Streetwise Hebrew – Détails, épisodes et analyse

The words stinky, smelly, and stench, exist in all languages. But in Hebrew these words can also be used as slurs. And while you absolutely should not use them in such manner, you do need to know their use.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Masri’ach – Stinky, smelly – מסריח

Sirachon – Stench – סירחון

Eize sirachon – What a foul smell – איזה סירחון

Ptsatsat sirachon – Stink bomb – פצצת סירחון

Gvinot masrichot – Smelly cheeses – גבינות מסריחות

“Russiya masricha, tachzeri le-rusia” – You stinky Russian, go back to Russia – רוסייה מסריחה, תחזרי לרוסיה

Smolani masri’ach – “Stinky” leftist – שמאלני מסריח

“Ata efes masri’ach’” – You $#!thead nothing – אתה אפס מסריח

Targil / keta masri’ach – Dirty trick – תרגיל / קטע מסריח

Masriach mi-alcohol – Reeks of alcohol – מסריח מאלכוהול

Achshav kol ha-bayit masriach me-re’ach shel tigun – Now the entire house smells of frying – עכשיו כל הבית מסריח מריח של טיגון

Yesh po mashehu masri’ach – There’s something fishy about it – יש פה משהו מסריח

Ha-dag masriach me-ha-rosh – The fish stinks from the head – הדג מסריח מהראש

Lehasri’ach – To stink, to smell – להסריח

Mishehu hisri’ach et hadar ha-madregot im ha-sigaria shelo – Someone stunk up the stairwell with his cigarette – מישהו הסריח את חדר המדרגות עם הסיגריה שלו

Playlist and Clips:

Ha-dag Nachash – Lo Fraierim (lyrics)

Gvinot masrichot

Masricha

Ep. no. 16, cursing drivers HEB

Ep. no. 114 about kasher and kosher HEB

Ep. 132 about keta masri’ach HEB

Ep. 231 about eww, disgusting HEB

Ep. 277 about ptsatsa, bomb HEB

From face and voice recognition, to identifying with a character from a book, for these and others linguistic uses we utilize the Hebrew root זהה. And how do we say, “Shazam, can you recognize this song?” Guy explains.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Zihuy panim – Face recognition – זיהוי פנים

Zihuy plili – Forensics – זיהוי פלילי

Mazap, Ma’abada le-zihuy plili – Forensics lab – מעבדה לזיהוי פלילי

Mazapnikim – The forensics guys – מז”פניקים

Zihuy koli – Voice recognition – זיהוי קולי

Lezahot – To identify, to recognize – לזהות

Ata lo mezahé oti? At lo mezaha oti? – Don’t you recognize me? – את/ה לא מזהה אותי

Teuda mezaha – Proof of identity – תעודה מזהה

“Shirim she-ha-shazam lo mezahé – Songs that Shazam won’t recognize – שירים שהשזאם לא מזהה

Ha-rishon she-mezahé – The first person to recognize – הראשון שמזהה

“Tsipor lo mezuha” – An unidentified bird – ציפור לא מזוהה

Mispar lo mezuhé – Unidentified number – מספר לא מזוהה

Eich lachsom et ha-sichot – How to block the calls – איך לחסום את השיחות

Abam, Etsem bilti mezuhé – Unidentified Flying Object (UFO) – עב”ם, עצם בלתי מזוהה

Lehizdahot – To identify oneself – להזדהות

Tizdahé, tizdahi, tizdahu – Identify yourself (imp.) – תזדהה, תזדהי, תזדהו

Lehizdahot im mishehu – To identify with someone – להזדהות עם מישהו

“Ata omer la she-ata mizdahé ita rigshit” – You’re telling her that you identify with her emotionally – אתה אומר שאתה מזדהה איתה רגשית

Hizdahoot – Identification – הזדהות

Atseret hizdahoot – Solidarity rally – עצרת הזדהות

Atseret hizdahoot im ha-hatufim – Solidarity rally with the people kidnapped in Gaza – עצרת הזדהות עם החטופים

Playlist and Clips:

KAN TV – Zihuy panim – Face recognition

Zihuy koli – voice recognition

Shirim she-ha-shazam lo mezahé – Songs that Shazam won’t recognize 

Ha-rishon she-mezahe – The first person who recognizes

Margalit Tsan’ani – Menta (lyrics)

How to block an unidentified number – Mispar lo mezuhé

Abam – UFO

Sarit Hadad – Inteligentsiya (lyrics)

The Hebrew word זהות means identity. It’s a word we Israelis use many times throughout the day, like any time we call customer service in Israel. Any guesses as to why?

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Zehut – Identity – זהות

“Zehut achat la-boker, achat la-laila” – One identity for the morning, one for the night – זהות אחת לבוקר, אחת ללילה

Teudat zehut – ID – תעודת זהות, ת.ז

Teudat zehut biometrit hachama – A smart biometric identity card – תעודת זהות ביומטרית חכמה

Ha-meginim al zehutenu – Which protect our identity – המגינים על זהותנו

Mispar zehut – ID number – מספר זהות

Yitachen she-mishehu gonev lachem et ha-zehoot – Maybe someone is stealing your identity – ייתכן שמישהו גונב לכם את הזהות

Ganvu lo et ha-zehut – Someone stole his identity – גנבו לו את הזהות

“Ten li rak le’amet et ha-zehut shelcha” – Let me just verify your identity – תן לי רק לאמת את הזהות שלך

“Ana zahu oti be-ezrat hakol sheli” – Please identify me with the help of my voice – אנא זהו אותי בעזרת הקול שלי

Politikat ha-zehuyot – Identity politics – פוליטיקת הזהויות

Zehut migdarit – Gender identity – זהות מגדרית

Teomim zehim – Identical twins – תאומים זהים

Zehe, zeha, zehim, zehot – Identical – זהה, זהה, זהים, זהות

Playlist and Clips:

Mercedes Band – Zehut (lyrics)

Hava Alberstein – Sharaliya (lyrics)

Tehudat Zehut – ID Card

Mishehu gonev lachem et ha-zehoot

Danny Robas – Ze Lo Ani (lyrics)

Politikat Ha-zehuyot

What’s zehut migdarit?

Ynet – Identical twins – Teomim zehim

Stephane Legar – Lifnei, Achrei (lyrics)

Ep. no. 25 HEB EN

Ep. no. 63 HEB EN

Ep. no. 273 HEB EN

It happens to all of us: we have a task to accomplish and we promise ourselves to do it right after this one last thing. So how did an entire week pass by so quickly and yet we’re staring at an even longer to-do list? Let’s talk about procrastination in Hebrew.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Dachyanoot – Procrastination – דחיינוּת

Dachyan, dachyanit – Procrastinator – דחיין, דחיינית

“Ha-yom ulai nidche et bo ha-laila” – Today we might postpone the arrival of the night – היום אולי נדחה את בוא הלילה

Dachinu – We postponed, we delayed – דחינו

Lidchot – To postpone – לדחות

Doche, docha, dochim, dochot – Postpone (present tense) – דוחָה, דוחֶה, דוחים, דוחות

Lidchot hatsa’a – To turn down an offer – לדחות הצעה

Ze beseder im nidche le-machar? – Is it ok if we push back to tomorrow? – זה בסדר אם נדחֶה למחר

Ze beseder im nikba le-yom acher? – Can we reschedule? – זה בסדר אם נדחה למחר

Yesh matsav lidchot et ze le-yom sheni? – Is there a chance to delay it to Monday? – יש מצב לדחות את זה ליום שני

Bo naziz et ze le-yom acher – Let’s move it to another day – בוא נזיז את זה ליום אחר

Ba-sof dachu et ze – They pushed it back at the end – בסוף דחו את זה

Ze nidcha – It was pushed back – זה נדחה

D’chiya – Postponement – דחייה

Ikoov ba-tisa – Flight delay – עיכוב בטיסה

Yesh lanu ikoov kal – We have a slight delay – יש לנו עיכוב קל

D’chiya ba-tisa – Flight postponement – דחייה בטיסה

Dachu et ha-tisa le-machar – They postponed the flight to tomorrow – דחו את הטיסה למחר

