחי במציאות מורחבת, היברידית, והטכנולוגיה היא חלק מגופו. סובייקט הפועל בעולם של פוסט-אמת, שבו כל אדם הוא גוף תקשורת, תרתי משמע, והנטל לתווך ולהפיץ את החוויה ולהפוך אותה לעדות, נופל על האינדיבידואל. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה

מהי הפעולה הפילוסופית מאחורי יזמות, מדוע יש לה משמעות דתית עמוקה, ובאיזה אופן היא אולי מנוגדת באופן מהותי לרעיון של אתיקה? לפי ד"ר ירון כהן צמח, המחבר מחשבה כלכלית עם מדעי הדתות, סוגים שונים של יזמות תואמים סגנונות שונים של פילוסופים, ומהדהדים גם את האופנים שבהם מדע מתפתח. הפרק מדגים זאת על יזמי טכנולוגיה מוכרים כמו ג'ובס, בזוס, צוקרברג ועוד. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה

הלוגיקה והמטאפיזיקה של ימי הביניים, היא מסגרת החשיבה המתאימה ביותר להבנת הטכנולוגיה בימינו. הם הבינו מה זה לחיות בתוך מציאות רבודה סימבולית, והתפיסה שלהם לגבי מהי החשיבה, יכולה לספק תשובה מעניינת לשאלה הפתוחה, האם בינה מלאכותית אכן חושבת. המסע למענה על השאלה שאלן טיורינג התחמק ממנה, עובר גם דרך שאלת הממשות של הדיגיטלי, וסוגיית הרצון האלוהי, כשבין הפילוסופיה לתיאולוגיה נמצא את הפסיכולוגיה האנושית. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

העתיד כבר כאן הוא פשוט עוד לא הופץ באופן שווה – את המשפט הזה כתב הסופר ויליאם גיבסון ב1984 כשהמציא את המילה "סייברספייס", והוא נכון גם לימינו. העידן הפוסט אנושי אינו חזון עתידני, הוא כבר כאן. בשולי התרבות, בתרבות הדיגיטלית, ובסדרות הטלוויזיה הפופולריות שמעצבות את התודעה הציבורית - ואת מגוון המשמעויות של זה נבאר מפרק לפרק בפודקאסט. מבחינתי, לדבר אתכם על "המצב", זה בעצם לדבר על האקטואליה של העתיד, שכבר מתבשלת על אש קטנה, בחללים שבין החדשות "הבוערות" של היום

אני כרמל ווייסמן, חוקרת תרבות דיגיטלית ומלמדת קורסים בנושאי טכנולוגיה ותרבות בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב. אני באינטרנט מראשית שנות התשעים, כתבתי על תרבות האינטרנט בעיתונות, ובראשית שנות האלפיים היה לי בלוג פופולרי, מהראשונים שפעלו באתר רשימות. עשור חלף מאז ואני קצת מתגעגעת לבלוגינג. ומכיוון שפודקאסט זה הבלוג החדש, אני מצטרפת באיחור אופנתי לזירה התוססת הזו. באמצעות הפודקאסט הזה אני מתכננת לקחת אתכם איתי לעמדת תצפית, שממנה תיפרש בפניכם תמונה רחבה ורב תחומית על האירועים העכשוויים, ומדי פעם נצרף אנשים מעניינים נוספים למסע. בשפה פשוטה וסיפורית, אנגיש לכם חומרים מרתקים שידועים רק למתי מעט וחבויים בספרים אקדמיים נידחים, אך תופתעו כמה הם רלוונטיים להבנת תהליכי ההווה, וכמה לפעמים העתיד הוא בעצם העבר בשינוי אדרת

פרקי הפודקאסט יתפרסמו בתדירות משתנה ולא מאד גבוהה, כך שכדאי להירשם כמנויים ולקבל התראה על כל פרק חדש שיוצא. למי שלא מכיר את כלי המעקב אחר פודקאסטים באפליקציות ההאזנה השונות (לחצו כאן לכל אפשרויות ההאזנה), אפשר גם להרשם לעדכון במייל בדף הפודקאסט באתר הבית שלי. פרקי הפודקאסט יתפרסמו גם שם וגם בערוץ היוטיוב שלי. כל פרק ילווה בטקסט מלא של הפודקאסט עם המלצות לקריאה נוספת בנושאים הללו, כך שתוכלו לקרוא את זה גם כמאמר, במקום, או בנוסף להאזנה

הפרק הראשון כבר בתהליכי הכנה מתקדמים וצפוי להתפרסם לקראת סוף יוני. בינתיים אתם מוזמנים להציץ בכמה הרצאות וידאו שפרסמתי לאחרונה לקהל הרחב, בנושא החיים על המסך או הזומיזציה של חיינו בימי הקורונה, באתר שלי. נשתמע בקרוב בפרק הראשון

שיחה ממקום סובייקטיבי על הסובייקטיביות כצורה של ידיעה, ועל חיי היומיום שאחרי השביעי לאוקטובר, כהלם אונטולוגי, שפותח פתח לשובו של המיתוס לחיינו. זגזגו איתנו ברצינות אבל בקלילות, בין הווייב של חטיפה ע"י עב"מים, לווייב הסיינפלדי של התלמוד, ואיך לצמוח מכאן או לפחות להצליח להיות כאן. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

