Explorez tous les épisodes du podcast Streetwise Hebrew
| Titre | Date | Durée | |
|---|---|---|---|
| #420 Stink Bomb | 04 Jun 2024 | 00:09:05 | |
The words stinky, smelly, and stench, exist in all languages. But in Hebrew these words can also be used as slurs. And while you absolutely should not use them in such manner, you do need to know their use. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Masri’ach – Stinky, smelly – מסריח Sirachon – Stench – סירחון Eize sirachon – What a foul smell – איזה סירחון Ptsatsat sirachon – Stink bomb – פצצת סירחון Gvinot masrichot – Smelly cheeses – גבינות מסריחות “Russiya masricha, tachzeri le-rusia” – You stinky Russian, go back to Russia – רוסייה מסריחה, תחזרי לרוסיה Smolani masri’ach – “Stinky” leftist – שמאלני מסריח “Ata efes masri’ach’” – You $#!thead nothing – אתה אפס מסריח Targil / keta masri’ach – Dirty trick – תרגיל / קטע מסריח Masriach mi-alcohol – Reeks of alcohol – מסריח מאלכוהול Achshav kol ha-bayit masriach me-re’ach shel tigun – Now the entire house smells of frying – עכשיו כל הבית מסריח מריח של טיגון Yesh po mashehu masri’ach – There’s something fishy about it – יש פה משהו מסריח Ha-dag masriach me-ha-rosh – The fish stinks from the head – הדג מסריח מהראש Lehasri’ach – To stink, to smell – להסריח Mishehu hisri’ach et hadar ha-madregot im ha-sigaria shelo – Someone stunk up the stairwell with his cigarette – מישהו הסריח את חדר המדרגות עם הסיגריה שלו
Playlist and Clips: Ha-dag Nachash – Lo Fraierim (lyrics)
Ep. no. 16, cursing drivers HEB Ep. no. 114 about kasher and kosher HEB Ep. 132 about keta masri’ach HEB | |||
| #419 I Can Identify With That | 30 Apr 2024 | 00:10:49 | |
From face and voice recognition, to identifying with a character from a book, for these and others linguistic uses we utilize the Hebrew root זהה. And how do we say, “Shazam, can you recognize this song?” Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Zihuy panim – Face recognition – זיהוי פנים Zihuy plili – Forensics – זיהוי פלילי Mazap, Ma’abada le-zihuy plili – Forensics lab – מעבדה לזיהוי פלילי Mazapnikim – The forensics guys – מז”פניקים Zihuy koli – Voice recognition – זיהוי קולי Lezahot – To identify, to recognize – לזהות Ata lo mezahé oti? At lo mezaha oti? – Don’t you recognize me? – את/ה לא מזהה אותי Teuda mezaha – Proof of identity – תעודה מזהה “Shirim she-ha-shazam lo mezahé – Songs that Shazam won’t recognize – שירים שהשזאם לא מזהה Ha-rishon she-mezahé – The first person to recognize – הראשון שמזהה “Tsipor lo mezuha” – An unidentified bird – ציפור לא מזוהה Mispar lo mezuhé – Unidentified number – מספר לא מזוהה Eich lachsom et ha-sichot – How to block the calls – איך לחסום את השיחות Abam, Etsem bilti mezuhé – Unidentified Flying Object (UFO) – עב”ם, עצם בלתי מזוהה Lehizdahot – To identify oneself – להזדהות Tizdahé, tizdahi, tizdahu – Identify yourself (imp.) – תזדהה, תזדהי, תזדהו Lehizdahot im mishehu – To identify with someone – להזדהות עם מישהו “Ata omer la she-ata mizdahé ita rigshit” – You’re telling her that you identify with her emotionally – אתה אומר שאתה מזדהה איתה רגשית Hizdahoot – Identification – הזדהות Atseret hizdahoot – Solidarity rally – עצרת הזדהות Atseret hizdahoot im ha-hatufim – Solidarity rally with the people kidnapped in Gaza – עצרת הזדהות עם החטופים
Playlist and Clips: KAN TV – Zihuy panim – Face recognition Zihuy koli – voice recognition Shirim she-ha-shazam lo mezahé – Songs that Shazam won’t recognize Ha-rishon she-mezahe – The first person who recognizes Margalit Tsan’ani – Menta (lyrics) | |||
| #418 Is Someone Stealing Your Identity? | 16 Apr 2024 | 00:12:48 | |
The Hebrew word זהות means identity. It’s a word we Israelis use many times throughout the day, like any time we call customer service in Israel. Any guesses as to why? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Zehut – Identity – זהות “Zehut achat la-boker, achat la-laila” – One identity for the morning, one for the night – זהות אחת לבוקר, אחת ללילה Teudat zehut – ID – תעודת זהות, ת.ז Teudat zehut biometrit hachama – A smart biometric identity card – תעודת זהות ביומטרית חכמה Ha-meginim al zehutenu – Which protect our identity – המגינים על זהותנו Mispar zehut – ID number – מספר זהות Yitachen she-mishehu gonev lachem et ha-zehoot – Maybe someone is stealing your identity – ייתכן שמישהו גונב לכם את הזהות Ganvu lo et ha-zehut – Someone stole his identity – גנבו לו את הזהות “Ten li rak le’amet et ha-zehut shelcha” – Let me just verify your identity – תן לי רק לאמת את הזהות שלך “Ana zahu oti be-ezrat hakol sheli” – Please identify me with the help of my voice – אנא זהו אותי בעזרת הקול שלי Politikat ha-zehuyot – Identity politics – פוליטיקת הזהויות Zehut migdarit – Gender identity – זהות מגדרית Teomim zehim – Identical twins – תאומים זהים Zehe, zeha, zehim, zehot – Identical – זהה, זהה, זהים, זהות
Playlist and Clips: Mercedes Band – Zehut (lyrics) Hava Alberstein – Sharaliya (lyrics) Mishehu gonev lachem et ha-zehoot Danny Robas – Ze Lo Ani (lyrics) Ynet – Identical twins – Teomim zehim Stephane Legar – Lifnei, Achrei (lyrics)
| |||
| #417 Procrastinating in Hebrew | 09 Apr 2024 | 00:08:40 | |
It happens to all of us: we have a task to accomplish and we promise ourselves to do it right after this one last thing. So how did an entire week pass by so quickly and yet we’re staring at an even longer to-do list? Let’s talk about procrastination in Hebrew. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Dachyanoot – Procrastination – דחיינוּת Dachyan, dachyanit – Procrastinator – דחיין, דחיינית “Ha-yom ulai nidche et bo ha-laila” – Today we might postpone the arrival of the night – היום אולי נדחה את בוא הלילה Dachinu – We postponed, we delayed – דחינו Lidchot – To postpone – לדחות Doche, docha, dochim, dochot – Postpone (present tense) – דוחָה, דוחֶה, דוחים, דוחות Lidchot hatsa’a – To turn down an offer – לדחות הצעה Ze beseder im nidche le-machar? – Is it ok if we push back to tomorrow? – זה בסדר אם נדחֶה למחר Ze beseder im nikba le-yom acher? – Can we reschedule? – זה בסדר אם נדחה למחר Yesh matsav lidchot et ze le-yom sheni? – Is there a chance to delay it to Monday? – יש מצב לדחות את זה ליום שני Bo naziz et ze le-yom acher – Let’s move it to another day – בוא נזיז את זה ליום אחר Ba-sof dachu et ze – They pushed it back at the end – בסוף דחו את זה Ze nidcha – It was pushed back – זה נדחה D’chiya – Postponement – דחייה Ikoov ba-tisa – Flight delay – עיכוב בטיסה Yesh lanu ikoov kal – We have a slight delay – יש לנו עיכוב קל D’chiya ba-tisa – Flight postponement – דחייה בטיסה Dachu et ha-tisa le-machar – They postponed the flight to tomorrow – דחו את הטיסה למחר Ha-tisa nidchata le-machar – The flight was delayed to tomorrow – הטיסה נדחתה למחר Od dchiya ve-od dchiya – Another delay and yet another delay – עוד דחייה ועוד דחייה Delayed Gratification – D’chiyat sipookim – דחיית סיפוקים
Playlist and Clips: Hava Alberstein – Perach Ha-lilach (lyrics)
| |||
| #416 I'm Finally Settling In | 19 Mar 2024 | 00:10:46 | |
The Hebrew words להתיישב and לשבת are both translated as ‘to sit down’, but they are not used in the same manner. And how are these words related to the West Bank? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: “Bo maher, hayeshiva kvar hitchila” – Come quick, the meeting has already started – בוא מהר, הישיבה כבר התחילה Lehityashev – To sit down – להתיישב Hu yashav be-bet cafe – He sat in a cafe – הוא ישב בבית קפה Hu hityashev leyadi – He just sat down next to me – הוא התיישב לידי Ksheni mityashev – When I come to sit down – כשאני מתיישב Hityashavti – I sat down – התיישבתי Rak hityashavti le-daka lishtot cafe, ve-kvar telefon – I sit for a minute to have coffee, and the telephone is already ringing – רק התיישבתי לדקה לשתות קפה, וכבר טלפון Lehityashev – To settle, to inhabit – להתיישב Hityashvoot – Sitting down, settlement – התיישבות Ha-hityashvoot ha-yehoodit ba-aretz – The Jewish settlement in Israel – ההתיישבות היהודית בארץ Halutzim – Pioneers – חלוצים Hitnachlut – Settlement – התנחלות Mitnachlim – Settlers – מתנחלים Mityashvim – Settlers – מתיישבים Meyashvim et haaretz – Settling the country – מיישבים את הארץ Yishoov – Settling, populating – יישוב Leyashev – To settle – ליישב Ee lo meyooshav – An unpopulated island – אי לא מיושב Hoshava – Seating – הושבה Sidurey hoshava – Seating arrangements – סידורי הושבה Hoshavat ha-muzmanim – The guest seating arrangements – הושבת המוזמנים Lelo hoshava – Without seating – ללא הושבה Kolel hoshava – Including seating – כולל הושבה Lehoshiv – To seat someone – להושיב Anachnu moshivim et ha-yeled ba-moshav ha-kidmi – We place the kid in the front seat – אנחנו מושיבים את הילד במושב הקדמי Miayd yoshivu etchem, beseder? – They’ll be taking you to your table in a sec. – מייד יושיבו אתכם Miyad Yael toshiv etchem – Yael will take you to your table in a sec. – מייד יעל תושיב אתכם Miyad Roni yoshiv etchem – Roni will take you to your table in a sec. – מייד רוני יושיב אתכם
Playlist and Clips: Shlomo Artzi – Ahrei Ha-kol At Shir (lyrics) Shitat Alexander – Eich Lehityashev Sidurei hoshava – Seating arrangements
| |||
| #415 What Are You Sitting On? | 12 Mar 2024 | 00:12:14 | |
The word לשבת means to sit, and there’s a plethora of uses for this verb in Hebrew. We’ll be talking about jails and cafes, dog trainers, Ottoman Jews, and restaurant hosts, all in the same episode! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Yoshev – Sitting – יושב Yoshev al ha-gader – Sitting on the fence – יושב על הגדר Yoshev alai bool – It fits me perfectly – יושב עליי בול Ze yoshev aleicha/alayich bool – It fits you perfectly – יושב עליך/עלייך בול Eich ze yoshev alai? – How does it look? – איך זה יושב עליי Lo yodea, ze lo yoshev alai tov – I don’t know, it doesn’t fit – לא יודע, זה לא יושב עליי טוב Efo atem yoshvim? – Where are you located? – איפה אתם יושבים Yoshvim shiva’h – Sitting shiv’ah – יושבים שבעה Efo atem yoshvim? – Where are you sitting? – איפה אתם יושבים Hu yoshev ba-kele – He sits in jail – הוא יושב בכלא Al ma hu yoshev? Al ma hi yoshevet? – What is he/she sitting for? – על מה הוא יושב/היא יושבת Yoshev/yoshevet rosh – Chairperson – יושב/יושבת ראש, יו”ר Yoshev rosh ha-opozitsya – The head of the opposition in the Knesset – יושב ראש האופוזיציה Ha-boss sh’li yoshev li al ha-rosh ligmor mashehu – My boss is pressuring me to finish something – הבוס שלי יושב לי על הראש לגמור משהו Ha-horim sheli yoshvim li al ha-rosh ba-byit – My parents are breathing down my neck at home – ההורים שלי יושבים לי על הראש בבית Ha-horim sheli yoshvim li al ha-vrid – My parents are breathing down my neck – ההורים שלי יושבים לי על הווריד Yeshiva – Jewish religious school (see more here) – ישיבה Hit’amloot be-Yeshiva al kise – Doing exercise while sitting on a chair – התעמלות בישיבה על כיסא Lashevet be-batei kafe – To sit in cafes – לשבת בבתי קפה Bo neshev al kafe, nedaber – Let’s sit over coffee, we’ll talk – בוא נשב על קפה, נדבר Lashevet o lakachat? – Sit down or take away? – לשבת או לקחת Shev/shvi! – Sit! – שב/שבי Shev/shvi/shvoo bevakasha – Sit down please – שב/שבי/שבו בבקשה Shev shev – Sit down, sit down – שב, שב Lama ata lo yoshev? Shev! – Why aren’t you sitting down, sit! – למה אתה לא יושב? שב Le’an ata rats? Bo shev daka – Where are you running? Sit down for a sec. – לאן אתה רץ? בוא שב דקה Yishuv – Village – ישוב Ha-yishuvim ba-tsafon – The places in the north of Israel – הישובים בצפון “Ha-yishuv” – Jews in Israel before 1948 (see more here) – הישוב Moshav – Village (see more here) – מושב Moshava – Colony (see more here) – מושבה Moshav ba-matos – Seat on a plane – מושב במטוס
Playlist and Clips: Arik Einstein – Yoshev Al Ha-gader (lyrics) Shazamat – Yoshev Alai Bool (lyrics) Ivri Lider – Batei Cafe (lyrics) Moshavim ba-matos – Seats on the plane Teapacks – Yoshvim be-beit cafe (lyrics)
| |||
