Explorez tous les épisodes du podcast שיח פיוט
| Titre | Date | Durée | |
|---|---|---|---|
| קינות לתשעה באב | 20 juil. 2026 | 00:50:58 | |
תשעה באב. יום בו אי אפשר לדבר. יום בו אי אפשר לשתוק. יום בו זועקים. על הקינות לתשעה באב, ועל שלוש קינות העוסקות בהשוואה בין יציאת מצרים, הודה ותפארתה, לבין חורבן הבית, כאבו ושפלותו. הקינה "אליכם עדה קדושה" (מדוע בליל פסח) האנונימית, הקינה "אש תוקד בקרבי" (בצאתי ממצרים) של רבי יהודה הלוי, והקינה איכה אצת באפך של רבי אלעזר הקליר. ביצוע הקינה "אש תוקד" – אורי אהרן, מתוך אתר התפילה והפיוט של הספריה הלאומית. לקריאה נוספת:
| |||
| שאלי שרופה באש | 19 juin 2026 | 00:38:15 | |
הפיוט "שאלי שרופה באש", שכתב מהר"ם מרוטנבורג, מחשובי הפוסקים באשכנז. על האירוע שהוביל לכתיבת הפיוט, הסגנון אותו הוא מחקה, והמסרים העולים מתוך הפיוט, על תחושותיו של תלמיד גרמני צעיר, שהיה עד לשריפת התלמוד בפריז בערב שבת חוקת שנת ה'ב. | |||
| דרור יקרא | 18 juin 2026 | 00:38:01 | |
על דרור יקרא, מזמירות השבת הקדומות ביותר. על המחבר, תכני הפיוט, וסגנון הפיוט, שמהווה אבן דרך משמעותית בעיצוב סגנון השירה העברית בספרד. | |||
| אקדמות מילין | 19 mai 2026 | 00:43:45 | |
על הפיוט אקדמות, הנאמר במנהג האשכנזי בחג השבועות.מהדורה מתורגמת ומבוארת של הפיוט איך הגיע פיוט בארמית אל תוך מחזור התפילה? למה יש פיוט רגע לפני קריאת התורה, ומדוע בעבר הוא נאמר בתוך הקריאה? על מה מבסס הפייטן בן המאה ה11 את תקוותו בקב"ה, ומה משותף לקריאת התורה בפסח, שבועות, וההפטרה של יום שני של שבועות? | |||
| פרק בונוס – מנגינות ליל הסדר | 31 mars 2026 | 00:37:44 | |
כמה מנגינות יש ל'קדש ורחץ'? מי הלחין את המנגינה ל'מה נשתנה'? מה משמעות הניגון בו אומרים את ההגדה? מה ההבדל בין שתי המנגינות ל'והיא שעמדה'? מהיכן הגיע הפיוט 'חסל סידור פסח'? מה היא המנגינה האשכנזית לחג הפסח? על שאלות אלו, ועוד, ישבנו לענות דרך עיון קצר במניגנות ליל הסדר. | |||
| ויהי בחצי הלילה | 26 mars 2026 | 00:54:29 | |
על הפיוט "אז רוב ניסים הפלאת בלילה" ("ויהי בחצי הלילה"), לשבת הגדול ולליל הסדר. גלגוליו מראשית הפיוט בארץ ישראל עד להגדה האשכנזית, פירוש הפיוט והמשמעות, הנצחית, והאקטואלית, שלו. | |||
| אדון חסדך – מי כמוך ואין כמוך | 02 mars 2026 | 00:55:43 | |