מושגים אתיים רבים בהקשר של טכנולוגיה מסתברים כמושגים דתיים שחולנו, ולכן המשך ייבוא מושגי מהתנ"ך, יכול לתרום להתפתחות התפיסה המוסרית לגבי טכנולוגיה מודרנית. הפרק מציע, למשל, את מושג הברית התנ"כי, כמסדיר את יחסינו עם חברות הטכנולוגיה הגדולות, שכרגע אפילו אלוהים נותן שירות יותר טוב מהן, מסתבר. כמו כן, יוצע כי טענות השוויון הפוסטהומניסטיות בין בני אדם לבע"ח ולרובוטים, מהוות חילון של מושג האגאפה, האהבה כוללת-כל בנצרות. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

"נאורות אפלה" היא תיאוריית האצה ימנית פוסט-הומניסטית מאד משפיעה, שנבעה מתוך הגות הסייברפאנק. ארי בן אריה, החוקר את הפן המיסטי של הסייברפאנק, משרטט את הדרך הרעיונית לניהיליזם המנומק הזה בשצף תודעה אימננטי, ואילו אני (כרמל) מנסה להכניס קצת סדר בכאוס, ולחפש נקודת התעלות מתוכו. האם יכולה להיות בכלל תקומה, או שהטכנולוגיה והקפיטליזם כאן כדי לאיין את האנושות? אם תצליחו לעקוב, בסוף נסכים על נגנטרופיה כדרך אמצע, ועל כך שדת היא לא רק נחלת העבר, אלא גם הדבר הבא. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

פרק בונוס אקטואלי על השינוי שחל במעמדם של בעלי החיים בעוטף ובעזה, ובייחוד הכלבים, מאז השביעי לאוקטובר. הפסקנו לדבר על ההבדלים בין אדם לחיה ועברנו לדיכוטומיה של "אנחנו מול הם": גורלה של חיית המחמד הישראלית זהה לגורל המשפחה. החיה מספרת את הסיפור המשפחתי, זוכה לסיפור גבורה משלה, והמשפחה הפוסט-הומאנית משתקמת יחד. על בלה ליימברג, רודני ברודץ, בוניטה כהן, טובה קירשט-בוכשטב, ועוד. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה

הקפיטליזם הוא נקודת מבט פוסט-אנושית, הרואה את העולם כהשקעה ואת בני האדם כהון, על אף שהיא מתייחסת לצרכנים כאינדיבידואלים שבוחרים בין חלופות. ד"ר אלי קוק חושב שזה בעייתי שכלכלה עוסקת במתמטיקה ומדדים כמותיים, יותר מאשר בעולם העבודה הממשי ומצבים חברתיים. לדעתו, השיח על "פוסט קפיטליזם" מעיד על חוסר היכולת לדמיין חלופה, אך יש זני קפיטליזם שקדמו לניאוליברליזם שעשויים להוות פתרון. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה

ההיסטוריה וההמשגה של טראומה הייתה כרוכה מלכתחילה בהתפתחות המדיה. באיזה מובן אפשר לדבר על חוויית טראומה דרך מסך? כיצד המדיה מחליפה את התודעה בתפקיד חומת המגן אבל גם אמצעי ההעצמה של אירוע טראומטי? ואיך תיעוד עצמי ודיווח בזמן טראומה עשויים לעזור להתמודד איתה? פרק בונוס אקטואלי לאור אירועי ה7.10. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה

הציוויליזציה המערבית בקריסה, ואיבדה את היכולת להתמודד עם אתגרי ההווה. פרק זה מציע עקרונות חכמה ילידית, כמתווה לעולם חדש, שיצליח לממש טוב יותר את ערכי החירות השוויון והאחווה של הנאורות. זה כרוך בנטישת כלכלת החליפין לטובת כלכלת נתינה, המרת פטריארכיה במטריארכיה ועוד. זה לא נאיבי, זה כבר נבנה מלמטה בהמון קהילות ברחבי העולם. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה 

איך מדברים עם סנדל על ההיסטוריה שלו? איך אפשר לתאר אשפה בצורה מדעית? הפרק עוסק בגישה פוסט-אנושית באנתרופולוגיה, שחוקרת לתרבות חומרית מתוך גישה שהכל כרוך בהכל, ולא מנסה להתיר את הפלונטר. למשל: אילו דברים נכרכו אלה באלה על מנת לייצר סגנון ישראלי מקומי בחברת מהגרים צעירה? ומה מלמדים אותנו חיבורים בין דברים שונים במעמקי המזבלה? לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