| #414 Are You in the Country? | 05 Mar 2024 | 00:11:59 | |
The Hebrew word ארץ means land/country. But it changes when we add prepositions to it. It’s also an important word if you are training your dog to lie on the floor. Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Eretz – Land, country – ארץ Eretz Israel – The land of israel – ארץ ישראל Be-khol ha-aretz – All over the country – בכל הארץ Kadur ha-aretz – The earth, the globe – כדור הארץ, כדה”א Shatu’ah – Flat – שטוחַ Boor ve-am ha-aretz – Ignorant – בור ועם הארץ Melah ha-aretz – Salt of the earth – מלח הארץ La-aretz – To Israel – לארץ Izru lahem lachzor la-aretz – Help them to get back to Israel – עִזרו להם לחזור לארץ Lachzor la-aretz – Return to Israel – לחזור לארץ Linso’a lechul – Going abroad – לנסוע לחו”ל Tagid, ata bechul? Lo, ani ba-aretz! – Are you abroad? No, I am in Israel – תגיד, אתה בחו”ל? לא, אני בארץ Alisa be-erets ha-pla’ot – Alice in Wonderland – עליסה בארץ הפלאות Aratsot – Countries – ארָצות Artsot ha-chom – The warm countries – ארצות החום Artsot ha-brit – The United States – ארצות הברית, ארה”ב Artsot arav – Arab countries – ארצות ערב Artsa – To Israel – ארצה Anu banu artsa livnot u-lehibanot ba – We came to the land of Israel to build and to be built – אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות בה Matai at tasa artsa/la-arets? – When do you go to Israel? – מתי את טסה לארץ Hu tas artsa/la-arets machar – He is flying to Israel tomorrow – הוא טס ארצה/לארץ מחר Anachnu rotsim linsoa artsa/la-arets ba-kaiyts – We want to go to Israel in the summer – אנחנו רוצים לנסוע ארצה/לארץ בקיץ Artsa! – Down boy! (to a dog) – ארצה
Playlist and Clips: Ze’ev Revach – Ach Ya Rab (lyrics) Ravid Plotnik – Bur Ve-am Ha-aretz Ruhama Raz – Sheleg Al Iri (lyrics) Ha-Gevatron – Anu Banu Artsa (lyrics) Shlomo Artzi – Eretz Hadasha (lyrics)
| |||
| #413 Hello, Your Honor | 13 Feb 2024 | 00:10:10 | |
So you’ve learned some Hebrew verbs and nouns, but now you’re not sure how to properly address your 80 year old neighbor. Ma’am? גברתי? Mrs. Cohen? גברת כהן? Or is it fine to just use her first name? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Adoni ha-shofet / Kvodo – Your honor (m.) – אדוני השופט / כבודו Gvirti ha-shofetet / kvoda – Your honor (f.) – גברתי השופטת / כבודה Adoni – Sir – אדוני Gvirti – Ma’am – גברתי Mar Cohen – Mr. Cohen – מר כהן Gveret Cohen – Ms. Cohen – גברת כהן “Shalom, ani medaber/medaberet im Guy?” – Hi, am I speaking to Guy? – שלום, אני מדבר/ת עם גיא “Adoni, ten li lehasbir” – Sir, let me explain – אדוני, תן לי להסביר “Gvirti, tni li lehasbir” – Ma'am, let me explain – גברתי, תני לי להסביר “Tikra li Danny”, “tikra li Avi”, “tikrei li Dalia” – Call me Danny/Avi/Dalia – תקרא לי דני, תקרא לי אבי, תקראי לי דליה Ratsiti lishol im taskimi lehitraayen lapodcast sheli – I wanted to ask if you’d agree to be interviewed on my podcast – רציתי לשאול אם תסכימי להתראיין לפודקסט שלי At pnuya ba-shavua ha-ba? Yesh lach zman ba-shavua ha-ba?- Are you available next week? – את פנויה בשבוע הבא? יש לך זמן בשבוע הבא? Slicha – Excuse me – סליחה
Playlist and Clips: Arik Einstein – Adoni Ha-shofet (lyrics) Yehudit Ravitz – Balada Al Adon Kimat VeGveret Kvar (lyrics)
Ep. no. 10 about politeness in Hebrew Ep. no. 20 about Service in Israel | |||
| #412 Lost in Translation | 06 Feb 2024 | 00:09:39 | |
The Hebrew word לתרגם, to translate, is a handy verb, especially if you live in Israel and go to the cinema. Why? Because you want to make sure the Israeli film you’re about to watch has been translated and has English subtitles. How do you ask whether something has been translated to your language? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Letargem – To translate – לתרגם Mutarjem (Arabic) – Translator – מותרג’ם Metargem – Translator – מתרגם Metargemet/metargem lisfat ha-simanim – Sign language translator – מתרגם/מתרגמת לשפת הסימנים Kshe-ata tsofe ve-metargem, ata lif’amim gam mitragesh me-ha-stsenot? – When you watch and translate, do you sometimes also get moved by the scenes? – כשאתה צופה ומתרגם אתה לפעמים גם מתרגש מהסצינות Hu metargem mi-turkit le-ivrit – He translates from Turkish to Hebrew – הוא מתרגם מטורקית לעברית Letargem sefer, letargem seret – To translate a book, a film – לתרגם ספר, לתרגם סרט Ata yachol letargem li rega ma hi omeret? – Could you translate for me what she’s saying? – אתה יכול לתרגם לי רגע מה היא אומרת Tirgoom – Translating – תרגום Targumim muzarim shel shemot shel sratim me-anglit le-ivrit – Weird translations of movie titles from English to Hebrew – תַרגומים מוזרים של שמות של סרטים מאנגלית לעברית Tirgoom me-anglit le-ivrit ze lo davar kal – Translating from English to Hebrew is not an easy thing – תִרגום מאנגלית לעברית זה לא דבר קל Tirgoom otomati, automatic translation – תִרגום אוטומטי Targoom – Translation – תַרגום Ha-targoom ha-hadash shel ha-sefer me’ule – The new translation of this book is amazing. – התרגום החדש של הספר מעולה Ha-sefer turgam le-20 safot – The book was translated to 20 languages. – הספר תורגם ל-20 שפות Ha-seret meturgam le-anglit – The film is translated to English – הסרט מתורגם לאנגלית Yesh targoom le-anglit? – Is there an English translation? – יש תרגום לאנגלית Yesh ktuviyot be-anglit – Are there English subtitles? – יש כתוביות באנגלית Ken, yesh ktuviyot, lo, ein ktuviyot, ein targoom – Yes, there are subtitles / No, there are no subtitles / There’s no translation Meturgeman – Interpreter – מתורגמן Dibuv – Dubbing – דיבוב Ledabev sratim – To dub movies – לדבב סרטים
Playlist and Clips: Metargem – translator – from TK to HEB Translating movie titles from EN to HEB Ilan & Ilanit – Ba-shana Ha-ba’ah (German)
| |||
| #411 Overcoming Depression | 19 Dec 2023 | 00:07:54 | |
The Israeli song לצאת מדיכאון is perhaps the song that best describes how an entire nation is feeling at this moment. It’s an appropriate time to talk about דיכאון, depression, and its root. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: “Atem yod’im ma ha-derech hachi tova latset mi-dika’on?” – Do you know what is the best way to get out of depression? – אתם יודעים מה הדרך הכי טובה לצאת מדיכאון Dika’on – Depression – דיכאון Dik’onot – Depressions – דכאונות Latset mi-dika’on – To get out of depression – לצאת מדיכאון Lehikanes le-dika’on – To fall into depression – להיכנס לדיכאון Lo nichnasti le-dikaon mi-ze – I took it easily – לא נכנסתי לדיכאון מזה Ze shir optimi, ze lo shir medaké – This is an optimistic song, not a depressing one – זה שיר אופטימי,זה לא שיר מדכא Ha-matsav medaké – The situation is depressing – המצב מדכא Ledaké – To depress, oppress – לדכא Medaké – Depressing – מדכא Ledaké mered – To crush a rebellion – לדכא מרד Ledaké regesh/regashot – To suppress an emotion/emotions – לדכא רגש/רגשות Meduka – Depressed – מדוכא Dik’oni – Depressive – דכאוני Hu benadam ma-ze dik’oni – He’s such a depressive person – הוא בנאדם מה-זה דכאוני Al tikansu li ledikaon, ken? – Don’t get depressed – אל תיכנסו לי לדיכאון
Playlist and Clips: Yagel Oshri – Latset Mi-dika’on (lyrics) Channel 13 – about the song Latset Mi-dika’on
Ep. no. 72 about the situation, matsav | |||
| #410 Release Me | 12 Dec 2023 | 00:08:14 | |
The Hebrew word לשחרר means to release, to free. It is used often when speaking about the hostage crisis in Gaza. How else do we use לשחרר, and how do we say it in the passive? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Leshachrer – To release, to free, to liberate – לשחרר Israelim kor’im la-memshala laasot hakol kedei leshachrer et ha-hatufim me-hamas. – Israelis call on the government to do whatever it can to release the hostages from Hamas. – ישראלים קוראים לממשלה לעשות הכל כדי לשחרר את החטופים מהחמאס Meshachrerim tsvi la-teva – They release a deer back into the wild – משחררים צבי לטבע Hem meshachrerim tsabei yam la-teva – They release sea turtles back to nature – הם משחררים צבי ים לטבע “Lo meshachrer otanu” – It doesn’t liberate us – לא משחרר אותנו Ts’chok meshachrer – Liberating laughter – צחוק משחרר Shachrer oti – Let me go, cut me loose – שחרר אותי Yalla, shachrer oti – Come on, let me go – יאללה, שחרר אותי Milhemet ha-shichroor – The 1948 war – מלחמת השחרור Hufshat shichroor – End of army service holiday – חופשת שחרור Shichroor ba’alei hayim la-teva – Releasing animals back to nature – שחרור בעליי חיים לטבע Shichroor tsabei yam – Releasing sea turtles – שחרור צבי ים Hu shuchrar – He was released – הוא שוחרר Ha-hatuf shuchrar, ha-hatufa shuchrera, ha-hatufim shuchreru – The hostage was released – החטוף שוחרר, החטופה שוחררה, החטופים שוחררו Esrim u-shnayim ha-meshuchrarim – The 22 released (hostages) – עשרים ושניים המשוחררים Hayal meshuchrar – Veteran – חייל משוחרר Ha-keren ve-ha-yehida le-hachvanat hayalim meshuchrarim be-misrad ha-bitachon – The fund and the unit for career counseling for veterans in the ministry of defense – הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון
Playlist and Clips: Sagiv Cohen – Lo Meshachrer (lyrics) Noa Kirel & Doli & Penn – Shachrer Oti (lyrics) Hayalim meshuchrarim – Veterans
| |||
| #409 When Will They Be Released? | 28 Nov 2023 | 00:09:01 | |
“When will the hostages be released?”, מתי הם ישתחררו, is what everyone in Israel is asking themselves. This week we saw the release of some of the hostages taken on October 7th. Guy explains how we talk about it in Hebrew. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: “Et hishtachrarti” – When I got released – עת השתחררתי Hu hishtachrer – He got released, he was liberated – הוא השתחרר Hem hishtachreru – They were released – הם השתחררו Hem mishtachrerim, hen mishtachrerot – They are being released – הם משתחררים, הן משתחררות Ha-im hem yishtachreroo ha-yom? – Will they be released today? – האם הם ישתחררו היום Matai ata mishtachrer/at mishtachreret/atem mishtachrerim- When will you be done with your military service? – מתי אתה משתחרר/את משתחררת/אתם משתחררים Ani rak rotse lehishtachrer – I just wants to go home – אני רק רוצה להשתחרר Lehishtachrer me-ha-tsava- To get out of the army service – להשתחרר מהצבא “Kol ha-anashim amru li, ‘ma be’emet, al ma hishtachrart?’ – Everybody told me, why were you released? – כל האנשים אמרו לי ‘מה באמת, על מה השתחררת’ Amarti she-haita li harada me-ha-neshek – I said I had anxiety from the gun – אמרתי שהייתה לי חרדה מהנשק Ve-az hem kaze: be’emet o she-stam asit kedei lehishtachrer? – And they went, ‘was it real or did you say it in order to get out of the army?’ – ואז הם כזה באמת או שסתם עשית כדי להשתחרר “Tishtachrer, ha-avar lo meshane yoter” – Free yourself, the past doesn’t matter anymore – תשתחרר, העבר לא משנה יותר Hishtachreroot me-chanika – To free oneself from a strangle hold – השתחררות מֵחניקה Hishtachreroot me-ego – Letting go of your ego – השתחררות מהאגו
Playlist and Clips: Meir Ariel – Terminal (lyrics) Amichai Yosef Ben Avraham – Ani Mishtachreret (lyrics)
| |||
| #408 Keep On Smiling | 14 Nov 2023 | 00:09:49 | |
Especially these days, it’s important to keep on smiling and to try and stay optimistic. Guy explains how to smile in Hebrew. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Hiuyooch male shinayim – A smile full of teeth – חיוך מלא שיניים Hiyoochim mezuyafim – Fake smiles – חיוכים מזוייפים Raper/it – Rapper – ראפר/ית “Toda, he’eleta hiyooch al panai” – You brought a smile to my face – העלית חיוך על פניי Lehaalot hiyooch al pnei mishehu – To bring a smile to someone’s face – להעלות חיוך על פני מישהו “Mefazeret hiyoochim” – She spreads smiles – מפזרת חיוכים Dofek hiyoochim – Flash smiles – דופק חיוכים “Hu amar et ze be-hiyooch” – He said it smilingly – הוא אמר את זה בחיוך Lehayech – To smile – לחייך Hiyachti el mishehu/mishehi – I smiled at someone – חייכתי אל מישהו/מישהי Hayech/techayech, haychi/techaychi, haychu/techaychu – Smile (imp.) – חייך/תחייך, חייכי/תחייכי, חייכו/תחייכו “Hu yatsa mechuyach me-ha-pgisha” – He came out smiling from the meeting – הוא יצא מחוייך מהפגישה Haychan – Someone who smiles a lot – חייכן Yeled haychan / yalda haychanit – A smiley child – ילד חייכן, ילדה חייכנית
