Explorez tous les épisodes du podcast Streetwise Hebrew
| Titre | Date | Durée | |
|---|---|---|---|
| #444 Sorry, It Slipped My Mind | 25 Nov 2025 | 00:08:35 | |
The Hebrew word לברוח means to escape, but the same root has other interesting meanings in other verb formats. Guy also explains the meaning of חדר בריחה. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Livro'ach – To escape – לברוח "Ma ze be'etsem meshaneh mi-ma be'estem hem borchim" – What does it really matter what exactly they're running from – מה זה בעצם משנה ממה בעצם הם בורחים Livro'ach mi-mashehu – To flee something – לברוח ממשהו "Isha borachat mi-bsora" – "A woman flees a message'" – אישה בורחת מבשורה "Barach li pipi" – I peed myself – ברח לי פיפי Oy, barach li me-ha-rosh, slicha – Sorry, it slipped my mind – אוי, ברח לי מהראש Bricha – Escape – בריחה Brichat mochot – Brain drain – בריחת מוחות Lehavri'ach – To smuggle- להבריח Neshek – Firearms – נשק Samim – Drugs – סמים Hu mavri'ach et kol ha-haverot shelo – He drives all his girlfriends away – הוא מבריח את כל החברות שלו Perot muvrachim – Smuggled fruits – פירות מוברחים Ananas – Pineapple – אננס Havracha – Smuggling – הברחה Havrachot mi-Surya le-israel – Smuggling from Syria to Israel – הברחות מסוריה לישראל Chadar bricha – Escape room – חדר בריחה Borchanoot, eskepizem – Escapism – אסקפיזם, בורחנות
Playlist and Clips: Miri Aloni – Ha-balada Al Hedva U-Shlomik (lyrics) Tel Aviv University – Brichat Mochot – Brain drain | |||
| #437 Trembling From Fear | 15 Apr 2025 | 00:08:29 | |
The word רועד means shivering, shaking, and in this episode Guy explains its meaning and usage. Along the way we learn to say earthquake, and vibrato. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Roed – Trembling, shivering – רועד Kshe-tsiltsalt ra'ad kolech – When you called your voice trembled – כשצלצלת רעד קולך Ha-kol shelach ra'ad – Your voice was trembling – הקול שלך רעד Lir'od me-rov hitragshoot – To tremble out of excitement – לרעוד מרוב התרגשות Roed mi-pahad – Trembling from fear – רועד מפחד Roed me-ha-mivchan – Trembling from the exam – רועד מהמבחן Ra'ad – Shivering, trembling – רעד Re'ida – Shivering – רעידה Re'idot / ra'ad ba-yadayim – Shivering in the hands – רעידות / רעד בידיים Re'idat adama – Earthquake – רעידת אדמה "Al titnu la litpos etchem lo muchanim" – Don't let it catch you unprepared – אל תתנו לה לתפוס אתכם לא מוכנים Re'idot mishneh – Aftershocks – רעידות משנה Har'ada – Vibrating, shaking – הרעדה Lehar'id – To vibrate – להרעיד Dai lehar'id et ha-shulchan – Stop rocking the table – די להרעיד את השולחן Avar bi ra'ad – A chill ran down your spine – עבר בי רעד
Playlist and Clips: Nurit Galron – Kshe-tsiltsalt ra'ad kolech (lyrics) How not to tremble before public speaking | |||
| #347 "I Didn't Do Nothing!" | 12 Oct 2021 | 00:11:09 | |
Does it make sense to dedicate an entire podcast episode to… nothing? Yes, yes it does! The word כלום, which means "nothing," often comes in the form of a double negative. Guy explains. As part of our podcast's 8th birthday celebrations, we are giving all Streetwise Hebrew podcast listeners $50 USD towards Ruben Adery's full Hebrew pronunciation course. The course consists of 4 modules, 31 high-definition videos, and a bonus vowel audio course with 400+ common daily practice words. Check out the course material and have the $50 discount applied automatically at to tlv1.fm/happy8 Listen to the All-Hebrew Episode on PatreonNew Words and Expressions: Kloom lo noge'a bi – Nothing touches me – כלום לא נוגע בי Kloom lo kore li – Nothing happens to me – כלום לא קורה לי Kloom lo over oti – Nothing goes through me – כלום לא עובר אותי Kloom lo ta'im me-az she-hu azav – Nothing tastes good since he left – כלום לא טעים מאז שהוא עזב Ein li chuts mimech kloom – I have nothing but you – אין לי חוץ ממך כלום Yesh ochel ba-bayit? Ein kloom – Is there any food at home? There's nothing – יש אוכל בבית? אין כלום At lo omeret kloom – You say nothing – את לא אומרת כלום Amarta mashehu? Lo, kloom – Did you say anything? no, nothing – אמרת משהו? לא, כלום Ma ratsita kodem? Kloom – What did you want before? Nothing – מה רצית קודם? כלום Ani lo poched kvar mi-kloom – I am not afraid of anything anymore – אני לא פוחד כבר מכלום Lifhod/lefahed mi-mashehu – To be afraid of something – לפחוד/לפחד ממשהו Asiti aruchat erev mi-kloom – I made dinner out of nothing – עשיתי ארוחת ערב מכלום At mitsa'eret al mashehu? – Do you regret anything? – את מצטערת על משהו Lo, ani lo mitstaeret al kloom – No, I don't regret anything – לא, אני לא מצטערת על כלום Kloomnik, kloomnikit – A nobody, a loser – כלומניק, כלומניקית
Playlist and Clips: Efrat Gosh – Kmo She-ze Haya (lyrics) Keren Peles – kloom Lo Ta'im (lyrics) Rami Kleinstein – Huts Mimech kloom (lyrics) Dana Berger – At Lo Omeret kloom (lyrics) Shlomo Gronich & Danny Robas – An'lo Poched Kvar Mi-kloom (lyrics) | |||
| #346 Going After Tax Evaders | 05 Oct 2021 | 00:10:50 | |
Every so often, Israeli tax authorities launch a public campaign targeting tax evaders. So how do we say in Hebrew evaders, evade, evasion, and other goodies from root עלמ in the hif'il verb format? Guy explains. As part of our podcast's 8th birthday celebrations, we are giving all Streetwise Hebrew podcast listeners $50 USD towards Ruben Adery's full Hebrew pronunciation course. The course consists of 4 modules, 31 high-definition videos, and a bonus vowel audio course with 400+ common daily practice words. Check out the course material and have the $50 discount applied automatically at to tlv1.fm/happy8 Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Ma'alim – Hiding something, evading – מעלים Ma'alimei mas – Tax evaders – מעלימי מס "Kshe-ata ma'alim mas, ata pog'ea ba-hinuch, ba-bri'ut, ve-ba-bitachon shelanu" – When you evade tax, you harm our education system, our health system and our national security – כשאתה מעלים מס, אתה פוגע בחינוך, בבריאות, ובביטחון שלנו Ma'alim – 1. Evading, verb, present tense, hif'il, masculine, singular 2. Evader, noun, masculine, singular. Mivtsa neged ma'alimei mas – An operation against tax evaders – מבצע נגד מעלימי מס "Zchor, ha'alamat mas hi pesha chevrati" – Remember, tax evasion is a social crime – זכור, העלמת מס היא פשע חברתי Ha'alama – Evasion – העלמה Ha'alamat mas – Tax evasion – העלמת מס Ha'alamot mas – Tax evasions – העלמות מס Zichru – Remember (Imp. pl.) – זכרו Bo'u nizkor – Let's remember – בואו נזכור Anashim she-ovdim be-shachor – People who work in black, without giving receipts – אנשים שעובדים בשחור Hem ma'alimim esrot miliardei shkalim – They evade tens of billions of shekels – הם מעלימים עשרות מיליארדי שקלים Lehazmin mishehu – To invite someone – להזמין מישהו Lehazkir mashehu – To mention something – להזכיר משהו Hoshev leha'alim mas? Tachshov shuv – Thinking about evading tax? Think again – חושב להעלים מס? תחשוב שוב Leha'alim ayin – To look the other way, to willingly ignore – להעלים עין Al ta'alimu ayin mi-ze – Don't ignore this – אל תעלימו עין מזה Lifamim tsarich lada'at leha'alim ayin – Sometimes you need to know to look the other way – לפעמים צריך לדעת להעלים עין Eich ma'alimim chatchkunim – How can we hide pimples – איך מעלימים חצ'קונים Eich ma'alimim kmatim ba-panim – How do you hide face wrinkles – איך מעלימים קמטים בפנים Ze mamash he'elim li et ha-kmatim – It really banished my wrinkles – זה ממש העלים לי את הקמטים Eich ma'alimim sritot ba-rechev – How can I remove the scratches from the car? – איך מעלימים שריטות ברכב Eich ani ma'alim et ze – How do I make it go away? – איך אני מעלים את זה Mi he'elim li ta-i-pad? / Mishehu he'elim li ta-ipad – Who/Someone took my ipad without my permission? – מי העלים לי ת'אייפד/מישהו העלים לי ת'אייפד Ha'alamat re'ayot – Withholding evidence – העלמת ראיות Mishehu he'elim et ha-re'ayot – Someone withheld the evidence – מישהו העלים את הראיות Ha-re'ayot hu'almu – The evidence was withheld – הראיות הועלמו
Playlist and Clips: Meir Ariel – Avarnu et Par'oh, Naavor gam et Ze (Lyrics)
| |||
| #345 Just Ignore It | 28 Sep 2021 | 00:10:07 | |
The word נעלם means 'disappeared' or 'is missing.' In hitpael, the meaning becomes 'to ignore,' useful when you need to ignore someone, some thing, or more specifically in our case, dogs. We'll also cover what to do when you accidentally send someone a text message meant for someone else entirely. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: "Gidi ata mit'alem mimeni" – Gidi, you're ignoring me – גידי, אתה מתעלם ממני Lehit'alem mi-mishehu o mi-mashehu – To ignore someone or something – להתעלם ממישהו או ממשהו Hit'almut mi-klavim – Ignoring dogs – התעלמות מכלבים Hitchadshoot – Regeneration – התחדשות Lehit'alem me-ha-kelev – To ignore the dog – להתעלם מהכלב Nichnasim ha-bayita ve-pashut mit'almim – When you come home, just ignore them – נכנסים הביתה ופשוט מתעלמים Im atem mit'almim me-ha-be'aya, atem helek mimena – If you ignore the problem, you're part of it – אם אתם מתעלמים, אתם חלק מהבעיה Mi-samim lo mit'almim – You don't ignore drugs – מסמים לא מתעלמים Tit'alem, tit'almi, tit'almu – Ignore (Imperative) – תתעלם, תתעלמי, תתעלמו Titalem mimenu – Ignore him – תתעלם ממנו Sori, shalachti be-ta'ut, tit'alem/tit'almi/titalmu – Sorry, I sent it by mistake, ignore it – סורי, שלחתי בטעות, תתעלם/תתעלמי/תתעלמו Nehag, al titalem me-holech ha-regel – Driver, don't ignore the pedestrians – נהג, אל תתעלם מהולך הרגל Maarechet yechasim alima ve-mesukenet – A violent and dangerous relationship – מערכת יחסים אלימה ומסוכנת Al tit'almi – Don't ignore – אל תתעלמי Al tit'almi me-ha-simanim – Don't ignore the signs – אל תתעלמי מהסימנים
Playlist and Clips: Sharon Lifshitz – Gidi (lyrics) Hit'almut me-ha-kelev – Ignoring the dog Al tit'alem me-holech ha-regel – Don't ignore the pedestrians | |||
| #344 Anyone Seen My Keys? They've Disappeared! | 21 Sep 2021 | 00:11:26 | |
The Hebrew word נעלם means 'disappeared' or 'is missing,' and in order to use it in different contexts, you'll need to know how to conjugate it. Also, what can science tell us about creating a real cloak of invisibility? Please don't disappear on us! As part of our podcast's 8th birthday celebrations, we are giving all Streetwise Hebrew podcast listeners $50 USD towards Ruben Adery's full Hebrew pronunciation course. The course consists of 4 modules, 31 high-definition videos, and a bonus vowel audio course with 400+ common daily practice words. Check out the course material and have the $50 discount applied automatically at to tlv1.fm/happy8 Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Ne'elam li ha-nayad – My phone has disappeared – נעלם לי הנייד Mishu ra'a oto – Has anyone seen it? – מישהו ראה אותו Ne'elma li ha-mitriya – My umbrella disappeared – נעלמה לי המטרייה Ne'elmu li ha-maftechot – I can't find my keys – נעלמו לי המפתחות Koev li ha-rosh – I have a headache – כואב לי הראש Ne'elam lo ha-sha'on – His watch disappeared – נעלם לו השעון Gvarim she-ne'elamim – Men who disappear – גברים שנעלמים Shtei mishva'ot im shnei ne'elamim – Two equations with two variables – שתי משוואות עם שני נעלמים Lle'an ne'elamta? – Where did you disappear – לאן נעלמת "Efo ne'elamta/ne'elamt/ne'elamtem" (Slang) – Where did you disappear? – לאן נעלמת, נעלמת, נעלמתם "Lehealem bach" – To disappear in you – להיעלם בך Nif'al: Nichnas, lehikanes – נכנס, להיכנס Le-he-a-lem – To disappear – להיעלם Le-he-a-nesh – To be punished – להיענש Le-he-a-rech – To be conducted – להיערך Le-he-a-sot – To be done – להיעשות Ha-negif tsarich le'he'alem min ha-olam – The virus should disappear from the face of the earth – הנגיף צריך להיעלם מן העולם Ha-nehagim tsrichim lehealem min ha-olem – Drivers should disappear from the face of the earth – הנהגים צריכים להיעלם מן העולם Al te'alem, al ta'uf – Don't disappear, don't fly off – אל תיעלם, אל תעוף He'almut – Disappearance – היעלמות Glimat he'almut – A cloak of invisibility – גלימת היעלמות
Playlist and Clips: Ha-bachur ne'elam (The guy disappeared) Avraham Tal & Marina Maximilian Bloomin – Lehe'alem Bach (lyrics) | |||
| #343 Did I Tell You Where I'm Traveling to This Summer? | 14 Sep 2021 | 00:09:32 | |
The Hebrew word נסיעה, which means a ride, drive, or trip, comes in handy in a country like Israel, where it often seems like everyone's away on a trip or they can't stop talking about planning their next one. As part of our podcast's 8th birthday celebrations, we are giving all Streetwise Hebrew podcast listeners $50 USD towards Ruben Adery's full Hebrew pronunciation course. The course consists of 4 modules, 31 high-definition videos, and a bonus vowel audio course with 400+ common daily practice words.