העתיד והעבר קרסו לתוך ההווה ונלחמים זה בזה. מצאנו את עצמנו בהצטלבות בין שני מאבקים: בין המודרנה הליברלית לבין העולם התיאולוגי-דתי, ובין פונדמנטליזם מוסלמי לפונדמנטליזם יהודי, כשהפונדמנטליזם הנוצרי ממתין לתורו להיכנס למערכה, והפרוגרסיביות הרדיקלית בעולם הנוצרי לוקה בעיוורון מוסרי, כשהיא בוחרת צד דווקא במאבק השני. חלק מהערכת המצב הנדרשת כרגע היא לא רק רציונלית- פוליטית- בטחונית, אלא יש לקחת בחשבון את תמונת המצב התיאולוגית הקיימת בשלוש הדתות הגדולות, ואשר מזינה תחומים אלה. בחלק הראשון של הפרק אני משלימה גם מספר אבחנות על טכנולוגיה סביב ארועי 7.10.23 כהשלמה לפרק הבונוס הקודם. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

מדעי החברה והרוח הפכו מזוהים לחלוטין עם הפרדיגמה הפוסטקולוניאלית ופוליטיקת הזהויות. אמנם יש פער בין הספרות האקדמית המורכבת לשפה הפוליטית השטוחה, אך גם בראשונה יש זרעים פוסט הומניסטיים אנטי ליברליים. פרופ' מיכל פרנקל מבקשת להעביר את הדיון לזירה של אימפריאליזם, כאשר קולוניות לשעבר הן אימפריות כיום, והן נאבקות על יצירת סדר עולמי חדש עם אימפריות מסוגים חדשים, בדמות חברות רב לאומיות, וגם דתות גדולות. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה

בעודנו חווים את אחת הטראומות המעצבות המשמעותיות ביותר לישראל, קונספציות רבות מתנפצות, ובפרק קצר זה אנו רוצים לדבר על קונספציה שמשותפת לנו ולעולם המערבי, שגם היא קרסה בשבר העמוק הזה, אבל אולי אליה לא נשים לב מספיק, וממנה נמאן ללמוד: קונספציית האמונה בטכנולוגיה וכיצד היא נוצלה ע"י החמאס. ברוכים הבאים למדבר של הממשי.  לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

רעיונות פוליטיים חדשים לא נוצרים במוחות של הוגים בחלל ריק, יש להם ממד חומרי, פיתוח טכנולוגי או סביבת מדיה ספציפית, שמאפשרים אותם. ד"ר אסף שמיס מדגים כיצד המדיה של התקופה איפשרה את ערכי המהפכה הצרפתית, מדוע מרקסיזם הוא בהכרח תוצר של תרבות דפוס מתועשת, וכיצד הציונות קשורה לסצנה העיתונאית של התקופה. שמיס מנסח תיאוריה פוסט אנושית של לאומיות שבה הפוליטיקה היא נקודת המפגש בין האנושי לטכנולוגי ונשאלת השאלה איזה רעיון פוליטי חדש תצמיח סביבת המדיה הנוכחית. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

כדי לספר סיפור היסטורי שלם יותר יש לספר גם את ההיסטוריה של החומר - הטכנולוגיה והמדיה. אנו התמקדנו בעיקר בחקר טקסטים, בעוד שהמדיה היא שקבעה את תנאי השיח ואת מה שנשמר ונחשב בכלל להיסטוריה. אבל גם הגוף והשפה הם מדיה, ובפרק זה נדבר על ההיסטוריה של השפה העברית מנקודת המבט הטכנולוגית, על המשמעויות של הקלדה בעזרת האגודל דווקא, ועל גוגל טרנסלייט כחלק מההיסטוריה של תרגום מכונה, כדוגמאות לגישות של פרידריך קיטלר - ארכאולוגיה וגנאולוגיה של מדיה.  לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

מאז יוון העתיקה ועד חומסקי, השפה נתפסה כמוטציה שמייחדת את האדם ומאפשרת לו חשיבה רציונלית. פרופ' דור משתייך למחנה שרואה בשפה טכנולוגיית תקשורת שיתופית שנועדה להדרכת הדמיון, ושגם בע"ח יכולים לפתח בתנאים הנכונים. אך מה היא בעצם שפה, ומה אם היא זו שמשתמשת בנו כמדיה להפצתה, ואנו עומדים לפנות את הבמה למדיה חדשה וטובה יותר, כמו בינה מלאכותית? לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

הפילוסופיה ההודית העתיקה עסקה בשאלות שמטרידות אותנו עד היום: מהי מחשבה, במה היא שונה מחלום, וכיצד השפה מייצרת תמונות שעולות בעיני רוחנו? היוגים קשרו זאת לנשימה, ועבדו עם מנטרות חסרות ערך סמנטי, שתפקידן להפעיל את הגוף באופן צלילי. בפרק זה ניעזר במפות התודעה מאותה חכמה עתיקה, על מנת ללמוד מה חסר באופן שבו אנחנו עובדים עם השפה והחושים כיום, וכיצד סביבות דיגיטליות מחריפות את ההעדר בניסיון לסמלץ אותו. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

משחקי מחשב הם חצי מציאותיים: הנרטיב שלהם הוא פיקשן, אבל החוקים מייצרים פעולות וריטואלים שקורים לך באמת. ניתן לראות בהם הקצנה של מסע הגיבור הקלאסי ששם את האדם במרכז, אך לחוקים יש כוח שכנועי עצום, כך שניתן לשים את האדם בנעליו של אחר רדיקלי, מבעל חיים ועד סדר גודל של מערכת, או אפילו אל. פרק על משחק, פוסט הומניזם, ודת. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