Ha-tisa nidchata le-machar – The flight was delayed to tomorrow – הטיסה נדחתה למחר

Od dchiya ve-od dchiya – Another delay and yet another delay – עוד דחייה ועוד דחייה

Delayed Gratification – D’chiyat sipookim – דחיית סיפוקים

Playlist and Clips:

Dachyanoot – Procrastination

Hava Alberstein – Perach Ha-lilach (lyrics)

Dachinu – We postponed

Ep. no. 89 about holiday – Hebrew Version

Ep. no. 123 about likbo’a 

Ep. no. 182 about whining

The Hebrew words להתיישב and לשבת are both translated as ‘to sit down’, but they are not used in the same manner. And how are these words related to the West Bank? Guy explains.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

“Bo maher, hayeshiva kvar hitchila” – Come quick, the meeting has already started – בוא מהר, הישיבה כבר התחילה

Lehityashev – To sit down – להתיישב

Hu yashav be-bet cafe – He sat in a cafe – הוא ישב בבית קפה

Hu hityashev leyadi – He just sat down next to me – הוא התיישב לידי

Ksheni mityashev – When I come to sit down – כשאני מתיישב

Hityashavti – I sat down – התיישבתי

Rak hityashavti le-daka lishtot cafe, ve-kvar telefon – I sit for a minute to have coffee, and the telephone is already ringing – רק התיישבתי לדקה לשתות קפה, וכבר טלפון

Lehityashev – To settle, to inhabit – להתיישב

Hityashvoot – Sitting down, settlement – התיישבות

Ha-hityashvoot ha-yehoodit ba-aretz – The Jewish settlement in Israel – ההתיישבות היהודית בארץ

Halutzim – Pioneers – חלוצים

Hitnachlut – Settlement – התנחלות

Mitnachlim – Settlers – מתנחלים

Mityashvim – Settlers – מתיישבים

Meyashvim et haaretz – Settling the country – מיישבים את הארץ

Yishoov – Settling, populating – יישוב

Leyashev – To settle – ליישב

Ee lo meyooshav – An unpopulated island – אי לא מיושב

Hoshava – Seating – הושבה

Sidurey hoshava – Seating arrangements – סידורי הושבה

Hoshavat ha-muzmanim – The guest seating arrangements – הושבת המוזמנים

Lelo hoshava – Without seating – ללא הושבה

Kolel hoshava – Including seating – כולל הושבה

Lehoshiv – To seat someone – להושיב

Anachnu moshivim et ha-yeled ba-moshav ha-kidmi – We place the kid in the front seat – אנחנו מושיבים את הילד במושב הקדמי

Miayd yoshivu etchem, beseder? – They’ll be taking you to your table in a sec. – מייד יושיבו אתכם

Miyad Yael toshiv etchem – Yael will take you to your table in a sec. – מייד יעל תושיב אתכם

Miyad Roni yoshiv etchem – Roni will take you to your table in a sec. – מייד רוני יושיב אתכם

Playlist and Clips:

Shlomo Artzi – Ahrei Ha-kol At Shir (lyrics)

Shitat Alexander – Eich Lehityashev

TV14 mitnahlim/mityashvim

Sidurei hoshava – Seating arrangements

Lehoshiv ba-moshav ha-kidmi

Ep. no. 124 about Kolel

The word לשבת means to sit, and there’s a plethora of uses for this verb in Hebrew. We’ll be talking about jails and cafes, dog trainers, Ottoman Jews, and restaurant hosts, all in the same episode!

