דף יומי לנשים - הדרן – Détails, épisodes et analyse

Détails du podcast

Informations techniques et générales issues du flux RSS du podcast.

דף יומי לנשים - הדרן

מישל כהן פרבר

Religion & Spiritualité

Fréquence : 1 épisode/1j. Total Éps: 1995

דף יומי לנשים - הדרן הוא שיעור הדף היומי הראשון המועבר על ידי אשה והזמין באינטרנט מכל מקום בעולם בזמן אמת. השיעורים מועברים בישראל על ידי הרבנית מישל כהן פרבר, שלמדה בתכנית במדרשת לינדנבאום בתכנית מתמידות ובעלת תואר ראשון בתלמוד ובתנ״ך מאוניברסיטת בר אילן. מישל לימדה תלמוד והלכה במדרשת לינדנבאום, בית ספר פלך ומתן. היא ממקימיה של קהילת נתיבות ברעננה. היא מתגוררת ברעננה עם בעלה וחמשת ילדיהם.

Lire plusRéduire

Site

RSS

Apple

Classements récents

Dernières positions dans les classements Apple Podcasts et Spotify.

Apple Podcasts

🇩🇪 Allemagne - judaism
21/08/2026
#94
🇩🇪 Allemagne - judaism
20/08/2026
#85
🇩🇪 Allemagne - judaism
19/08/2026
#66
🇩🇪 Allemagne - judaism
06/08/2026
#90
🇩🇪 Allemagne - judaism
05/08/2026
#80
🇩🇪 Allemagne - judaism
04/08/2026
#57
🇫🇷 France - judaism
14/05/2026
#82
🇩🇪 Allemagne - judaism
10/11/2025
#74
🇩🇪 Allemagne - judaism
02/11/2024
#92
🇩🇪 Allemagne - judaism
01/11/2024
#82

Spotify

Aucun classement récent disponible

Liens partagés entre épisodes et podcasts

Liens présents dans les descriptions d'épisodes et autres podcasts les utilisant également.

https://hadran.org.il/he/what-is-a-siyum/
9 partages
https://hadran.org.il/he/nezikin-tofes/
3 partages
http://hadran.org.il/wp-content/uploads/2022/12/Study-Guide-Nedarim-44-45a.pdf
2 partages

https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLScJ2RBHZX7g9r2494KENDF6lu2Xsm8UjHkpvtbCvaf4EYWB_A/viewform
2 partages

https://youtu.be/HFQSwGn8L2o
1 partage

Qualité et score du flux RSS

Évaluation technique de la qualité et de la structure du flux RSS.

Qualité du flux RSS

À améliorer

Score global : 43%

Historique des publications

Répartition mensuelle des publications d'épisodes au fil des années.

Year

Derniers épisodes publiés

Liste des épisodes récents, avec titres, durées et descriptions.

בבא בתרא קכו - כ"ז בתשרי, 29 באוקטובר

mardi 29 octobre 2024 • Durée 45:04

רב אסי פסק שבכור שמיחה - מחאתו מחאה. ישנה מחלוקת בין הרשב"ם ורבנו חננאל במה הוא מוחה. לפי הרשב"ם, הוא מוחה על כך שהאחים משקיעים בנכס לפני חלוקת הירושה, כיון שלא יקבל פי שניים בהשבחה. רבנו חננאל מסביר שהוא מסכים לקבל חלק שווה בנכס זה אבל אינו מוותר על זכותו לקבל פי שניים בנכסים אחרים. רבה מגביל אמירה זו לענבים שנבצרו אך לא אם עשו מהם יין. מדוע?

אם בכור ויתר על זכותו לפי שניים בחלוקת נכס מסוים, רב פפא ורב פפי נחלקו (בהתבסס על מקרה שבו רבא פסק בעניין אחר) האם רבא סבר שהוא ויתר על זכותו לפי שניים בכל הנכסים או רק באותו נכס מסוים? מחלוקת זו מבוססת על השאלה האם הבכור מקבל את זכותו לפי שניים מיד עם מות האב, עוד לפני חלוקת הקרקע, או שמא הוא מקבל את זכויותיו רק לאחר חלוקת הנכסים.

המשנה מבחינה בין אב שאומר שלא יוריש פי שניים לבכורו לבין אב שאומר שיחלק את חלקו בשווה. הראשון אינו מותר כיוון שזה נוגד את התורה והשני מותר כי זה נחשב כמתנה. אפשר להשתמש בלשון מתנה כדי לחלק רכוש באופן שונה ממה שנקבע בתורה.