Playlist and Clips: Adi Agai & Maor Ashkenazi – Hiyuchim Mezuyafim Yitzhak Klepter – Yoshev Al Ha-gader (lyrics)
Ep. no. 53 about how to say smiley Ep. no. 172 about dofek, knocks
| |||
| #407 Words of Encouragement | 07 Nov 2023 | 00:08:01 | |
In time of war, we need to cheer one another up. How do we cheer on and provide words of encouragement to those around us in Hebrew? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Idood – Encouragement – עידוד Shir idood – An encouragement song – שיר עידוד Milot idood – Words of encouragement – מילות עידוד Ha-keren le-idood yozmot hinoochiyot – The fund for promotion of educational initiatives – הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות Ha-keren le-idood + noun – The fund for promotion of X – הקרן לעידוד + ש.ע Anachnu rotsim le’oded et ha-morim ve-hatalmidim – We want to encourage the teachers and students – אנחנו רוצים לעודד את המורים והתלמידים Lachshov mi-huts la-tavniyot – To think outside the box – לחשוב מחוץ לתבניות Le’oded (like lesovev, lefotsets, le’otet) – To encourage – לעודד, כמו לסובב, לפוצץ, לאותת Me’odedot – Cheerleaders – מעודדות Me’oodad – Cheered up, encouraged – מעוּדָד Ha-chayalim me’oodadim – The soldiers are in good spirits – החיילים מעוּדדים Ani me’oded haver atsoov – I am cheering up a sad friend of mine – אני מעודֵד חבר עצוב Yatsati me’oodad me-ha-rofe – I left the doctor feeling hopeful – יצאתי מעודָד מהרופא Yatsati me’oodedet me-hasicha im orech ha-din – I came out of my meeting with the lawyer feeling encouraged – יצאתי מעוּדדת מהשיחה עם עורך הדין Tit’oded, tit’odedi, tit’odedoo – Cheer up – תתעודד, תתעודדי, תתעודדו “Dai, lo nora, tit’oded” – Come on, it’s not the end of the world, cheer up – די, לא נורא, תתעודד Tit’oded, ha-helek ha-kashe kvar me-achoreicha – Cheer up, the tough part is behind you – תתעודד, החלק הקשה כבר מאחוריך Hit’odadeti ktsat im shokolad belgi – I cheered myself up a bit with a Belgian chocolate – התעודדתי קצת עם שוקולד בלגי
Playlist and Clips: Ha-keren Le-idood yozmot hinoochiyot Omri 69 Segal & Roy Machluf – Tit’oded (lyrics)
| |||
| #406 Words of War | 24 Oct 2023 | 00:08:35 | |
Israel is at war. There are a few words that we hear on the news all the time — words you should absolutely know. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Retsu’at aza – The Gaza Strip – רצועת עזה Retsua la-kelev – Leash for a dog – רצועה לכלב Otef aza (Ha-otef) – The area bordering with the Gaza Strip – עוטף עזה, העוטף Yeshuvey otef aza – Villages near the Gaza Strip, inside Israel – ישובי עוטף עזה Matach kaved shel raketot – Heavy barrage of rockets – מטח כבד של רקטות Az’aka, az’akot – Sirens – אזעקה, אזעקות Mamad (merchav mugan dirati) – Protected space within the apartment – מרחב מוגן דירתי Miklat, miklatim – Bomb shelters – מקלט Pikud ha-oref – Home Front Command – פיקוד העורף Harugim – The killed – הרוגים Ptsoo’im – The injured – פצועים Hatufim – Kidnapped – חטופים Bnei aruba – Hostages – בני ערובה Mehablim – Terrorists – מחבלים Ne’edar, ne’edarim – Missing – נעדר, נעדרים Hamal – Tactical Operations Center, War room – חדר מלחמה, חמ”ל Tarchish – Scenario – תרחיש Ha-tarchish ha-garua be-yoter – The worst possible scenario – התרחיש הגרוע ביותר
Playlist and Clips: Daniela Spector – Ha-kochav Ha-ze Met (lyrics)
| |||
| #405 You’re in Our Thoughts | 17 Oct 2023 | 00:08:59 | |
What can you write to your family and friends in Israel during these difficult days of war? What’s appropriate at this moment? Guy has some ideas. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Letaksher im haverim ve-krovim – Communicate with family and friends – לתקשר עם חברים וקרובים Ve-eich lehabi’ah de’agah ve-tmicha – And how to express concern and support – ואיך להביע דאגה ותמיכה Shamati ma kara – I heard what had happened – שמעתי מה קרה Shamati ma kore ba-aretz achshav – I heard what is happening right now in Israel – שמעתי מה קורה בארץ עכשיו Atsoov – Sad – עצוב Kol kach atsoov – It’s so sad – כל כך עצוב Ze nora – It’s horrible – זה נורא Ze bilti nitpas – It’s inconceivable, unimaginable – זה בלתי נתפס Ze lo ye’amen – It’s unbelievable – זה לא ייאמן Ze matsav machrid – It’s a terrifying situation – זה מצב מחריד Ein li milim – I have no words – אין לי מילים Nigmeru li ha-milim – I ran out of words – נגמרו לי המילים Ani do’eg nora – I am terribly worried – אני דואג נורא Anachnu do’agim lecha/lach/lachem – We’re worried about you – אנחנו דואגים לך/לכם Kulam beseder? – Is everybody alright? – כולם בסדר Tmicha – Support – תמיכה Ani itach, ani itcha, ani itchem – I am with you – אני איתך, אני אתכם Anachnu itchem – We are with you – אנחנו אתכם Anachnu hoshvim aleichem kol ha-zman – We are thinking about you all the time – אנחנו חושבים עליכם כל הזמן Be-ma efshar laazor – How can I help? – במה אפשר לעזור Im atem tsrichim mashehu, anachnu po – If you need anything, we’re here – אם אתם צריכים משהו, אנחנו פה Tikva – Hope – תקווה Lekavot – To hope – לקוות Ani mekave, ani mekava she-yihye shaket – I hope things will calm down – אני מקווה שיהיה שָקט She-yihye sofash ragu’a – May this weekend be calm – שיהיה סופ”ש רגוע
Playlist and Clips: Yehudit Ravits & Yoni Rechter – Dma’ot shel Mal’achim (lyrics) Matti Caspi – Makom Li-de’agah (lyrics)
Ep. no. 171 about tafas-nitpas | |||
| #404 War | 10 Oct 2023 | 00:08:59 | |
Israel is at war. Guy explains the word מלחמה and others from the same root, לחמ, that we hear on Israeli news coverage. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Milchama – War – מלחמה Milchama ve-shalom – War and Peace – מלחמה ושלום Milchemet ha-olam ha-rishona, ha-shniya – The First/Second World War – מלחמת העולם הראשונה, השנייה WW2 – מלחה”ע ה-2 Mivtsa – Operation – מבצע Lochama elektronit – Electronic warfare (lamed alef) – לוחמה אלקטרונית Lochama ba-terror – Counter-terrorism – לוחמה בטרור, לוט”ר Lochamat cyber – Cyber warfare – לוחמת סייבר Milchemet Todaa – Psychological warfare – מלחמת תודעה Milchemet yom ha-kipurim – The Yom Kippur War – מלחמת יום הכיפורים Lochem – Fighter/combatant – לוחם Lochem, lochemet, lochamim, lochamot Lochamei esh (Kaba’im) – Firefighters – לוחמי אש Lochemet esh – Female firefighter – לוחמת אש “Lihyot lochem esh ze avoda mesukenet” – Being a firefighter is a dangerous job – להיות לוחם אש זה עבודה מסוכנת “Ze matschik she-at omeret lochem esh ve-lo lochemet esh” – It’s funny you say firefighter in masculine, lochem esh, and not lochemet esh in feminine – זה מצחיק שאת אומרת לוחם אש ולא לוחמת אש “Ze ba-ragil. Ani lochemet le-kol davar” – It’s normal, I am a woman fighter in all senses” – זה ברגיל. אני לוחמת לכל דבר “Aval ba-stigma ze adayin lochem” – But the stereotype is still a male firefighter – אבל בסטיגמה זה עדיין לוחם
Playlist and Clips: Milchemet ha-olam ha-shniya – WW2 | |||
| #403 I Need Some Self-Discipline | 03 Oct 2023 | 00:07:03 | |
There are quite a few words in Hebrew, like משמעות (meaning) and משמעת (discipline), that are connected to the root שמע (to hear) even though it might not seem like it at first sight. Let's go over some of these words together. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Mashmaoot – Meaning – משמעות Mashmaoot ha-shem – The meaning of the name – מה משמעות השם Ma mashmaaoot ha-mila/ha-mishpat – What is the meaning of the word/sentence – מה משמעות המילה/המשפט Ma mashmaoot ha-shir/ha-pasuk/ha-mila – What is the meaning of the poem/verse/word – מה משמעות השיר/הפסוק/המילה Vechulei – Etcetera, Etc. – וכו’, וכולי “Al techapsi mash’maa’ooyot ba-shamayim” – Don’t look for meanings in the sky – אל תחפשי משמעויות בשמיים Mashma’oot, mashma’ooyot – Meaning, meanings – משמעות, משמעויות Kefel mashma’oot – Double meaning – כפל משמעות Mishmaat – Discipline – משמעת Mishmaat ba-kita – Discipline in the classroom – משמעת בכיתה “Hayiti betucha she-mishmaat ze lo ha-kivoon” – I was sure that discipline wasn’t my thing – הייתי בטוחה שמשמעת זה לא הכיוון Lo rotsa she-yagidu li ma laasot – I don’t want to be told what to do – לא רוצה שיגידו לי מה לעשות Matay lavo – When to come – מתי לבוא Yeled im beayot mishmaat – A kid who has discipline problems – ילד עם בעיות משמעת Mishmaat atsmit – Self discipline – משמעת עצמית Vaadat mishmaat – Disciplinary committee – ועדת משמעת Chad mashma’i – Unequivocal – חד משמעי Chad-mashma’it – Unequivocally, totally – חד משמעית Shmoo’ah, shmoo’ot – Rumor, rumors – שמועה, שמועות Ha-kol shmu’ot – It’s all rumors, it’s all hearsay – הכל שמועות Al ta’aminu la-shmuot – Don’t believe the rumors – אל תאמינו לשמועות Celeb-celebim – Celebrity/celebrities – סלב-סלבים Ha-sof la-shmuot – The rumors are over – הסוף לשמועות Shema – Audio – שמע Arutsei shema – Audio channels – ערוצי שמע
Playlist and Clips: | |||
| #402 Animal Sounds in Hebrew | 19 Sep 2023 | 00:12:31 | |
If you didn’t grow up as a child in Israel, chances are you don’t know the sounds animals make in Hebrew, nor the verbs we use to describe them. Guy to the rescue. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Miao – Meow – מיאו Leyalel – To wail, to complain – ליילל Dai leyalel! – Stop complaining – די ליילל Klavlav – Small dog (kelev katan) – כלבלב Hav-hav – Woof-woof – הב-הב Kelev nove’ah – Dog barking – כלב נובח Ha-klavim novchim ve-ha-shayara overet – The dogs bark but the caravan goes on – הכלבים נובחים והשיירה עוברת Tsif-tsif/tsvits-tsvits – Chirp-chirp – ציף-ציף/צוויץ-צוויץ Tsiporim metsaytsot – Birds chirping – ציפורים מצייצות Letsayets – To chirp/tweet – לצייץ Tarnegol – Rooster – תרנגול Cookoorikoo – Cookadoodledoo – קוקוריקו Ha-tarnegol kore – The rooster crows – התרנגול קורא Kri’at ha-tarnegol – The rooster crow – קריאת התרנגול Tsfarde’ah mekarkeret – Frog croaking – צפרדע מקרקרת Mekarkeret li ha-beten – My stomach is grumbling – מקרקרת לי הבטן Kirkur – Croaking – קרקור Dvorim mezamzemot – Bees buzzing – דבורים מזמזמות Lezamzem – To buzz – לזמזם Zimzum – Buzz – זמזום Zimzum shel matos kal – A buzz of a light airplane – זמזום של מטוס קל Zamzam – Buzzer – זמזם Lin’or – To hee-haw – לנעור Ha-hamor no’er – The donkey hea-haws – החמור נוער Ha-kvasim po’ot – The sheep bleat – הכבשים פועות Lif’ot – To bleat – לפעות Ha-kivsa poah – The sheep bleat (sg.) – הכבשה פועה Ha-para go’ah – The cow moos – הפרה גועה Ha-para osa moo – The cow moos – הפרה עושה מו Tsartsar metsartser – Cricket chirping – צרצר מצרצר
Playlist and Clips: Yoni Rechter & Ha-keves Ha-shisha-asar – Pnina Mati Caspi – Klavlav, ho bidi bambam (lyrics) Hava Alberstein – Mak’hela Aliza (lyrics) Ilan Peled – Kookoorikoo Hatuna Kaveret – Tango Tsfardaim (lyrics) Hava Alberstein – Ha-hamor Ha-katan (lyrics) Danny Sanderson – Shir Ro’im (lyrics) | |||
| #401 Animals | 05 Sep 2023 | 00:09:55 | |