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Yoshev – Sitting – יושב

Yoshev al ha-gader – Sitting on the fence – יושב על הגדר

Yoshev alai bool – It fits me perfectly – יושב עליי בול

Ze yoshev aleicha/alayich bool – It fits you perfectly – יושב עליך/עלייך בול

Eich ze yoshev alai? – How does it look? – איך זה יושב עליי

Lo yodea, ze lo yoshev alai tov – I don’t know, it doesn’t fit – לא יודע, זה לא יושב עליי טוב

Efo atem yoshvim? – Where are you located? – איפה אתם יושבים

Yoshvim shiva’h – Sitting shiv’ah – יושבים שבעה

Efo atem yoshvim? – Where are you sitting? – איפה אתם יושבים

Hu yoshev ba-kele – He sits in jail – הוא יושב בכלא

Al ma hu yoshev? Al ma hi yoshevet? – What is he/she sitting for? – על מה הוא יושב/היא יושבת

Yoshev/yoshevet rosh – Chairperson – יושב/יושבת ראש, יו”ר

Yoshev rosh ha-opozitsya – The head of the opposition in the Knesset – יושב ראש האופוזיציה

Ha-boss sh’li yoshev li al ha-rosh ligmor mashehu – My boss is pressuring me to finish something – הבוס שלי יושב לי על הראש לגמור משהו

Ha-horim sheli yoshvim li al ha-rosh ba-byit – My parents are breathing down my neck at home – ההורים שלי יושבים לי על הראש בבית

Ha-horim sheli yoshvim li al ha-vrid – My parents are breathing down my neck – ההורים שלי יושבים לי על הווריד

Yeshiva – Jewish religious school (see more here) – ישיבה

Hit’amloot be-Yeshiva al kise – Doing exercise while sitting on a chair – התעמלות בישיבה על כיסא

Lashevet be-batei kafe – To sit in cafes – לשבת בבתי קפה

Bo neshev al kafe, nedaber – Let’s sit over coffee, we’ll talk – בוא נשב על קפה, נדבר 

Lashevet o lakachat? – Sit down or take away? – לשבת או לקחת

Shev/shvi! – Sit! – שב/שבי

Shev/shvi/shvoo bevakasha – Sit down please – שב/שבי/שבו בבקשה

Shev shev – Sit down, sit down – שב, שב

Lama ata lo yoshev? Shev! – Why aren’t you sitting down, sit! – למה אתה לא יושב? שב

Le’an ata rats? Bo shev daka – Where are you running? Sit down for a sec. – לאן אתה רץ? בוא שב דקה

Yishuv – Village – ישוב

Ha-yishuvim ba-tsafon – The places in the north of Israel – הישובים בצפון

“Ha-yishuv” – Jews in Israel before 1948 (see more here) – הישוב 

Moshav – Village (see more here) – מושב

Moshava – Colony (see more here) – מושבה

Moshav ba-matos – Seat on a plane – מושב במטוס

Playlist and Clips:

Arik Einstein – Yoshev Al Ha-gader (lyrics)

Shazamat – Yoshev Alai Bool (lyrics)

Yoshev Rosh – Chairperson

Shababnikim 

Qigong be-yeshiva

Ivri Lider – Batei Cafe (lyrics)

Shev!

Ha-yishuv

Moshavim ba-matos – Seats on the plane

Teapacks – Yoshvim be-beit cafe (lyrics)

Moshav in Wikipedia 

Moshava in Wikipedia

Ha-yishuv in Wikipedia

The Hebrew word ארץ means land/country. But it changes when we add prepositions to it. It’s also an important word if you are training your dog to lie on the floor. Guy explains.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Eretz – Land, country – ארץ

Eretz Israel – The land of israel – ארץ ישראל

Be-khol ha-aretz – All over the country – בכל הארץ

Kadur ha-aretz – The earth, the globe – כדור הארץ, כדה”א

Shatu’ah – Flat – שטוחַ

Boor ve-am ha-aretz – Ignorant – בור ועם הארץ

Melah ha-aretz – Salt of the earth – מלח הארץ

La-aretz – To Israel – לארץ

Izru lahem lachzor la-aretz – Help them to get back to Israel – עִזרו להם לחזור לארץ

Lachzor la-aretz – Return to Israel – לחזור לארץ

Linso’a lechul – Going abroad – לנסוע לחו”ל

Tagid, ata bechul? Lo, ani ba-aretz! – Are you abroad? No, I am in Israel – תגיד, אתה בחו”ל? לא, אני בארץ