איזה סוג הוכחה יכול לשמש כדי להוכיח שאדם הוא בכור כדי לאפשר לו לקבל פי שניים?

Lire plusRéduire

בבא בתרא קכה - כ"ו בתשרי, 28 באוקטובר

lundi 28 octobre 2024 • Durée 39:25

הדף היום מוקדש ע"י גלנדה סאקס ג'פי לכבוד יום הולדתה של שרי אסרמן ולרגל נכדה הראשון, ולרונה פינק לרגל הולדת נכד נוסף. "יום הולדת שמח ומזל טוב!"

האם הבכור מקבל פי שניים מהלוואה שמגיעה לאביו לאחר מותו? רבה ורב נחמן שניהם סוברים שהבכור יכול לקבל פי שניים אבל רק אם ההלוואה נפרעת בקרקע, לפי רבה, או בכסף, לפי רב נחמן. אביי מעלה שני קשיים על עמדותיהם. ראשית, הוא אינו רואה סיבה להבחין - אם הכסף (או הקרקע) אינו נחשב מוחזק ברשות האב, אז גם הקרקע (או הכסף) לא. שנית, הוא מצטט מקרה עבור כל אחד מהם שבו הם פסקו אחרת מאשר כאן. רבה משיב עבור עצמו ועבור רב נחמן, וטוען שהם שניהם הסבירו את עמדות חכמי ארץ ישראל, אך הם עצמם אינם מסכימים עם עמדה זו.

הקושי שהועלה נגד רבה היה ממקרה שבו אדם על ערש דווי נתן את כל רכושו בינתיים לסבתו, כדי שיינתן ליורשיו (שהייתה בתו) לאחר מות הסבתא. אולם, הבת נפטרה לפני הסבתא. כאשר הסבתא נפטרה, בעל הבת תבע את הרכוש כיורש הבת. חכמי ארץ ישראל פסקו שהרכוש לא היה ברשות הבת בזמן מותה (ראוי) והבעל לא יכול לרשת את הרכוש, שכן בעל יורש קרקעות/חפצים של אשתו שהיו ברשותה בזמן מותה (מוחזק) ולא דברים שראויים להגיע אליה. רב הונא סבר שהבעל יכול לרשת נכסים אלו כי כאשר האב הבטיח את הרכוש לבת לאחר שילך תחילה לסבתא, זה היה כאילו אמר, "זה יהיה שלך מעכשיו (הגוף), אבל הסבתא תיהנה מהפירות עד מותה." רבא הסכים עם חכמי ארץ ישראל כי טען שזה בבירור שייך לסבתא מכיוון שאם היא הייתה מוכרת אותו, המכירה הייתה תקפה, ובכך הוכיח שזה נחשב ברשותה, ולא ברשות הבת, עד מות הסבתא. זה מראה שרבה סובר שקרקעות/חפצים אינם נחשבים מוחזקים על ידי מישהו אם אדם אחר יכול למכור אותם.

רב פפא פסק: 1. בעל יורש רק רכוש שהיה ברשות האישה (מוחזק), ולא רכוש שראוי להגיע לה (ראוי); 2. בכור יורש פי שניים רק מרכוש שהיה ברשות אביו (מוחזק), ולא מרכוש הראוי להגיע לו; 3. בכור אינו מקבל פי שניים מהלוואה שמחזירים ליורשים, בין אם גבו קרקע או כסף עבור ההלוואה; 4. הלוואה שהבכור לווה מאביו ולא פרע עד לאחר מות האב היא מקרה של ספק האם היא נחשבת מוחזק או ראוי ולכן חולקים את הפי שניים בינו לבין האחים.

Lire plusRéduire

בבא בתרא קטז - שבת חול המועד סוכות - י"ז בתשרי, 19 באוקטובר

mercredi 16 octobre 2024 • Durée 28:21

רבי יוחנן ציטט דעתו של רבי שמעון בר יוחאי האומר שאם אדם מת ללא בנים, זהו סימן לחרון אפו של ה'. רבי יוחנן עצמו ורבי יהושע בן לוי חולקים האם זה מי שמת ולא השאיר אחריו בן או לא השאיר תלמיד שהוא סימן לכך שאדם אינו באמת ירא שמיים. מי החזיק באיזו עמדה? על בסיס מה ניתן להסיק זאת? מצוטטים שלושה מאמרים של רבי פנחס בן חמא - הראשון מתייחס לכך שחשוב שאבות ישאירו בנים זכרים שילכו בדרכיהם.