הפיוט "אדוך חסדך בל יחדל" (מי כמוך ואין כמוך) מושר בקהילות הספרדים בשבת זכור. על הסוגה של הפיוט, ההיסטוריה שלו, המבנה והתכנים. | |||
| פיוטים לארבע פרשיות – פרשת שקלים – אשכול איווי (אור פניך) | 12 févr. 2026 | 00:59:16 | |
על ארבע הפרשיות, הפיוטים שנכתבו אליהן (ועליהן), פיוטי שבת שקלים וקרובת השבע "אשכול איווי תאוות כל נפש". מילות הפיוט: אֶשְׁכּוֹל אִוּוּיתַּאֲוַת כָּל נֶפֶשׁ בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי שֶׁבֶת מְצוֹא נֹפֶשׁ בִּקַּשְׁתִּיווְלֹא מְצָאתִיו וּפַצְתִּי בְּטֶפֶשׁ חָמַק וְעָבַר מִלְהַדְרִיר לִי חֹפֶשׁ גָּזַלְתִּישְׁקָלַי מִתֵּת כּוֹפֶר נֶפֶשׁ וְטָבַעְתִּי בְּמֵי צוּל בְּטִיט וָרֶפֶשׁ
אוֹר פָּנֶיךָ עָלֵינוּ אָדוֹן נְשָׂא וְשֶׁקֶל אֶשָּׂא בְּבַיִת נָכוֹן וְנִשָּׂא וּבְצֶדֶק הֶגֶה עֵרֶךְ כִּי תִשָּׂא גּוֹנְנֵנוּ בְּמָגֵן אֵל רָם וְנִשָּׂא. בא"י מגן אברהם
הַכֹּפֶר דְּעוּדִרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר כְּמוֹ הוּא חָרוּת בְּאִמְרֵי שֶׁפֶר הַתְשִׁירוּבוֹ פְּנֵי נִדְמָה לָעֹפֶר וְיִזְכּוֹר לָכֶם זְכוּת נָם אָנֹכִי עָפָרוָאֵפֶר וְלֹא יִהְיֶהבָכֶם נֶגֶף וָחֵפֶר בְּתִתְּכֶם מַתַּן זֶה לְשֵׁם כֹּפֶר
אוֹר פָּנֶיךָ עָלֵינוּ אָדוֹן נְשָׂא וְשֶׁקֶל אֶשָּׂא בְּבַיִת נָכוֹן וְנִשָּׂא וּבְצֶדֶק הֶגֶה עֵרֶךְ כִּי תִשָּׂא הַחֲיֵינוּ בְגֶשֶׁם אֵל רָם וְנִשָּׂא. בא"י מחיה המתים
דּוֹדִי זְכֹרלִי שִׁקְלֵי עֶפְרוֹן אֲשֶׁר שָׁקַל אָב בְּמַכְפֵּל חֶבְרוֹן חֵקֶר שִׁקְלֵייְבוּסִי מַשְׁבִּיתֵי חָרוֹן זָכְרָה לִי עַד לְדוֹר אַחֲרוֹן טַעַם חִיןאֲשֶׁר אֶקְרָא בְגָרוֹן שְׁעֵה מֶנִּי אֵל בְּשׁוּבִי לְבִצָּרוֹן
אוֹר פָּנֶיךָ עָלֵינוּ אָדוֹן נְשָׂא וְשֶׁקֶל אֶשָּׂא בְּבַיִת נָכוֹן וְנִשָּׂא וּבְצֶדֶק הֶגֶה עֵרֶךְ כִּי תִשָּׂא וְנַקְדִּישָׁךְ קָדוֹשׁ אֵל רָם וְנִשָּׂא. בא"י האל הקדוש
לִי יִשָּׂאעַל אֶבְרַת נֶשֶׁר כִּי יַגִּיד מֵלִיץ עָלַי שִׂיחַ ישֶׁר כֹּפֶר מִשֶּׁלּוֹתֵּן לוֹ תֶשֶׁר כִּי מִלְּפָנָיו הוֹן וְכָבוֹד וָעֹשֶׁר לְהַצְדִּיקאֱנוֹשׁ וּלְהַמְצִיא לוֹ כֹּשֶׁר שָׁת לוֹ פִדְיוֹן לִמְצוֹא אֹשֶׁר
אוֹר פָּנֶיךָ עָלֵינוּ אָדוֹן נְשָׂא וְשֶׁקֶל אֶשָּׂא בְּבַיִת נָכוֹן וְנִשָּׂא וּבְצֶדֶק הֶגֶה עֵרֶךְ כִּי תִשָּׂא עַנְגֵּנוּ בְנֹפֶשׁ אֵל רָם וְנִשָּׂא. בא"י מקדש השבת