Alisa be-erets ha-pla’ot – Alice in Wonderland – עליסה בארץ הפלאות

Aratsot – Countries – ארָצות

Artsot ha-chom – The warm countries – ארצות החום

Artsot ha-brit – The United States – ארצות הברית, ארה”ב

Artsot arav – Arab countries – ארצות ערב

Artsa – To Israel – ארצה

Anu banu artsa livnot u-lehibanot ba – We came to the land of Israel to build and to be built – אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות בה

Matai at tasa artsa/la-arets? – When do you go to Israel? – מתי את טסה לארץ

Hu tas artsa/la-arets machar – He is flying to Israel tomorrow – הוא טס ארצה/לארץ מחר

Anachnu rotsim linsoa artsa/la-arets ba-kaiyts – We want to go to Israel in the summer – אנחנו רוצים לנסוע ארצה/לארץ בקיץ

Artsa! – Down boy! (to a dog) – ארצה

Playlist and Clips:

Ilanit – Eretz (lyrics)

Ze’ev Revach – Ach Ya Rab (lyrics)

Be-khol ha-aretz

Kadur Ha-aretz (earth, globe)

Ravid Plotnik – Bur Ve-am Ha-aretz

Lachzor la-arets

Ruhama Raz – Sheleg Al Iri (lyrics)

Artsot Ha-brit

Ha-Gevatron – Anu Banu Artsa (lyrics)

Artsa!

Shlomo Artzi – Eretz Hadasha (lyrics)

Salah Shabati

Ep. no. 166 about חו”ל 

Ep. no. 355 about livnot

So you’ve learned some Hebrew verbs and nouns, but now you’re not sure how to properly address your 80 year old neighbor. Ma’am? גברתי? Mrs. Cohen? גברת כהן? Or is it fine to just use her first name?

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Adoni ha-shofet / Kvodo – Your honor (m.) – אדוני השופט / כבודו

Gvirti ha-shofetet / kvoda – Your honor (f.) – גברתי השופטת / כבודה

Adoni – Sir – אדוני

Gvirti – Ma’am – גברתי

Mar Cohen – Mr. Cohen – מר כהן

Gveret Cohen – Ms. Cohen – גברת כהן

“Shalom, ani medaber/medaberet im Guy?” – Hi, am I speaking to Guy? – שלום, אני מדבר/ת עם גיא

“Adoni, ten li lehasbir” – Sir, let me explain – אדוני, תן לי להסביר

“Gvirti, tni li lehasbir” – Ma'am, let me explain – גברתי, תני לי להסביר

“Tikra li Danny”, “tikra li Avi”, “tikrei li Dalia” – Call me Danny/Avi/Dalia – תקרא לי דני, תקרא לי אבי, תקראי לי דליה

Ratsiti lishol im taskimi lehitraayen lapodcast sheli – I wanted to ask if you’d agree to be interviewed on my podcast – רציתי לשאול אם תסכימי להתראיין לפודקסט שלי

At pnuya ba-shavua ha-ba? Yesh lach zman ba-shavua ha-ba?- Are you available next week? – את פנויה בשבוע הבא? יש לך זמן בשבוע הבא?

Slicha – Excuse me – סליחה

Playlist and Clips:

Arik Einstein – Adoni Ha-shofet (lyrics)

Yehudit Ravitz – Balada Al Adon Kimat VeGveret Kvar (lyrics)

Ep. no. 10 about politeness in Hebrew

Ep. no. 20 about Service in Israel

Ep. no. 28 about slicha, excuse me

Ep. no. 157 about Israeli brevity

The Hebrew word לתרגם, to translate, is a handy verb, especially if you live in Israel and go to the cinema. Why? Because you want to make sure the Israeli film you’re about to watch has been translated and has English subtitles. How do you ask whether something has been translated to your language?