We have many expressions with animals in Hebrew. Like, איזה חמור הייתי. Which ones can you use day-to-day and which ones can get you in trouble? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Ein haya kazot – No such thing – אין חיה כזאת Eize hamor ani – I am so stupid – איזה חמור אני Eize hamor hayiti – How stupid I was – איזה חמור הייתי “Naavod kmo hamorim” – We’ll work like donkeys – נעבוד כמו חמורים Ani oved kol yom kmo hamor – I work everyday like a dog – אני עובד כל יום כמו חמור Ya kelev – You dog – Ya Kalb (Ar.) – יא כלב Ya kelev, ata nose’a shuv le-hul? – You’re going abroad again, you dog? – יא כלב, אתה נוסע שוב לחו”ל Kalba – Bitch – כלבה Lihyot chilbot – To be enemies – להיות צ’ילבות Ma, aten chilbot achshav, lo medabrot achat im ha-shniya? – So are you enemies right now, you’re not talking to each other anymore? – מה, אתן צ’ילבות עכשיו,לא מדברות אחת עם השנייה Kor klavim – Freezing cold – קור כלבים Hayei kelev – Dog’s life – חיי כלב Po kavoor ha-kelev – This is the crux of the matter – פה קבור הכלב Hatul shachor – Black cat – חתול שחור Hu kmo hatul, tamid nochet al ha-raglayim – He’s like a cat, always landing on his feet – הוא כמו חתול, תמיד נוחת על הרגליים Tizaher mimenu, hu shu’al – Be careful of him, he’s a fox – תיזהר ממנו, הוא שועל Hu nachash – He’s a snake – הוא נחש Hu soos – He’s a horse – הוא סוס Soos avoda – Work horse – סוס עבודה Ya shafan – You coward – יא שפן Lehishtafen – To chicken out – להשתפן Ma, hishtafanta? – What happened, you chickened out? – מה, השתפנת Hazir – pig – חזיר Haziroot – Piggery – חזירות Hitchazarti – I pigged out – התחזרתי Etmol mamash hitchazarnu, hayom dieta – Yesterday we really pigged out. Today we’re going to start a diet. – אתמול ממש התחזרנו, היום – דיאטה Hitchazrut – Pigging out – התחזרות Namer – Leopard/tiger – נמר Hu kam kol boker kmo namer – He wakes up every morning like a tiger – הוא קם כל בוקר כמו נמר Ma ani, ez? – What about me?! – מה אני, עז Lo tsarich laasot mi-zvoov pil – No need to make an elephant out of a fly – לא צריך לעשות מזבוב פיל Adam le-adam ze’ev – Dog-eat-dog – אדם לאדם זאב
Playlist and Clips: Omer Adam – Sof Ha-olam (lyrics) Kaveret – Po Kavur Ha-kelev (lyrics) Ilan Peled – Hatula Sh’chora (lyrics) | |||
| #400 Eat Your Vegetables | 15 Aug 2023 | 00:11:59 | |
In Israel, the person who runs our neighborhood vegetable stall, the ירקן, is an important figure. Guy explains why. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Yerakot – Vegetables – ירקות Yarkan – Vegetable seller – ירקן Yerek – Greens – יֶרֶק Haser li yerek – I am missing my greenery – חסר לי ירק Hanut yerakot, yarkaniya – Vegetable shop – חנות ירקות, ירקנייה Mishlo’ach yerakot habaita – Vegetables delivered home – משלוח ירקות הביתה Sal yerakot organiyim – Organic vegetable basket – סל ירקות אורגניים Hanut ha-yerakot ha-schunatit – Neighborhood vegetable shop – חנות הירקות השכונתית Agvaniyot – Tomatoes – עגבניות “Bo, bo, shamarti lecha”, “Bo’i, bo’i, shamarti lach” – Come here, I kept this for you – בוא, בוא, שמרתי לך / בואי, בואי, שמרתי לך Efshar lit’om? – Could I taste? – אפשר לטעום Kartonim – Cartons, boxes – קרטונים Kama ze? – How much is it? – כמה זה Kama ha-melafefonim? – How much are the cucumbers? – כמה המלפפונים Yesh yoter yafim/yafot? – Do you have nicer ones? – יש יותר יפים/יפות Yesh eshkoliyot yoter yafot? – Are there nicer grapefruits? – יש אשכוליות יותר יפות Matai yihye mango? – When will there be mangoes? – מתי יהיה מנגו Matai yihyu anavim? – When will there be grapes? – מתי יהיו ענבים ‘Yagi’u kishu’im ktanim?’ – Will there be small zucchini – יגיעו קישואים קטנים Ten li, tavi li – Ten li, tavi li – תן לי, תביא לי Tishmor li anavim – Please keep some grapes for me – תשמור לי ענבים Shamarta/shamart li? – Did you keep some for me? – שמרת לי Bashel – Ripe – בשל Bosri – Unripe – בוסרי Rotev agvaniyot – Tomato sauce – רוטב עגבניות Agvaniyot bshelot – Ripe tomatoes – עגבניות בשלות Agvaniyot bosriyot – Unripe tomatoes – עגבניות בוסריות
Playlist and Clips: Ehud Banai – Rehov Ha-agas 1 (lyrics) Gidi Gov – Tnu Ligdol Be-sheket (lyrics) Ledaber Ze Lo Mashmin – Foodies Podcast in Hebrew
| |||
| #399 Face to Face | 08 Aug 2023 | 00:11:35 | |
The Hebrew word פנים means face, and on its face, an ordinary and simple word. But there’s more to it in spoken Hebrew, including little things about its proper use. On this episode, Guy covers mafia talk, some politically incorrect uses of פנים, and a tourism campaign from the 1950’s. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Panim – Face – פנים Bi-fnim – Inside – בפנים Ba-huts – Outside – בחוץ Panim el mul panim – Face to face – פנים אל מול פנים Panim el panim – Face to face – פנים אל פנים Yesh’cha panim yafot, gever, lo haval? – You’ve got a pretty face, dude. Wouldn’t it be a shame if something were to happen to it? – יש לך פנים יפות, גבר, לא חבל Yesh lach panim yafot, lo haval? – Such a shame, you’re so pretty – יש לך פנים יפות, לא חבל Panim meyuchadot – Unique face – פנים מיוחדות Panim me’anyenot – Interesting face – פנים מעניינות Panim nefuchot – Swollen face – פנים נפוחות Tipul panim – Facial – טיפול פנים Tipulei panim – Facials – טיפולי פנים Facial massage – Isuy panim – עיסוי פנים Lehagid et kol ha-emet ba-panim – To tell someone the whole truth to their face – להגיד את כל האמת בפנים Hu amar lecha et ze ba-panim? – He said this to your face? – הוא אמר לך את זה בפנים Ani lo mesugal lehagid la et ze ba-panim – I can’t say this directly to her face – אני לא מסוגל להגיד לה את זה בפנים Al ha-panim – Bad – על הפנים “Wai, marak la-panim” – Wow, the soup is to-die-for – וואי, מרק לפנים Yesh sham burgerim la-panim – They have amazing burgers there – יש שם בורגרים לפנים Masbir panim – Welcoming – מסביר פנים Lehasbir panim – To be nice to someone new – להסביר פנים “Hasber paneicha la-tayar” – Be welcoming to the tourist – הסבר פניך לתייר Be-shum panim va-ofen – Absolutely not – בשום פנים ואופן Leha’amid panim – To pretend – להעמיד פנים Ha’a’madat panim – Pretending – העמדת פנים Pnei mal’ach – Angel face – פני מלאך
Playlist and Clips: Yehuda Poliker – Panim el mul Panim (lyrics) Ha-maspera & Vadim Mechona – Panim yafot Arik Sinai – Derech Ha-kurkar (lyrics) Yehudit Ravitz – Pnei Malach (lyrics)
| |||
| #398 Who’s Putting the Kids to Sleep? | 04 Jul 2023 | 00:10:25 | |
The Hebrew word להשכיב means, to put something or someone in a horizontal position. Read that sentence again and you’ll understand why this episode is not suitable for children. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Lehashkiv – To put to rest, to put someone to bed – להשכיב “Kama kesef hishkavta al ze” – How much money did you spend on this – כמה כסף השכבת על זה “Eich ani matslicha lehashkiv et ha-ktanim kshe-yesh gdolim ba-bayit?” – How am I able to put the little ones to bed when I have older kids at home? – איך אני מצליחה להשכיב את הקטנים כשיש גדולים בבית Lehashkiv et ha-yeladim lishon – Put the children to sleep – להשכיב אותם לישון Lehashkiv tinok al ha-beten – Lay a baby down on its stomach – להשכיב תינוק על הבטן “Hishkavt oti be-eser” – You tucked me in at 10 pm – השכבת אותי בעשר Kmo eize tinok – Like a baby – כמו איזה תינוק Tashkiv oti lishon – Put me to sleep – תשכיב אותי לישון Tashkiv oti, tashkivi oti, tashkivu oti – Tuck me in (imperative) – תשכיב אותי, תשכיבי אותי, תשכיבו אותי Lehashkiv et ha-moshav ha-achori – Fold the back seat down – להשכיב את המושב האחורי “Mi ose hashkavot ha-yom?” – Who is doing the bedtime ritual with the kids? – מי עושה השכבות היום Hashkava – Putting to sleep – השכבה “Shirim margi’im le-hashkava” – Relaxing songs for bedtime – שירים מרגיעים להשכבה “Yesh li hashkavat yeladim me-ha-gehenom” – “Tonight I’ve got to deal with a bedtime ritual from hell” – יש לי השכבת ילדים מהגהינום Ashkava – Requiem – אשכבה “Kama bachurut hishkavta ad ha-yom?” – “How many ladies did you get to bed until now? – כמה בחורות השכבת עד היום “hishkavta oto ba-sof?” – Did you ultimately do him? – השכבת אותו בסוף Nu, ve-shachavtem ba-sof? – Did you end up having sex in the end? – נו, ושכבתם בסוף Lehashkiv et ha-moshav ba-matos – To lay your seat down flat (into a bed-like position) – להשכיב את המושב במטוס Hu hishkiv et ha-yariv shelo al ha-ritspa – He pinned his opponent to the floor – הוא השכיב את היריב שלו על הרצפה Lehashkiv ofanoa – To tilt the motorcycle – להשכיב אופנוע “Hu hishkiv otanu mi-ts’chok” – He made us laugh so hard, we were rolling on the floor – הוא השכיב אותנו מצחוק “Hishkavti alpiya ba-atar shel bituach leumi”. – I put a thousand shekel on the social security website – השכבתי אלפייה באתר של ביטוח לאומי
Playlist and Clips: Eich lehashkiv tinok al ha-beten Aviv Geffen – Hishkavta Oti Be-eser (lyrics) Alma Zohar & Gili Yalo – Tiftah (lyrics) Mei Finegold – Rega Ba-yam (lyrics)
| |||
| #397 Only the Finest Goods | 20 Jun 2023 | 00:09:43 | |
The Hebrew word סחורה means merchandise. When sellers in the fruit and vegetable markets shout סחורה אלף-אלף, what are they saying? And how do we say drug trafficking and drug dealers in the language of the Bible? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Socher – Trader, merchant, dealer – סוחר Socher rahitim – Furniture merchant – סוחר רהיטים Diamond dealer – Socher yahalomim – סוחר יהלומים Socher cocaine gadol – A big cocaine dealer – סוחר קוקאין גדול Socher samim, socharei samim (pl.) – Drug dealers – סוחר סמים, סוחרי סמים Sachar – Commerce, trade – סחר Sachar be-samim – Drug trafficking – סחר בסמים Hu sachar – He traded – הוא סחר Sachar hogen – Fair trade – סחר הוגן Kashrut musarit – Moral kashrut – כשרות מוסרית Sachar chuts – Foreign trade – סחר חוץ Mischar – Trade – מסחר Ha-sachar/Ha-mischar ben ha-medinot – The trade between the countries – הסחר/המסחר בין המדינות The trading day – Yom ha-mischar – יום המסחר Ha-mischar ba-bursa be-NY nisgar be-aliyot she’arim – Trading on the New York Stock Exchange closed with positive gains – המסחר בבורסה בניו-יורק נסגר בעליות שערים Mischari – Commercial – מסחרי Ha-merkaz ha-mischari – The commercial center – המרכז המסחרי Kanyon – Shopping mall – קניון Pakach, ani porek s’chora – Dear inspector, I am unloading merchandise – פקח, אני פורק סחורה “Schora alef alef” – A1 merchandise, great stuff – סחורה אלף-אלף Hevi/sipek et ha-schora – He delivered the goods – הביא/סיפק את הסחורה Ha-ona ha-hadasha shel ha-sidra sipka et ha-schora – The new season of this series delivered the goods – העונה החדשה של הסדרה סיפקה את הסחורה S’chorot – Goods, commodities – סחורות Ha-dolar nischar etmol… – The dollar was traded yesterday… – הדולר נסחר אתמול
Playlist and Clips: Drug dealing – Sachar be-samim Rami Kleinstein – Huts mimech kloom (lyrics) Assi Cohen & Guri Alfi – Pakach Ani Porek S’chora (lyrics) Shuk ha-carmel (avira, atmosphere)
| |||
| #396 Shopping in Hebrew | 13 Jun 2023 | 00:11:28 | |
Where do you go shopping? How do you pay? And what do we say to a friend who just bought something new? Guy explains shopping in Israel. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Kniyot, shopping – Shopping – קניות Metsiot – Findings, good deals – מציאות Mutag, mutagim – Brand name product – מותג Mutag ha-bayit – Home brand – מותג הבית Logo, logo’im – Logo, logos – לוגו, לוגואים Mutsar – Product – מוצר Mischar – commerce, trade – מסחר Socher – trader – סוחר Socharim bi-mnayot chul? – Do you trade in foreign stocks? – סוחרים במניות חו”ל Mediniyoot ha-hachlafa – The exchange policy – מדיניות ההחלפה Duchan, duchanim /basta, bastot – Stands (in the market) – דוכנים, בסטות Hanoot, hannoyot – Shop, shops – חנות, חנויות Reshet hanooyot – Chain – רשת חנויות Snif – Branch – סניף Hanoot yad shniya – Second hand shop – חנות יד שנייה Makolet – Grocery store – מכולת Pitsutsiya – Corner store – פיצוצייה Hanooyot nochoot – Convenience stores – חנויות נוחות Ani ba-super – I am at the supermarket – אני בסופר Mezuman – Cash – מזומן Tavei kniya – Gift certificates – תווי קנייה Kartis moadon – Loyalty card – כרטיס מועדון Efshar litsbor nekudot – You can accumulate points – אפשר לצבור נקודות
Playlist and Clips: Matti Caspi – Shirim Be-mitz Agvaniyot (lyrics) Golshei Ha-emek – Duda li-kniyot (lyrics)
| |||
| #395 My Calendars Won’t Synchronize! | 06 Jun 2023 | 00:09:06 | |