רמי בר חמא שאל כמה שאלות בנוגע למקרים של ירושה כאשר אין בנים, בנות, או אב. האם זה הולך לסבא או לדוד (מצד אביו)? אם שני היורשים שנשארו הם הסבא והאח של המנוח, מי קודם למי? שאלותיו נובעות מהשורה האחרונה במשנה, "האב קודם לכל יוצאי ירכו." האם הכוונה לכל צאצאיו או רק לילדיו, אך לא לנכדיו? רבא חשב שהתשובות לשאלותיו היו ברורות - הסבא קודם לכל צאצאיו.

Lire plusRéduire

בבא בתרא כו - ט"ו בתמוז, 21 ביולי

dimanche 21 juillet 2024 • Durée 41:47

הדף היום מוקדש ע"י ג'ודי שוורץ לכבוד בתה רינה.

אנשים בבית בר מריון ניפצו פשתן והנעורת עף ברוח לשכן והזיק. האם זה נחשב כנזק ישיר (גירי דידיה) שעליו חייב רבי יוסי? האם אפשר ללמוד מדיני שבת (זורה והרוח מסייעתו)?

צריך להרחיק את העץ של האדם מהשדה של השכן בארבע אמות כדי להשאיר מקום לשכן לחרוש. אם השורשים של האדם גדלים לשדה סמוך, ניתן לחתוך אותם עד לעומק מסוים, בהתאם לסיבה שבגללה חותכים אותם (למה צריך את המקום). מובאים מקרים שונים הדנים בהלכות אלו. המשנה אומרת שכאשר מותר לחתוך את שורשי העץ של השכן, השורשים הולכים אליו. הגמרא מנסה להבין האם אליו מתייחס לבעל העץ או לבעל השדה הסמוך. רבינא ועולא מבינים ששש עשרה האמות הראשונות של השורשים נחשבות לחלק מחובר מהעץ, אך מעבר לכך, הם לא. על סמך זאת, עולא פוסק שעץ בתוך שש עשרה אמות משדה סמוך נחשב כגוזל משדה השכן ולכן אין להביא ביכורים מעץ כזה. הגמרא מנסה להביא מקורות תנאיים כדי להוכיח כיצד עולא הגיע למספר שש עשרה.

Lire plusRéduire

חגיגה ה - י"ג באדר א, 14 בפברואר

lundi 14 février 2022 • Durée 43:22

הדף היום מוקדש ע"י קרולין בן-ארי לכבוד הולדת מייו ריי ויינסטוק.

לרבי יוחנן היו הרבה פסוקים שגרמו לו לבכות. אם הקב"ה מקשיב למסיתים להשמיד אותנו או אם הוא לא סומך על הצדיקים שלו (כפי שמציינים כנראה פסוקים באיוב) איזו תקווה יש לאנושות? פעם ראה רבי יוחנן אדם קוטף תאני בוסר, והאיש הסביר שזו מטאפורה לכך שהקב"ה לפעמים הורג צדיקים כשהם צעירים כדי למנוע מהם מלחטוא. פסוק נוסף הגורם לרבי יוחנן לבכות במלאכי ג:ה, שלכאורה אומר שהקב"ה שופט את האדם ומעיד עליו, ואת המשך פסוק זה הסבירו אמוראים אחרים. ר' יוחנן בכה גם כשקרא את הפסוק מקוהלת יב:יד המדבר על כך שהקב"ה שופט אותנו על חטאים בשוגג, לא רק על חטאים במזיד. הפסוק מדבר על "דברים נסתרים" שמתפרשים כדברים שאדם עושה (כמו יריקה) הפוגעים באחרים. החלק האחרון של הפסוק אומר "אם טוב או רע" שפירושו מעשים טובים שיש בהם צד רע. כמה דוגמאות הן מתן צדקה בפומבי (מה שגורם לבושה), מתן צדקה לאישה בסתר (שיגרום להתנהגות לא הולמת) או אפילו שליחת בשר לא מחותך לאישתו ביום שישי אחר הצהריים שלא הורידו את גיש הנשה - מה שעלול לגרום לה לשכוח להורידו. רבי יוחנן בכה על הפסוקים שאמרו שה' מעניש אותנו ב"רעות" ו"צרות". הכפלה זו מתפרשת כעונשים שיש להם תרופות סותרות זה את זה, או הלוואות שמגיעות עם תוכניות החזר מכבידות. פסוקים אלו מוסברים גם כמתייחסים ל"הסתר פנים" ולנטלים כספיים המוטלים על ידי משטרים של נכרים, שהרבנים הבינו שהם משהו שכל יהודי חייב לעבור. רבא, שלכאורה היה לו מערכת יחסים מצוינת עם המלך שפור ולא סבל במיוחד, מסביר שלמעשה, אנשים לא ידעו איך הוא צריך לשחד את המלך שפור. "הסתר פנים" מתאזן בכך שה' ממשיך להגן עלינו, וזה בא לידי ביטוי בוויכוח ציבורי בין רבי יהושע בן חנניה לכופר מול הקיסר הרומי. יש ויכוח אם גבר אחראי על שיחות קלות דעת בינו לבין אשתו ברגעים אינטימיים, ורב כהנא היה כל כך מחויב ללמוד ממורתו רב, עד שהוא ישן מתחת למיטתו, עד שרב נזף בו. למרות שהקב"ה מסתיר את עצמו, יש ויכוח אם אלוהים בוכה על היהודים ועל בית המקדש. בנוסף, אלוהים בוכה על ביטול תורה. חכמים שונים זוכים לשבחים על יכולתם ללמוד תורה או לראות חכמים אחרים אפילו לזמן קצר, תוך הדגשת משמעותו של כל רגע בתורה.