Check out the course material and have the $50 discount applied automatically at to tlv1.fm/happy8 Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Masa (m.), masa'ot – Journey, journeys – מסע, מסעות Mas'ot ha-tslav – The Crusades – מסעות הצלב Linso'a – To travel – לנסוע Nesi'ah tova – Have a good trip – נסיעה טובה Yesh li nesi'ah me-ha-avoda – I have a work-related trip – יש לי נסיעה מהעבודה Nesi'at asakim – Business trip – נסיעת עסקים Masa asakim – Business trip (archaic) – מסע עסקים Ani be-nesiah karega – I am driving right now – אני בנסיעה כרגע "Tagid shalom le-Moshe, hu po iti ba-oto" – Say hi to moshe, he's with me in the car – תגיד שלום למשה, הוא פה איתי באוטו Nesi'at mivchan – Test drive – נסיעת מבחן Hi kol ha-zman be-nesi'ot – She's away all the time – היא כל הזמן בנסיעות Doch nesi'ot – Travel report – דו"ח נסיעות Bituach nesi'ot le-chul – Travel insurance – ביטוח נסיעות
Playlist and Clips: Sagiv Cohen & Tal Segev – Nesi'ah Tova (lyrics) Ep. 186 – English version; Hebrew version | |||
| #342 The Spiritually Enlightened | 24 Aug 2021 | 00:09:45 | |
Have you been to an inner-child workshop? If not, I think the universe is trying to tell you something. How does the new age lingo of spiritual enlightenment sound in Hebrew? Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Ze lo kara stam'- It didn't happen just because – זה לא קרה סתם Ruach – Wind, spirit, ghost – רוח Ruchani – Spiritual – רוחני Ruchniki – New agey – רוחניקי Dibur ruchniki – New agey talk – דיבור רוחניקי Ruchnikiyoot – New age-ism – רוחניקיות Ruchnik – New age-ist – רוחניק "Mu'arim be-am" – Enlightened Ltd. – מוארים בע"מ "Ani isha, ani ela" – I am a woman, I am a goddess – אני אישה, אני אלה "Ani kosemet, ani machashefa, ani feia" – I am a magician, I am a witch, I am a fairy – אני קוסמת, אני מכשפה, אני פיה "Ani bidiyuk mesayemet nikuy shel 21 yom" – I am just finishing a 21 day long cleansing – אני בדיוק מסיימת ניקוי של 21 יום Shake-im – Shakes – שייקים "Bli she-tichnanti ze yatsa bul al yom kippur" – Without any foresight, it fell smack on yom kippur – בלי שתכננתי זה יצא בול על יום כיפור "Ein, ha-chayaim ha-ele mesunchranim she-ze mashehu" – This life is synchronized, it's incredible – אין, החיים האלה מסוכרנים שזה משהו "Sholachat lecha energia shel hizuk, ahava ve-tmicha" – I am sending you energy of strength, love and support – שולחת לך אנרגיה של חיזוק, אהבה ותמיכה "Tsarich lekabel ma she-ha-yekum shole'ach" – We need to accept what the universe throws our way – צריך לקבל מה שהיקום שולח Yekum – Universe – יקום Elohima – God (f.) – אלוהימה Sadna, sadna'ot – Workshop, workshops – סדנה, סדנאות Sadnat ha-yeled ha-pnimi – The inner child workshop – סדנת הילד הפנימי Sadnat ts'chok – Laughter workshop – סדנת צחוק He-ara – Enlightenment – הארה Tikshur – Communicating with spirits or ghosts – תקשור Shefa – Abundance – שפע Lehitchaber la-shefa – To connect to the abundance – להתחבר לשפע Masa – journey – מסע Assiti massa madhim! – I've made an incredible journey – עשיתי מסע מדהים
Playlist and Clips: | |||
| #341 Stairway to Heaven | 17 Aug 2021 | 00:09:10 | |
These days, it seems as if everything is measured by ratings and rankings. Businesses ask us to rate them even before we've left their doors. It's all a bit too much sometimes. So how do we rank something in Hebrew? Guy explains the root דרג which includes within it the Hebrew words for army rank, escalators and the highest echelons. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Az erkod al madregot ha-rabanut – I'll dance on the rabbinate stairs – אז ארקוד על מדרגות הרבנות Madrega, madregot – Steps, stairs – מדרגה, מדרגות Hadar madregot – Staircase – חדר מדרגות Madregot naot – Escalator – מדרגות נעות, דרגנוע Darga, dargot – Rank, ranks – דרגה, דרגות Derug – Rating, ranking – דירוג Derug FIFA – FIFA rankings – דירוג פיפ"א Derug ashrai – Credit rating – דירוג אשראי Ledareg – To rank – לדרג Atem muzmanim ledareg otanu – You're invited to rate us – אתם מוזמנים לדרג אותנו Israel medorget ba-makom ha-shmini be-hityakrut dirot ba-shana ha-achrona – Israel is ranked eighth in the world for its increased real estate prices in the past year – ישראל מדורגת במקום השמיני בהתייקרות דירות בשנה האחרונה Medoreget – Ranked (f.) – מדורגת Anachnu rotsim lir'ot eich hem medoragim – We want to see how they are rated – אנחנו רוצים לראות איך הם מדורגים Yotskim et ha-shament ha-chama al hakaramel behadraga – Gradually pour the hot cream on the caramel – יוצקים את השמנת החמה על הקרמל בהדרגה Be-hadraga – Gradually – בהדרגה Ve-toch kedei irbuv – And while mixing – ותוך כדי ערבוב Shidrug – Upgrade – שדרוג Lachzor – To go back – לחזור Leshachzer – To reconstruct – לשחזר Mishtadregim – Getting upgraded – משתדרגים Midrug – Rating (TV) – מדרוג "Ba-dragim ha-gvohim" – In the highest echelons – בדרגים הגבוהים
Playlist and Clips: Ha-kol Over Habibi – Blues Madregot Ha-rabanut (lyrics) Ha-yechida – Darga, dargot – Rank Israel medorget ba-makom ha-shmini | |||
| #340 Who Touched My Stuff!? | 10 Aug 2021 | 00:08:36 | |
The Hebrew word נוגע means touching and, just like in English, it has both a physical and emotional meaning. The root starts with the letter נ (nun), but in certain words based on this root, the נ disappears! Guy explains. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: "Nag'ah ba-shamayim" – She touched the sky – נגעה בשמיים Hu naga – He touched – הוא נגע Hi nag'ah – She touched – היא נגעה "Kashe biladecha" – It's hard without you – קשה בלעדיך Ki nagata bi – Because I was moved by you – כי נגעת בי "Bach lo nogea" – It doesn't touch you – בך לא נוגע Ze lo noge'a lecha/lach – It doesn't concern you – זה לא נוגע לך Be-noge'a le-mashehu – Concerning something – בנוגע למשהו "Shalom, ze be-noeg'ea la-dira" – Hi, it's about the apartment – שלום, זה בנוגע לדירה "Shalom, ze be-nog'ea la-oto" – Hi, it's about the car – שלום, זה בנוגע לאוטו Noge'a la-lev – Touching, moving – נוגע ללב Mi naga li ba-dvarim? – Who touched my stuff? – מי נגע לי בדברים Al tiga, al tig'ee, al tig'u – Don't touch – אל תיגע, אל תגעי, אל תגעו Al tisa – Don't go (by vehicle) – אל תיסע Al tiga bi – Don't touch me – אל תיגע בי "At lo yechola lagaat be-ke'ev" – You are not able to touch pain – את לא יכולה לגעת בכאב Na lo lagaat – Please do not touch – נא לא לגעת Negi'ah – Touching – נגיעה "Tavshil im negiot limon" – A stew with a touch of lemon – תבשיל עם נגיעות לימון Maga – Touch (N.) – מגע Masach maga – Touch screen – מסך מגע Adshot maga – Contact lenses – עדשות מגע Le-lo maga yad adam? – Without human contact – ללא מגע יד אדם
Playlist and Clips: Mashina – Nag'ah ba-shamayim (lyrics) Sharon Lifshitz – Kashe biladecha (lyrics) Yehudit Ravits – Bach Lo Noge'a (lyrics) Polyakovim – At lo yechola lagaat be-ke'ev | |||
| #339 That Date Was Somewhat Successful | 27 Jul 2021 | 00:07:55 | |
The Hebrew dictionary says that מוצלח means "successful, accomplished." But as Guy explains, מוצלח has some interesting nuanced uses that you really should discover. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: "Yossi, yeled sheli mutslach" – Yossi, my perfect boy – יוסי, ילד שלי מוצלח Lehatsliach (Hif'il) – To succeed – להצליח Mutslach – Good, excellent, perfect, successful – מוצלח "Eich legadel yeladim mutslachim yoter" – How to raise outstanding children – איך לגדל ילדים מוצלחים יותר "Ha-achayot ha-mutslachot sheli" – My perfect sisters – האחיות המוצלחות שלי Hinne shuv achalti yoter midai – Here again, I ate too much – הנה שוב אכלתי יותר מדיי Im lo hayiti kacha, ulai hayiti mutslachat – If I wasn't like that, I might have been a better person – אם לא הייתי ככה, אולי הייתי מוצלחת Ha-date haya mamash mutslach – The date was really great – הדייט היה ממש מוצלח Ha-date lo haya mutslach – The date was not great – הדייט לא היה מוצלח Ha-yeshiva hayta mutslachat – The meeting was great – הישיבה הייתה מוצלחת Ha-yeshiva lo hayta mutslachat – The meeting was not great – הישיבה לא הייתה מוצלחת Ze lo seret mutslach – This movie is not great – זה לא סרט מוצלח Zot taarucha lo mutslachat – This exhibition is not great – זאת לא תערוכה מוצלחת Ze lo haya raayon kaze mutslach – It wasn't such an amazing idea – זה לא היה רעיון כזה מוצלח Ze atar pachot mutslach – This website is not great – זה אתר פחות מוצלח "Lihyot be-tik-tok ze lo omer she-hacheshbon mutslach" – To be on Tik-Tok doesn't mean that the account is successful – להיות בטיקטוק זה לא אומר שהחשבון מוצלח Maavar mutslach! – Have a good move! – מעבר מוצלח Misada mutslachat meod – A great restaurant – מסעדה מוצלחת מאוד "Lo tsalachti et ha-perek ha-rishon" – I didn't get through watching the first episode – לא צלחתי את הפרק הראשון Lo tsalachti et ha-sefer – I didn't get through this book – לא צלחתי את הספר
Playlist and Clips: Ha-tarnegolim – Yossi, Yeled Sheli Mutslach (lyrics) Ha-achayot ha-mutslachot sheli – trailer Aya Korem – Hinne Shuv (lyrics) | |||
| #338 I Am Sure You'll Succeed | 20 Jul 2021 | 00:08:44 | |
The Hebrew word להצליח means to succeed, but there's much more to it than just that. In past tense, we use הצליח to compliment a baker on their delicious cake, the owner of a well-behaved dog and even a parent whose child is an absolute sweetheart. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Lehatsliach – To succeed in doing something – להצליח "Ya binti tatslichi" – My daughter (Ar.), you'll make it – יא בנתי תצליחי Tatslichi! Tatsliach! – Good luck – תצליחי, תצליח Ani me'achel lach she-tatslichi / lecha she-tatsliach – I wish you to be successful – אני מאחל לך שתצליחי, שתצליח Behatslacha – Good luck – בהצלחה Ani batuach she-tatsliach – I am sure you'll succeed – אני בטוח שתצליח "She-tatsliach amen", "She-tatslichi amen" – May you succeed – שתצליח אמן, שתצליחי אמן Halevai she-tatsliach – May you succeed – הלוואי שתצליח Lehatsliach be-gadol – To make it bigtime – להצליח בגדול Elef kabaim lo yatslichu lechabot oti – One thousand firefighters won't succeed in putting out my fire – אלף כבאים לא יצליחו לכבות אותי "Eich tatslichi leshanot et atsmech" – How will you succeed in changing yourself? – איך תצליחי לשנות את עצמך Im at ro'a she-at lo matslicha lehagi'a, lo chashuv – If you see that you cannot make it, no worries – אם את רואה שאת לא מצליחה להגיע, לא חשוב Ata batuach she-tatsliach? – Are you sure you'll be able to make it? – אתה בטוח שתצליח Eich lehatsliach be-ritsot arukot – How to succeed in long runs – איך להצליח בריצות ארוכות Eich lehatsliach ba-limudim – How to succeed in school – איך להצליח בלימודים Eich lehatsliach ba-hayim – How to succeed in life – איך להצליח בחיים Eich lehatsliach ba-asakim – How to succeed in business – איך להצליח בעסקים Eich lehatsliach be-instagram – How to succeed on Instagram – איך להצליח באינסטגרם Eich lehatsliach im ugat gvina – How to succeed with cheesecake – איך להצליח עם עוגת גבינה Eich lehatsliach im haverim – How to succeed with friends – איך להצליח עם חברים Eich lehatsliach im banot – How to succeed with girls – איך להצליח עם בנות Hitsliach lecha! Hitsliach lach! Hitsliach lachem! – You did a great job – הצליח לך! הצליח לכם! Hitsliach lo itach – He lucked out with you – הצליח לו איתך Matslichan, matslichanit – Successful person – מצליחן, מצליחנית
Playlist and Clips: Sarit Hadad – Ani Od Zocheret (lyrics) Gali Atari – Ha-shir she-yavi lach ahava (lyrics) | |||
| #436 Poison | 25 Mar 2025 | 00:09:17 | |