The Hebrew word for calendar is יומן. Our calendars used to be made of paper and hung up on the wall. But today, most of us have gone digital. That means all our events have to be synchronized across our many devices. So what does היומן לא מסונכרן mean? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Lua’ch shana – Calendar – לוח שנה Yoman – Calendar – יומן Lu’ach ha-shana ha-ivri (ha-lu’ach ha-ivri) – The Jewish calendar – לוח השנה העברי, הלוח העברי Yomana shel Anna Frank – Anne Frank’s Diary – יומנה של אנה פרנק Yoman ishi – Personal diary – יומן אישי Yoman Google – Google calendar – יומן גוגל Tistakel/tistakel/tistaklu ba-yoman – Check out the calendar – תסתכל/תסתכלי/תסתכלו ביומן Samti ba-yoman – I put it in the calendar – שמתי ביומן Sagarti lanu pgisha – I scheduled a meeting for us – סגרתי לנו פגישה Tistakel ba-yoman ba-telefon – Check out the calendar on the phone – תסתכל ביומן בטלפון Ha-yoman lo mesunchran – The calendar is not synchronized – היומן לא מסונכרן Synchronize – Root ס.נ.כ.ר.נ Lesanchren et ha-yoman – To synchronize the calendar – לסנכרן את היומן Sinchroon – Synchronizing – סנכרון Ha-yoman lo mesunchran – The calendar is not synchronized – היומן לא מסונכרן Ha-yoman lo mistanchren li – My calendar is not getting synchronized for me – היומן לא מסתנכרן לי Zimoon – Invitation – זימון Ani eshlach lecha zimoon – I’ll send you an invite – אני אשלח לך זימון Shlach/shlechi/shlechu li zimoon – Send me an invite – שלח/שלחי/שלחו לי זימון Ani sholech lach zimoon im kol ha-pratim – I am sending you an invitation with all the details – אני שולח לך זימון עם כל הפרטים Looz (lu’ach zmanim) – Schedule – לוח זמנים, לו”ז Ha-looz shel ha-kenes – The schedule of the conference – הלו”ז של הכנס Ha-looz shel ha-yom ha-rishon ba-universita – The schedule of the first day at university – הלו”ז של היום הראשון באוניברסיטה Yomani ha-yakar – Dear diary – יומני היקר Yomanai – Police duty officer – יומנאי Yoman mivtsa’im – Operations log – יומן מבצעים
Playlist and Clips: Yad Va-shem – Yomana shel Anne Frank Rico X DJ Blackout – Luz Mugzam (lyrics)
Ep. 93 about leta’em pgisha, to coordinate a meeting Ep. 105 I about pagash-nifgash Ep. 142 I about WhatsApp Hebrew | |||
| #394 I Haven’t Seen You in Ages! | 23 May 2023 | 00:07:35 | |
What should we say in Hebrew when we see someone we haven’t seen for a very long time? How about someone who just got back from an extended stay abroad? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Baruch shuvcha – Welcome back (m.) – ָברוך שובך Baruch shuvech – Welcome back (f.) – ברוך שובךְ Baruch shuvcha, chaver – Welcome back, my friend – ברוך שובך, חבר “Shalom rav shuvech tsipora nechmedet” – Welcome back, cute bird – שלום רב שובך ציפורה נחמדת Baruch ha-shav, brucha ha-shava, bruchim ha-shavim, bruchot ha-shavot – Welcome back – ברוך השב, ברוכה השבה, ברוכים השבים, ברוכות השבות Baruch ha-ba, brucha ha-ba’ah, bruchim ha-ba’im, bruchot ha-ba’ot – Welcome – ברוך הבא, ברוכה הבאה, ברוכים הבאים, ברוכות הבאות Idan – Era – עידן Lo ra’iti otcha/otach idan ve-idanim – I haven’t seen you in ages – לא ראיתי אותך עידן ועידנים Lo nifgashnu idan ve-idanim – I haven’t seen you in ages – לא נפגשנו עידן ועידנים Yovel – Jubilee – יובל Yovlot! – It’s been ages – יובלות Ma ze, efo at? Ma ze, efo ata? – God, where have you been? – מה זה, איפה את? איפה אתה Le’an ne’elamta, lo ro’im otcha/otach – Where did you disappear, we don’t see you anymore – לאן נעלמת, לא רואים אותך Male zman! – It’s been ages! – מלא זמן Ma ze, male/hamon zman! – OMG it’s been ages – מה זה, מלא/המון זמן Shanim! – It’s been years! – שנים “Hhayavim kafe” – We’ve gotta catch up over coffee sometime – חייבים קפה “Dai, nachon, hayavim” – Totally, we must – די, נכון, חייבים
Playlist and Clips: David Broza – Shir Ahava Bedu’i (lyrics) Nechama Hendel – El Ha-tsipor (lyrics) Ha-dag Nachash – El Ha-tsipor (lyrics) | |||
| #393 Aim High | 02 May 2023 | 00:12:33 | |
To aim, to tune, to intend, to really mean something. The Hebrew equivalent of these verbs all come from the root כ.ו.נ, a root which has many interesting uses in our spoken language. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Mi mechaven et ha-tnu’ah – Who is directing the traffic – מי מכוון את התנועה Lechaven ekdah le-ever mishehu – To aim a gun at someone – לכוון אקדח לעבר מישהו Az ani akhaven le-shmone kazé – I’ll aim to get there at eightish – אז אני אכוון לשמונה כזה Eich Lechaven gitara – How to tune a guitar – איך לכוון גיטרה Lama ata mekhaven namuch? – Why are you aiming low? – למה אתה מכוון נמוך Oh wow, hem mekhavnim gavoha – They are aiming high – הם מכוונים גבוה Mekhuvan – Tuned, deliberate, aimed – מכוון Tslil mechuvan – “Tuned tone” – צליל מכוון Psanter lo mechuvan – An out of tune piano – פסנתר לא מכוון Ekdach mekhuvan le’ever mishehu – Pistol aimed at someone – אקדח מכוון לעבר מישהו “Atem yod’im le-mi ze haya mechuvan” – You know who it was aimed at – אתם יודעים למי זה היה מכוון Mekhuvan matara – Goal-oriented – מכוון מטרה Bi-mechuvan, be-ofen mechuvan – Deliberately – במכוון, באופן מכוון “Kshe-at omeret lo lema at mitkavenet?” – What do you mean when you say ‘no’? – כשאת אומרת לא למה את מתכוונת Lo hevanti, le-ma ata mitkaven, le-ma at mitkavenet? – Wait, what do you mean? – לא הבנתי, למה אתה מתכוון, למה את מתכוונת Hitkavanti kshe-amarti – I really meant what I said – התכוונתי כשאמרתי Slicha, lo hitkavanti – Sorry, I didn’t mean it – סליחה, לא התכוונתי Bli kavana, lo be-khavana – Unintentionally – בלי כוונה, לא בכוונה Slicha, bli kavana amarti etmol mashehu she-lo hayiti tsarich lehagid – Sorry, yesterday, without really meaning it, I said something I shouldn’t have said. – סליחה, בלי כוונה אמרתי אתמול משהו שלא הייתי צריך להגיד Ze lo haya be-khavana – I didn’t mean it – זה לא היה בכוונה “Ha-kol be-kavanot tovot” – Everything is done with good intentions – הכל בכוונת טובות Yesh lo kavanot tovot/raot – He’s got good/bad intentions – יש לו כוונות טובות/רעות Aval ha-kavanot shelo tovot – But his intentions are good – אבל הכוונות שלו טובות Hayta lo kavana tova – His intention was good – הייתה לו כוונה טובה Ata roe’eh she-ze lo be-khavana – You can see it’s not intentional – אתה רואה שזה לא בכוונה Kavenet telescopit – Telescopic sight (of a gun) – כוונת טלסקופית “Se’u einayim be-tikva, lo derekh kavanot” – Raise your eyes in hope, not through the sight of a gun – שאו עיניים בתקווה, לא דרך כוונות
Playlist and Clips: Shotei Ha-nevu’ah – Yediah (lyrics) Yitshak Klepter – Tslil Mechuvan (lyrics) Ha-tarnegolim – Kshe’at Omeret Lo (lyrics) Jonathan Mergui & Marina Maximilian Blumin – Sagol Bahir (lyrics) Yirmi Kaplan – Kavanot Tovot (lyrics) Lahakat Ha-nachal – Shir La-shalom (lyrics) Ep. no. 45 about non-committal Hebrew | |||
| #392 Which Direction Is the Wind Blowing? | 18 Apr 2023 | 00:09:36 | |
The word כיוון means direction but it’s got many different uses in day-to-day Hebrew. In this episode, Guy talks about wind direction, career trajectory, prayer orientation and so much more. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Kivoon – Direction, bearing, orientation – כיוון “Kol kivoon she-bo halachnu” – Every direction in which we went – כל כיוון שבו הלכנו Kivoon ba-kariera – Career trajectory – כיוון בקריירה Kivoon ha-ktiva be-ivrit hu mi-yamin li-smol – The direction of writing in Hebrew is from right to left – כיוון הכתיבה בעברית הוא מימין לשמאל Kivoon ha-ruach – The wind direction – כיוון הרוח Kartis be-kivoon echad – One way ticket – כרטיס בכיוון אחד Ma ha-kivoon ha-klali? – What’s the general direction? – מה הכיוון הכללי Kivoon ha-tfila? – The direction of prayer – כיוון התפילה Achi, yesh’cha kivoon? – Dude, do you know where to get weed? – אחי, יש’ך כיוון Dofek hiuchim le-khol hakivoonim – He is spreading smiles all over the place – דופק חיוכים לכל הכיוונים Yore/yora le-khol ha-kivoonim – Shooting in all directions – יורה לכל הכיוונים Ata mamash lo ba-kivoon – You’re way off track – אתה ממש לא בכיוון הנכון Ata ba-kivoon ha-nachon – You’re in the right direction – אתה בכיוון הנכון Kivoonei avir – Air exposures – כיווני אוויר Kama/Eize kivuney avir yesh? – How’s the air flow? – כמה כיווני אוויר יש Doo kivooni – Two-way – דו כיווני Kivoonei hakira – New leads – כיווני חקירה
Playlist and Clips: Rockfour – Kol Kivoon (lyrics) Sarit Hadad – Hikiti Lo (lyrics) | |||
| #391 Hide and Go Seek | 11 Apr 2023 | 00:09:35 | |
What do we say to someone really tall who is sitting in front of us in the movie theater? And how do spies communicate with each other? Guy explains the Hebrew root ח.ב.א Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Machbo’im – Hide and seek – מחבואים Mesachkim be-machbo’im – We’re playing hide and seek – משחקים במחבואים Machbo – Hideout, hiding place – מחבוא Mistor – Hiding place – מסתור Lehachbi – To hide – להחביא Lehastir – To hide – להסתיר “Tipim eich lehachbi mamtakim me-aba gargeran” – Tips on how to hide candy from a gourmand father – טיפים איך להחביא ממתקים מאבא גרגרן Lehachbi dvarim mi-mishehu – To hide things from someone – להחביא דברים ממישהו “Hu mastir sham mashehu elef achuz” – He’s hiding something in there, one thousand percent – הוא מסתיר שם משהו אלף אחוז Hu mastir sod – He’s hiding a secret – הוא מסתיר סוד Hu machbi et ha-kesefe mi-tachat la-mizran – He’s hiding the money under the mattress – הוא מחביא את הכסף מתחת למזרן Lehachbi et ha-kesef mi-ganavim – To hide the money from thieves – להחביא את הכסף מגנבים Lehastir et ha-emet me-ima – To hide the truth from mom – להסתיר את האמת מאמא Slicha, ata mastir li, at mastira li – Excuse me, you’re blocking the view – סליחה, אתה מסתיר לי, את מסתירה לי Hastarat aron hashmal – Concealing of the electricity panel – הסתרת ארון חשמל Hastarat mispar telefon – Concealing your telephone number when calling someone – הסתרת מספר טלפון Hastarat bechi be-rega – How to conceal that you’ve been crying – הסתרת בכי ברגע Seter – Hideaway, secret hiding place – סתר Haazanot seter – Wiretaps, secret recordings – האזנות סתר Sfat starim, safa sodit – Secret language – שפת סתרים, שפה סודית Ba-seter – Secretly, clandestinely – בסתר Hem nifgeshu ba-seter – They met secretly – הם נפגשו בסתר Matan ba-seter – Anonymous giving – מתן בסתר Ha-kesef muchba me-ahorei ha-aron – The money is hidden behind the closet – הכסף מוחבא מאחורי הארון
Playlist and Clips: | |||
| #426 The Olympics Are Here! | 30 Jul 2024 | 00:07:39 | |
The Paris 2024 Olympics are here! What Hebrew words and phrases must we know in order to understand the broadcasts and fully enjoy the games? The hardest of them might just be טניס שולחן. Stam! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Ha-mischakim ha-olimpyiim – The olympic games – המשחקים האולימפיים Ha-olimpiada – The Olympics – האולימפיאדה Atem ro’eem ta-olimpiada? – Do you watch the olympics? – אתם רואים ת’אולימפיאדה Agav – By the way – אגב Tacharut, tacharuyot – Competition, competitions – תחרות, תחרויות Lenatsech – To win – לנצח Lehafsid – To lose – להפסיד Tekes ha-pticha – The opening ceremony – טקס הפתיחה Ha-mishlachat ha-israelit – The Israeli delegation – המשלחת הישראלית Ha-nivcheret ha-israelit – The Israeli team – הנבחרת הישראלית Ha-atletim ha-israelim – The Israeli athletes – האתלטים הישראלים Medlaya, medalyot – Medal, medals – מדליה, מדליות Makom rishon/sheni/shlishi – First/second/third place – מקום ראשון/שני/שלישי Medalyat zahav – Gold medal – מדליית זהב Medalyat kesef – Silver medal – מדליית כסף Medalyat arad – Bronze medal – מדליית ארד “Ha-masa’it im ha-medalyot ba-derech” – The truck with the medals is on the way (a cynical way to say, you haven’t really done anything impressive) – המשאית עם המדליות בדרך “Ha-medalya ba-derech” – The medal is on its way – המדליה בדרך S’chiya – Swimming – שחייה Shayit – Sailing – שייט Hit’amloot machshirim – Artistic gymnastics – התעמלות מכשירים Targilei kora – Gymnastics balance beam exercises – תרגילי קורה Rowing – Chatira – חתירה Lachtor – To row – לחתור Kfitsot la-mayim – Diving – קפיצות למים Hets va-keshet – Archery – חץ וקשת Triathlon – Triathlon – טריאתלון Tennis shulchan – Table tennis – טניס שולחן
Playlist and Clips: KAN TV – The numbers behind the olympics Static & Ben-El feat. Neta Barzilay – Efes Ma’amats (lyrics) Ep. no. 68 about livchor, to choose HEB Ep. no. 305 about ve-, va-, voo HEB Ep. no. 366 about kfitsa HEB Ep. no. 378 about kesef HEB | |||
| #390 See You at the Protests | 04 Apr 2023 | 00:06:41 | |