פרק אקטואלי על אחורי הקלעים של מהפכת הבינה המלאכותית, שמונעת על ידי אידאולוגיות, מיתולוגיות, ותיאולוגיות חדשות-ישנות, החשובות להבנת ההווה והעתיד הקרוב, לא פחות מפריצות הדרך הטכנולוגיות. רק אחרי שתכירו את הנוספרה, סיפור המהדקים, הבזיליסק של רוקו, היפותזת הסימולציה, ודמויות כמו פייר דה שרדן, אליעזר יודקובסקי, וניק בוסטרום, תבינו באמת ולעומק את מה שסם אלטמן ואילון מאסק עושים היום. למי שיאזינו עד הסוף, מובטחת הארה, או לכל הפחות סימולציה של הארה.  לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

הפוטנציאל האמיתי בטכנולוגיות מציאות מדומה ורבודה, זה מה שהן מלמדות אותנו על הקשרים בין הגוף לנפש: המוח לומד לתפוס טכנולוגיה כחלק מהגוף, ומערער את תפיסת ה"אני" המעוגנת בתמונת העולם שלי, באופן שווה ערך לשנים של מדיטציות. ד"ר רותם בנט מאמין שהחיבור בין מציאות מדומה לבינה מלאכותית יאפשר לנו בקרוב מאד לעצב עולמות כרצוננו, שיחתרו תחת האוטומטים שלנו, ויאפשרו לנו לפתח יכולות קוגניטיביות חדשות. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

לימודי מוגבלות לא מדברים רק על מי שהתרבות כרגע מגדירה כבעלי מוגבלות. העידן הפוסט אנושי מערער את כל ההגדרות, כך שנכה שבעבר הודר לשוליים, עשוי למצוא עצמו פתאום בחזית החדשנות, במסגור של סייבורג; ומנגד, כלל בעלי הגוף הביולוגי עשויים להיחשב כמוגבלים, בעידן של גופים משודרגים. לימודי מוגבלות מציעים תיאוריה ביקורתית פוסטהומניסטית עדכנית, עם ערכים אלטרנטיביים לתרבות הקפיטליסטית האייבליסטית של השגיות ושיפור עצמי מתמיד. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

האנתרופולוגיה הבינה שצריך לחקור את יחסי הגומלין של האדם עם סביבתו, הכוללת מינים ביולוגיים אחרים וגם אובייקטים, ומנסה להפוך ממדעי האדם ל"אנתרופולוגיה של החיים". הפרק עוסק במחקרי אתנוגרפיה רב מינית, שערכה ד"ר אורית הירש-מציאולס ביוון ובארץ, ובסוכנות החברתית של חיות לוויה בחיינו, בייחוד במצבי משבר כגון מגפת הקורונה, או המלחמה באוקראינה. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

ה7.10 הביא למרכז השיח הציבורי הישראלי, את החיים במרחב התרבותי שבין חיים למוות, אותו הצגנו בפרק 13, שלפני כן חוו אותו מספר מועט של משפחות, שיקיריהם נעדרו. בעודנו לומדים לנהל שגרה בלימבו, וכותבים יחד את התסריט התרבותי של מה עושים כשיש חטופים, לד"ר אורי כץ יש המשגה רלוונטית להשוות אליה, ממחקריו על נעדרות אזרחית, ועל מקרים קודמים של חטיפות חיילים. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה

האוטופיזם הטכנולוגי מזהה את הטכנולוגיה עם קדמה ורואה בה פתרון אחד לכל הבעיות האנושיות. על אף היותה מוצדקת באמצעות מחקרים מדעיים, זוהי תפיסה טלאולוגית של גאולה באמצעות טכנולוגיה, שאותה ירשה הנאורות החילונית מהנצרות. במוקד הפרק עומדים מחקריו של ד"ר אלון הסגל על התנהגות אנושית חברתית נחילית, המשרטטים נרטיב לינארי מעריכי, שבמסגרתו לא ניתן לחזור לאחור, אל הטבע, אבל ייתכן שבתוכנו טמונה טכנולוגיה שטרם חקרנו, שהיא הפוטנציאל האמיתי של הטבע האנושי. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

עליית השמרנות לא מבטלת את הפמיניזם, אלא מתעדפת את הגרסה המהותנית שלו, על פני הגרסה הפוסטמודרנית/קווירית. ד"ר עינת רמון קושרת את הפוסט-מגדר ותיעוש הרבייה לפוסט-אנושיות. היא משלבת הגות יהודית עם אבולוציה ואתיקה קלאסית, לכדי טענה כי החופש לא נמצא בנזילות, אלא דווקא בספקטרום שבין הקטגוריות המסורתיות, ושעדיף לעבוד את האל, גם אם לא מאמינים בקיומו, מאשר לסגוד לטכנולוגיה. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