The Hebrew word רעל means poison. Its root provides us with interesting words related to the military and to bosses, some of whom make our work environments toxic. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Ra'al – Poison – רעל Re'alim – Poisons – רעלים Ra'al neged achbarim – Mouse poison – רעל נגד עכברים Ra'al neged chuldot – Poison against rats – רעל נגד חולדות Nikuy re'alim – Detoxification – ניקוי רעלים Sadnat nikuy re'alim – Detox workshop – סדנת ניקוי רעלים Raalan – Toxin – רעלן Noged ra'alanim – Neutralizes toxins – נוגד רעלנים Ru'ach ha-lechima, Rahal – The fighting spirit – רוח הלחימה, רה"ל "Ani rotse lir'ot raal ba-einayim" – I want to see in your eyes the enthusiasm to fight – אני רוצה לראות רעל בעיניים Ra'il – Toxic – רעיל Homarim re'ilim – Toxic, poisonous substances – חומרים רעילים Svivat avoda re'ila – Toxic work environment – סביבת עבודה רעילה Avira re'ila ba-avoda – Toxic atmosphere at work – אווירה רעילה בעבודה Ma'arechet yechasim re'ila – Toxic relationship – מערכת יחסים רעילה Benadam ra'il – Toxic person – בנאדם רעיל "Hashash she-ha-iranim yenasoo lehar'il et mekorot ha-mayim be-israel" – Fear that the Iranians will try to poison water sources in Israel – חשש שהאיראנים ינסו להרעיל את מקורות המים בישראל Lehar'il mishehu – To poison someone – להרעיל מישהו Lehar'il et ha-avira – To poison the social atmosphere – להרעיל את האווירה Har'ala – Poisoning – הרעלה Har'alat mazon – Food poisoning – הרעלת מזון Hu hur'al – He was poisoned – הוא הורעל Tapu'ach mur'al – Poisoned apple – תפוח מורעל Hayal mur'al – A soldier who is excited about army life – חייל מורעל Mur'al al ha-tsava – Obsessed with military – מורעל על הצבא
Playlist and Clips: | |||
| #337 Would You Turn On the Air Con? | 13 Jul 2021 | 00:09:16 | |
Nothing pairs better with a hot and humid Israeli summer than מזגן, air conditioning. So what should we say to the taxi driver who's got all the windows rolled down? And why did the air temperature in our trains make such big national headlines? Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Mazgan – Air conditioning – מזגן "Erkondishen" – "air condition" – אייר קונדישן "Efshar mazgan?" – Could you put on the aircon? – אפשר מזגן Ata yachol lasim mazgan 'vaksha? – Could you put the mazgan please? – אתה יכול לשים מזגן 'בקשה Yesh mazgan? – Is there aircon? – יש מזגן Efshar lehadlik mazgan? – Could you turn the air conditioner on? – אפשר להדליק מזגן Efshar lechabot et ha-mazgan? – Could you turn off the air conditioner? – אפשר לכבות את המזגן Ha-mazgan hachi chadshani – The most innovative air conditioner – המזגן הכי חדשני Mazgenei tornado, Mazganim shel chevrat tornado – Tornado air conditioning units – מזגני טורנדו, מזגנים של חברת טורנדו Kar li ba-mazgan tamid – I am always cold in the air conditioner – קר לי במזגן תמיד "Ha-olam ktsat mitnahel lefi ha-banim" – The world is run according to the guys – העולם קצת מתנהל לפי הבנים Matkinei ha-mazganim – The aircon installers – מתקיני המזגנים Matkin – Installer – מתקין Hatkana – Installation – התקנה Technai mazganim – Aircon repairman – טכנאי מזגנים Shalat – Remote control – שלט Mizug avir – Air conditioning – מיזוג אוויר Takala be-maarechet mizug ha-avir – Fault in the air conditioning system – תקלה במערכת מיזוג האוויר Yesh be-aya ba-mizug – There's a problem with the mizug – יש בעיה במיזוג
Playlist and Clips: The Minister of Transport about Mazgan | |||
| #336 Let It Simmer | 29 Jun 2021 | 00:09:36 | |
What does the phrase תן לו להתבשל ('ten lo lehitbashel') mean? As Guy will explain, we can use the verb להתבשל, which means to let something cook, not only when speaking about vegetables, but also about… people! Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: "Ke-chol she-tachtechu yoter katan, ze yitbashel yoter maher" – The smaller you cut it, the faster it will cook – ככל שתחתכו יותר קטן, זה יתבשל יותר מהר Marak katom – Orange soup – מרק כתום Ha-yerakot sheli mamash hitbashlu – My vegetables cooked really well – הירקות שלי ממש התבשלו Tnu le-ze lehitbashel al esh ktana – Let it cook on a low flame – תנו לזה להתבשל על אש קטנה "Ten lo lehitbashel" – Let him marinate in his own juices, let him simmer down – תן לו להתבשל "Ani mitbashelt le'at" – I simmer slowly – אני מתבשלת לאט "Eize erev mitbashel po" – What an evening is being cooked up here – איזה ערב מתבשל פה Ha-pri hivshil – The fruit ripened – הפרי הבשיל He'edim – He became red – האדים Hilbin – He became white, turned white – הלבין Hishmin – He gained weight – השמין Bashel – Ripe, mature – בשל "kablu tip"- Here's a tip – קבלו טיפ "Klipat avocado bashel tamid tihye mavrika" – The peel of a ripe avocado will always be shiny – קליפת אבוקדו בשל תמיד תהיה מבריקה Pri bashel – Ripe fruit – פרי בשל Hu od lo bashel la-tafkid – He's not yet ready for the job – הוא עוד לא בשל לתפקיד Od lo hivshilu ha-tna'im – All the pieces have yet to fall in their place – לא הבשילו התנאים Mivshala – Brewery – מבשלה Mivshelet bira – Beer brewery – מבשלת בירה Tavshil – Stew – תבשיל
Playlist and Clips: Tair Haim – Mitbashelet Le'at (lyrics) Static & Ben-El Tavori with Eden Ben Zaken and Stephane Legar – Yassou (lyrics) Gaby Shushan – Bereshit (lyrics) | |||
| #335 Home Cooking And Assisted Goals | 22 Jun 2021 | 00:09:06 | |
The Hebrew word בישול means cooking, but it is also used on the football field and in police investigations. Interesting, right? Bonus: A special Israeli-Berliner way to ask for the bill. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Levashel – To cook – לבשל Ha-yom kulanu nidrashim levashel harbe yoter ba-bayit – Today we all have to cook much more at home – היום כולנו נדרשים לבשל הרבה יותר בבית Ve-be-yichud bishvilchem yatsarnu et mitcham "zman bishulim" be-atar "bishulim" – And just for you we created a page called Zman Bishulim, on the Bishulim website – ובייחוד בשבילכם יצרנו את מתחם "זמן בישולים" באתר בישולים Atar ha-matsi'a ra'ayonot yichudiyim le-bishul im yeladim – A website which offers unique ideas for cooking with children – אתר המציע רעיונות יחודיים לבישול עם ילדים Bishul – Cooking – בישול Bishulim beitiyim – Home cooking – בישולים ביתיים Ani be-emtsa ha-bishulim – I am in the middle of cooking – אני באמצע הבישולים Sadnat bishul – Cooking workshop – סדנת בישול Sadna'ot bishul – Cooking workshops – סדנאות בישול Sir bishul – cooking pot – סיר בישול "Bishul sheni shel Sallalich" – A second assist by Sallalich – בישול שני של סלליך Levashel shaar – To assist in the scoring of a goal – לבשל שער Bishulim (football) – Assists – בישולים Bashlan – An amateur chef – בשלן Mishehu bishel et ha-clip ha-ze – Someone 'cooked' this video clip – מישהו בישל את הקליפ הזה Zeitim mevushalim be-signon marokai – Moroccan style cooked olives – זיתים מבושלים בסגנון מרוקאי Ha-zeitim bushlu – The olives were cooked – הזיתים בושלו "Bishul tigun, Betsalel Bitton!" – Cooking, frying, Betsalel Bitton – בישול-טיגון, בצלאל ביטון "Entschuldigung, bezahlen bitte" (Ger.) – "Excuse me, I'd like to pay"
Playlist and Clips: | |||
| #334 Transfer Me The Money | 15 Jun 2021 | 00:07:44 | |
The Hebrew word העברה (ha'avara) means a transfer of something or someone, usually from one place to another. The transfer could involve money, digital files, and even… football players! Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon https://www.patreon.com/streetwisehebrew
New Words and Expressions: Ha'avara – Transfer, transferring, removing – העברה Ha'avarat ksafim be-touch – Money transfer with one click – העברת כספים בטאץ' Haavarot ksafim – Money transfers – העברות כספים Taase / taasi li haavara, Taavir / taaviri li – "Make me a money transfer" – תעשה/תעשי לי העברה, תעביר/תעבירי לי Haavarot sachkanei kaduregel – Transfers of football players from one football club to another – העברות שחקני כדורגל Lo kolel haavarot – Not including transit to the hotel – לא כולל העברות Haavarat sichot – Transferring calls, call-forwarding – העברת שיחות Haavarat tmunot me-hanayad ha-yashan la-hadash – Transferring photos from the old smartphone to the new one – העברת תמונות מהנייד הישן לחדש Lehaavir data / Laasot haavarat data, haavarat netunim – להעביר דאטה, לעשות העברת דאטה, העברת נתונים Haavarat kvatsim – File transfer – העברת קבצים Haavarat chok ba-knesset – The passing of a bill in the knesset – העברת חוק בכנסת Haavarat hiluch – gear shift – העברת הילוך Haavarat bikoret – Criticizing, passing of criticism – העברת ביקורת Haavara – Transference (Psy.) – העברה Ha-kesef hu'avar / Ha-ksafim hu'avru – The money was transferred – הכסף הועבר, הכספים הועברו Arba'ah shortrim huavru mi-tafkidam – Four policemen were transferred from their positions – ארבעה שוטרים הועברו מתפקידם Hu huavar mi-tafkido, hi huavra mi-tafkida, hem huavru mi-tafkidam – He/She/They were moved from their position – הוא הועבר מתפקידו, היא הועברה מתפקידה, הם הועברו מתפקידם Ha-tochnit mu'averet be-shidur yashir – the TV programme is brought to you via live broadcast – התוכנית מועברת בשידור ישיר Ha-mischak yu'avar be-shidur hai – The match will be broadcast live – המשחק יועבר בשידור חי
Playlist and Clips: | |||
| #333 Please Pass the Salad | 01 Jun 2021 | 00:11:13 | |
The Hebrew word להעביר is a verb we use a lot. It helps us pass our מונית שירות fare to the driver, forward emails to colleagues, transfer money to friends or family, and even nudge our significant other to change the TV channel. Guy explains. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Monit sherut – Shared taxi – מונית שירות Ata yachol lehaavir vakasha? – Could you please pass it on? – ?את יכול להעביר בבקשה At yechola lehaavir vaksha? – Could you please pass it on? – ?את יכולה להעביר בבקשה Efshar lehaavir? – Could you pass it forward? – ?אפשר להעביר Lehaavir kesef – To transfer money – להעביר כסף Ata yachol lehaavir et ha-salat? – Could you pass the salad please? – אתה יכול להעביר את הסלט At yechola lehaavir et ha-melach – Could you pass the salt? – את יכולה להעביר את המלח "lehaavir vish al ha-shulchan" – Wipe the table down – להעביר ויש על השולחן Ata yachol lehaavir li po vish katan? – A quick wipe here would be nice – אתה יכול להעביר לי פה ויש קטן Lehaavir et kita yud-bet ba-zoom ze pashut siyut – Spending 12th grade on Zoom is just a nightmare – להעביר את כיתה י"ב בזום זה פשוט סיוט Lehaavir et ha-zman – Pass the time – להעביר את הזמן Hu stam maavir et kol ha-yom mul ha-machshev – He spends the whole day in front of the computer – הוא סתם מעביר את כל היום מול המחשב "Ze rak hergel yashan she-maavir li ta-boker" – It's just an old habit that helps me pass my morning – זה רק הרגל ישן שמעביר לי ת'בוקר Tov, taavir / taaviri oti la-menahel vaksha – Transfer me to the manager please – טוב, תעביר/תעבירי אותי למנהל בבקשה Al taaviru li sichot – Hold my calls – אל תעבירו לי שיחות "Taaviru" – Pass it on – תעבירו Hu lo he'evir oti/Hi lo he'evira oti – He/she didn't give me a passing grade – הוא לא העביר אותי/היא לא העבירה אותי Hem maavirim et ha-chok ba-knesset – (Members of knesset) try to get a bill voted through – הם מעבירים את החוק בכנסת Hem lo he'eviru et ha-chok ba-sof – They didn't get the bill voted through – הם לא העבירו את החוק בסוף "Taavir, taavir" / "Taaviri, taaviri" – Change (the channel) – תעביר, תעביר / תעבירי, תעבירי Lehaavir aruts – To change the channel – להעביר ערוץ Taavir / taaviri kadima ktsat – Fast forward a bit – תעביר/תעבירי קדימה קצת Ata yachol lehaavir tachana vaksha? – Could you change stations? – ?אתה יכול להעביר תחנה בבקשה Lehaavir hiluch – To shift gear – להעביר הילוך Taavir li et ha-pratim – Send me the details – תעביר לי את הפרטים Taavir li et ha-kovets – Forward the file to me – תעביר לי את הקובץ Taase li haaver – Forward it to me – תעשה לי העבר Lehaavir bikoret – To pass judgement – להעביר ביקורת Shutafim – Flatmates – שותפים "Ata mevakesh she-hu yaavir lecha et ha-kesef bilchitsa" – You ask him to transfer you the money with a single click – שיעביר לך את הכסף בלחיצה
Playlist and Clips: Lehaavir et kita yud bet ba-zoom ze pashut siyut Idan Yaniv – Motsa'ei Shabbat (lyrics) "She-yaavir lecha et ha-kesef bilchitsa" Nurit Galron & Shlomo Artzi – Ha-mistikanim Ha-sinim (lyrics) | |||
| #332 Your Time Is Up! | 25 May 2021 | 00:10:39 | |
We pick up from where we last left off with the Hebrew root ע.ב.ר. And in this episode, we focus on verbs from binyan paal. Plus, Guy reveals a special mantra to recite when driving through an intersection, just as your traffic light is about to turn red. Listen to the All-Hebrew Version on Patreon