In Hebrew, הפגנה is a demonstration, a protest. Israelis are very diligent protesters and demonstrators. Guy explains how to use the root פגנ to its fullest. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Hafgana - Demonstration, protest - הפגנה Hafganat neged - A counter demonstration - הפגנת נגד Hafganat ha-smol - The demonstration of the left - הפגנת השמאל Hafganat ha-yamin - The demonstration of the right - הפגנת הימין Hafganat ha-haredim - The ultra orthodox demonstration - הפגנת החרדים Hafganat ha-druzim - The druze demonstration - הפגנת הדרוזים Hafganat yots’ei etiopia - The demonstration by Israelis of Ethiopian descent - הפגנת יוצאי אתיופיה Hafganat ha-million - The 1 million persons demonstration - הפגנת המיליון Pizur hafganot - Crowd control - פיזור הפגנות Emtsa’im le-pizur hafganot - Means of crowd control - אמצעים לפיזור הפגנות Hem mafginim be-tel aviv achshav - They are protesting in Tel Aviv right now - הם מפגינים בתל אביב עכשיו Ha-mafginim tsoakim sisma’ot - The protesters are shouting slogans - המפגינים צועקים סיסמאות Mafginim be’ad/neged - Demonstrating for/against - מפגינים בעד/נגד Hem mafginim neged - They are demonstrating against it - הם מפגינים נגד Neged ma atem mafginim? - What are you demonstrating against? - נגד מה אתם מפגינים Neged mi atem mafginim? - Who are you demonstrating against? - נגד מי אתם מפגינים Neged ma hahafgana? - What is the demonstration against? - נגד מה ההפגנה Al ma atem mafginim? - What are you demonstrating for/against? - על מה אתם מפגינים Lehafgin - To demonstrate, to protest - להפגין Latset lehafgin - To go out and demonstrate - לצאת להפגין Ts’oo lehafgin - Go out and demonstrate - צאו להפגין Lechu lehafgin - Go and demonstrate - לכו להפגין Bo’u lehafgin - Come to demonstrate - בואו להפגין Hafganat koach - Show of force - הפגנת כוח Lehafgin nochechut - To make an appearance, to be counted - להפגין נוכחות Hafganati - Demonstrative - הפגנתי Be-ofen mufgan - Actively involved - באופן מופגן
Playlist and Clips: | |||
| #389 Dear Inspector | 21 Mar 2023 | 00:12:14 | |
This episode is about the Hebrew root פקח. We call parking enforcement officers פקחי חניה. What might you say to one in order not to get a parking ticket? And what does this root have to do with kosher certificates? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Pikuach – Supervision, regulation – פיקוח Be-fikuach/be-pikuach – Under supervision – בפיקוח Gaz beiti – Domestic gas – גז ביתי “Batuach kshe-ze be-fikuach” – It’s safe when it’s under supervision – בטוח כשזה בפיקוח Be-fikuach ha-oom – Under supervision of the UN – בפיקוח האו”ם Ha-mehir be-fikuach – The price is regulated, under government supervision – המחיר בפיקוח Mutsarim be-fikuach – Products under supervision – מוצרים בפיקוח Befikuach ha-rabanoot X – Under the supervision of the rabbinate of X – בפיקוח הרבנות “Mis’ada zo nimtset tahat pikuhenu ve-hashgachatenu” – This restaurant is under our supervision – מסעדה זו נמצאת תחת פיקוחנו והשגחתנו Piku’ach nefesh – See link below Lefakeach al mashehu – To supervise something – לפקח על משהו Mefakeach – Supervisor, inspector – מפקח “Yom be-hayav shel mefakeach bniya” – A day in the life of a construction supervisor – יום בחייו של מפקח בנייה Mefakeach – Supervisor, inspector – מפקח Pakach/pakachit hanaya – Parking inspector – פקח/פקחית חניה “Pakach, ani porek schora” – Dear inspector, I am unloading merchandise – פקח, אני פורק סחורה Pakachei hanaya – Parking inspectors – פקחי חניה Pakach, pakachit, pakachim, pakachiyot – Inspector/s – פקחים “Lo roshmim et hayeladim le-maon lo mefukach” – We don’t register the kids to an unsupervised daycare – לא רושמים את הילדים למעון לא מפוקח Ha-ganim mefukachim – The daycare centers are supervised – הגנים מפוקחים Ha-mutsarim ha-mefukachim – The supervised products – המוצרים המפוקחים Pakachti et einai – I opened my eyes – פקחתי את עיניי Lifkoach einaim – To open the eyes – לפקוח עיניים La’atsom einayim – To close the eyes – לעצום עיניים Einai pkuchot – My eyes are open – עיניי פקוחות Pike’ach, pik’chit – Sharp, bright person – פיקח
Playlist and Clips: Assi Cohen & Guri Alfi – Pakach Ani Porek S’chora (lyrics) Lo roshmim et ha-yeladim le-maon lo mefukach Ruhama Raz – Ha-har ha-yarok (lyrics) Arik Einstein – Yeladim shel Ha-hayim (lyrics) Shiri Maimon – Ha-har ha-yarok tamid (lyrics) | |||
| #388 Danger Zone | 14 Mar 2023 | 00:11:57 | |
There are so many סכנות, dangers, in everyday life. How do we say, “it’s not worth the risk,” in Hebrew? And what does the Japanese word for fish have anything to do with taking risks? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Sakana la-demokratya – Danger to democracy – סכנה לדמוקרטיה Sakanat hitchashmelut – Danger of electrocution – סכנת התחשמלות Ha-demokratya be-sakana – Democracy is at risk – הדמוקרטיה בסכנה “Mevad’im she-ein ba sakana le-yeladim” – Making sure there’s no danger for children – מוודאים שאין בה סכנה לילדים Sakanot ba-reshet – Dangers online – סכנות ברשת Sakanot ha-ishun – The dangers of smoking – סכנות העישון Sakanot ba-reshatot ha-hevratiyot – Dangers in the social networks – סכנות ברשתות החברתיות Sakanot ha-ofanayim ha-hashmaliyim – The dangers of riding an electric bicycle – סכנות האופניים החשמליים “Hu yetse mi-klal sakana” – He’ll be out of danger – הוא ייצא מכלל סכנה “Hi tetse mi-klal sakana” – She’ll be out of danger – היא תצא מכלל סכנה Mesukan, mesukenet – Dangerous – מסוכן, מסוכנת “Yitachen she-at nimtset be-maarechet yechasim alima u-mesukenet”. – You might be in a dangerous and violent relationship – ייתכן שאת נמצאת במערכת יחסים אלימה ומסוכנת ‘Ze mesukan le-yeladim’ – This is dangerous for children – זה מסוכן לילדים Ne’arim u-ne’arot/noar be-sikun – Youth at risk – נערים/נערות/נוער בסיכון Herayon be-sikun gavoha – High risk pregnancy – הריון בסיכון גבוה Hashka’ah be-sikun namuch – Low risk investment – השקעה בסיכון נמוך Ramat sikun nemucha/gvoha – Low/high level risk – רמת סיכון נמוכה/גבוהה Nihul sikunim – Risk management – ניהול סיכונים Lakachat sikun or lakachat et ha-sikun – To take the risk – לקחת סיכון, לקחת את הסיכון Ani ekach ta’sikun – I am going to take the risk – אני אקח ת’סיכון Lama lakachat sikunim meyutarim? – Why take unnecessary risks? – למה לקחת סיכונים מיותרים Lama lesaken et ha-hayhim? – Why put life at risk? – למה לסכן את החיים Lama lehistaken? – Why risk oneself? – למה להסתכן Lama lesaken et ha-hayim shelcha? – Why risk your life? – למה לסכן את החיים שלך Lo hayiti mistakenet – I wouldn’t risk it – לא הייתי מסתכנת Lama lecha lehistaken? – Why risk it? – למה לך להסתכן Lo kedai lach/lecha lehistaken – You shouldn’t risk it – לא כדאי לך להסתכן Ata stam mistaken – You’re taking a risk for no good reason – אתה סתם מסתכן
Playlist and Clips: Mevad’im she-ein sakana le-yeladim Arik Einstein – Yad Achat Osa et Ze (lyrics) David Broza – Stav Mesukan (lyrics) How do you say ‘fish’ in Japanese? The Promised Podcast (TLV1): “A Conflict That Contains Lifetimes of Conflicts” | |||
| #387 Have You Been Working Out? | 07 Mar 2023 | 00:09:38 | |
What Hebrew words and phrases do you need to know when looking for a new gym? How do we say fitness trainer, and what time is the best time to go to a gym? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Hadar kosher/Machon kosher – Fitness center, gym – חדר כושר, מכון כושר Ani holech la-machon – I am going to the gym – אני הולך למכון Minui (manuy) – Subscription, membership – מנוי, מינוי Minui “1 plus 1” – 1+1 subscription – מינוי אחד פלוס אחד Kama ole minui etslechem? – How much is a membership at your gym? – כמה עולה מינוי אצלכם Minui hadar kosher – Gym membership – מינוי חדר כושר Minui le-hodesh – A monthly membership – מינוי לחודש Minui le-shana – A yearly membership – מינוי לשנה Minui zoogi – A membership for two people – מינוי זוגי, מינוי לזוג Be-derech klal anachnu holchim la-machon le-imun kosher – Usually we go to the gym for fitness training – בדרך כלל אנחנו הולכים למכון לאימון כושר Imun – Workout, training – אימון Kama pe’amim at mit’ament be-shavu’a? – How many times do you exercise a week? – כמה פעמים את מתאמנת בשבוע Targilim – Exercises – תרגילים Machol – Dance – מחול Eize shi’urim yesh? – What classes do you have? – איזה שיעורים יש? Imun spinning – Spinning class – אימון ספינינג Imun ko’ach – Strength training – אימון כוח Imun/shi’ur yoga – Yoga session – אימון/שיעור יוגה Imunei/shi’urei yoga – Yoga sessions – אימוני/שיעורי יוגה Rama, ramot – Level, levels – רמה, רמות Yoga le-matchilim – For beginners – יוגה למתחילים Yoga le-mitkadmim – For advanced – יוגה למתקדמים Me’amen/me’amenet ishi/t – Personal trainer – מאמן/מאמנת אישית Ha-me’amen bone lachem tochnit imunim mesuderet – The trainer prepares a well-planned training program for you – המאמן בונה לכם תוכנית אימונים מסודרת Madrich kosher, madrichat kosher – Fitness trainer – מדריך/מדריכת כושר Matai kedai lehagia lehadar hakosher – When is it preferable to go to the gym – מתי כדאי להגיע לחדר הכושר Ve-lehanot mi-machshirim pnuyim – And enjoy the available equipment – וליהנות ממכשירים פנויים
Playlist and Clips: Dana International – Love Boy (lyrics) Ep. no. 319 about cardio and endurance | |||
| #386 Exposing the Truth | 14 Feb 2023 | 00:08:38 | |
The Hebrew word לחשוף is commonly used by archaeologists, journalists, dermatologists and… strippers. What does it mean? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Lahsof – To expose – לחשוף “Anahnu hosfim et ha-or shelanu la-shemesh, bederech klal bimchuvan” – We expose our skin to the sun, usually intentionally – אנחנו חושפים את העור שלנו לשמש, בדרך כלל במכוון “Gam anashim im gon or kehe yisarfu” – People with dark skin will also burn – גם אנשים עם גון עור כהה יישרפו “Aval hem tsrichim hasifa yoter memushechet” – But they need a longer exposure – אבל הם צריכים חשיפה יותר ממושכת “Magia ha-kaits, hem matchilim lahsof et ha-evarim” – Summer comes, they start exposing their body – הם מתחילים לחשוף את האיברים Lahsof et ha-guf la-shemesh – Expose the body to the sun – לחשוף את הגוף לשמש Hasifat yeter – Over exposure – חשיפת יתר Hasifet yeter la-shemesh – Over exposure to the sun – חשיפת יתר לשמש “Ha-yeladim hasfu kvar hamisha mitkanim” – The kids have already uncovered five facilities – הילדים חשפו כבר חמישה מתקנים Hasifa – Exclusive story – חשיפה Hem hasfu she… – They have uncovered that – הם חשפו ש Hem hosfim et ha-emet – They expose the truth – הם חושפים את האמת “Im yesh bi de’agah hi hasufa kim’at” – If there’s a worry in me, it’s almost exposed – אם יש בי דאגה היא חשופה כמעט Lalechet be-levush hasuf – To walk around with revealing clothes – ללכת בלבוש חשוף “Hu mamash nechsaf ba-katava” – He really exposed his life in the article – הוא ממש נחשף בכתבה Ha-yom nechsaf she-… – Today it was revealed that… – היום נחשף ש “Az lechi la-ipur ve-la-mahsof” – So go back to your make up and cleavage – אז לכי לאיפור ולמחשוף Mahsof – Cleavage, open neck – מחשוף Hasfan, hasfanit – Stripper – חשפן, חשפנית Hasfanut – Striptease – חשפנות
Playlist and Clips: Anahnu hosfim et ha-or shelanu la-shemesh | |||
| #385 You Don’t Want to Mess With Me | 07 Feb 2023 | 00:09:58 | |