התיאוריה הביקורתית במשבר כי ההומניזם במשבר. רוזי בראידוטי מציעה תיקון עם תיאוריה פוסט-הומניסטית פמיניסטית, ממקום של אישרור לאדם ועבודה יצירתית עם המגבלות הקיימות שלנו. את הסובייקט ההומניסטי המסורתי שמוגדר על ידי הזכות לחירות, היא מציעה להחליף בסובייקט נומאדי שמוגדר על ידי הדרישה לאחריות, ובפרק נלמד איך עושים זאת. יערה רוזוליו טוענת על בסיס בראדיוטי, שהמצב האונטולוגי שלנו הוא מצב של שכחה תמידית, וזה מה שמאפשר לנו להזדהות עם הרעיון של האינדיבידואליות, בזמן שבפועל אנחנו רשת, חלק ממארג מסועף של קשרים. אבל הפתרון הוא לא להיזכר, זה קשה עד בלתי אפשרי, אבל אולי אפשר להשתמש בשכחה באופן יצירתי, כדי לשכוח לשכוח? לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

מטבעות קריפטו ושוק אמנות הניפטי הם רק שני יישומים על גבי הבלוקצ'יין. ד"ר מילי פרי מהמרת דווקא על הדאו (ארגון אוטונומי מבוזר) בתור ה"קילר-אפ" של הבלוקצ'יין. הדור הבא של הרשת המכונה ווב 3.0 מורכב מפרוטוקולים חדשים, שמבקשים לממש את החזון המקורי של האינטרנט המבוזר וקהילות הקוד הפתוח, לשחרר אותנו מעול הפלטפורמות, ולהשיב לנו את הבעלות על המידע שלנו. האם מדובר שוב באוטופיה נאיבית, או שמא בשלו התנאים להזדמנות שנייה? ואם זה יצליח, באיזה מחיר? את זאת ננסה לברר בפרק. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

זו טעות להתייחס לביטקוין ודומיו כאל כסף. הם לא עומדים באף קריטריון של כסף, ודומים יותר להימור בקזינו, שרשויות המס מגדירות כנכס פיננסי ברמת סיכון גבוהה. אמנון נויבך רואה בביטקוין טכנולוגיה מובלת אידאולוגיה ליברטריאנית, שאינה מתאימה לכלכלה אנושית, ומסמן את קבוצת סייפרפאנק כמי שעומדים בפועל מאחורי "סאטושי נאקומוטו" ממציא המטבע. לדעתו, התרומה המרכזית של הרפתקת הקריפטו, היא פיתוח טכנולוגיית הבלוקצ'יין, ודחיפת הבנקים העולמיים להמציא מטבע דיגיטלי מדינתי שיחליף את הכסף הנוכחי שלנו.  לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

המחשב כפי שאנו מכירים אותו הגיע לגבול החומרי של מזעור ומהירות, שאותו לא ניתן לחצות מבלי לשנות לגמרי את הקונספט של מחשב. פרופ' יוני דובי מסביר מדוע המחשב הקוונטי רחוק יותר ממה שחשבנו, ומדבר על הפתרונות הקרובים יותר: להחליף את הרכיבים האלקטרוניים במולקולות דנ"א, ולייצר רכיבים אלקטרוניים שמחקים דרכי פעולה של נוירונים. אבל גם במסלולים הללו לא ניתן להתחמק ממכאניקת הקוונטים, שהיא החוקיות השולטת בגדלים המזעריים שהגענו אליהם. עוד בפרק: ביולוגיה קוונטית והתרומה האפשרית שלה לטכנולוגיה, ומקורות אנרגיה חדשים. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

ברובוטים חברתיים חשובה לנו הרבה יותר האינטראקציה מאשר האינטליגנציה. פרופ' גיא הופמן מתייחס לגוף הרובוט כאל ממשק משתמש, ומביא לרובוטיקה שיעורים מעולמות האנימציה והמשחק, שמייצרים רובד אחר של האנשה ואישיות, המבוססות על תנועתיות. הוא תכנן את שחקן התיאטרון הרובוטי הראשון שהיה בכלל מנורה בהשראת המנורה של פיקסאר, ואת הרובוט שמאלתר ג'אז בזמן אמת עם נגנים אנושיים וגם "נהנה" מהמוזיקה. כמו כן, הוא ביצע עשרות מחקרים שחושפים את מגוון ההשפעות הפסיכולוגיות שיש לרובוטים על בני אדם. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

ידע אלגוריתמי שמבוסס על נתונים מייצר סוג חדש של ידיעה עצמית, שמנוגד לאופן בו הפסיכואנליזה תופסת את הסובייקט. היא אינה מבוססת על שפה, והיא מדירה אותנו מתהליך הגילוי והעיצוב העצמי. הנאורות התייחסה אלינו לפי האידאל והפוטנציאל שלנו, כיצורים רציונליים שחותרים לחופש ומסוגלים לשינוי, אך אלגוריתמים מנסים לייצר בני אדם צפויים יותר, ולפתות אותנו לחזור שוב ושוב על הדפוסים שהם כבר זיהו בנו. בנוסף, הפניה הפרסונלית שלהם לכל אחד מאתנו, היא בבחינת הפרד ומשול, שמפקיע את מרחב הדיון הפוליטי בנושאים מורכבים, ומנחית הכרעה מבחוץ. הספר החדש של פרופ' ערן פישר "חושבים בשבילך: מבט ביקורתי על אלגוריתמים", משרטט את קווי המתאר של המתקפה האלגוריתמית על הסובייקטיביות.  לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