New Words and Expressions: "Hi lo yodaat ma over alai" – She doesn't know what I am going through – היא לא יודעת מה עובר עליי Ma over aleicha/alayich, ha-kol beseder? – What's going on with you, is everything ok? – מה עובר עלייך/עליך "Mi yode'a ma avar alay, ma avar alayich" – Nobody knows what I've been going through, what you've been going through – מי יודע מה עבר עליי, מה עבר עליך "Nira li over alav mashu" – I think he's going through hard times – נראה לי עובר עליו משהו Ha-zman over le'at – Time is passing slowly – הזמן עובר לאט Ha-zman over – The time is passing by – הזמן עובר Zmancha avar – Your time has passed – זמנך עבר Ha-zman avar – Time is up – הזמן עבר "Laavor me-android le-iphone" – Move from Android to iphone – לעבור מאנדרואיד לאייפון Ta'avru le-Yes – Switch to YES – תעברו ליס Taavor, taavri, taavru – Switch (imperative, m., f., pl.) – תעבור, תעברי, תעברו La'avor dira – To move to a new house – לעבור דירה Hu over le-yerushalaim – He moves to Jerusalem – הוא עובר לירושלים Hi overet le-tel aviv – She moves to The Viv – היא עוברת לתל אביב Laavor etsel mishehu – To pass by someone's place – לעבור אצל מישהו "Taavor etsli hayom" – Drop by my shop today – תעבור אצלי היום "Taavri etsli ba-derech ha-chutsa"- Pass by my office on your way out – תעברי אצלי בדרך החוצה Laavor al ha-chok – To break the law – לעבור על החוק "Od lo avarti al ha-mailim sheli" – I still haven't gone over my emails – עוד לא עברתי על המיילים שלי La'avor et ha-rechov – To cross the street – לעבור את הרחוב Hu avar be-adom – He passed an intersection during a red traffic light – הוא עבר באדום "Shlomo Sharett Over" – Shlomo Sharett clears it – שלמה שרת עובר Ze over/avar kol gvul – It crossed the line – זה עובר/עבר כל גבול Avir – Passable – עביר Rechev im avirut gvoha – All-terrain vehicle, with high clearance level – רכב עם עבירות גבוהה Bilti avir – Impassable – בלתי עביר
Playlist and Clips: Shlomo Artzi – Hi Lo Yodaat Ma Over Alai (lyrics) Omanei Israel – Katan Aleinu (lyrics) Shlomo Gronich – Ha-zman Over (lyrics) | |||
| #331 Transitions and Crosswalks | 18 May 2021 | 00:10:23 | |
There is a lot of ground to cover with the Hebrew root ע.ב.ר., so we will dedicate the next few episodes to it. This episode is all about its nouns. We talk about the weather, border crossing, chord transitions, allergies, airport transit, and even cover some history about immigrants from the 1950's. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Avar – Past tense – עבר Hu avar – He passed, crossed – הוא עבר Maavar Taba – The Taba Crossing – מעבר טאבה Maavar gvul – Border crossing – מעבר גבול Onat maavar – Spring or fall – עונת מעבר Maavar chatsiya – Crosswalk – מעבר חצייה "Maavar dira be-click" – Moving apartments with one click – מעבר דירה בקליק Nos'im be-maavar – Transit passengers – נוסעים במעבר Moshav ba-maavar – Aisle seat – מושב במעבר "Efshar chalon?", "efshar maavar?" – Could I have a window/aisle seat? – אפשר חלון, אפשר מעבר Maavarim – Passages, transitions – מעברים "Maavarim chalakim ve-neimim ve zormim bein accord le-accord" – Smooth, nice, flowing transitions between chords – מעברים חלקים ונעימים וזורמים ונשמעים טוב בין אקורד לאקורד Maavaron – Short clip between radio or television programs – מעברון Me'ever – Beyond, on the other side of – מעבר "Lif'amim mashehu tov yoter mechake lachem mamash me'ever la-pina" – Sometimes something better is waiting for you just around the corner" – לפעמים משהו טוב יותר מחכה לכם ממש מעבר לפינה Maabara – Immigrant camps – מעברה Maaboret – Ferry – מעבורת Avera – Criminal offence – עבירה Averot tnu'ah – Traffic violations – עבירות תנועה Avarayn, avaryanit – Felon – עבריין, עבריינית
Playlist and Clips: | |||
| #330 Who's To Blame? | 04 May 2021 | 00:08:49 | |
After the terrible tragedy in Har Meron, public calls to find those responsible, האשמים, grow louder. In order to better understand what's going on in Israeli media, Guy felt it was necessary to cover the word אשמה and its shoresh אשמ. This episode is all about blame, guilt, charges and allegations. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: "Ani achrai, aval achrayut ein perusha ashma" – I am responsible, but responsibility does not mean blame – אני אחראי, אבל אחריות אין פירושה אשמה Ashma – Blame, fault, charge – אשמה Rigshot ashma – Feelings of guilt – רגשות אשמה Ze be-ashmatech – It's your fault – זה באשמתך Ha-sar omer she-ze lo be-ashmato – The minister says it's not his fault – השר אומר שזה לא באשמתו Be-ashmat mi ze – Whose fault is it? – ?באשמת מי זה "Ze lo ashmati!" – It's not my fault! – זה לא אשמתי Mode ba-ashma – Guilty as charged – מודה באשמה Lehodot ba-ashma – To plead guilty – להודות באשמה "Achra'im, lo ashemim" – Responsible, not guilty – אחראים, לא אשמים Ashem, ashema – Guilty – אשם, אשמה Ne'esham, ne'eshemet – Defendant – נאשם, נאשמת Hu ne'esham be- – He's accused of… – הוא נאשם ב Ani ma'ashim – I accuse (J'accuse) – אני מאשים Leha'ashim – to accuse – להאשים "Ha-psicholog he'eshim et ha-horim" – The psychologist blamed the parents – הפסיכולוג האשים את ההורים "Ha-tichon he'eshim et ha-horim" – The highschool blamed the parents – התיכון האשים את ההורים "Ha-horim he'eshimu oti kacha be-kol minei dvarim" – The parents blamed me for all sorts of things – ההורים האשימו אותי ככה בכל מיני דברים Hu he'eshim – He accused – הוא האשים Hu he'echil – He fed – הוא האכיל Hu he'ezin la-radio – He listened to the radio – הוא האזין לרדיו Ha'ashama – Accusation, allegation – האשמה Ha'ashamot chamurot – Severe allegations – האשמות חמורות
Playlist and Clips: Noam Kleinstein – Be-ashmatech Dani Sanderson – Mode Ba-ashma (lyrics) Gil Vain – Lo Maspik Tov (lyrics) | |||
| #329 How To Appropriately Stress Hebrew Words | 27 Apr 2021 | 00:11:17 | |
This episode is all about the location of the stress we place on spoken Hebrew words and names, and what happens when we shift that emphasis around. Guy explains why the way Israelis and Americans say "Mazal Tov" differs so greatly, and how these shifts in stress play out in the spoken language. Listen to the All-Hebrew Version on Patreon
New Words and Expressions: Ta'am – Word stress, emphasis – טעם MoSHE – Stressed at the end of the word MOshe – Stressed in the beginning of the word Hat'ama – Accentuation – הטעמה YAkov / ya-ah-KOV – Jacob – יעקב BAruch / baRUCH – ברוך YAniv / yaNIV – יניב DAvid / daVID – דויד Ashdod version of French names: JACqueline, RObert, BAbette, MIchel, MOrris French version: JacqueLINE, roBERT, BaBETTE, miCHEL, moRRIS MAzel toff (Yiddish) – Congratulations – מזל טוב maZAL tov (IL) – Congratulations – מזל טוב shiv'AH (IL) – Shiva – שבעה SHIva (US) – Shiva – שבעה ooGA – Cake – עוגה OOga (child language) – Cake – עוגה MashkanTA (formal) – Mortgage – משכנתאMashKANta (colloquial) – Mortgage – משכנתא
Playlist and Clips: Julie Andrews – Jewish Wedding Song | |||
| #328 Unprecedented! | 13 Apr 2021 | 00:08:52 | |
This is the fourth and final episode dedicated to ק-ד-מ, the root that keeps on giving. How do we say, "right of way," "unprecedented prices" and the "Pre-Eurovision contest" in Hebrew? Or how about, "I was here before you, lady!"? Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Kadima – Forward, onward – קדימה Zchut kdima – Right of way – זכות קדימה Matan zchut kdima – Giving the right of way – מתן זכות קדימה Kodem – Before – קודם Ani hayiti kodem – I was here first – אני הייתי קודם Kdimut – Priority – קדימות Yesh lahem kdimut, hem ovdim be-beit cholim – They have priority, they work in a hospital – יש להם קדימות, הם עובדים בבית חולים Takdim – Precedent – תקדים Takdim mishpati – Legal precedent – תקדים משפטי Mechir hasar takdim – Unprecedented price – מחיר חסר-תקדים Hasar takdim, harsrat takdim, hasrei tadkim, hasrot takdim – חסר תקדים, חסרת תקדים, חסרי תקדים, חסרות תקדים Mechina kdam tsva'it – Pre-army preparatory program – מכינה קדם-צבאית Kdam Eurovision – Pre-Eurovision – קדם-אירוויזיון Yemei-kedem – Ancient times – ימי קדם Ma kadam le-ma – What preceded what – מה קדם למה Ancient – קדום Kidma – Progress – קדמה Kidma technologit – Technological progress – קדמה טכנולוגית Human progress – Kidma enoshit – קדמה אנושית Mikdama – Down payment – מקדמה
Playlist and Clips: Ilay Botner & Yaldei Ha-chuts – Kadima Hal'ah (lyrics) | |||
| #435 I'm Getting Into the Game | 11 Mar 2025 | 00:09:39 | |
The Hebrew word אירוע means an event, most often a happy event, like a wedding or bar/bat mitzvah. But its usage has changed lately. Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Eru'ah yeri – Shooting – אירוע ירי Eru'ah dkira – Stabbing – אירוע דקירה Eru'ah mitgalgel – Developing event – אירוע מתגלגל "Yesh li eru'ah" – I have an event (wedding, bar/bat mitzvah) – יש לי אירוע "Slicha, atem osim eru'im?"- Do you do events? – סליחה, אתם עושים אירועים "Wai, yesh li maleh eru'im ha-hodesh" – Oh no, I have many events this month – וואי, יש לי מלא אירועים החודש Bein avodot – Between jobs – בין עבודות Eru'ah hevra – Company event – אירוע חברה "Le-hazmanat eru'im" – To book an event – להזמנת אירועים Eru'ah hokara – Tribute – אירוע הוקרה "Eru'ah hokara le-tsivtey hachinuch shel ha-ir bat yam" – A tribute to the teachers and educators of the city of bat yam – אירוע הוקרה לצוותי החינוך של העיר בת ים Erua hokara le-mishehu – Tribute to someone – אירוע הוקרה למישהו Eru'ah be-hafrada / eru'ah nifrad – An event with separation between men and women – אירוע בהפרדה / אירוע נפרד "Ani nichnas la-eru'ah" – I am getting into this – אני נכנס לאירוע "Ze lo ha-eru'ah" – It's not the same – זה לא האירוע "Ze eru'ah acher / shoneh" – It's a different thing altogether – זה אירוע אחר/שונה "Ani ba-eru'ah"- I am on the case – אני באירוע
Playlist and Clips: Shuli Rand – Eru'ah Mitgalgel (lyrics) Kama lehavi – The event gift calculator Ep. no. 103 about dkira, stabbing | |||
| #327 Shall We Meet Earlier? | 06 Apr 2021 | 00:08:54 | |
Believe it or not, we Israelis aren't always running late. Some of us even tend to arrive ahead of schedule. Yes, you read that right! In Hebrew, we have a special verb which means to arrive ahead of time. Guy explains. Hear the All-Hebrew Version of this Episode on Patreon
New Words and Expressions: Lehakdim – To be early, to show up early – להקדים Lif'amim anachnu makdimim – Sometimes we arrive ahead of time – לפעמים אנחנו מקדימים Efshar ulai lehakdim tipa? Ze beseder im ani akdim tipa? – Is it possible to arrive earlier? – אפשר אולי להקדים טיפה Yesh mashehu yoter mukdam? – Is there something earlier than this? – יש משהו יותר מוקדם Hikdamti tipa – I'm here a bit early – הקדמתי טיפה Ani makdim tipa – I am running a bit early – אני מקדים טיפה Ani akdim tipa – I'll be a bit early – אני אקדים טיפה Tuchal/tuchli lehakdim tipa? – Would you be able to arrive a bit earlier? – תוכל, תוכלי להקדים טיפה Yesh lecha tor be-eser, ata yachol lehakdim tipa? – You've got an appointment for 10am, would you be able to come earlier? – יש לך תור בעשר, אתה יכול להקדים טיפה? Yesh lach tor be-eser, at yechola lehakdim tipa? – You've got an appointment for 10am, would you be able to come earlier? – יש לך תור בעשר, את יכולה להקדים טיפה Hakdimu (takdimu) et ha-torim shelachem – Move your doctor appointments up the queue – הקדימו (תקדימו) את התורים שלכם She-nakdim? – Shall we meet earlier? – שנקדים Ha-yeshiva/ha-pgisha hukdema – The meeting was moved up – הישיבה/הפגישה הוקדמה Lo amru lecha? – Didn't they tell you? – לא אמרו לך Ha-tisa hukdema be-eser dakot – The flight was moved up by ten minutes – הטיסה הוקדמה בעשר דקות Ata holech lishon mukdam – You go to bed early – אתה הולך לישון מוקדם Giluy mukdam – Early detection – גילוי מוקדם Giluy mukdam shel sartan ha-shad yachol lehatsil chayim – Early detection of breast cancer can save lives – גילוי מוקדם של סרטן השד יכול להציל חיים Be-mukdam o bim'uchar – Sooner or later – במוקדם או במאוחר Hakdama – Introduction, preface – הקדמה Bli hakdamot meyutarot – Without further ado – בלי הקדמות מיותרות Ba-hekdem ha-efshari – ASAP – בהקדם האפשרי Ta'ase et ze ba-hekdem ha-efshari – Please do it asap – תעשה את זה בהקדם האפשרי
Playlist and Clips: Nurit Galron – Ata Holech Lishon Mukdam (lyrics) | |||
| #326 I Got Promoted! | 23 Mar 2021 | 00:07:26 | |