בְּכַרְמֵי מְלוֹןבֵּין שְׁנֵי שָׁדַי אַרְבַּע מֵאוֹת וָעֶשֶׂר הֲלִינוֹתִי שַׁדַּי נָח בְּשָׁכְנָםוְנָם יֵשׁ דַּי וּבְכֵס וַהֲדוֹם לֹא נָם שֶׁדַּי סָע וְעָףבְּבֶצַע שִׁקְלֵי חֲשָׁדַי וְנָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי מֵעָלַי שׁוֹדְדַי
אוֹר פָּנֶיךָ עָלֵינוּ אָדוֹן נְשָׂא וְשֶׁקֶל אֶשָּׂא בְּבַיִת נָכוֹן וְנִשָּׂא וּבְצֶדֶק הֶגֶה עֵרֶךְ כִּי תִשָּׂא רְצֵנוּ כְשַׁי אֵל רָם וְנִשָּׂא. בא"י המחזיר שכינתו לציון
עֵין עֹצֶםהֲמוֹן מִסְפַּר שְׁנֵי עֳפָרִים מִי מָנָה וּפָקַד בְּחֶלֶשׁ וּפוּרִים פְּקָדָםפּוֹקֵד בְּחִמּוּשׁ סְפָרִים וְגַם עוֹד חִמֵּשׁ בְּכָל הַסְּפָרִים צַחוֹת נִיבשְׂפָתֵינוּ יְשֻׁלַּם פָּרִים כִּי אָפֵס כֶּסֶף שִׁקְלֵי כִפּוּרִים
אוֹר פָּנֶיךָ עָלֵינוּ אָדוֹן נְשָׂא וְשֶׁקֶל אֶשָּׂא בְּבַיִת נָכוֹן וְנִשָּׂא וּבְצֶדֶק הֶגֶה עֵרֶךְ כִּי תִשָּׂא וְתֵיטִיב לָנוּ בְּטוּבְךָ אֵל רָם וְנִשָּׂא. בא"י הטוב שמך ולך נאה להודות
גְּדִי קִשּׁוּריָדַיִם בְּרָכוֹת לִשָּׂא בְּאַהַב עוֹר גְּדָיָיו שְׁכִינָה נִתְעַלְּסָה רְעֵה גְדִיּוֹתָיועַל אֶבֶן מַעֲמָסָה צֹאנוֹ עַל שֶׁכֶם וְחֹצֶן נֶעֱמָסָה שְׁחוֹחַבְּנֵי מְעַנֶיהָ בְּאַף מְעַשָּׂה תִּלְבֹּשֶׁתהוֹד עֲדִי עֲדָיִים טְכוּסָה
אוֹר פָּנֶיךָ עָלֵינוּ אָדוֹן נְשָׂא וְשֶׁקֶל אֶשָּׂא בְּבַיִת נָכוֹן וְנִשָּׂא וּבְצֶדֶק הֶגֶה עֵרֶךְ כִּי תִשָּׂא בָּרְכֵנוּ בַשָּׁלוֹם אֵל רָם וְנִשָּׂא. | |||
| סליחות לתעניות, קרובות יח – וארץ שפל רומי | 30 déc. 2025 | 00:39:25 | |
הפיוט "וארץ שפל רומי" לעשרה בטבת משמש היום כפיוט הפתיחה לסליחות הספרדיות. אך במקורו, הוא היה פיוט שנאמר בתוך חזרת הש"ץ של התענית. על הסליחות לתענית, פיוטים לחזרת הש"ץ, והפיוטים מסוגת "וארץ שפל רומי". וָאָרֶץ שָׁפַל רוּמִי וְגָדַל שִׁבְרִי מְשׁוֹמֵם אֵשֵׁב יוֹם סָמַךְ הָאֲרִי עַל צְבִי הַר קֹדֶשׁ צִיּוֹן עִירִי לָכֵן אֲקוֹנֵן וְאֶתְאַבֵּל בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי אַרְיֵה עָלָה בְחֵמָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בָּנָה עָלַי חוֹמָה גָּשׁ הוּא וְכָל עַמּוֹ לַעֲשׂוֹת בְּעַמִּי נְקָמָה וַיַּעַרְכוּ אִתָּם מִלְחָמָה. (בראשית יד ח) מִלְחָמָה שִׁית מִשְׂגַּבִּי וּמוֹשִׁיעִי בְּאוֹיְבִי וּמַכְנִיעִי כּוֹס מָלֵא מֶסֶךְ הַשְׁקֵם יְיָ רוֹעִי מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי. (ש"ב כב ג) מלך עוזר בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי דְּלָקַנִי אוֹיֵב בַּחֶרֶב בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הֵכִין עָלַי אוֹרֵב וְעַל זֹאת אֲקוֹנֵן וְגִילִי עָרֵב אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב. (ירמיהו ו ד) עֶרֶב יֵהָפֵךְ לְבֹקֶר וּבוֹגְדִים אַל יַעֲלוּ עָל חֹן עַל עַמְּךָ וְלִכְאֵבָם הַעֲלֵה תַעַל זְכֹר לִי בְּרִית אָבוֹת בְּפָרְשִׂי לְךָ כַּף וְשַׁעַל מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל. (ש"א ב ו) ונאמן בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי זְאֵב עֲרָבוֹת עַל עַמִּי נוֹהֵם בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ חָנָה בְחֵילוֹ עֲלֵיהֶם טָרֹף טֹרַף כָּל הַיּוֹצֵא מֵהֶם נָמֵר שֹׁקֵד עַל עָרֵיהֶם. (ירמיהו ה ו) עָרֵיהֶם שָׂרְפוּ בָאֵשׁ בִּרְבוֹת תְּלָאוֹת רוּמָה יְיָ בְּעֻזֶּךָ זֵדִים לְהַשְׁאוֹת בּוֹשׁ יֵבוֹשׁוּ בַּעֲשׂוֹתְךָ עִמָּנוּ לְטוֹבָה אוֹת קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל יְיָ צְבָאוֹת האל הקדוש בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי יְדֵי צָר הֶחֱזִיקוּ מָגֵן וְצִנָּה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ כְּאִישׁ עָרוּךְ לַמִּלְחָמָה עַל קִרְיָה נֶאֱמָנָה לְזֹאת חִגְרִי שַׂק עֵדָה עֲדִינָה גָּזִּי נִזְרֵךְ וְהַשְׁלִיכִי וּשְׂאִי עַל שְׁפָיִם קִינָה. (ירמיהו ז כט) קִינָה דּוֹבֵר עַמְּךָ בְּיוֹם זֶה לְעֻמָּתֶךָ וְעַפְעַפֵּינוּ יִזְּלוּ מַיִם עַל חָרְבָּן בֵּיתֶךָ יוֹם נָקָם תָּעִיר לְצָרִים הוֹמִים בְּבֵיתֶךָ דְּרָכֶיךָ יְיָ הוֹדִיעֵנִי וְלַמְּדֵנִי אוֹרְחוֹתֶיךָ. (ע"פ תהלים כה ד) וחננו בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי מֹנַי שָֽׁפְכוּ עַל עִירִי סוֹלְלָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ נִזְרִי הָשְׁלַךְ וְתִפְאַרְתִּי נָפְלָה סְבָבוּנִי הָעֹשִׂים מַכָּתִי נַחְלָה מֵעַי מֵעַי אוֹחִילָה. (ירמיהו ד יט) אוֹחִילָה יוֹם זֶה לְנַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה וַאֲחַלֶּה פָנָיו לַעֲבֹר עַל פֶּשַׁע וְחוֹבָה אַל תֵּפֶן לְרִשְׁעֵנוּ וּמְחֵה חַטָּאת כְּתוּבָה הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה. (איכה ה כא) | |||