There are people you don’t want to mess with, and there are things you shouldn’t do because they’re too much of a hassle. How do you say all this in Hebrew? Well, you’d use the עסק root, of course! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Laasok be- – To deal with – לעסוק ב Hu osek be-ze harbe shanim – He’s been dealing with this for many years – הוא עוסק בזה הרבה שנים Al taasok be-ze achshav – You don’t have to deal with this right now – אל תעסוק בזה עכשיו Be-ma ata osek / Be-ma at oseket – What do you do for a living? – במה אתה עוסק, במה את עוסקת Ha-hevra oseket be- – The company is in the field of so and so – החברה עוסקת ב Osek murshe – Licensed freelancer – עוסק מורשה Ta’asuka – Employment, occupation – תעסוקה Lishkat ha-taasuka – Employment bureau – לשכת התעסוקה Lachtom ba-lishka – To sign at the employment office – לחתום בלשכה “Nimtsa avoda zmanit, lo retsinit” – We’ll find a temporary, non-serious job – נמצא עבודה זמנית, לא רצינית “Vegam nahtom ba-lishka” – And at the same time, we’ll sign at the employment office – וגם נחתום בלשכה Lehaasik – To keep busy, to employ – להעסיק Ze maasik oto, ze maasik ota – It keeps them occupied – זה מעסיק אותו/אותה Be’ayot she-ma’asikot otanu – Problems that occupy us – בעיות שמעסיקות אותנו Ze maasik otcha? – Does it trouble you? – זה מעסיק אותך Lehaasik mishehu – To employ someone – להעסיק מישהו Ha’asaka – Employment – העסקה Ha’asaka ravgonit/meguvenet – Diversity hiring – העסקה רבגונית/מגוונת Ha’asaka meguvenet shava lachem yoter – Diversity hiring is worth more for your business – העסקה מגוונת שווה לכם יותר Haasakat mi’ootim – Hiring minorities – העסקת מיעוטים Lehitasek – To busy oneself, to be involved with – להתעסק Ani meod ohev lehitasek be-ochel – I love doing food stuff, dealing with food – אני מאוד אוהב להתעסק באוכל Al titasek iti – Don’t mess with me – אל תתעסק איתי Lo kedai lecha lehitasek ito – You shouldn’t mess with him – לא כדאי לך להתעסק איתו Ata mitasek iti? – Are you messing with me? – אתה מתעסק איתי Be-ze ata mitasek achshav? – This is what worries you right now? – בזה אתה מתעסק עכשיו Ze ma-ze hit’askoot – It’s such a hassle – זה מה-זה התעסקות Laasot hazeret ze ma ze hitaskoot – To make horseradish is a real hassle – לעשות חזרת זה מה-זה התעסקות Ze yachsoch li hitaskoot – It’s going to save me a lot of work – זה יחסוך לי התעסקות
Playlist and Clips: | |||
| #384 The Deal of a Lifetime | 31 Jan 2023 | 00:09:29 | |
In Hebrew עסקים means business. Today, Guy talks about the root עסק and introduces other nouns we should know. Bonus: What do you do when you see an unfamiliar transaction in your credit card statement? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Esek – Business, matter – עסק Asakim – Business – עסקים Beit esek – Shop, store – בית עסק Ze lo ha-esek shelcha – It’s none of your business – זה לא העסק שלך Ish asakim – Businessman – איש עסקים Eshet asakim – Businesswoman – אשת עסקים Iskey mazon – Food business – עסקי מזון “Ani be-iskei ha-mazon” – I am in the food industry – אני בעסקי המזון “Ani be-iskei ha-muzika” – I am in the music industry – אני בעסקי המוזיקה Iskei ha-sha’ashu’im – Show biz – עסקי השעשועים WhatsApp iski – WhatsApp business account – ווטסאפ עסקי Yo’ets iski – Business consultant – יועץ עסקי Pitu’ach iski – Business development – פיתוח עסקי Mitoog iski – Business branding – מיתוג עסקי Model iski – Business model – מודל עסקי Tochnit iskit – Business plan – תוכנית עסקית Pgisha iskit – Business meeting – פגישה עסקית Arucha iskit – Value meal, lunch special – ארוחה עסקית “Yesh lahem iskiyot” – They have specials – יש להם עסקיות Yesh lachem iskiyot? – Do you have a set menu? – יש לכם עסקיות Iska – Business transaction, deal – עסקה Iska mutslahat – Successful deal – עסקה מוצלחת Iska lo mukeret – Unknown transaction – עסקה לא מוּכרת Iska shel paam ba-hayim – The deal of a lifetime – עסקה של פעם בחיים Lisgor iska – To strike a deal – לסגור עסקה Iskat havila – Package deal – עסקת חבילה Asinu esek? – So, do we have a deal? – עשינו עסק Esek mishpachti – Family business – עסק משפחתי Asakim karagil – Business as usual – עסקים כרגיל Shivaa yemei askaim – Seven business days – שבעה ימי עסקים Yom asakim – Business day – יום עסקים Iskei avir (luftgeschäft, לופטגעשעפט) – “Air business” – עסקי אוויר Yesh lecha esek iti – You’ve got a business with me – יש לך עסק איתי Hu yode’a im mi yesh lo esek – He knows with whom he’s got business – הוא יודע עם מי יש לו עסק
Playlist and Clips: Sarit Hadad – Ba-hom shel Tel Aviv (lyrics) Ariel Zilber – Ani Shochev Li al Ha-gav (lyrics) | |||
| #383 Best Served Warm | 17 Jan 2023 | 00:08:45 | |
The Hebrew word להגיש is a verb with several different meanings. Food, university papers and TV shows — these are all things we can להגיש. Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Lehapil – To drop – להפיל, נפל Lehasi’ah – To drive someone somewhere – להסיע, נסע Lehagish bakasha – To submit a request, an application, or to apply for something – להגיש בקשה Kupat Holim – A national health insurance company – קופת חולים Eich lehagish bakasha le-tofesh 17 – How to apply for and receive form number 17 – איך להגיש בקשה לטופס 17 Lehagish tluna ba-mishtara – To file a police report or complaint – להגיש תלונה במשטרה Ani tsricha lehagish avoda ba-universita mahar – I have a paper due at the university tomorrow – אני צריכה להגיש עבודה באוניברסיטה מחר Yesh li hagasha machar – I have a deadline for a presentation or project I need to submit tomorrow – יש לי הגשה מחר Mo’ed hagasha – The submission deadline – מועד הגשה Efshar lehagish – You can serve it – אפשר להגיש Lehagish ochel – To serve food – להגיש אוכל Lehagish cham – Served hot – להגיש חם “Magishim le-tsad salat ha-kruv u-melafefonim hamutsim” – You serve it alongside coleslaw and pickles -מגישים לצד סלט הכרוב ומלפפונים חמוצים Hotchim – You cut – חותכים Metagnim – You fry – מטגנים Magishim – You serve – מגישים Ze mugash cham – It’s served hot – זה מוגש חם Eich ze mugash? – How is it served? – איך זה מוגש “Anavim adumim yavshilu ad ha-erev ve-yugshu tsonenim la-shulchan” – Red grapes will ripen by evening, and will be served chilled to the table – ענבים אדומים יבשילו עד הערב ויוגשו צוננים לשולחן Hatsaat hagasha – Serving suggestion – הצעת הגשה Magash – Tray – מגש Lehagish tochnit televizya – To present a TV show – להגיש תוכנית טלוויזיה Magish/magisha – TV host – מגיש/מגישה Magish/magishat hadashot – News anchor – מגיש/מגישת חדשות Ha-tochnit mugeshet be-chasut – This show is brought to you by… – התוכנית מוגשת בחסות Hagasha – Delivery (music/theater) – הגשה “Ahavti meod et ha-hagasha” – I liked how that was delivered – אהבתי מאוד את ההגשה
Playlist and Clips: Hummus recipe with Max Malkiel Ilanit – Ba-shana Ha-ba’ah (lyrics)
| |||
| #382 My Sweetie Pie | 10 Jan 2023 | 00:10:00 | |
In Hebrew, מתוק means sweet or sweetie. You might also hear מתוק used passive-aggressively by a person standing in a Tel Avivi line. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: “Matok, matok hu ta’am ha-hayim” – Sweet, sweet is the taste of life – מתוק, מתוק, הוא טעם החיים Matok li – It’s too sweet – מתוק לי Matok/Metuka sheli – My darling – מתוק/מתוקה שלי Toda matok/metuka sheli! – Thank you sweetie! – תודה, מתוק/מתוקה שלי Ehhh, metuka sheli, slicha, ani hayiti kodem! – Sorry sweetie pie, I was here first! – מתוקה שלי, סליחה, אני הייתי קודם Shana tova u-metuka – Have a great year – שנה טובה ומתוקה “Motek lo lishloach li uga” – Darling, don’t send a cake to me – מותק, לא לשלוח לי עוגה Motek – Darling – מותק Halomot metukim – Sweet dreams – חלומות מתוקים Mayim metukim – Freshwater – מים מתוקים Mei yam – Sea water – מי ים Dagei yam – Sea fish – דגי ים Dagei mayim metukim – Freshwater fish – דגי מים מתוקים Rotsim lishmo’a al ha-metukim shelanu? – Do you want to hear about our desserts? – רוצים לשמוע על המתוקים שלנו Lehamtik – To sweeten – להמתיק Eich at mamtika? Eich ata mamtik? – How do you sweeten (your drink)? – איך אתה ממתיק, איך את ממתיקה Ani lo shote/shota im sukar – I don’t add sugar – אני לא שותה עם סוכר Kapit sukar – One teaspoon of sugar – כפית סוכר Shtayim sukar – Two teaspoons of sugar – שתיים סוכר Mamtik – Sweetener – ממתיק Lehamtik et haglula ha-mara – To sweeten a bitter pill – להמתיק את הגלולה המרה Onsho humtak – His sentence was commuted – עונשו הומתק Mamtakim – Sweets, candies – ממתקים Hanut mamtakim – Candy store – חנות ממתקים Bonboniera – Bonbonnière, candy box – בונבוניירה Mashka’ot memutakim – Sugary drinks, soft drinks – משקאות ממותקים Metikoot – Sweetness – מתיקות Oy metikooooot – How sweet! – אוי מתיקות Bi-mtikoot – Sweetly – במתיקות Ledaber be-metek sfatayim – To sweet talk – לדבר במתק שפתיים
Playlist and Clips: Yigal Bashan & Lahakat Pikud Tsafon – Matok Matok (Lyrics) Uzi Fuchs – Ein Lach Ma Lid’og (Lyrics) Meir Ariel – Mayim Metukim (Lyrics) Mashka’ot memutakim – Sugary drinks Erik Berman – Ha-metukot Ha-achronot (Lyrics)
Ep. 122 about stuff waiters say in Israel | |||
| #381 World Cup Hebrew Lingo | 20 Dec 2022 | 00:08:58 | |
You’re home, in front of the TV screen, watching one of the most important football games in the world cup. Suddenly, your team goes on the offensive. This could be the big moment. What Hebrew words and phrases do you shout in order to help bring them to victory? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Yalla – Yalla – יאללה Nu – Come on – נו Yeshhhhhhhhh – Yeaaaaaah! – יששששש Ta’avir ta’kadur – Pass the ball – תעביר ת’כדור Timsor ta’kadur – Pass the ball – תמסור ת’כדור Ta’avir kadima – Move the ball forward – תעביר קדימה Kadima – Go forward – קדימה Hinne – Here it is – הינה Yofi! – Great! – יופי Ten! – Give! – תן
Playlist and Clips: Shlomi Arbeitman – Pass pass, it’s a come Elai Botner & Yaldei Ha-huts – Kadima Hal’ah (lyrics) Matti Caspi – Hinne-Hinne (lyrics)
| |||
| #425 Are You a Real Estate Agent? | 23 Jul 2024 | 00:08:36 | |
The Hebrew word מתווך means a real estate agent. Some people really really dislike מתווכים. Let’s learn why. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Metavech (dirot) – Real estate agent – מתווך Metavech – Mediator, middleman – מתווך Ha-metavech ba-sichot – The mediator in the talks – המתווך בשיחות “Halo halo halo, ani lo metavech beynechem” – Hey, I am not mediating between you guys – הלו, הלו, הלו, אני לא מתווך ביניכם “Metavchim ze am” – Real estate agents are a specific kind of lot – מתווכים זה עם Tivooch – Mediation – תיווך Sochnoot tivooch – Real estate agency – סוכנות תיווך Dmei tivooch – Finder’s fee – דמי תיווך “Ze lo mi-tivooch, ken?” – I hope it’s not through an agent – זה לא מתיווך, כן Nadlan – Real estate – נדל”ן, נכסי דלא ניידי Mashki’im be-nadlan – Investing in real estate – משקיעים בנדל”ן Nadlanist, nadlanistit – Someone who invests in real estate – נדלניסט, נדלניסטית Li-mkhira – For sale – למכירה Le-haskara – For rent – להשכרה Ani mechapes, mechapeset dira le-haskara – I am looking for an apartment to rent – אני מחפש/ת דירה להשכרה Ani mechapeset dira limkhira – I am searching for an apartment that's for sale – אני מחפשת דירה למכירה Haskarat rechev – Car rental – השכרת רכב Mehkirat sof mlay – Inventory sale – מכירת סוף מלאי
Playlist and Clips: Josi Katz – Etsli Ha-kol Beseder (lyrics) Dmei tivooch – Real estate agency fees Rona Keinan – Ha-dira Be-ge’ula (lyrics)
Ep. no. 191 about be’alim HEB Ep. no. 307 about searching HEB | |||
| #380 I’m Warning You! | 06 Dec 2022 | 00:07:48 | |
The words להזהיר and אזהרה are used to warn someone of something or someone. We have many Hebrew expressions with אזהרה, warning, including the saying, רְאו הוזהרתם. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Lehazhir – To warn – להזהיר “Ani mazhira otcha” – I am warning you – אני מזהירה אותך Lehazahir mishehu mi-mashehu – To warn someone of something – להזהיר מישהו ממשהו Hizharti ota me-hem – I warned her of them – הזהרתי אותה מהם Lehazhir mishehu she-ulai ze lo yaavod – To warn someone that it might not work – להזהיר מישהו שאולי זה לא יעבוד Azhara – Warning – אזהרה Azhara: alul lehachil egozim – Warning: May contain nuts – אזהרה: עלול להכיל אגוזים “Ba-hayim ha-amitiym lo tamid nidleket nurat azahara” – In real life you can’t always get a warning light – בחיים האמיתיים לא תמיד נדלקת נורת אזהרה Ba-oto yesh lanu nurot azhara – In the car we have warning lights – באוטו יש לנו נורות אזהרה Paamonei azhara – Alarm bells – פעמוני אזהרה Tamrur azhara – Warning sign – תמרור אזהרה Yeriyat azahara – Warning shot – יריית אזהרה Azharat trigger, – Trigger warning – אזהרת טריגר Azharat masa – Travel advisory – אזהרת מסע Hu huzhar – He was warned – הוא הוזהר Re’oo huzhartem – Consider yourselves warned – רְאו הוזהרתם Re’eh huzharta – See yourself warned (m.) – רְאה הוזהרתָ Re’i huzhart – See yourself warned (f.) – רְאי הוזהרתְ