"Hey! Check out my Facebook page, and my Twitter, oh, and my TikTok account, and don't forget my Instagram page." In Hebrew this is called קידום עצמי, self promotion. On this episode, Guy explains words and phrases related to promotion, all derived from the root ק-ד-מ. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Kidum – Promotion – קידום Hu kibel kidum, hi kibla kidum – He/She got a promotion – הוא קיבל קידום, היא קיבלה קידום Kidum mechirot – Sales promotion – קידום מכירות Kidum no'ar – Youth development – קידום נוער Kidum atarim – Website optimization – קידום אתרים Kidum digitali, kidum be-google – Search engine optimization – קידום דיגיטלי, קידום בגוגל Kidum atsmi – Self promotion – קידום עצמי Ata chayav lekadem organit et ha-atar shelcha – You have to promote your website organically – אתה חייב לקדם אורגנית את האתר שלך Lekadem et tahalich ha-shalom – To advance the peace process – לקדם את תהליך השלום Ani rotse lekadem bi-vracha et… – I'd like to give a warm welcome to… – אני רוצה לקדם בברכה את… Tochen mekudam – "Promoted content" – תוכן מקודם Post mekudam – Promoted post – פוסט מקודם Tsiyuts mekudam – Promoted tweet – ציוץ מקודם Hi kudma le-tafkid bachir – She was promoted to a senior position – היא קודמה לתפקיד בכיר Hu kudam le-tafkid bachir – He was promoted to a senior position – הוא קודם לתפקיד בכיר Kudamti ba-avoda – I was promoted at work – קודמתי בעבודה Kudamti la-makom ha-shmini – I was moved up to the 8th place on the list – קודמתי למקום השמיני
Playlist and Clips: | |||
| #325 We're Making Progress! | 16 Mar 2021 | 00:09:24 | |
There's a fairly new Hebrew slang term out in the wild which means "move on!" We Israelis say, תתקדם! The root קדמ in the binyan hitpael form will be our focus today, as Guy explains what advanced level courses and a mobile app upgrade have to do with קדמ. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Mitkadem – Advanced – מתקדם Yoel mesamen she-kedai lehitkadem le'evran – Yoel signals we should start moving towards them – יואל מסמן שכדאי להתקדם לעברן Titkadem, titkadem, ata ro'e oti? Ani ro'e otcha – Keep going, keep going, do you see me? I can see you – תתקדם, תתקדם, אתה רואה אותי? אני רואה אותך Nu, eich ze mitkadem? – So, how is it coming along? – נו, איך זה מתקדם Kurs mitkadem – Advanced- קורס מתקדם Ramat matchilim – Beginner level – רמת מתחילים Rama beinonit – Intermediate level – רמה בינונית Ramat mitkadmim – Advanced level – רמת מתקדמים Hitkadem le-, Titkadem le- – Move to the next stage – התקדם ל-, תתקדם לי Bo'u nitkadem – Let's continue going forward / Let's advance to the next stage – בואו נתקדם Anachnu rotsim lehitkadem – We'd like to move forward – אנחנו רוצים להתקדם Yalla, bo'u nitkadem – Let's move forward – יאללה, בואו נתקדם "Titkadem" – Move on – תתקדם Hitkadmut – Progress, advance – התקדמות Hitkadmut ha-machala – The progression of the disease – התקדמות המחלה Yesh hitkadmut – There's progress – יש התקדמות Eize hitkadmut! – What a progress – איזה התקדמות Kol ha-kavod, eize hitkadmut – Well done, what a progress – כל הכבוד, איזה התקדמות
Playlist and Clips: Gazoz – Tesha Ba-kikar (lyrics) | |||
| #324 Are You Vaccinated? | 09 Mar 2021 | 00:10:32 | |
Everyone's talking about חיסונים, vaccinations, and so will we! Guy uses this trending topic as another opportunity to review the Hebrew verb format combo we all should know by heart: piel-pual-hitpael. To get your weekly dose, just press play! Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Chisun – Vaccine – חיסון Shtei menot chisun – Two vaccine doses – שתי מנות חיסון Mana – Portion, dose – מנה "Ha-choref chashuv Lechasen et ha-yeladim" – This winter it's important to vaccinate the kids – החורף חשוב לחסן את הילדים Mechasnim et ha-yeladim – Vaccinating the children – מחסנים את הילדים "Amadti be-khol ke'ev mimech" – I've withstood all the heartache you've caused me – עמדתי בכל כאב ממך "Aval adayin lo mechusan" – But I'm still not immune – אבל עדיין לא מחוסן Saudia hodi'ah hayom – Saudi Arabia announced today – סעודיה הודיעה היום She-te'afsher haga'a le-mecca be-onat ha-hajj – That it will allow the arrival of pilgrims to mecca during the hajj season – 'שתאפשר הגעה למכה בעונת החג Rak le-oley regel mechusanim – Only for vaccinated pilgrims – רק לעולי רגל מחוסנים Hu mechasen – He vaccinates – הוא מחסן Hu mechusan – He is vaccinated – הוא מחוסן Hu chusan – He was vaccinated – הוא חוסן Matai chusanta/chusant? – When were you vaccinated – מתי חוסנת Titchatni iti – Will you marry me? – תתחתני איתי Titchasni iti – Will you get vaccinated with me? – תתחסני איתי Barur she-ani etchasen itcha, chayim sheli – Of course I'll go and get vaccinated with you, my darling – ברור שאני אתחסן איתך, חיים שלי Etchaten itcha – I'll get married to you – אתחתן איתך Lechu lehitchaten – Go and get married – לכו להתחתן Lechu lehitchasen – Go and get vaccinated – לכו להתחסן Nu, hitchasanta/hitchasant? – So, did you get the vaccine? – נו, התחסנת Mitchasnim ve-chozrim la-hayim – Getting vaccinated and getting back to our lives – מתחסנים וחוזרים לחיים Mitnagdei chisunim – Opposers of vaccines – מתנגדי חיסונים Makchishey corona – Denyers of COVID-19 – מכחישי קורונה Chisun neged shapaat – Anti flu vaccination – חיסון נגד שפעת Hitchasanti neged shapaat – I got the anti flu vaccination – התחסנתי נגד שפעת Ata lo mechusan mi-ze – You're not immune to this – אתה לא מחוסן מזה Chasinut – Immunity, amnesty – חסינות Chasinut ha-eder – Herd immunity – חסינות העדר Chason – Strong – חסון Chosen – Strength – חוסן Lo le-olam chosen – Nothing lasts forever – לא לעולם חוסן
Playlist and Clips: Shlomo Artsi – Hof Azuv Me-ahavot (lyrics) | |||
| #323 Laughing Out Loud in Hebrew | 23 Feb 2021 | 00:09:56 | |
There are so many ways to say, "You've gotta be kidding me," in Hebrew. In this episode, we'll learn a few of them and learn how we write LOL in Hebrew. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Lits'hok – To laugh – לצחוק Tsochek mi she-tsochek aharon – He who laughs last, laughs best – צוחק מי שצוחק אחרון Al titschak/titschaki alai – Don't laugh at me – אל תצחק/תצחקי עליי Litshok al mishehu – To laugh at someone – לצחוק על מישהו Ata tsohek alai? – Are you kidding me? – ?אתה צוחק עליי Listhok im mishehu – To laugh with someone – לצחוק עם מישהו Anachnu tsochakim itcha, lo aleicha – We're laughing with you, not at you! – אנחנו צוחקים איתך, לא עליך Dai, nu, tsochakim itcha – Come on, I am joking with you – די, נו, צוחקים איתך Ata tits'chak / At titschaki – You're going to laugh – אתה תצחק, את תצחקי "Kama rachok hayitem muchanim lalechet kedei lehatschik?" – How far would you go in order to make people laugh? – ?כמה רחוק הייתם מוכנים ללכת כדי להצחיק Mi matschik otach kamoni? – Who makes you laugh like me? – ?מי מצחיק אותך כמוני Ze matschik oti – It makes me laugh – זה מצחיק אותי Matschik t'atsmo – He makes himself laugh – מצחיק ת'עצמו LOL – חחח "Matschik me'od" – Not funny – מצחיק מאוד Matschik ad dma'ot – Hysterical – מצחיק עד דמעות Shofech, kore'a – Hilarious – שופך, קורע Matschikan – Comedian – מצחיקן Dai ya matschikan – Don't be silly – די, יא מצחיקן Matschikonet – Comedian (f.), funny woman – מצחיקונת Hu matschikul kaze – He's a funny guy – הוא מצחיקול כזה Eize matschikul ata – You can't be serious – איזה מצחיקול אתה Hitschakta oti! Hitschakt oti! – You gotta be kidding me / yeah, right – הצחקת אותי
Playlist and Clips: Tsevet Havai Handasa Kravit – Tsochek Mi She-tsochek Acharon (lyrics) Dani Sanderson – Al Titschak (lyrics) | |||
| #322 All Jokes Aside | 16 Feb 2021 | 00:08:56 | |
The Hebrew word צחוק means laughter. We combine צחוק with different verbs and prepositions to express how hard we laughed at something or just how funny something is. But as is often the case with Hebrew slang, when used in the right context, and with the appropriate intonation and word-pairing, the word צחוק can be no laughing matter. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Ts'chok – Laughter – צחוק Eize ts'chok – That's hilarious – איזה צחוק Ts'chok-ts'chok – Joking aside – צחוק-צחוק Ts'chok ha-goral – The irony of life – צחוק הגורל Tireh ma ze ts'chok ha-goral, hu haya menahel bank, ve-achshav hu ba-kele – Look at this cosmic irony, he was once a bank manager and now he's in jail – תראה מה זה צחוק הגורל, הוא היה מנהל בנק, ועכשיו הוא בכלא La'asot ts'chok me-avoda – To turn something into a laughing matter – לעשות צחוק מעבודה Ata ose ts'chok me-avoda – Are you kidding me? You're not doing what you're supposed to be doing) – אתה עושה צחוק מעבודה Ma ze, hu ose ts'chok? – What's that? He can't be serious – ?מה זה, הוא עושה צחוק At osa me-atsmech ts'chok – You're making a fool of yourself – את עושה מעצמך צחוק Be-ts'chok – Jokingly – בצחוק Stam, betschok! / Dai, nu, be-tschok! – Come on, I am joking – סתם, בצחוק / די, נו, בצחוק Nishpachnu mi-ts'chok – We were all laughing really hard – נשפכנו מצחוק Shofech mi-tschok – It's hilarious – שופך מצחוק Met mi-tschok – Laughing really hard – מת מצחוק Nikra mi-tschok – Laughing really hard – נקרע מצחוק Ts'chokim be-tekes sof shana – Gags at the highschool graduation ceremony – צחוקים בטקס סוף שנה Hayu sham ts'chokim – It was hilarious, we couldn't stop laughing – היו שם צחוקיםTs'chokim muklatim – Laugh track – צחוקים מוקלטים
Playlist and Clips: | |||
| #321 Who Burned My Toast? | 09 Feb 2021 | 00:11:59 | |
The Hebrew word שרוף means burnt, and its root takes us on an exciting semantic road trip. Guy covers everything from a burning sensation to diehard football fans, seared vegetables to wasting time and money. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Ze soref li ba-einayim – My eyes are burning – זה שורף לי בעיניים Soref le-someone ba+body part – My X is burning – שורף למישהו משהו Koev li ha-rosh – I have a headache – כואב לי הראש Ze yisrof tipa – It will burn a bit – זה ישרוף טיפה Oi, ha-tost saruf – Oh, the toast is burnt – אוי, הטוסט שרוף Ani saruf aleha – I am crazy for her – אני שרוף עליה Maarits saruf – Diehard fan – מעריץ שרוף Ohed saruf – Big fan (football) – אוהד שרוף "Bibistim srufim" – Diehard Bibi supporters – ביביסטים שרופים Ata saruf etsli, at srufa etsli, atem srufim etsli – I'm finished with you – אתה שרוף אצלי, את שרופה אצלי, אתם שרופים אצלי Kabab al yerakot srufim – Kebab on a bed of seared vegetables – קבב על ירקות שרופים Liklot – To roast – לקלות Lisrof zman – To waste time – לשרוף זמן Stam lisrof kesef – To waste money for no good reason – סתם לשרוף כסף "Nnisrof ta-mo'adon' (nisrof et ha-mo'adon) – We'll burn down the football club – נשרוף ת'מועדון "Ha-toast nisraf" – The toast was burned – הטוסט נשרף Ha-toast saruf – The toast is burnt – הטוסט שרוף "Nisraf li ha-moach, kol hayom hayiti ba-machshev" – My brain is fried, I spent all day on the computer – נשרף לי המוח, כל היום הייתי במחשב "Ha-matara sheli hi she-ha-omelette lo yisaref li" – My aim is for the omelette not to burn – המטרה שלי היא שהאומלט לא יישרף לי Nif'al past: Nisraf, present: nisraf, future: yisaref – נשרף, נשרף, יישרף She-yisaref ha-olam – Even if the world is on fire, I will not do it – שיישרף העולם "Ani lo one, she-yisaref ha-olam" – I am not going to answer, the world can be on fire, for all I care – אני לא עונה, שיישרף העולם She-tisaref, she-tisarfi, she-tisarfu (halevai amen!) – May you burn in hell – שתישרף, שתישרפי, שתישרפו Lehisaref – To be burned – להישרף Srefa – Fire – שריפה Srefat shumanim – Burning fat – שריפת שומנים Srefat caloriot – Burning calories – שריפת קלוריות
Playlist and Clips: Eden Ben-Zaken – Soref Li Ba-einaim Ha-Gashash Ha-Hiver – Anachnu nisrof ta'moadon | |||
| #320 Toddlers and Miniature Models | 26 Jan 2021 | 00:13:04 | |
The Hebrew word קטן looks small but its root holds a large number of slang expressions and verbs. Here's an example: what does קטן עליי, literally "small on me," mean in slang? Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Katan – Small – קטן Ze katan aleinu – Yes, we can do it – זה קטן עלינו Katan alai – Easy as pie – קטן עליי Katan aleycha, katan alayich – You can do it! – קטן עליך, קטן עלייך Ba-ktana – A bit, small size of something – בקטנה "Cottage baktana" – Mini-cottage-cheese – קוטג' בקטנה Shtuyot, ba-ktana – It's not a big deal – בקטנה Artsenu ha-ktantonet – Our tiny country – ארצנו הקטנטונת Ktantan, ktantonet, ktantanim – Small and cute – קטנטן, קטנטונת, קטנטנים Ktantanim – Toddlers – קטנטנים Lehaktin – To reduce, minimize, decrease – להקטין Taktin/taktini shniya – Minimize it for a sec. – תקטין, תקטיני שנייה Lehaktin rosh (to be rosh katan) – Do the minimum – להקטין ראש Nu, dai lehaktin rosh – Come on, stop doing the minimum – נו, די להקטין ראש Nitu'ach le-haktanat chaze – Operation for breast reduction – ניתוח להקטנת חזה Degem muktan – Miniature – דגם מוקטן Katin, ktina, ktinim – Minor, underaged – קטין, קטינה, קטינים Katonti miledaber ba-inyan – Who am I to talk about this topic? – קטונתי