| שני זיתים | 18 déc. 2025 | 00:37:01 | |
על הפיוט לשבת חנוכה "שני זיתים", תוכן, משמעות, מבנה וייעוד. ביצוע הפיוט: https://youtu.be/E6TfSk2Aq0E?si=bBZVOZdvTWuttw1y מילות הפיוט: שְׁנֵי זֵיתִים / נִכְרָתִים / בְּגַן נָעוּל יַצְהִירוּ לְרֹאשׁ קְהָתִים / וְאֶפְרָתִים / שְׁתֵּי עֲטָרוֹת יַכְתִּירוּ מוּל מְנוֹרָה / הַטְּהוֹרָה / כְּמוֹ נֵרוֹת יַזְהִירוּ הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ לְבֵן אֶפְרָת / צִיץ נִכְרַת / אֲשֶׁר הָיָה כְּצִיץ נוֹבֵל לְבֵן הֻמְשָׁח / אֲשֶׁר הוּשַׁח / כְּמוֹ אֳנִיָּה בְּלִי חוֹבֵל זְכֹר מַרְאָה / אֲשֶׁר רָאָה / זְכַרְיָהוּ בְּעִיר בָּבֶל כְּמוֹ זְכַרְתָּם / וְהוֹשַׁעְתָּם / אֲזַי עַל יַד זְרֻבָּבֶל זְכֹר זַרְעָם / לְהוֹשִׁיעָם / וְגַם תִּקְרָא שְׁנַת יוֹבֵל וְשִׂים אוֹתָם / מְקוֹם אֲבוֹתָם / הֱיוֹת מוֹשְׁלִים בְּכָל תֵּבֵל וּמֵעַל יַד / אִישׁ צַיָּד / טַבַּעְתָּם יָסִירוּ הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ מַמְלָכָה / מְמֻשָּׁכָה / לְעִיר צִיּוֹן תְּשִׁיבֶנָּה וּבַת כְּבוּדָּה / בְּרֹב עֲבֻדָּה / לְבֵית אִמָּהּ תְּבִיאֶנָּה וְהַגְּבִירָה / וְהַצְּפִירָה / בְּרֹאשׁ דָּוִד תְּשִׂימֶנָּה וּמִצְנֶפֶת / מְעֻלֶּפֶת / בְּרֹאשׁ אַהֲרֹן תְּקִימֶנָּה וְהַתָּמִיד / אֲזַי תַּעֲמִיד / וְהַמִּנְחָה תְּרִימֶנָּה וְהַמֶּרְקָח / אֲשֶׁר לֻקָּח / וְלֹא רְאִיתִיו עַד הֵנָּה וְהַנֵּרוֹת / בַּמְּנוֹרוֹת / בְּנֵי אַהֲרֹן יַבְעִירוּ הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ הַנְּכֵאָה / וְהַצְּמֵאָה / אֲשֶׁר תָּמִיד לְךָ תְיֵלִיל סְמֹךְ יָדָהּ / בְּבֶן דוֹדָהּ / הַנִּקְרָא שְׁמוֹ חַכְלִיל וְתַכְנִיסֵם / לְגַן בֹּשֶׂם / וְחֻפָּתָם בְּהוֹד תַּכְלִיל וְתוֹלִיכֵם / וְתַמְלִיכֵם / בְּהַר צִיּוֹן וְהַגָּלִיל וְחֹק יָשָׁר / אֲזַי יוּשַׁר / עֲלֵי נֵבֶל וְגַם חָלִיל וְעַם אֹהֲבֵי / שִׁמְךָ וְעֹזְבֵי / חֲזוֹן שֶׁקֶר וְשָׁוְא וֶאֱלִיל וְאֹם פְּרוּכִים / יְהוּ בְרוּכִים / כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּ הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ | |||
| מעוז צור | 14 déc. 2025 | 00:38:04 | |
על הזמר הפופולרי לחנוכה "מעוז צור", היסטוריה, תוכן, ייעוד, מבנה מנגינה ועוד.
