Explorez tous les épisodes du podcast אורי וישעי - ימים נוראים עם ישיבת ברכת משה

האם ראש השנה הוא יום דין מלא יראה או שמא חג מלא הוד ושמחה של המלכת המלך? כיצד שתי תפיסות אלו של ראש השנה דרות בכפיפה אחת? במהלך השיעור נדון ביחס בין שתי תפיסות אלו ונברר את יסודו של יום זה.

את ראש השנה כולנו מכירים, אך מה המשמעות שיוצאת מעצם שמו - 'ראש השנה'? מהו היחס בין 'יום זיכרון' ל- 'יום תרועה'? - שני שמות המנוגדים לכאורה. מדוע המקורות המקראיים עליו כל-כך מועטים? ומה יוצא מכל זה?

מדוע פותחים אנו את תפילות יום הכיפורים בהיתר להתפלל עם העבריינים? מדוע הדבר כה חשוב להיות בפתיחת היום הקדוש? במהלך השיעור נראה מספר הסברים לעניין זה ונחתום בהסברו של הרב קוק המעמיד במוקד את אחדות העם כולו ובדאגה לכל אחד ואחד.

האם יש מצוה מיוחדת לחזור בתשובה? מהו תכליתו של הוידוי? ומהו היחס בין תשובה לוידוי? עיון בדברי היראים והרמב"ם.

לדף המקורות - https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/21019.pdf

במהלך השיעור נבחן את מהותו של ראש השנה. ראש השנה שמצד אחד הוא יום ראשון של עשרת ימי תשובה, ומצד שני הוא יום תרועה - יום של המלכת הקב"ה בעולם. כך גם השופר שרמז יש בו, עורו ישנים משנתכם, אך כידוע הינו סמל של המלכת מלכים, כפי שמובא משמו של רב סעדיה גאון. מה היא בדיוק המלכת הקב"ה, ומדוע היא קודמת לתהליך המחילה והכפרה שמסתיים ביום הכיפורים?

לדף המקורות - https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/21015.pdf

מדוע אברהם השאיר את החמור מרחוק ונתקע עם העצים? האם יש קשר בין המילה "וישם" הנזכרת פעמיים בעקדה לבין הצלת יצחק? ביאור חדש לניסיון העקדה.

לדף המקורות - https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/21018.pdf

ברכות מלכויות זכרונות שופרות הן הברכות המרכזיות של תפילת מוסף ושל ראש השנה כולו.

בשיעור נלמד כיצד נוסח הברכות מלמד על ההוויה הרוחנית של יום זה.

האין חשש ששמיטת כספים תפגע בחיי הכלכלה התקינים, ובמיוחד במסחר הבנוי על הלוואות?

בשיעור נזכיר ארבע שיטות, כאשר כל אחת נותנת יחס שונה למטרת התורה בשמיטת הכספים וכיצד היא אמורה לבוא לידי ביטוי ביחס לעשירים.

אחת מהמצוות הייחודיות שנקשרות בשנת השמיטה היא מצוות הקהל המתקיימת לאחר שנת השמיטה. בפסוקי התורה נראה שמדובר בהתקהלות של עם ישראל לצורך קריאת התורה. בימי בית ראשון ושני התקיימו מעמדי הקהל, ועם שיבת עם ישראל התחיל פולמוס האם צריך לחזור ולקיים את האירוע או לפחות זכר לאירוע. בשיעור נסקור את השתלשלות האירועים בעת החדשה עד ימינו ובבירור השאלה ההלכתית האם בימינו צריך לקיים מצוות הקהל או שמא אסור לעשות זאת.

הרמב"ם מונה מצוות שבמבט ראשון נראות כבין אדם לחברו - צדקה, מתנות עניים ותיקון המידות, כמצוות שבין אדם למקום. הסיבה לכך היא שמצוות העוסקות במידות הן למעשה חזרה לצלם אלוקים שבאדם ואדם שסטה מן הדרך צריך לתקן את מידותיו ולבטא את צלם האלוקים שבו. הדבר מתבטא הן בידיעות של האדם והן במידותיו האישיותיות.

"יקבל עליו עול מלכות שמים תחלה, ואחר כך מקבל עליו עול מצות" - הרבה לפני קבלת המצוות האדם נדרש לקבל עליו עול מלכות שמים. כך היה ביציאת מצרים, כך הוא במצוות קריאת שמע שבכל יום וכך הוא בראש השנה - תחילה ממליכים אנחנו את ה' עלינו ורק אחר כך מקבלים עלינו את המצוות. בראש השנה ה' הופך להיות מאל מלא כח למלך - מלך עם נתינים. ומשימתנו היא להמליך את ה' עלינו ברצון, עד שימלוך ה' לעולם ועד.

במהלך השיעור נעסוק ביחס בין פרקים כ"ד וכ"ו בספר שמואל א', שלכאורה מציגים סיפור דומה על כך שדוד נמנע מהריגת שאול על אף שיכול היה לעשות זאת. במבט ראשון נראה שאין צורך בסיפור כפול. נציג את תשובותיהם של פרופ' אליצור ושל נחמה ליבוביץ, ולבסוף נציע פירוש מחודש, לפיו דוד מתקן כאן את דרכיו, בעקבות סיפור נבל בפרק כה.