Playlist and Clips: Omanei Israel – Katan Aleinu (lyrics) | |||
| #319 I Can't Stand It | 19 Jan 2021 | 00:15:35 | |
Sometimes we just gotta be honest with ourselves and say, "אני לא סובל אותו" (I can't stand him). Guy explains the Hebrew root סבל, which means suffering or misery, and how it is linked to muscular endurance, horrible traffic jams and passive verbs. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Sevel – Suffering, misery – סבל "Ata garamta li sevel ve-yisurim" – You caused me misery and agony – אתה גרמת לי סבל ויסורים Eize sevel – Such misery – איזה סבל Lisbol – To suffer – לסבול Lama lisbol? – Why suffer? – ?למה לסבול Ani lo sovel oto – I can't stand him – אני לא סובל אותו Lisbol mishehu – To put up with someone – לסבול מישהו Ani lo sovel she-medabrim be-tse'akot ba-nayad – I can't stand it when people shout on the phone – אני לא סובל שמדברים בצעקות בנייד Sovel mi-mashehu – Suffers from something – סובל ממשהו Hu sovel mi-sukeret – Suffers from diabetes – הוא סובל מסוכרת Ata sovel mi-ze? At sovelet mi-ze? – Do you suffer from it? – ?אתה סובל מזה? את סובלת מזה Ani sovel be-sheket – I suffer quietly – אני סובל בשקט Pkakim bilti nisbalim – Unbearable traffic jams – פקקים בלתי נסבלים Nisbal – Bearable – נסבל Havaiat ha-nesi'a hafcha lihyot bilti nisbelet – The driving experience has become unbearable – חוויית הנסיעה הפכה להיות בלתי נסבלת Pkakim bilti nisbalim – Unbearable traffic jams – פקקים בלתי נסבלים Savlanut – Patience – סבלנות Be-savlanut – Patiently – בסבלנות Sovlanut – Tolerance – סובלנות Erech ha-sovlanut – The value of tolerance – ערך הסובלנות Savlan, savlani – Patient – סבלן, סבלני Sovlani – Tolerant – סובלני Sibolet (svolet) – Endurance – סיבולת Sibolet shrir – Muscular endurance – סיבולת שריר Sibolet lev re'a – Cardio-vascular endurance – סיבולת לב-ריאה Pa'il – Active (Grammar) – פעיל Savil – Passive (Grammar) – סביל Ishun passivi – Passive smoking, second-hand smoking – עישון פסיבי Sabal – Porter – סבל
Playlist and Clips: Zehava Ben – Sevel Ve-yesurim (lyrics) Miki Gavrielov – Savlanut (lyrics) Ishun passivi – Passive smoking | |||
| #318 Save Me a Spot, Will You? | 12 Jan 2021 | 00:10:41 | |
Is it okay to save an open parking spot for someone, shooing away other drivers? Well, that's what many Tel-Avivim do. It's called לשמור חניה, and it happens all the time. On this episode, Guy continues with the root שמר, explaining how to say 'watch your mouth?' in Hebrew and why you should never really say it. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Elohim Yishmor – Good lord – אלוהים ישמור Oy, elohim yishmor – Good lord – אוי, אלוהים ישמור Shmor/shimri/shimru merchak – Keep distance – שמור, שמרי, שמרו מרחק Tishmeri/shmeri merchak – Keep distance (fem. coll.) – תשמרי/שמרי מרחק Ani shomer merchak mimenu/mimena – I keep my distance from him/her – אני שומר מרחק ממנו/ממנה Tishmor al ha-olam, yeled – Take care of the world, kiddo – תשמור על העולם, ילד Lishmor al yeladim – Take care of children – לשמור על ילדים Mi yachol lishmor li al ha-chatul – Who can look after my cat – מי יכול לשמור לי על החתול Na lishmor al ha-nikayon/sheket – Please keep the place clean/please keep quiet – נא לשמור על הניקיון, נא לשמור על השקט "Shmor li al ze shniya" – Could you hold this for a second? – שמור לי על זה שנייה Shmor al ha-pe sh'cha – Watch your mouth – שמור על הפה ש'ך Lishmor be-kerur – keep refrigerated – לשמור בקירור Al tishmor dvarim ba-beten – Don't keep things in the stomach, much better out than in – אל תשמור דברים בבטן Lishmor hanaya – To keep parking – לשמור חניה Ani shomer hanaya le-aba sheli, hu kvar magi'a – I keep parking for my Dad, he's coming just now – אני שומר חניה לאבא שלי Laasot shmirot – Guarding duties in the army – לעשות שמירות
Playlist and Clips: Ha-tikva Shesh – Ha-dor Ha-ze Shelanu Shimru Merchak – Keep distance David D'or – Shmor al ha-olam (lyrics) | |||
| #434 U-Turns and Public Inquiries | 18 Feb 2025 | 00:10:10 | |
The Hebrew word פרסס is what you'd use in a sentence to ask a driver to make a U-turn. But what does it mean in slang? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Pniya, pniyot – Turn, turns – פנייה, פניות Pniya yamina/smola – Right/left turn – פנייה ימינה/שמאלה Pniyat parsa – U-turn – פניית פרסה "Ata yachol la'asot po parsa vaksha?" – Could you please make a u-turn here? – אתה יכול לעשות פה פרסה (ב)בקשה Ve-ein eich lefarses – There's no way to make a u-turn – ואין איך לפרסס Parses – Make a u-turn (Imp., m.) – פרסס Pniya rishona yamina – First turn, take a right – פנייה ראשונה ימינה Pniya shniya smola – Second turn, take a left – פנייה שנייה שמאלה Sim/simi lev, ba-rehov ha-rishon ein lach pniya yamina – Pay attention, on the first turn you're not allowed to enter from that direction – שים/שימי לב, ברחוב הראשון אין לך פנייה ימינה Tifneh/Tifni ba-pniya ha-shniya – Make a turn on the following street – תפנה/תפני בפנייה השנייה "Oy, paniti ba-pniya ha-lo nechona'" – Oh no, I took the wrong turn – אוי, פניתי בפנייה הלא נכונה Pniya la-bituach ha-leumi – Contacting social security – פנייה לביטוח הלאומי Pniya le-rashoot ha-misim – Contacting the tax authority – פנייה לרשות המיסים Pniya la-iriya – Contacting the municipality – פנייה לעירייה Pniya le-rav – Contacting a rabbi – פנייה לרב Pniya mekoovenet – Online inquiry – פנייה מקוונת "Me-ha-yom, kol rofe yachol letapel be-ofen mekoovan bifniyot ha-metoopalim" – As of today, every doctor can handle online inquiries of his or her patients – מהיום, כל רופא יכול לטפל באופן מקוון בפניות המטופלים "Yoter mi-95 elef pniyot kvar tooploo" – More than 95 thousand pniyot have already been taken care of – יותר מ-95 אלף פניות כבר טופלו "Kibalti mabool shel pniyot" – I was inundated with calls or messages – קיבלתי מבול של פניות Lifnyot, bakru ba-atar shelanu – For inquiries head over to our website – לפניות, בקרו באתר שלנו Pniyot ha-tsiboor – Public inquiries – פניות הציבור Netool/netoolat pniyot – Impartial, unbiased – נטול/נטולת פניות Eshet/Ish tsiboor netoolat/netool pniyot – An impartial, even-handed official – אשת/איש ציבור נטולת/נטול פניות
Playlist and Clips: | |||
| #317 Bay Watch and Guard Dogs | 22 Dec 2020 | 00:14:46 | |
The Hebrew words שומר, משמרת, שמירה, משמר, all come from the same shoresh, שמר. On this episode, Guy continues where he left off in the previous episode with the shoresh שמר and, along the way, explains how to avoid embarrassing moments when you're about to shake hands in Israel. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Strudel – @ sign – שטרודל Shomrim – Guards – שומרים Shmira – Guarding, keeping – שמירה Shmirat shabbat – Keeping the Sabbath – שמירת שבת Shmirat negi'ah – Not touching a member of the opposite sex – שמירת נגיעה Shomer negi'ah – A person who does not touch a member of the opposite sex – שומר נגיעה Shmira al kesher – Keeping in touch – שמירה על קשר Lishmor al kesher – Keep in touch – לשמור על קשר Kelev shmira – Guard dog – כלב שמירה Mishmeret laila – Night shift – משמרת לילה Be-mishmarot – In shifts – במשמרות Mishmeret bet / mishmeret shniya – Second shift – משמרת ב', משמרת שנייה Hi ovedet (be-)mishmarot – She works in shifts – היא עובדת משמרות Ha-avoda be-mishmarot – The work is in shifts – העבודה במשמרות Shmurat teva – Nature reserve – שמורת טבע Pakach shmurat teva – Park ranger – פקח שמורת טבע Rashut Ha-teva ve-ha-ganim – Israel Nature and Parks Authority – רשות הטבע והגנים Ha-mishmar ha-ezrachi – Neighbourhood watch – המשמר האזרחי Laamod al ha-mishmar – To stand guard – לעמוד על המשמר Shmardaf – Sleeve for papers – שמרדף
Playlist and Clips: Idan Raichel's Project – Hinech Yafa (lyrics) Benzin – Mishmeret Laila (lyrics) Ha-mishmar ha-ezrachi – Neighborhood watch | |||
| #316 Canned Goods and the Preservation of Historic Buildings | 08 Dec 2020 | 00:10:28 | |
The Hebrew word שימור (shimur) is an interesting one. We use שימור to say canned goods, the preservation of historic buildings, and even customer retention. Guy explains. Bonus: A rare Yemenite song for Hanukkah. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Galut – Exile, diaspora – גלות Shimur ha-tarbut ha-teimanit – Conservation of the Yemenite culture – שימור התרבות התימנית Meshamer – Conserving – משמר Meshamer et avodat ha-tsorfut ha-atika shel yehudei teiman – He conserves the ancient goldsmith craft of the Yemenite Jews – משמר את עבודת הצורפות העתיקה של יהודי תימן Leshamer et ha-tarbut ha-teimanit – To conserve the Yemenite culture – לשמר את התרבות התימנית Shimur mivnim – The conservation of historic buildings – שימור מבנים Mivne le-shimur – A building for conservation – מבנה לשימור Kufsaot shimurim ('Shimurim') – Canned food – קופסאות שימורים "Shimurei nun, re'uyim le-emun" – "The Noon preserved foods deserve your trust" – שימורי נון, ראויים לאמון Shimurei tiras – Canned corn – שימורי תירס Kufsat shimurei tiras – A tin of preserved corn – קופסת שימורי תירס Slicha, efo ha-shimurim? – Excuse me, where is the row with the preserved food? – ?סליחה, איפה השימורים Homer meshamer – Preservative – חומר משמר Lelo homer meshamer – Without preservatives – ללא חומר משמר Shimur lakochot – Client retention – שימור לקוחות Hem menasim leshamer lakochot be-chol mechir – They try to retain customers at all costs – הם מנסים לשמר לקוחות בכל מחיר
Playlist and Clips: | |||
| #315 Sarah Sings a Blissful Song | 01 Dec 2020 | 00:16:40 | |
In Hebrew, שירה means singing. It can also be used to mean poetry. It depends on the context. On this episode, Guy reviews the words that stem from the root ש/י/ר and several well-known phrases that make use of them. Check Out the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Nurit – Buttercup – נורית Agav – Speaking of, apropos – אגב Shira – Singing, Poetry – שירה Shira be-tsibur – Singalong – שירה בציבור Ha-cohenet ha-gdola – The high priestess – הכוהנת הגדולה Meshorer, meshoreret – Poet – משורר, משוררת Le-ma Hitkaven Ha-meshorer? – What did the poet mean? – ?למה התכוון המשורר Festival Ha-Zemer Ve-ha-pizmon Ha-israeli – The Israel song festival – פסטיבל הזמר והפזמון הישראלי Zemer – A song – זמר Pizmon – The chorus section of a song – פזמון "Ve-ha-zamar yezamer" – And the singer will sing – והזמר יזמר Zamar, zameret – Singer – זמר, זמרת Hu yezamer ba-chakira – He's going to sing like a bird in the interrogation – הוא יזמר בחקירה Machazemer (pl. machazot zemer) – A musical (machaze+zemer) – מחזמר Mizmor – Hymn, chant – מזמור Zamrir – Jingle – זמריר
Playlist and Clips: Nurit Galron – Ma Yihye Be-sofenu (lyrics) Sarale Sharon – Shira be-tsibur Festival Ha-Zemer Ve-ha-pizmon Ha-israeli The Israel Song Festival (Wikipedia) The Revivo Project – Od Yom Yavo (lyrics) Hanny Nahmias – Dvarim She-oti Mesamchim (lyrics) Shlishiyat Af-Ozen-Garon – Sarah shara shir same'ach (lyrics) | |||
| #314 It Takes Real Courage | 24 Nov 2020 | 00:12:03 | |
What do courage, poor acting, and pet adoption have to do with one other? They have the same Hebrew root אמצ. On this episode, Guy explains the word אומץ, courage, and its root. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Omets – Courage – אומץ Kibalti/tafasti/azarti omets – I mustered up my courage – קיבלתי אומץ Eize omets – How brave – איזה אומץ Ein li et ha-omets lehagid lach – I don't have the courage to tell you – אין לי את האומץ להגיד לך Kama she-ani ohev otach – how much I love you – כמה שאני אוהב אותך Yesh lecha omets laasot mashehu – You've got the courage to do something – יש לך אומץ לעשות משהו Ein li omets – I have no stomach for something, I don't dare to do it – אין לי אומץ Mivchan omets – A dare – מבחן אומץ Amits, amitsa – Brave – אמיץ, אמיצה Ma'amats acharon – Last effort – מאמץ אחרון Lehafsik le'amets et ha-kol – Stop straining your voice – להפסיק לאמץ את הקול Imuts klavim – Adoption of dogs – אימוץ כלבים Le'amets klavim – To adopt dogs – לאמץ כלבים "Ben adam, tit'amets" – "Dude, strive higher!" – בנאדם, תתאמץ Lehitamets – To endeavor, to strain oneself – להתאמץ Al tit'amets/tit'amtsi/titamtsu – Don't work too hard, don't put too much work into it – אל תתאמץ, תתאמצי, תתאמצו "Freestyle, ma she-ba" – Freestyle, whatever comes" – פריסטייל, מה שבא Lo mit'amets yoter midai – I don't try too hard – לא מתאמץ יותר מדיי Eich efshar la'asot look she-nir'ah super mit'amets, aval be-efes ma'amats – How you can create a great look, but with zero effort – איך אפשר לעשות לוק שנראה סופר מתאמץ, אבל באפס מאמץ Ha-mis'chak mit'amets midai – The acting was not natural – המשחק היה מתאמץ מדיי Hu Tipa mit'amets midai – He's trying a bit too hard – הוא טיפה מתאמץ מדיי