הסיכוי שאנחנו לבד ביקום נמוך מאד, כי רק בגלקסיה שלנו יש כמה מיליארדי פלנטות עם תנאים מתאימים לחיים דומים לשלנו, אבל מכיוון שאנחנו עדיין לא יודעים כיצד נוצרו חיים, קשה לדעת בוודאות מה נוצר בכל פלנטה כזו, אם בכלל. השמש שלנו צעירה יחסית אז הסיכוי גבוה שהחיים האחרים בגלקסיה ותיקים ומתקדמים מאיתנו בהרבה, ולפרופ' חגי נצר יש השערה מעניינת מי או מה הם. בפרק הוא מסביר מדוע הסיכוי להיפגש איתם הוא נמוך, מצד אחד, ומצד שני, מדוע ייתכן שהם כבר ביקרו או מבקרים אותנו. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

אם אנחנו יוצאים למסעות בחלל מתוך מיינדסט אנושי עדיף שנישאר בבית. אפשר ללמוד מיחסינו לבע"ח מה יקרה לצורות חיים פחות מתקדמות אם נחליט לחקור אותן, ומהדמיון הקולנועי שלנו נראה שהמפגש עם יצורים דומים לנו ככל הנראה יהיה אלים. בספרו "טורפי העולמות", אורן בן יוסף מבקר את כשלי הדמיון שלנו לגבי חייזרים והתקשורת איתם, שנובעים מהצורך לראות את עצמנו במרכז היקום, ומנסה לפתוח לנו קצת את הראש לכיוונים אחרים. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

התיאוריה הביקורתית מפספסת את הדרמה האמיתית של תחום השתלות האיברים, כאשר היא ממוקדת בו כמטאפורה ובפן הדיסטופי של הסחר באיברים. פרופ' חגי בועז, מהמושתלים הראשונים בארץ, עוקב אחר האיברים כשחקנים ברשת סבוכה של כלכלת מחסור תמידי, שלוחות של זהויות, וסוכנים של מיפוי חברתי ויחסי קרבה מסוג חדש. הפרק מתייחס גם לעתיד שבו מחסור זה ייפתר בעזרת בעלי חיים, וטכנולוגיה של הנדסת איברים.  לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה

הספרות העכשווית כבר לא אוטופית ולא דיסטופית. היא לא מנסה להחזיר את הגיבור שלה הביתה או לחפש עבורו צדק. היא מדמיינת עבר חלופי כדי להציע עתיד חלופי, מערערת את התחושה שהעתיד ידוע, ומסמנת אחריות הדדית וקשרים בין אנשים כמה שעושה את הסובייקט, ומה שחשוב באמת. ד"ר קרן עמרי סוקרת את המגמות הפוסט הומניסטיות בתרבות, דרך סוגות כמו אפרו-פוטוריזם והיסטוריה חלופית. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

הפרק מתחקה אחר גלגוליו השונים של מוטיב תרבותי עתיק יומין: האישה והדרקון. ראשיתו כבר בחיבור בין אישה לנחש בגן העדן, ואולי עוד הרבה לפני כן, כשהשניים היו כוח אנדרוגיני אחד. ביוון העתיקה ובנצרות הדמויות הופרדו, מוגדרו בבירור, שויכו מי לטוב מי לרע, קובעו בתבנית מאבק משולש של אביר, דרקון ונסיכה, אך באמנות נותרו ספיחים חתרניים למסרים הללו, שמתפרצים כיום דרך אמנות הפנטסיה, המבקשת להשיב את העוצמה הטרום-בראשתית, המורכבות, והפלואידיות לחיינו, דרך השימוש במוטיב זה. מלילית, דרך מרגרט הקדושה, ועד לדאינריז טארגאריין – על האחר/ת האולטימטיבי/ת אז והיום. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

ימי הביניים הוגדרו על ידי המעבר לרנסנס שבו התפתח ההומניזם המערבי. כיום, כשהפוסט הומניזם חותר תחת הנחות ההומניזם, מה שמתפרק נראה ומרגיש קצת כמו מה שהיה לפניו. חזרה לימי הביניים היא מטפורה שלילית, אך ימי הביניים היו תקופה רב תרבותית עם המון חדשנות, שבה נולדה התרבות הפופולרית הדתית שעיצבה את תרבות המדיה והזירה הדיגיטלית בימינו. כשאנחנו שומעים ולא רק קוראים ספרים, מדברים בתמונות, ערך הפרטיות מתמסמס, ובעלי הפלטפורמות מתנהלים כלורדים פיאודלים, אנחנו מעצבים עתיד שדומה מאד לעבר הימי ביניימי.לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

אם האדם הוא הסיפורים שלו על עצמו, אז מי הוא המין האנושי? מהסיפור הראשון על כישלון האלמוות ועד לאפשרות של הסיפור האחרון על כישלון הזיכרון, הפרק מנווט ברשת התרבותית של הנרטיב האנושי עם הקברניטה נועה מנהיים, ומראה כיצד תמיד היינו פוסט אנושיים. דרך המפלצות שבראנו בדמיון ובמציאות, השערים במציאות שדרכם ניסינו לעבור לממלכת הדמיון, הסיפורים על טכנולוגיה והסיפורים כטכנולוגיה, וכלה במוטציות האבולוציוניות שסיפורים עוברים בימינו עד כדי איום במות הנרטיב. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש. כדאי לבדוק גם את הפודקאסט החדש שלי "דינוזאוריות רשת" על ההיסטוריה של האינטרנט הישראלי