ליצירת קשר: דוד, 0585693181, david7031@gmail.com לקריאה נוספת: אברהם פרנקל, הזמר על הצלת וורמייזא וזמן חיבורו של מעוז צור, המעין נד [ב] (טבת תשע"ד), עמ' 9–21 יוסי ברוכי, חידת מעוז צור, אורשת י (תשפ"א), עמ' 7–12 שולמית אליצור, פיוטי החנוכה: סמל מול ריאליה, בתוך: דוד עמית וחנן אשל (עורכים), ימי בית חשמונאי, סדרת "עידן", כרך 19, יד בן-צבי, ירושלים 1995, עמ' 303–310 דוד אסף,גלגולו של ניגון: מה למרטין לותר ול'מעוז צור', בלוג עונ"ש | |||
| זמירות שבת – ברוך ה' יום יום | 20 nov. 2025 | 00:39:58 | |
מילות הפיוט: בָּרוּךְ אֲדֹנָי יוֹם יוֹם שִׁבְטֵי יָהּ לְיִשְׂרָאֵל עֵדוּת מַה־יָּקָר חַסְדּוֹ בְּצִלּוֹ לְגֹנְנֵמוֹ עֵילָם שָׁת כִּסְאוֹ לְהַצִּיל יְדִידָיו וּצְפִיר הָעִזִּים הִגְדִּיל עֲצוּמָיו נִסְגַּרְתִּי לֶאֱדוֹם בְּיַד רֵעַי מְדָנַי בְּבֹאוֹ מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים רְאוֹתוֹ כִי־כֵן אֲדוֹמִי הָעוֹצֵר יְצַוֶּה צוּר חַסְדּוֹ קְהִלּוֹתָיו לְקַבֵּץ בָּרוּךְ הוּא אֱלֹהֵינוּ בָּרוּךְ הוּא אֱלֹהֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ יָשִׂים עָלֵינוּ בְּרָכָה וְשָׁלוֹם לקריאה נוספת: על זמירות שבת – טובה בארי, 'צור משלו אכלנו' — זמר לשבת, מחקרי ירושלים בספרות עברית, י/יא. על הפיוט 'ברוך ה' יום יום' שולמית אליצור, שירה של פרשה, פרשת ניצבים – עמודים 318–324 | |||
| שירת הבקשות – אודה לאל | 07 nov. 2025 | 00:45:31 | |
על הבקשות, מנהג שירת הבקשות, ופיוט ההתעוררות "אודה לאל". לקריאה נוספת:
קטעי המוזיקה: יוני גנוט (אודה לאל) המרכז לחקר המוסיקה היהודית, האוניברסיטה העברית. מונגש על ידי הספרייה הלאומית (ידיד נפש) ישיבת הר עציון (שימו לב) | |||
| יום שבתון אין לשכוח | 24 oct. 2025 | 00:37:16 | |
על הפיוט יום שבתון אין לשכוח, היונה, מתן תורה, ריה"ל מחבר הפיוט, והבתים החסרים. הבתים הנוספים: וּמִתּוֹךְ עֲרָפֶל הֵאִיר אֹפֶל, וְעַל עָב הֵרִים יֹשְׁבֵי שָׁפֶל וּמִגְדַּל צָרַי אַרְצָה נֹפֵל, אַךְ אָנֹכִי מָלֵאתִי כֹח דְּרֹךְ בַּנַּעַל אוֹיְבִים וְצָרִים, וְגַם הַמְעֵד קַרְסֻלֵּי זָרִים וְאָז יַעֲנוּ לָךְ עַמִּי בְּשִׁירִים, אֵל הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ לקריאה נוספת על הפיוט: רחל ארז, יום שבתון – לרבי יהודה הלוי, מעמקים 12 כסליו תשס"ח אפרים חזן, השבת בשירתו של ר' יהודה הלוי, באתר הספריה הלאומית. (וכן הפרק לפרשת נח בספרו "ניצוצי פיוט, מנהג ופרשה – פרשת השבוע בראי השירה, הפיוט והמנהג בספרד ובשלוחותיה"על שירים מעין אזוריים: שולמית אליצור, שירת החול העברית בספרד המוסלמית, עמודים 111–112 עזרא פליישר, "מבנים סטרופיים מעין-אזוריים בפיוט הקדום", הספרות ב (תש"ל), בעיקר עמודים 195–198 | |||