Playlist and Clips: The Ultras – Ein li et ha-omets (lyrics) Shlomo Gronich & Shva Choir – Ha-masa Le-erets Israel (lyrics) | |||
| #313 'Binyanim' That Cause Confusion | 10 Nov 2020 | 00:10:16 | |
There are several confusing verbs in Hebrew. Some are even spelled the same. This is an episode that you will want to follow along with the show notes as you listen. We wouldn't want to cause any more confusion! Check Out the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: "Tamid ohev, tamid nifga" – He always loves, he always gets hurt – תמיד אוהב, תמיד נפגע Nifga, he gets hurt, nif'al, present, 3rd person, singular, masculine, shoresh: פגע Ma na'ase achshav, nipaga o nitgaber – What shall we do now, will we get hurt or overcome – מה נעשה עכשיו, ניפגע או נתגבר Nipaga, we will get hurt, ניפגע, nif'al, future, 1st person, plural, shoresh: פגע "Kol echad yelamed echad" – Each person will teach another – כל אחד ילמד אחד Yelamed, ילמד, he will teach, piel, future, 3rd person, singular, shoresh: למד "Mi she-yilmad eich lilmod, yisrod" – A person who will learn how to learn, will survive – מי שילמד איך ללמוד, ישרוד Yilmad, ילמד, he will learn, pa'al, future, 3rd person, singular, shoresh: למד Kol lekach ve-lekach yilamed – Every lesson will be learned – כל לקח ולקח יילמד Yilamed, will be learned, יילמד: Nif'al, future, 3rd person, singular, shoresh: למד Kol de'a tishama – Every opinion will be heard – כל דעה תישמע
Playlist and Clips: Iggi Waxman – Tamid Ohev, Tamid Nifga (lyrics) Shai360 & Chulu – Kol Echad Yelamed Echad (lyrics) | |||
| #312 Did I Offend You? | 03 Nov 2020 | 00:12:33 | |
In Hebrew, we say, ?נפגעת ממני (Were you offended by me?) We can also say, ?פגעתי בך (Did I offend you?) And even though these two basically mean the same thing, the way we use them in spoken Hebrew determines who is to blame, the speaker or the spoken to. Guy explains. Check Out the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Hu nifga – He was hit, hurt – הוא נפגע Nifga, nifga'im – Casualty, casualties – נפגע, נפגעים Yesh nifgaim – There are casualties – יש נפגעים "Mi-tchilat ha-shana ha-nochechit, nifge'u ke-2000 rochvei ofanayim ve-korkinetim hashmaliyim" – Since the beginning of this year, were hit all throughout Israel, about two thousand riders of bicycles and electric scooters" – מתחילת השנה הנוכחית נפגעו כ-2000 רוכבי אופניים וקורקינטיים חשמליים "Me'a achuz me-hanifga'im, she-niftgeu kashe, im habalt rosh kasha, lo havshu kasda" – 100 per cent of the casualties who were badly hit, resulting in severe head injury, were not wearing a helmet" – מאה אחוז מהנפגעים שנפגעו קשה, עם חבלת ראש קשה, לא חבשו קסדה "Ha-im sam ha-ecstasy yachol lesaye'a be-tipul be-nifge'ei post trauma?" – Can the drug ecstasy help in treatment of post trauma patients? – ?האם סם האקסטזי יכול לסייע בטיפול בנפגעי פוסט טראומה Yom ha-zikaron le-halalei ma'archot israel u-le-nifg'ei peulot ha-eiva – The memorial day for the Fallen Soldiers of the Wars of Israel, and for the Victims of Actions of Terrorism – יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה Nifgeot tkifa minit – Sexual assault victims – נפגעות תקיפה מינית Nifgati – I was hurt, offended – נפגעתי Nifgati mi-mishehu – I was offended by someone – נפגעתי ממישהו Hu ma-ze nifga – He was so offended – הוא מה-זה נפגע Hi ma-ze nifge'a mi-ma she-hu amar – She was so offended by what he said – היא מה-זה נפגעה ממה שהוא אמר Nifgata / Nifgat mimeni? – Were you hurt by me? – ?נפגעת ממני Pagati becha / bach? – Did I offend you? – ?פגעתי בך Lehipaga – To be hurt – להיפגע Lo tsarich lehipaga – One doesn't need to get hurt – לא צריך להיפגע Ma yesh li lehipaga? – Why should I be offended? – ?מה יש לי להיפגע Timchak, efshar lehipaga mi-davar kaze – Delete (the tweet), one might be offended by this – תמחק, אפשר להיפגע מדבר כזה
Playlist and Clips: | |||
| #311 Sorry If I Hurt You | 27 Oct 2020 | 00:10:14 | |
How do we say, "I don't want to offend you" in Hebrew? How about "bullseye"? Or perhaps "fragile"? On this episode, Guy covers the verb לפגוע (lifgo'a), meaning to hurt, and its usage in everyday Hebrew. Check Out the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: "Pachot ve-adayin, adayin poge'a" – It's hurting less, but it's still hurting – פחות ועדיין, עדיין פוגע Pagata be-emun ha-tsibur – You hurt, you undermined, the public's trust – פגעת באמון הציבור Pagata be-khol ma she-efshar – You hurt, you hit every possible thing – פגעת בכל מה שאפשר Lifgoa be-mishehu – To hurt someone – לפגוע במישהו Pagata bi – You hurt me – פגעת בי Ani lo rotse lifgoa becha/bach – I don't want to hurt you – אנ'לא רוצה לפגוע בך An'lo rotse/rotsa lifgo'a o mashu – I don't want to offend or something – אנ'לא רוצה לפגוע או משהו Slicha im pagati – Sorry if I hurt you – סליחה אם פגעתי Te'unot paga u-varach – Hit and run accidents – תאונות פגע וברח Te'unat paga u-varach – Hit and run accident – תאונת פגע וברח Pgi'ah – Harm, injury – פגיעה Pgi'ah ba-gav – Back injury – פגיעה בגב Pgi'ah yeshira – Direct hit – פגיעה ישירה Pagu'a – Hurt – פגוע "Pagu'a ve-koev" – "Hurt and hurting" – פגוע וכואב Pgu'a nefesh, mitmoded nefesh – A person with mental disabilities – פגוע נפש, מתמודד נפש Pagi'a, pgi'ah – Vulnerbable – פגיע, פגיעה Shavir – Fragile – שביר Zamin – Available – זמין Hu lo mesugal lifgo'a be-zvuv – He couldn't hurt a fly – הוא לא מסוגל לפגוע בזבוב Paga bul – Hit the target directly, spot on, bingo – פגע בול Pega ra – Pest – פגע רע
Playlist and Clips: Yehuda Poliker – Pachot Aval Ko'ev (lyrics) | |||
| #310 Strengthened Coffee and Upgraded Pizza? | 13 Oct 2020 | 00:15:52 | |
What do we mean when we say קפה מחוזק (roughly translated as strengthened coffee), and is it legitimate to drink it at 1:30 PM? Or when we say הוא מתחזק (he's getting stronger) about someone? It's not what you might think. Check Out the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Eich lechazek et kol ha-rosh – How to strengthen the head voice – איך לחזק את קול הראש Lehazek – Strengthen – לחזק Tsarich lechazek et ha-shimshiya lifnei ha-sufa – We need to tie the parasol down before the storm – צריך לחזק את השמשייה לפני הסופה Lehazek haver be-sha'ah kasha – To support a friend during hard times – לחזק חבר בשעה קשה Hizuk hiyuvi (het-het) – Positive reinforcement – חיזוק חיובי Idud talmidim – Encouraging students – עידוד תלמידים Matan hizukim – Giving validations – מתן חיזוקים "Yafe yonatan, tsarich lehatchil mi-ze" – Good job, Yonatan, this is where you need to start – יפה, יונתן, צריך להתחיל מזה "Nachon, metsuyan, toda raba" – Correct, excellent, thanks – נכון, מצויין, תודה רבה Mechuzak – Strengthened, fortified, reinforced, empowered – מחוזק "Pizza mechuzeket" – Upgraded pizza – פיצה מחוזקת Pizza mishpachtit – Family-sized pizza – פיצה משפחתית La-batsek ha-chadash hosifu agvaniyot meyubashot – To the new dough they added sun dried tomatoes – לבצק החדש הוסיפו עגבניות מיובשות Hizku – They strengthened – חיזקו Ledaber-dibru; Lechazek-hizku Medubar-Mechuzak "13:30 ba-tsohorayim zo sha'ah legitimit le-kafe mechuzak, nachon?" – 1:30pm is a legit time for coffee with a splash of alcohol, right?" – ?אחת וחצי בצוהוריים זו שעה לגיטימית לקפה מחוזק, נכון Hozer bi-tshuva – A person who becomes religious – חוזר בתשובה Ha-rechev hitchazek – This car's engine got stronger – הרכב התחזק Hu hitchazek – This secular person become more religious – הוא התחזק Ha-shekel hitchazek – The shekel got stronger – השקל התחזק "Az ha-geshem hitchazek ba-sha'ot ha-achronot" – "So the rain got stronger in the last few hours" – אז הגשם התחזק בשעות האחרונות "Aval hu yitchazek be-tsura mashma'utit yoter" – "But it will get stronger, significantly" – אבל הוא יתחזק בצורה משמעותית יותר "Ad machar bi-sh'ot ha-tsohorayim" – "Until tomorrow afternoon" – עד מחר בשעות הצוהוריים Hitchazkut – Getting stronger/becoming more religious – התחזקות "Ze mitchaber le-megama shel hitchazkut" – "It connects to this tendency of the increase in the number of people who are becoming religious" – זה מתחבר למגמה של התחזקות "Hem mesachkim po al ha-double-meaning shel ha-tarbut ha-israelit" – They are playing on the duality of the israeli culture – הם משחקים פה על הדאבל-מינינג של התרבות הישראלית
Playlist and Clips: Ofer Levy – Mitchazek (lyrics) Ha-shekel hitchazek – The Shekel got stronger Ha-geshem yitchazek – Weather forecast | |||
| #309 Hold This for a Second, Will You? | 06 Oct 2020 | 00:12:21 | |
It's asked as a question but it's actually a statement: ?תחזיק רגע That's how we ask a friend to hold our bags while we run into another store to buy something. And how would we say, "I think highly of him" (or not so highly)? Guy explains. Check Out the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Tachzik/tachziki/tachziku rega – Hold this for a sec. – תחזיק/תחזיקי/תחזיקו רגע 'Tachzik rega neshama' – Hold it for a sec., darling – תחזיק רגע, נשמה Tachzik shniya – Hold it for a sec. – תחזיק שנייה Tachziku oti! – hold me, guys! – תחזיקו אותי Tachziki/tachzik ma'amad – Hang in there – תחזיקי/תחזיק מעמד Lehachzik yadaim – To hold hands – להחזיק ידיים Lehachzik hazak – To hold tight – להחזיק חזק Tachzik/tachziki/tachziku hazak – Hold tight – תחזיק/תחזיקי/תחזיקו חזק Lehachzik mi-mishehu – To think highly of someone – להחזיק ממישהו Ani machzik mimcha ish hagun – I respect you as a sincere person – אני מחזיק ממך איש הגון Ani machzik mimech isha inteligentit – I see you as an intelligent woman – אני מחזיק ממך אישה אינטליגנטית [Ani machzik mi-someone + Noun] Davka mimena ani machzik – Actually it is her that I look up to – דווקא ממנה אני מחזיק Hu ma-ze machzik me-atsmo – He is so full of himself – הוא מה-זה מחזיק מעצמו Hi ma-ze machzika me-atsma – She is so full of herself – היא מה-זה מחזיקה מעצמה Hu machzik me-atsmo minimum elohim – He thinks he's no less than god himself – הוא מחזיק מעצמו מינימום אלוהים Ani lo machzik mimeno mi-yode'a-ma – I don't think too highly of him – אני לא מחזיק ממנו מי-יודע-מה Lehachzik mishehu katsar – To keep someone on a tight leash – להחזיק מישהו קצר Af echad lo machzik otcha po be-koach – Nobody is keeping you here against your will – אף אחד לא מחזיק אותך פה בכוח Machzik maftechot – Keyholder – מחזיק מפתחות Machzikei maftechot – Keyholders – מחזיקי מפתחות Eich lehachin machzikei maftechot be-tsurat perot – How to make fruit-shaped keyholders – איך להכין מחזיקי מפתחות בצורת פירות Hu muchzak be-ma'atsar – He is in a police detention center – הוא מוחזק במעצר Ha-gav muchzak – The back is 'held' – הגב מוחזק Ha-beten muchzeket – The stomach is held – הבטן מוחזקת Ve-hakol muchzak – And everything is "held" – והכל מוחזק
Playlist and Clips: Tachzik rega, neshama (commercial) Ha-hatser ha-achorit – Kol ha-optsiyot al ha-shulchan (lyrics) Mercedes Band – Tachziki Ma'amad Daniel Salomon – Adif (lyrics) Ania Bukstein – Af echad (lyrics) | |||
| #308 What Are Some of Your Strengths? | 29 Sep 2020 | 00:10:16 | |