Lire plusRéduire

חגיגה ד - י"ב באדר א, 13 בפברואר

dimanche 13 février 2022 • Durée 42:11

דף נלווה חגיגה ד

הלימוד השבוע מוקדש לכבוד הרב ריימונד הררי שלימד ומלמד גמרא לנשים ליותר מ42 שנה!

הלימוד השבוע מוקדש ע"י הת'ר סטון לרפואת יהודה לייב בן נפתלי הלוי וחיה.

מהיכן אנו דורשים את הפטור מראייה ברגל לנשים, טומטום, אנדרוגינוס ועבדים? למה צריך דרשה כדי להוציא כל אחד מהם? מאותו פסוק שממנו הוציאו נשים, טומטום ואנדרוגינוס, דורשים שילדים חייבים. איך זה מסתדר עם המשנה שלנו שאמרה שילדים פטורים? מהיכן דורשים שגם חולה, חיגר, עיוור וזקן פטורים? בברייתא קובעים שגם טמא ומי שהוא ערל פטור. מאיפה זה נלמד? מובאת רשימה של כמה פסוקים שגרמו לרבנים מסוימים לבכות כשהם קראו אותם – איזה פסוקים ומדוע?

Lire plusRéduire

חגיגה ג - שבת י"א באדר א, 12 בפברואר

vendredi 11 février 2022 • Durée 40:09

דף נלווה חגיגה ג

זה הדף של שבת. לצפייה בדף של שישי, לחצו כאן.

הדף היום מוקדש ע"י טרייסי אקנר לרפואה שלמה של שפרא הדסה בת חנה ושמעון בן ציפורה.

הגמרא קובעת שמי ששומע אך אינו מדבר ומי שמדבר אך אינו שומע פטור ממצוות "ראייה" - לבוא לבית המקדש ולהביא קרבנות עולת ראייה אך חייב בקרבן חגיגה. פטור זה נדרש על ידי גזירה שווה מפסוקי הקהל. איך דורשים שאדם זה פטור מהקהל? רבי תנחום מזכיר גם אנשים אחרים הפטורים - מי שחרש באוזן אחת, מי שיש לו רגל אחת. מאיפה אלו נלמדים? מסופר (כולל בתוכו דרשה על הקהל) על רבנים שהלכו לבקר את רבם, רבי יהושע, בחג והוא ביקש שיספרו לו איזה דרשות שמעו בבית המדרש. בתחילה הם מהססים, אך לאחר זמן הוא משכנע אותם והם מספרים לו מה שלמדו מרבי אלעזר בן עזריה. הדרשה הראשונה היא למה מביאים ילדים להקהל. הדרשה השנייה מסבירה את מערכת היחסים הדו-צדדית הייחודית בין הקב"ה לעם ישראל. השלישי הוא הסבר לפסוק בקהלת יב:יא המשווה את דברי הרבנים לדורבנות ולמסמרים. יש תיאור יפה על החשיבות והיופי של לימוד תורה. סוף הפסוק מתייחס לריבוי הדעות השונות בין החכמים (הללו מטמאים הללו מטהרים, הללו אוסרים הללו מתירים). אם זה המקרה, מה התפקיד שלנו כלומדים - איך להבין מתוך במכלול מה צריך לעשות? מדוע היססו אותם רבנים לומר לרבי יהושע את הדרשות שהם שמעו בבית המדרש? החשש שלהם נבע מסיפור אחר שבו מישהו היה במצב דומה - הלך לבקר את רבי אליעזר - ולאחר ששיתף את מה שקרה בבית המדרש, רבי אליעזר מתפלל שיתעוור וכך קרה. למה?? הסיפור מסתיים בכך שהוא מקבל את הראייה בחזרה. הגמרא חוזרת לדון במשנה ומבררת כיצד נוכל לקבוע מתי מישהו נחשב כשוטה, שגם פטור ממצוות ראייה?