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Letargem – To translate – לתרגם

Mutarjem (Arabic) – Translator – מותרג’ם

Metargem – Translator – מתרגם

Metargemet/metargem lisfat ha-simanim – Sign language translator – מתרגם/מתרגמת לשפת הסימנים

Kshe-ata tsofe ve-metargem, ata lif’amim gam mitragesh me-ha-stsenot? – When you watch and translate, do you sometimes also get moved by the scenes? – כשאתה צופה ומתרגם אתה לפעמים גם מתרגש מהסצינות

Hu metargem mi-turkit le-ivrit – He translates from Turkish to Hebrew – הוא מתרגם מטורקית לעברית

Letargem sefer, letargem seret – To translate a book, a film – לתרגם ספר, לתרגם סרט

Ata yachol letargem li rega ma hi omeret? – Could you translate for me what she’s saying? – אתה יכול לתרגם לי רגע מה היא אומרת

Tirgoom – Translating – תרגום

Targumim muzarim shel shemot shel sratim me-anglit le-ivrit – Weird translations of movie titles from English to Hebrew – תַרגומים מוזרים של שמות של סרטים מאנגלית לעברית

Tirgoom me-anglit le-ivrit ze lo davar kal – Translating from English to Hebrew is not an easy thing – תִרגום מאנגלית לעברית זה לא דבר קל

Tirgoom otomati, automatic translation – תִרגום אוטומטי

Targoom – Translation – תַרגום

Ha-targoom ha-hadash shel ha-sefer me’ule – The new translation of this book is amazing. – התרגום החדש של הספר מעולה

Ha-sefer turgam le-20 safot – The book was translated to 20 languages. – הספר תורגם ל-20 שפות

Ha-seret meturgam le-anglit – The film is translated to English – הסרט מתורגם לאנגלית

Yesh targoom le-anglit? – Is there an English translation? – יש תרגום לאנגלית

Yesh ktuviyot be-anglit – Are there English subtitles? – יש כתוביות באנגלית

Ken, yesh ktuviyot, lo, ein ktuviyot, ein targoom – Yes, there are subtitles / No, there are no subtitles / There’s no translation

Meturgeman – Interpreter – מתורגמן

Dibuv – Dubbing – דיבוב

Ledabev sratim – To dub movies – לדבב סרטים

Playlist and Clips:

Metargem – translator – from TK to HEB

Translating movie titles from EN to HEB

Ilan & Ilanit – Ba-shana Ha-ba’ah (German)

Ep. no. 27 about foreign words and four letter roots

Ep. no. 50 – interview with an interpreter

The Israeli song לצאת מדיכאון is perhaps the song that best describes how an entire nation is feeling at this moment. It’s an appropriate time to talk about דיכאון, depression, and its root.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

“Atem yod’im ma ha-derech hachi tova latset mi-dika’on?” – Do you know what is the best way to get out of depression? – אתם יודעים מה הדרך הכי טובה לצאת מדיכאון

Dika’on – Depression – דיכאון

Dik’onot – Depressions – דכאונות

Latset mi-dika’on – To get out of depression – לצאת מדיכאון

Lehikanes le-dika’on – To fall into depression – להיכנס לדיכאון

Lo nichnasti le-dikaon mi-ze – I took it easily – לא נכנסתי לדיכאון מזה

Ze shir optimi, ze lo shir medaké – This is an optimistic song, not a depressing one – זה שיר אופטימי,זה לא שיר מדכא

Ha-matsav medaké – The situation is depressing – המצב מדכא

Ledaké – To depress, oppress – לדכא

Medaké – Depressing – מדכא

Ledaké mered – To crush a rebellion – לדכא מרד

Ledaké regesh/regashot – To suppress an emotion/emotions – לדכא רגש/רגשות

Meduka – Depressed – מדוכא

Dik’oni – Depressive – דכאוני

Hu benadam ma-ze dik’oni – He’s such a depressive person – הוא בנאדם מה-זה דכאוני

Al tikansu li ledikaon, ken? – Don’t get depressed – אל תיכנסו לי לדיכאון

Playlist and Clips:

Yagel Oshri – Latset Mi-dika’on (lyrics)

Channel 13 – about the song Latset Mi-dika’on

Ep. no. 72 about the situation, matsav 

Ep. no. 135 about to go out, latset

Ep. no. 166 about in and out 

Ep. no. 247 about regashot, feelings