Israelis sometimes use a single word to review a movie or tv series: "!חזק" In Hebrew, חזק (pronounced hazak) means strong. So what are they trying to convey and how else can we use the word חזק? Guy explains. Check Out the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Hazak – Strong – חזק Klaf hazak – High card – קלף חזק Hazak! – Deep, intense, powerful, moving – !חזק Hazak be- mashehu – Expert on something, has a special ability in a specific field – חזק במשהו "Hazak be-ke'evim hazakim" – Has a special ability to deal with strong pain – חזק בכאבים חזקים "Hu hazak be-matematika" – He is strong in math – הוא חזק "Ze hazak mimeni" – It's stronger than me, I can't help it – זה חזק ממני Timshoch hazak – Pull it strongly – תמשוך חזק Nafalta hazak – You fell hard – נפלת חזק Yashanti hazak, lo shamati klum – I slept deeply, I didn't hear a thing – ישנתי חזק, לא שמעתי כלום Tihye hazak lemala – Be strong above – תהיה חזק למעלה Tihye hazak, tihyi hazaka, tihyu hazakim – Be strong – תהיה חזק, תהיי חזקה, תהיו חזקות "Nekudat ha-turpa shel ha-hore, hi nekudat ha-hozek shel ha-yeladim" – The vulnerable point of the parent is the point of strength of the children – נקודת התורפה של ההורה, היא נקודת החוזק של הילדים Eize hozek – What a strength – איזה חוזק Hozka – strongness, strength – חוזקה Ma ha-hozkot shelach? Ma ha-hulshot shelach? – What are your strengths, what are your weaknesses? – מה החוזקות שלך, מה החולשות שלך Hezka – To the power of – חזקה 3 beHezkat 4 – 3 to the power of 4 – שלוש בחזקת ארבע Tahzuka – Maintenance – תחזוקה
Playlist and Clips: Astar Shamir – Klaf Hazak (lyrics) Hazak be-ke'evim hazakim – Commercial Eifo Ha-yeled – Nafalta Hazak (Lyrics) Aviv Geffen – Livkot Lecha (lyrics) Michal Dalyot (Israeli Super Nanny) | |||
| #433 Do Not Contact Me | 04 Feb 2025 | 00:10:27 | |
The Hebrew word לפנות means to turn, like to turn right or left. But we use לפנות for other things as well, like when we need to contact our municipality or to tell someone to stop texting us. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Lifnot – To turn – לפנות Pné – Turn (Imp., m.) – פנה Pni – Turn (Imp. f.) – פני Pné/pni yamina – Turn right – פנה/פני ימינה Pnu le-rofe ha-mishpacha shelachem – Contact your family doctor – פנו לרופא המשפחה שלכם Pnu le- – Turn to someone – פנו ל Eich ponim le-anashim – How do you address people – איך פונים לאנשים "Lo mafria li she-ponim elai bi-lshon zachar" – It doesn't bother me when I am addressed in masculine form – לא מפריע לי שפונים אליי בלשון זכר "Lo mafria li she-ponim elai bi-lshon nekeva" – It doesn't bother me if you address me in feminine form – לא מפריע לי שפונים אליי בלשון נקבה "Lo meshane li eich ponim elai" – I don't care how you address me – לא משנה לי איך פונים אליי "Tifné elai be-gever, tifne elai be-isha, ze oto davar" – Address me as a man, as a woman, it's the same – תפנה אליי בגבר, תפנה אליי באישה "Yachol lihyot she-yifnu elai yoter benekeva be-oto yom" – It might happen that people will address me more using feminine form on that day – יכול להיות שיפנו אליי יותר בנקבה באותו יום "Ve-anachnu rotsim lifnot achshav la-katevet shelanoo ba-shetach" – And now we'd like to turn to our reporter on the ground – ואנחנו רוצים לפנות עכשיו לכתבת שלנו בשטח "Mi she-tsarich ezra, she-yifne elai ba-prati" – If you need help, you can send me a private message – מי שצריך עזרה, שיפנה אליי בפרטי "Hu amar she-tifne elav be-mail" – He said you can contact him by email – הוא אמר שתפנה אליו במייל "Hi amra she-tifni eleha ba-nayad" – She said you can contact her on her cellphone – היא אמרה שתפני אליה בנייד Panit la-mishtara? – Did you contact the police? – פנית למשטרה Panit la-iriya? – Did you get in touch with the municipality? – פנית לעירייה Al tifné/tifni elai yoter – Don't contact me anymore – אל תפנה/תפני אליי יותר "Lo lifnot elai, lo ledaber elai" – Don't contact me, don't talk to me – לא לפנות אליי, לא לדבר אליי
Playlist and Clips: Nasrin Kadri – Le Lifnot Elai (lyrics) Exceptional People Documentary Ep. no. 418 about Zehut, identity HEB | |||
| #307 Searching for Deeper Meaning | 15 Sep 2020 | 00:09:52 | |
The Hebrew word לחפש means "to search for." So what does "המורה סתם מחפש אותי" or "לכי חפשי ת'חברים שלך" mean? Both are slang and they don't mean what you might think they mean! On this episode, Guy covers the root ח.פ.ש and explains several ways to say, "take a hike!" Listen to the All-Hebrew Version of This Episode
New Words and Expressions: Lechapes – To search for, to look for – לחפש Chipus ba-reshet – Internet search – חיפוש ברשת Mano'a chipus – Search engine – מנוע חיפוש Chapsu et arizot Tnuva – Look for the Tnuva milk containers – חפשו את אריזות תנובה Lechi chapsi et elohim kol sof shavu'a – Go search for god every weekend – לכי חפשי את אלוהים כל סוף שבוע Lech chapes mi yena'ane'a otcha – Go find someone who would 'shake' you – לך חפש מי ינענע אותך Te'alat biyuv – Sewage canal – תעלת ביוב Pa'atei ha-ir tel aviv – In the outskirts of Tel Aviv – בפאתי העיר תל אביב Lech chapes ta-haverim sh'cha – Go look for your friends – לך חפש ת'חברים ש'ך Lechi chapsi ta-haverim sh'lach – Go look for your friends – לכי חפשי ת'חברים שלך Amarti lo she-yelech (le)chapes – I told him to go take a hike – אמרתי לו שילך 'חפש Amarti la sh'telech t'chapes – I told her to go take a hike – אמרתי לה שתלך תחפש Chipus mishtarti – Police search – חיפוש משטרתי Tsav hipus – search warrant – צו חיפוש Ha-mora stam mechapeset oti – The teacher picks on me for no good reason – המורה סתם מחפשת אותי Ha-mishtara stam mechapeset oti – The cops always hassle me for no obvious reason – המשטרה סתם מחפשת אותי "Chapes Oti Be-rishon" – Find me in Rishon – חפש אותי בראשון Ha-mishtara orechet chipusim acharav – The police is conducting a search after him – המשטרה עורכת חיפושים אחריו Ani adayin be-chipusim – I am still looking for… – אני עדיין בחיפושים Od lo matsati klum – I haven't found anything yet – עוד לא מצאתי כלום
Playlist and Clips: Rami Kleinstein – Al Ha-gesher Ha-yashan (lyrics) Lech chapes mi yena'ane'a otcha | |||
| #306 Here, Try This! | 08 Sep 2020 | 00:10:45 | |
The Hebrew word לנסות, to try, is very handy in everyday conversation. People always say, "try this," "don't try that," "try these pants on," "try this dish." On this episode, Guy tries to explain it all. Listen to the All-Hebrew Version of This Episode
New Words and Expressions: Nasui – Married – נשוי Linso'a – To travel – לנסוע "Nisiti meod lehilachem ba-ruchot" – I really tried to fight the winds – ניסיתי מאוד להילחם ברוחות Nisiti (Piel, נסה) – I tried – ניסיתי Giliti – I found out – גיליתי Nikiti – I cleaned – ניקיתי Kiviti – I hoped – קיוויתי Shiniti – I changed – שיניתי Nisiti + Inf./noun Nisita pa'am X? – Have you ever tried X? – ניסית פעם X "Menasim limtso miklat ha-laila" – Trying to find shelter for the night – מנסים למצוא מקלט הלילה Ma ata menase lehagid? – What are you trying to say? – מה אתה מנסה להגיד? Sha'a she-ani menase lehasig otcha – I have been trying to reach you for an hour – שעה שאני מנסה להשיג אותך Ach sheli, al mi ata menase la'avod? – Bro, who are you trying to fool? – אח שלי, על מי אתה מנסה לעבוד? Tit'am, tit'ami, tit'amu – Try (food, imp.) – תטעם, תטעמי, תטעמו Timdod, timdedi, timdedu – Try on (clothes, imp.) – תמדוד, תמדדי, תמדדו Tenase ledaber itam – Try to talk to them – תנסה לדבר איתם Tenasi et ze – Try this one (f., imp.) – תנסי את זה Timdod et ha-michnasayim – Try these pants on – תמדוד את המכנסיים Ulai tenase medium – Maybe you should try medium size – אולי תנסה מדיום? Tenase/tenasi lechabot ve-lehadlik – Try to turn off and turn on again – תנסה/תנסי לכבות ולהדליק Tenasi ba-atar – Try on the website – תנסי באתר Tenasu ba-aplikatsia – Try on the app. – תנסו באפליקציה Al tenasu et ze ba-bayit – Don't try this at home – אל תנסו את זה בבית Nisuy – Experiment – ניסוי Nisuyim be-ba'aley chaim – Animal testing – ניסויים בבעלי חיים Nisayon – Experience, attempt, test trial – ניסיון Ha-nisayon ha-ze hu lo pashut kaze – This trial is not that simple – הניסיון הזה הוא לא פשוט כזה La'amod ba-nisayon – To overcome temptation – לעמוד בניסיון Nisioni – Experimental – ניסיוני Trufa nisionit – Experimental drug – תרופה ניסיונית Menuse/menusa – Experienced, seasoned – מנוסה Hu hitnasa be- – He had experience with – הוא התנסה ב- Hitnasut – Internship, training – התנסות Tkufat nisayon/hitnasut – Trial period in a new job – תקופה ניסיון/התנסות Nisuy u-te'iya – Trial and error – ניסוי וטעייה Playlist and Clips: Shlomo Artzi & Dudu Tassa – Latet Ve-lakachat (lyrics) Ishay Ribo – Ha-nisayon ha-ze (lyrics) | |||
| #305 "Ve," "Va" or "Oo" | 25 Aug 2020 | 00:11:43 | |
Vé- (and in Hebrew) is sometimes pronounced Va- or Oo-, depending on the usage. So when is the letter ו at the beginning of a word pronounced Vé, Va or Oo? And should Hebrew learners invest their time to learn these elaborate rules? Listen to the All-Hebrew Version of This Episode
New Words and Expressions: Ve – And – ו (letter vav) "Al safsal ba-gan yoshevet, u-frachim bi-se'ara" – "She's sitting on a bench, with flowers in her hair" – על ספסל בגן יושבת, ופרחים בשערה Vav + בומ"פ letters = U U-fra-chim – And flowers (archaic) – ופרחים "U-shku'a ba-halomot" – "And submerged in her dreams" – ושקועה בחלומות "Va-ani tsipor" – "And I am a bird" – ואני ציפור Masa-u-matan – Negotiations – משא ומתן Basar va-dam – Flesh and blood – בשר ודם "Mita va-hetsi" – "A bed and a half" – מיטה וחצי Hamesh va-hetsi – Half past five – חמש וחצי Shesh va-reva – Quarter past six o'clock – שש ורבע Yomam va-laila – Day and night – יומם ולילה "Esrim ve-arba sheva" – 24-7 – עשרים וארבע שבע Ze mamash yom va-laila eich she'hu hishtana – It's amazing how this person changed – זה ממש יום ולילה איך שהוא השתנה
Playlist and Clips: Gali Atari – Yesh Lecha Shemesh (lyrics) Gali Atari – Derech Aruka (lyrics) Ayala Ingedashet – Basar va-dam (lyrics) Mita va-hetsi – A bed and a half Shtayim – Shesh Va-reva (lyrics) | |||
| #304 Yea or Nay? | 18 Aug 2020 | 00:10:11 | |
The word נגד means against, and its root gives us the Hebrew words for contrast, contradiction and conflict. We'll also head over to the Knesset in Jerusalem to hear an up or down vote take place. Hear the All-Hebrew Version of This Episode
New Words and Expressions: Neged – Against, nay – נגד Be'ad – For, yea – בעד Hatsba'ah ba-knesset – A vote in the knesset – הצבעה בכנסת Haver knesset – Member of Knesset – חבר כנסת Lihyot be'ad/neged – To be for or against – להיות בעד/נגד Ani be'ad/neged – I am for/against – אני בעד/נגד Hayiti be'ad/neged – I was for/against – הייתי בעד/נגד Trufot savta neged hitkarerut – Grandma's remedies against the cold – תרופות סבתא נגד התקררות Kampeyn neged shtiya – A campaign against drinking – קמפיין נגד שתייה Holech neged ha-ru'ach – Going against the wind – הולך נגד הרוח Neged declined with pronouns: Negdi – Against me -נגדי Negdecha, negdech, negdo, negda, negdenu, negdechem, negdam – נגדך, נגדך, נגדו, נגדה, נגדנו, נגדכם, נגדם Lama kulam negdi – Why is everybody against me – למה כולם נגדי Hem hayu negdi – They were against me – הם היו נגדי Hu yatsa negdi – He spoke against me – הוא יצא נגדי Latset neged mishehu – To talk against someone – לצאת נגד מישהו Ha-olam kulo negdenu – The whole world is against us – העולם כולו נגדנו Ein li shum davar ishi negdecha – I don't have anything personal against you (m.) – אין לי שום דבר נגדך Ein li shum davar ishi negdech – I don't have anything personal against you (f.) – אין לי שום דבר נגדך O she-ata itam, o she-ata negdam – You're either for them, or against them – או שאתה איתם, או שאתה נגדם Mi neged mi – Who is playing against whom – מי נגד מי "Ha-shniya higati, ten li daka lishtot cafe, lehavin mi neged mi" – "I just got to the office, let me get some coffee and see what's going on" – השנייה הגעתי, תן לי דקה לשתות קפה, להבין מי נגד מי Negdi – Counter, opposing – נגדי Ba-kivun ha-negdi – In the other direction – בכיוון הנגדי Omes daroma – Heavy traffic southbound – עומס דרומה Ba-kivun ha-negdi patuach – Traffic in the other direction is flowing – בכיוון הנגדי פתוח Rak mul hitnagdut tsomchim – You can grow only against opposition – רק מול התנגדות צומחים Yeled she-mitnaged la-horim – A kid who is against his parents – ילד שמתנגד להורים Yesh mitnagdim? – Anyone against? – ?יש מתנגדים Hitnagdut le- – Opposition to, resistance against – התנגדות ל Nigud – Contrast, opposite – ניגוד Be-nigud le- – As opposed to – בניגוד ל Ze be-nigud la-hok – It's against the law – זה בניגוד לחוק Ze be-nigud la-heskem beineinu – It goes against our agreement – זה בניגוד להסכם בינינו Nigud inyanim – Conflict of interest – ניגוד עניינים Ke-neged kol ha-sikuyim – Against All Odds – כנגד כל הסיכויים
Playlist and Clips: Shalom Hanoch – Neged Ha-ru'ach (lyrics) Lo hitnagadta, lo tsamachta – לא התנגדת, לא צמחת Nigud inyanim – Conflict of interest Ep. no. 251 about Shtiya, drinking | |||