Lire plusRéduire

חגיגה ב - י' באדר א, 11 בפברואר

vendredi 11 février 2022 • Durée 34:48

מסכת חגיגה מוקדש לדבורה רפפורט רוזן לכבוד סיום הש"ס שלה שיהיה בסוף מסכת חגיגה.

הדף היום מוקדש ע"י מרגלית פרידמן לכבוד הוריה, חמה וחמותה. "תודה על האהבה והתמיכה, הרבה בריאות ושמחה!".

הדף היום מוקדש ע"י שרה גלסקו לרפואת פסל ביילה בת גיטל.

דף נלווה חגיגה ב

מי חייב במצוות ראייה ברגל (ראיית פני ה', עלייה לרגל)? ומי פטור? קטן מופיע ברשימת הפטורים - מי נחשב לקטן לצורך דין זה? בית שמאי ובית הלל חולקים בעניין וגם בסכום הכסף המינימלי הנדרש לקרבן עולת ראייה וקרבן חגיגה. המשנה תחילה קובעת שכולם חייבים ואחר כך מפרטת את היוצאים מן הכלל. מה המילה "הכל" באה לכלול? מוצעות מספר תשובות והגמרא מעלה קשיים בכל אופציה ואז חוזרת לתשובה הראשונה שהובאה, שהיא באה לכלול עבד כנעני שחצי עבד/חצי בן חורין (היה עבד לשני אדונים ואדון אחד שחררו ואדון שני לא). עוד מי שפטור הוא מי שחרש. האם הכוונה היא למי שאינו שומע ואינו יכול לדבר או שהפטור חל גם על מי שאינו שומע, אך יכול לדבר או אינו יכול לדבר, אך שומע.

Lire plusRéduire

הקדמה למסכת חגיגה

jeudi 10 février 2022 • Durée 26:59

מועד קטן כט - סיום מסכת מועד קטן - ט' באדר א, 10 בפברואר

jeudi 10 février 2022 • Durée 21:56

סיום מועד קטן מוקדש ע"י שרה ברלוביץ לזכר נשמת חמותה, שרה טייבא בת דוד שלמה.

סיום מועד קטן מוקדש ע"י מרים טננבאום לזכר נשמת אביה, יעקב יצחק בן משה נחום הלוי ומרים אסתר.

כמו שהאבל זוכה ליחס של כבוד ויושב בראשו גם חתן יושב בראש - זה נדרש מפסוק המקשר בין חתן לכהן, שגם הוא יושב בראש. רגע המוות מתואר באמצעות דימויים המראים עד כמה קשה רגע זה. באילו מילים צריך להשתמש כשנפרדים מהמת? באילו מילים יש להשתמש כשנפרדים מאחד שחי? אלו נדרשים מפסוקים עם ה' ואברהם, ומיתרו ומשה. הפסוק בתהלים פד:ח "ילכו מחיל אל חיל..." מבואר בשתי דרכים שונות בסוף המסכת - או מי שהולך מבית הכנסת לבית המדרש ולהיפך או תלמידי חכמים בכלל והוא מתייחס לעולם הזה ולעולם הבא.

הדרן עלך מסכת מועד קטן!! הורידו כאן את הטקסט לאמירת ההדרן

Lire plusRéduire

Podcasts Similaires Basées sur le Contenu

Découvrez des podcasts liées à דף יומי לנשים - הדרן. Explorez des podcasts avec des thèmes, sujets, et formats similaires. Ces similarités sont calculées grâce à des données tangibles, pas d'extrapolations !

À propos Méthodologie Contact Me soutenir Politique de confidentialité

דף יומי לנשים - הדרן – Détails, épisodes et analyse

Détails du podcast

Classements récents

Apple Podcasts

Spotify

Liens partagés entre épisodes et podcasts

Other99+

Google Docs1

Youtube1

Qualité et score du flux RSS

Historique des publications

Derniers épisodes publiés

Podcasts et contenus similaires

Podcasts Similaires Basées sur le Contenu

Apple Podcasts

Spotify

Podcasts Similaires Basées sur le Contenu

Other99+

Google Docs1

Youtube1