Playlist and Clips: Efraim Shamir – Mazhir Otach (lyrics) | |||
| #379 Be Careful! | 29 Nov 2022 | 00:07:44 | |
How would you warn a friend who is about to be hit by an electric bike speeding on the sidewalk? We would shout, !זהירות The Hebrew word זהירות is an important word to know. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Zehirut – Caution, care, watch out – זהירות “Adoni, hizaher, al tiga ba-iris” – Be careful, Sir, don’t touch the iris – אדוני, היזהר, אל תיגע באיריס Tizaher! – Careful – תיזהר Tizaher/tizahari/tizaharu sham – Be careful there – תיזהר/תיזהרי/תיזהרו שם Tizaher mimena – Be cautious of her – תיזהר ממנה Lehizaher mi-mishehu – To be cautious of someone – להיזהר ממישהו Tizaher me-emailim ka’ele – Be careful of these kinds of emails – תיזהר מאימיילים כאלה Tizaher me-hodaot ka’ele – Be careful of text messages like these – תיזהר מהודעות כאלה Tizaher im ha-kosot – Be careful with the cups – תיזהר עם הכוסות Zehirut im ha-kosot – Be careful with the cups – זהירות עם הכוסות “Rak eh, zehirut im ha-kosot” – Just be careful with the cups – רק אה, זהירות עם הכוסות Zahir – Cautious – זהיר Nahag zahir – Careful driver – נהג זהיר Zehirut ba-drachim – “Caution on the road” – זהירות בדרכים
Playlist and Clips: Jane Bordeau & Aya Zehavi Feiglin – Vals le-haganat ha-tsome’ach (lyrics) Subliminal & Lior Farhi (lyrics) | |||
| #378 Show Me the Money | 15 Nov 2022 | 00:10:38 | |
How could it be that we still didn’t dedicate an entire episode to the Hebrew word כסף, money? Let’s correct that wrong. Guy explains the slangy term for someone who is “loaded” with cash, and will also teach a special ‘blessing’ directed towards someone who stole from us. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Kesef – Money – כסף Haavarat ksafim – Money transfer – העברת כספים Lehaavir kesef – To transfer money – להעביר כסף Laasot kesef – To make money – לעשות כסף Hu ose kesef mi-ze? – Does he make money from it? – הוא עושה מזה כסף Walla, efshar laasot mi-ze kesef? – Really, you make money from it? – וואלה, אפשר לעשות מזה כסף Tachun (be-kesef) – Loaded – טחון בכסף Lachsoch kesef – To save money – לחסוך כסף Lekabel kesef mi-mishehu – To receive money from someone – לקבל כסף ממישהו “tekablu kesef mi-makor bilti yadu’a” – You’ll receive money from an unknown source – תקבלו כסף ממקור בלתי ידוע Lehachlif kesef – To change money – להחליף כסף Lihyot hayav le-mishehu kesef – To owe money to someone – להיות חייב למישהו כסף Kama (kesef) ani hayav lecha? – How much do I owe you? – כמה (כסף) אני חייב לך “Et Hakesef!” – Show me the money! – את הכסף Samankal ksafim – CFO – סמנכ”ל כספים Kaspi – Financial – כספי Hechzer kaspi – Refund – החזר כספי Zikuy – Credit – זיכוי Be’aya kaspit – Financial problem – בעיה כספית Kaspit, ha-kol beseder – Financially, everything is fine – כספית, הכל בסדר Kesef kal – Easy money – כסף קל Kesef – Silver – כסף Medalyat kesef – Silver medal – מדליית כסף She-yihye lo (kesef) le-trufot – May he use the money for medication – שיהיה לו (כסף) לתרופות
Playlist and Clips: Rami Fortis – Ein Kesher (lyrics) Micha Shitrit – Et Ha-kesef (lyrics) Matti Caspi – Be-leilot Ha-kayits Ha-chamim (lyrics) Episode no. 113 about kesef le-trufot Episode no. 265 about lehachlif kesef | |||
| #377 Banking in Hebrew | 08 Nov 2022 | 00:08:35 | |
Using banking apps in a foreign language is not the easiest thing. Guy is here to help. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Aplikatsyat tashlumim – Payment application – אפליקציית תשלומים Lo naim ledaber al kesef? – Does it feel awkward to talk about money? – לא נעים לדבר על כסף Heshbon over va-shav – Current account – חשבון עובר ושב Kartisei Ashrai – Credit cards – כרטיסי אשראי Matbe’a zar – Foreign Currency – מטבע זר Anachnu mitchayvim le-maane mi-bankai ba-aplikatsya be-toch sha’ah gag – We commit to a personal response from a banker via the app within one hour max – אנחנו מתחייבים למענה מבנקאי באפליקציה בתוך שעה גג Sha’ah gag – One hour tops – שעה גג Shem mishtamesh – Username – שם משתמש Kod mishtamesh – User code – קוד משתמש Sisma – Password – סיסמה Shachachti sisma – I forgot my password – שכחתי סיסמה Shichzur sisma – Reset password – שחזור סיסמה Meida – Information – מידע Meida ishi – Personal info – מידע אישי Pe’ula – Action, operation – פעולה Amlat pe’ula – Operation commission – עמלת פעולה Lehitmake’ach – To bargain – להתמקח
Playlist and Clips: Ep. No. 152 about na’im and lo na’im Ep. No. 262 about revach, profit | |||
| #376 Talk to Me at 7 A.M. | 01 Nov 2022 | 00:05:23 | |
A Listener from Kansas City asked whether we use AM/PM in Hebrew. Here is the answer. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: 4 pm = 16:00 6 pm = 18:00 8 pm = 20:00 Nifgashim be-shesh? – Are we meeting at six? – נפגשים בשש נפגשים ב6 נפגשים ב-6 נפגשים ב-18:00 Sheva ba-boker – 7 am – שבע בבוקר Az amarnu be-arba, ken? – So we said at four, right? – אז אמרנו בארבע, כן Tsohorayim – The hot hours of the day – צוהריים Daber iti ba-tsohorayim – Talk to me at the early afternoon – דבר איתי בצוהריים Ahar ha-tsohorayim – Late afternoon – אחר הצוהריים, אחה”צ Ani er me-arba ba-boker, benadam – I’ve been up since 4am – אני ער מארבע בבוקר, בנאדם
Playlist and Clips: Nunu – Living the Dream (Lyrics) Episode 12 about tsohorayim Episode no. 84 about zman Episode no. 142 about Whatsapp Hebrew Episode no. 138 about shalosh, three. Episode no. 179 about arba, four. Episode no. 225 about hamesh and hamsa. Episode no. 267 about shesh, six. Episode no. 130 about sheva, seven. Episode no. 100 about me’a, hundred. | |||
| #375 Oops, I Got It Wrong | 18 Oct 2022 | 00:08:31 | |
How do we say, “Oops, I’m sorry, I must have dialed the wrong number,” in Hebrew? Guy continues to explain the root ב.ל.ב.ל, this time in binyan pu’al and hitpael. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Ani mevulbal – I am confused – אני מבולבל Eize mevulbali/tooshtoosh ata – You got a bit confused, sweetie pie – איזה מבולבלי/טושטוש אתה Mevulbalim? – Are you all confused? – מבולבלים? Hitbalbel – He got confused, he got mixed up – התבלבל Hannah’le hitbalbela – Hanna’le got mixed up – חנה’לה התבלבלה Oops, hitbalbalti ba-mispar – Oops, I got the number wrong – אופס, התבלבלתי במספר “Oy slicha, hitbalbalti ba-mispar, sori” – Oh, sorry, I dialed the wrong number – אוי סליחה, התבלבלתי במספר, סורי Lehitbalbel ba-shem – To get the name wrong – להתבלבל בשם Lehitbalbel ba-yom – To get the day wrong – להתבלבל ביום ‘Ata mitbalbel’ – You’re getting it wrong – אתה מתבלבל Ata ose et ha-sgira hayom, nachon? – You’re supposed to close tonight, right? – אתה עושה את הסגירה היום, נכון Ata mitbalbel, ata tsarich laasot et hasgira – You’re getting it wrong, you’re the one who is supposed to do the closing – אתה מתבלבל, אתה צריך לעשות את הסגירה “Aval mami, kashe li lirot otcha kacha velo lechabek” – But darling, it’s hard for me to see you like this and not hug you – אבל ממי, קשה לי לראות אותך ככה ולא לחבק Hitbalbalta – al mi ata tso’ek – You got it wrong, who are you shouting at? – התבלבלת, על מי אתה צועק
Playlist and Clips: Rami Danoch & Tslilei Ha-ood – Hannah’le Hitbalbela (Lyrics) Daklon & Haim Moshe – Hannah’le Hitbalbela (Lyrics) Gilad Segev & Matbooha Project – Hannah’le Hitbalbela (Lyrics) | |||
| #374 Don’t Confuse Me | 11 Oct 2022 | 00:08:18 | |
How do you say confusion, a bother, a mess in Hebrew? And what does it mean when we say, להיות בבלבלה? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions:Bilbul – Confusion – בלבול Haya bilbul – There was a mixup – היה בלבול Bilbul moach – A bother, a nuisance – בלבול מוח Bilbul moach echad gadol – One helluva mambo jumbo – בלבול מוח אחד גדול Levalbel – To confuse – לבלבל Balbeli Oto – Confuse him! – בלבלי אותו Al Tevalbel Li Yoter Et Ha-mo’ach – Stop annoying and nagging me – אל תבלבל לי יותר את המוח Al tevalbel et ha-moach – Stop with this nonsense, this is ridiculous – אל תבלבל את המוח Al tevalbel et ha-mo’ach →> Al’tbalbel-ta’mo-ach – אל תבלבל ת’מוח Al tevalbeli et hamoach →> Al’tbalbeli-ta’mo-ach – אל תבלבלי ת’מוח Tagid lo she-lo yebalbel ta-mo’ach – Tell him to cut it out – תגיד לו שלא יבלבל ת’מוח She-lo yevalbelu otcha – Don’t let them pull one over you – שלא יבלבלו אותך Rega, al tevalbel oti (Al t’balbel oti) – Wait, don’t confuse me – רגע, אל תבלבל אותי Ze ma-ze mevalbel – It’s so confusing – זה מה-זה מבלבל Balbala (Ar.) – Confusion – בלבלה Lihyot be-balbala – To be in disarray – להיות בבלבלה Hu be-balbalot – He’s in a state of confusion, he’s out – הוא בבלבלות “Halo achi, ata be-balbalot retsiniyot” – Dude, you’re disoriented, you didn’t understand the issue here – הלו אחי, אתה בבלבלות רציניות Ani kuli be-balbalot – I am really confused here – אני כולי בבלבלות Atem be-balbalot im atem hoshvim kacha – You guys are delusional if you think this way – אתם בבלבלות אם אתם חושבים ככה Kol ha-shuk be-balbala, tsnichot ve-yeridot – The whole stock market is in a mess, free-falls and decreases – כל השוק בבלבלה, צניחות וירידות
Playlist and Clips: Kobi Peretz – Balbeli Oto (lyrics) Gina Joy & Shimshon Bar-noi – Al Tevalbel Li Yoter Et Ha-mo’ach (lyrics) Ep. 175 about al, don’t. English version. Hebrew version | |||
| #373 Last But Not Least | 04 Oct 2022 | 00:11:09 | |
Who’s last in line? You are? So I’m after you. Today, Guy explains the different uses of אחרון, meaning last or lately, including the saying, last but not least. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Slicha, mi acharon? – Who’s last in line? – סליחה, מי אחרון Slicha, ata acharon? – Are you the last? (M.) – סליחה, אתה אחרון Slicha, at achrona?’ – Are you the last? (F.) – סליחה, את אחרונה Az ani acharecha/acharayich – So I am after you – אז אני אחריך/אחרייך Ba-zman ha-acharon – Lately – בזמן האחרון La-achrona – Lately – בזמן האחרון “La-achrona at mezayefet” – Lately you’ve been faking it – לאחרונה את מזייפת “Ve-yadati she-ha-paam bli safek” – And I knew that that time, without a doubt – וידעתי שהפעם בלי ספק “Zot ha-paam ha-achrona” – It was the last time – זאת הפעם האחרונה Zot hayta ha-paam ha-achrona – It was the last time – זאת הייתה הפעם האחרונה Zot ha-paam ha-achrona – This is the last time – זאת הפעם האחרונה Pa’am achrona! – This is the last time you do that, or else! – פעם אחרונה Paam achrona she-at lo no’elet et ha-delet – This is the last time you don’t lock the door – פעם אחרונה שאת לא נועלת את הדלת “Matai ba-paam ha-achrona, asita mashehu bishvil mishehu?” – When was the last time you did something for someone else? – מתי בפעם האחרונה, עשית משהו בשביל מישהו Matai haita ha-paam ha-achrona she… – When was the last time that… – מתי הייתה הפעם האחרונה ש Tagid li kama milim achronot – Tell me a few last words – תגיד לי כמה מילים אחרונות Ha-gam ata Brutus? – Et Tu Brute? – הגם אתה ברוטוס Yedioth Ahronot – “Latest news” – ידיעות אחרונות Ha-seu’da ha-achrona – The Last Supper – הסעודה האחרונה Acharon acharon haviv – Last but not least (M.) – אחרון אחרון חביב Achrona achrona haviva – Last but not least (F.) – אחרונה אחרונה חביבה Ve-acharon acharon haviv… Tomer – And last but not least, Tomer – ואחרון אחרון חביב, תומר Ve-achrona achrona haviva, Mika – And last but not least, Mika – ואחרונה אחרונה חביבה, מיקה
Playlist and Clips: Idan Amedi – Ba-zman Ha-acharon (lyrics) Eden Hason – Bo’i Nishan Al Ze Rona Keinan – Ha-pa’am ha-achrona (lyrics) Danny Bassan – Kichlot ha-kol ve-hatmuna (lyrics) Zehava – Milim Achronot (lyrics) Jane Bordeaux – Ha-pa’am ha-achrona (lyrics) Episode number 164, ‘The Ruthless Israeli Line: How to hold your own’; Hebrew version. Episode no. 323 about laughing; Hebrew version Episode no. 188 about le’acher, to be late | |||