| חג הסוכות, הושענות, מים וגאולה | 12 oct. 2025 | 00:38:02 | |
על מנהג ההושענות, מקורו, יסודותיו, והרעיונות שמסתתרים בין פיוטי ההושענות. לקריאה נוספת: יוסף היינימן, "ההושענות – שרידים של דפוסי פיוט קדומים", תרביץ ל (תשכ"א), עמ' 357–369. שולמית אליצור, רבי אלעזר בירבי קליר: פיוטים לחג הסוכות ולשמיני עצרת, ירושלים תשפ"ד, עמ' 246–249. ניתן לקרוא על ההושענות ומשמעותן גם בשרשור הזה בפורום אוצר החכמה. | |||
| סדר העבודה – אתה כוננת | 30 sept. 2025 | 00:36:21 | |
על משמעותם של סדרי העבודה, ההיסטוריה של אמירתם, החלקים השונים שבהם, וגלגוליו של הסדר "אתה כוננת" | |||
| ראש השנה – מלך עליון | 19 sept. 2025 | 00:31:59 | |
על שני הפיוטים במחזור האשכנזי המתחילים במילים מלך עליון, מבנה הפיוט, גלגוליו והמשמעויות החבויות בו | |||
| פיוטי העקידה – אם אפס רובע הקן | 11 sept. 2025 | 00:31:43 | |
מהיכן הגיעו פיוטי העקידה, מה משותף לפיוטים באשכנז ובספרד, ומה שונה ומיוחד בפיוטים האשכנזיים, ואילו רמזים חבויים בין בתיו של הפיוט "אם אפס רובע הקן" לקריאה נוספת: נחמן לוין, '"אם אפס רובע הקן": פיוט ופענוח בסליחה על העקידה', ספר רפאל, סיני קכג–קכד (תש"ס), עמ' רפ–רפז שולמית אליצור, 'עקדת יצחק: בבכי או בשמחה? השפעת מסעי הצלב על הסיפור המקראי בפיוטים', עט הדעת א (תשנ"ז), עמ' 15–35 אליהו נתנאל, '"ינון ואליה אני שולח": עיון בשניים מפיוטי העקידה', בראש השנה יכתבון, מכללת הרצוג, אלון שבות תשס"ג, עמ' 243–268 מילות הפיוט: https://he.wikisource.org/wiki/%D7%90%D7%9D_%D7%90%D7%A4%D7%A1 ביצוע הפיוט בפרוייקט "סיור סליחות" https://youtu.be/GydK8XhtF_w?si=XXPlLuXkgF7HrQQN | |||
| מבוא לפיוטים ולפיוטי הסליחות | 03 sept. 2025 | 00:58:09 | |
מהם פיוטים? היכן הם נכתבו, ומה הייתה מטרתם? מהיכן הגיעו פיוטי הסליחות? מה משמעותם, ואילו מסרים הם מביעים, כלפי הקב"ה וכלפי המתפלל? בפרק הראשון של ההסכת, התיישבנו לדבר על פיוטים בכלל ועל פיוטי הסליחות בפרט, עם מיקוד בפיוט "אנשי אמונה אבדו". להרחבה על הנושאים שנידונו בהסכת: על היווצרות הפיוט - עזרא פליישר, שירת הקודש העברית בימי הביניים, ירושלים תשס"ח, בעיקר עמודים 7-13, 47-58. על הסליחות - שולמית אליצור, 'למקורם של פיוטי הסליחות', תרביץ פד (תשע"ו), עמ' 503-542. על 'אנשי אמנה אבדו' - אריאל זינדר, קומי רוני: קריאות בפיוטי סליחה ותחנונים מאת משוררי בבל וספרד המוסלמית בימי הביניים, ירושלים תשפ"ד, עמ' 65-75. לתגובות ושאלות: דוד, 0585693181 | |||