על שאלתו של רבי יצחק, מדוע תוקעים גם מיושב וגם מעומד, הוא עונה: "כדי לערבב את השטן". בהסברת התשובה נחלקו הראשונים. מה שנראה כמחלוקת בהסברה טכנית של התשובה, מגלה לנו למעשה מחלוקת מהותית על מהותן של שתי התקיעות: תקיעות דמיושב, ותקיעות דמעומד. מה התפקיד של כל אחת מהן? איזו אחת מהן היא העיקרית? האם התקיעות מכוונות כלפי שמיא או כלפינו? בשיעור, נראה את גישתם של בעל המאור, הראב"ד, הרמב"ן, ר"ח והרמב"ם, נראה מה המשמעות של כל אחד מן הפירושים, ונבין את עומק הפירוש של כל אחד מהם.

בציווי על העקדה נצטווה אברהם לעקוד את בנו אשר אהב, אך בסופו של הניסיון הוא מתואר כבנו יחידו, כאשר ביטוי האהבה נעלם כליל. מדוע יצחק מפסיק להיות מתואר כבן האהוב? האם זה משום שבעקדה התברר שאברהם לא אוהב אותו חס ושלום או שמא ישנה סיבה אחרת?

מה מטרת הניסיון בעקידה? במהלך השיעור נראה מספר תשובות הניתנות במדרש, נסביר מה ההבדלים ביניהן, כיצד הן באות לידי ביטוי בדברי פרשני התורה ואיזה הסבר הוא המשמעותי מבחינתנו בכניסה ליום הדין

מה הקשר שבין פרשיית גירוש ישמעאל הנקראת ביום הראשון של ראש השנה, לפרשיית עקידת יצחק הנקראת ביום השני, ומה ניתן ללמוד מכך לעבודת השם שלנו בימים הנוראים.

מה התחדש בשכר של אברהם לאחר העקידה מעבר למה שהובטח לו בעבר? מה מסמלת השבועה של ה' וכיצד היא קשורה ליום הדין בו אנו עוברים לפני ה' כבני מרון? במהלך השיעור נעמיק בשכרו של אברהם לאחר העקידה ונראה מה הוא מלמד אותנו לקראת ראש השנה.

מה עניינו של הניסיון ומה הקשר בינו לבין הניסים? מה מלמד אותנו ניסיון העקידה, כיצד הזכרתו בראש השנה משפיעה עלינו בבחירות שאנו עושים והאם ביכולתנו לחולל ניסים? במהלך השיעור ניגע בנקודות אלה כהכנה לראש השנה ולעמידה ביום הדין.

קדושת היום

קריאת התורה: פקידת שרה

הפטרת תפילה חנה

למנצח לבני קרח

היום הרת עולם

בשיעור נעסוק בשאלה האם תשובה היא מצווה בפני עצמה או רק עצה טובה שייעצה התורה לאדם כדי להתכפר. נעיין בדברי הרמב"ם והמנחת חינוך וננתח את ההבדלים בין השיטות.

ותקעתם בחצוצרות

הקדושה

ברכת מלכויות

ברכת שופרות

ברכת זכרונות

לדוד ה' אורי וישעי

אוחילה לאל

 ויאתיו כל לעבדך

ונתנה תוקף

לאל עורך דין

ראש השנה הוא יום מסתורי. 'בכסה ליום חגנו' - יום של כיסוי, יום תרועה וזהו, בלי פירוט נוסף. תוכנו של ראש השנה סובב סביב התרועה, ואת משמעותו נמצא בתוך הצירוף 'יום תרועה'. אך אילו משמעויות בדיוק אמורים אנו להוציא מתוך האפשרויות הרבות שהשופר מביא איתו? מה מסתיר השופר בתוכו, ומדוע דווקא הוא נבחר להיות הממליך את הקב"ה? איך הסתירה שבשופר, החרדת הלב מצד אחד והמלכת ה' מנגד יכולה להסתדר, ומה כל זה מלמד על המשמעות הפנימית של ראש השנה?

הפיוט העוקד הנעקד והמזבח

תוכנו של ראש השנה מצריך בירור עמוק, שכן בעניינו חלקו רבים בתורה שבעל פה. נעיין דווקא במקרא ובכינויים שניתנו לראש השנה במקרא, שהם 'יום תרועה' ו'זיכרון תרועה', ונראה דרך שיטת הרמב"ם כיצד השילוב של היראה והאהבה מביא לגילוי עמוק של מהותו העמוקה של החג.

במה מיוחדת תפילת נעילה? מדוע מתפללים אנו תפילה נוספת ביום הכיפורים, מה רעיון זה מבטא ואילו מרכיבים מכילה תפילה זו? במהלך השיעור נעסוק בתפילה הנאמרת ברגע האחרון, רגע לפני שמחמיצים את השעה.

מדוע כל התוספות של עשרת ימי התשובה כוללות בקשה לחיים? האם יש משמעות לחיים ללא תוכן רוחני? דרך סיפור תשובתם של אנשי נינווה ובריחתו של יונה נבחן שאלה זו ונציע כי גם בחיוך של תינוק ובמבט מאושר של ילד קטן, יש הרבה משמעות, עוד לפני כל תוכן רוחני באשר הוא.

על יום הכיפורים כתוב בתורה "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני יהוה תטהרו". בשיעור נסביר את משמעות כפילות הטהרה בפסוק על פי הפירושים השונות, ומה יש לקחת מכך ליום הכיפורים בימינו.

מה מלמד אותנו המבנה של הסליחות? במהלך השיעור נראה כי הסליחות בנויות במבנה המשווה את גדלותו של ה' אל מול אפסותו של האדם, ומתוך כך באים אנו ומבקשים שיסלח לנו. רק אדם המבין שאין הוא עומד כשווה מול בוראו יכול לגשת ולבקש שימחלו לו על חטאיו.