מהי הסכנה האמיתית בדיפ פייק ופייק ניוז? מדוע שיתופים ברשת הם סוג של מגדל בבל אפיסטמי שמקשה על רכישת ידע והגעה להאמנה אחראית? האם מכונה יכולה לתת עדות במובן הפילוסופי, או שאולי העניין הוא שגם בני אדם לא תמיד עומדים בסטנדרטים האלו? פילוסופים לא שאלו עד כה, כיצד התלות שלנו בטכנולוגיה שדרכה אנחנו רוכשים ידיעה, משפיעה על היכולת שלנו לדעת. ד"ר בועז מילר מפתח אפיסטמולוגיה חברתית של טכנולוגיה, ממשיג את השפעתן של האפשרויות הטכנולוגיות החדשות שנפתחות בפועל על מושגי יסוד בתורת ההכרה, ומציע כפתרון את האפשרות להטמיע נורמות ולייצב אותן באמצעות הטכנולוגיה עצמה. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

הנחות היסוד הכי בסיסיות של הסוציולוגיה הפסיקו להיות רלוונטיות בעולם הדיגיטלי. פרופ' אורי שוורץ כתב ספר שמסביר מה באמת נשתנה ולמה זה משמעותי. מאינטראקציות שהפכו לחפצים, דרך הון חברתי בצורת עוקבים שהפך למשאב קריטי בדומה לכסף, ועד לכח האלגוריתמי, שהפך את הרישות החברתי מצורה לייצג את החברה, לדרך למשול בה. כל זאת מוביל לחשיבה חדשה על כח כיום, כמשהו שאינו עובר עוד דרך תודעת האדם, ולכן גם אינו יכול להתממש באופן דמוקרטי. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

מעצבי אינטראקציה דואגים להסיר כל חיכוך מדרכנו, כדי שכל תהליך יהיה לנו כמה שיותר זורם. אבל מרוב אופטימיזציה של זרמים כאלה, אנחנו נסחפים בעוצמה לתהום, ומה שבאמת חסר לנו זה נקודות חיכוך להיאחז בהן והזדמנויות לפעולה. מושון זר אביב חושב שזה ככה לא רק במערכות דיגיטליות, אלא גם באתגרים חברתיים ופוליטיים. בעזרת מושגי יסוד בחקר אינטראקציה כמו פלואו, פריקשן, אפורדנס וסיגניפייר, הוא מנתח בצורה מקורית ומרעננת את חוסר הפעולה האקלימי והאכזבה ממחאות חברתיות, לצד ההצלחות של הקורונה ושל קולקטיב החוב שיצא מתנועת אוקיופיי. עיצוב אינטראקציה הוא לא למעצבים בלבד, אלו כלים לכל תחומי חיינו. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

הברמס אמר שאם נעקוב אחר האוטומטון, נגיע מהנאורות למחנה הריכוז. פרופ' יוחאי עתריה חוקר את הקשר בין טכנולוגיה לטראומה, וחושב שגם שלטון התבונה וגם היפוכה הרומנטי של החזרה לטבע, תורמים לקריסת האנושי. עתריה הולך בדרכו של היידיגר, וחושב שאנחנו לא מבינים מהי טכנולוגיה, וממעיטים בערכו של הכח שיש לה להניע אותנו לפעולה. הוא חושב שהפרויקט העיקרי של המדע כיום הוא ליצור את הדופלגנגר, הכפיל האפל שמבשר את מות האדם. ומעל הכל מרחפת השאלה האם ניתן להטיל עלינו את האחריות לחורבננו, או שמא אנו נשלטים על ידי כוחות דטרמיניסטיים כמו הגנים שלנו או הטכנולוגיה האוטונומית? לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

האם התודעה שלנו היא אשליה בגלל שהיא פרטית ובלתי מדידה? ד"ר ניר להב מציע לחשוב על תודעה כעניין יחסי, כמו המהירות, וכך ייפתר כל המסתורין סביב 'הבעיה הקשה של התודעה' שהגדיר הפילוסוף דיוויד צ'למרס. התיאוריה הפיזיקלית החדשה עוזרת להבין גם מדוע לבינה מלאכותית אולי יש אינטליגנציה אבל אין מודעות, מדוע אין דבר כזה זומבי פילוסופי, ומעודדת רוחניות חילונית. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

אלגוריתמים לא יחליפו עיתונאים/ות כמספרי סיפורים וממסגרי אירועים חדשותיים, אבל הם כבר קובעים סדר יום וממלאים פונקציות עריכה; כשתבינו איזו טכנולוגיה מורכבת ומסועפת היא שפה במוח שלנו, תבינו מדוע אף ממשק מחשב לא ילכוד או יבטל אותה, אבל בהחלט יהיו לנו ממשקים שיתרגמו לטקסט מחשבה או תנועה שלנו, זה כבר קורה; ביזמות יש אלמנטים של אקטיביזם מצד אחד וגורואיזם דתי מצד שני, ולא בכדי האתוס היזמי גובל לעיתים בהונאה, כמו בסיפורים של אובר תראנוס וויוורק; עולם הניפטי מיזג את שוק האמנות עם השדה האמנותי, בייחוד במקרה של אמנות גנרטיבית. נוצר מצב שדור צעיר של אמנים נכנס לבועה/תרמית פירמידה שבה אין ערך ליצירה מלבד פוטנציאל הסחירות הדיגיטלי שלה. פרק לייב חגיגי עם ארבע שיחות על הבמה. אורחת מרכזית: ד"ר ענת באלינט. אורחי/ות עבר בנושאים חדשים: ד"ר אורלי פורמן, ד"ר ליאור זלמנסון, אירית שטרנברג. לתקציר מילולי של הפרק לפי תזמונים, שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

חלק ראשון אייטם מרכזי עתיד העתונות 00:1:40 – 00:31:24

00:31:45 – 00:47:36 איך עובדת שפה במוח מדוע מחשב לא יוכל ללכוד אותה 

00:47:42 – 1:05:00 יזמות בין הונאה לאקטיביזם לגורואיזם בסיפורי אובר-תראנוס-וויוורק

1:06:00 -  1:23:15 הקשר בין אמנות גנרטיבית לשוק הניפטי

קארן באראד היא פיזיקאית חלקיקים ופילוסופית שהפכה את המציאות על פיה, והדגימה עד כמה היקום קווירי בבסיסו. מדוע העולם נחווה כיציב כשהוא בעצם מתהווה מחדש כל רגע, ואפילו יוצר עבר חדש בדיעבד לפי ניסוי המחיקה הקוונטית? איך נראית אתיקה שבה אני אחראית לכל מה שקשור אלי ומכונן אותי ואני מכוננת אותו? בפרק נקרא עם באראד גם את עולם הגנים, ונסביר מדוע אי אפשר למחוק מהגוף זיכרונות וטראומות. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה

עד כמה יכולים קאנט ואפלטון לעזור לנו להבין את מקומנו בעולם, שבו אנו כה משוקעים באלמנט שלא נלקח בחשבון בפילוסופיה – הטכנולוגיה? כשכל אפליקציה הופכת את הסמארטפון לאובייקט אחר לגמרי, איך אפשר בכלל לענות על השאלה מהי טכנולוגיה? דון איידי הציע גישה בשם פוסט-פנומנולוגיה, ויצר כלים חדשים המותאמים לניתוח יחסינו המורכבים עם הטכנולוגיות החדשות סביבנו. ד"ר גלית ולנר מייצגת אותו בארץ וממשיכה את עבודתו לכיוונים מסקרנים. בעזרתה נבין בפשטות דברים כמו הסיבה לכישלון של גוגל גלאס, מה זו טכנולוגיה פמיניסטית, מדוע אסור לסמוך על ווייז בצורה עיוורת, ולמה רצוי לשחק קנדי קראש בזמן שיעורים או הרצאות. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

לחצו כאן לטופס ההרשמה להקלטת פרק 50 בלייב ב9.6.22 בבר גיורא בת"א, תוכנית מלאה באיוונט הפייסבוק

כשיפן פגשה לראשונה ברעיון של רובוטים במאה ה19, זה די הפחיד והדאיג את אנשי התקופה. אז מתי ואיך הופכת יפן למעצמת החדשנות הטכנולוגית חובבת הרובוטים שהיא היום, ומדוע היא נחשבת למייצגת של חברת העתיד הפוסט אנושי? מדוע המד"ב היפני כל כך שונה מהדיסטופיות המערביות, והוא עתיר רובוטים חמודים וטובי לב, שתמיד עוזרים לבני האדם? בפרק נתחקה אחר השילוב של נסיבות היסטוריות, יוזמות פוליטיות, רקע דתי, ותרבות פופולרית, אשר הפכו את יפן למה שהיא כיום. לצד זאת, נתוודע לחדשנות ולביקורתיות הטמונה בספר המד"ב היפני הראשון, שנכתב ב1882, נשכח, והתגלה מחדש. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

לחצו כאן לטופס ההרשמה להקלטת פרק 50 בלייב ב9.6.22 בבר גיורא בת"א, תוכנית מלאה באיוונט הפייסבוק

הפרק עוסק בימין הקיצוני הגלובלי על גווניו, מנסה לעמוד על ה"אלט" שב"רייט" ומה בעצם החידוש שלו, ועוסק בתפקידה של המדיה הדיגיטלית בעלייתו ופעילותו. עם סלנג מיוחד והשפעות תרבותיות מגיימינג ומד"ב, הימין מהסוג החדש מנצל את האינטרנט לרדיקליזציה של תרבויות שוליים כגון הטרולים של פורצ'אן או מתנגדי החיסונים; מעריץ את הטאליבן, וחולם להאיץ את הקץ של העולם הליברלי, על מנת להקים אוטופיות פוסט-דמוקרטיות. היוש נורמיז, כדאי שתישנו עם עין אחת פקוחה. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש