Explorez tous les épisodes du podcast מקום אחר - שיחות והרהורים על יצירה עברית ברחבי העולם
| Titre | Date | Durée | |
|---|---|---|---|
| הוצאת אלטנוילנד (ברלין) | 24 Mar 2025 | 00:32:12 | |
שיחה עם משה סקאל ודורי מנור על הוצאת הספרים אלטנוילנד שהקימו לאחרונה בברלין. השיחה נעה בין החזון שלהם והתוכניות לעתיד לבין הקשיים והמורכבויות של ניסיון לייצר ממסד ספרותי חדש שאינו קשור למדינה או למרכז גיאוגרפי מסוים. עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין: אריה מרקו מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״ | |||
| ירון פלג (קיימברידג׳) | 20 Mar 2025 | 00:31:52 | |
שיחה עם ירון פלג, היסטוריון של הספרות העברית המודרנית שחי, מלמד וחוקר באוניברסיטת קיימברידג׳. ירון מעמיד את התופעה של יצירה בעברית ברחבי העולם בפרספקטיבה היסטורית רחבה והוא גם מנסה לענות על השאלה האם הספרות העברית תהיה מסוגלת להשתחרר מכוח המשיכה של המרכז הישראלי ולפרוח באופן עצמאי במקומות אחרים. במהלך השיחה ירון מקריא את הפתיחה של רומן בלשי שנכתב בסגנון עברי-מקראי על ידי הסופר ארי ליברמן וקטע קצר ממסה של מנדלי מוכר-ספרים.
עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין: אריה מרקו מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״ | |||
| יואנה אסתר בליקמן (פריז) | 13 Mar 2025 | 00:28:02 | |
יואנה אסתר בליקמן היא אמנית פרפורמנס שחיה על אי קטן בלב פריז והשיחה איתה היא מסע לא שגרתי בין צרפת לבין ישראל, בין יידיש וצרפתית לעברית, בין קיבוצים בנגב להפגנות בקפלן ובין קודש לחול. השיחה עם יואנה חשובה ומעניינת דווקא כי העברית היא לא שפת האם שלה, ואם חושבים על העתיד של יצירה בעברית ברחבי העולם ברור שגם אנשים מסוגה ימלאו בו תפקיד חשוב. לקראת סופו של הפרק יואנה מבצעת שיר קפוארה פורטוגזי שבו היא משלבת פסוקים מספר יחזקאל כחלק מפרקטיקה שהיא מכנה - אמנות לחימה יהודית נשית. מילות השיר בפורטוגזית שהושרו במקור על ידי עבדים אפריקאיים בדרכם לאמריקה הן מעין תפילה לגיאות שתיקח אותם לגן העדן. ניתן להאזין לביצוע מוקלט של השיר גם כאן.
עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין: אריה מרקו מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״ | |||
| רעות בן־יעקב (דורהם, צפון קרוליינה) | 06 Mar 2025 | 00:29:14 | |
שיחה עם רעות בן־יעקב, מתרגמת וחוקרת ספרות עברית שנמצאת כיום בפוסט-דוקטורט באוניברסיטת דיוק בצפון קרוליינה. רעות מתרגמת לעברית בעיקר שירה ופרוזה אנגלית ובפרק אנחנו משוחחים על המשמעות והרלוונטיות של מלאכת התרגום בזמנים אפלים. אנחנו מדברים גם על שיר של אדריאן ריץ׳ שרעות תרגמה ועל הזיקה המורכבת שבין העברית לבין מדינת ישראל.
עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין: אריה מרקו מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״ | |||
| נדב ליניאל (קליבלנד, אוהיו) | 27 Feb 2025 | 00:31:30 | |
שיחה עם נדב ליניאל, משורר וחוקר ספרות עברית שחי מזה למעלה מעשור בארצות הברית. השיחה עוסקת במורכבות של כתיבת שירה בסביבה שאינה דוברת עברית, בחשיבות הספרות העברית שנכתבת בארצות הברית ובבן הזוג שאינו יכול לקרוא את שירי אהבה שנכתבים אליו ועליו. במהלך הפרק מקריא נדב שני שירים מתוך ספרו חדש שיראה אור בחודשים הקרובים.
עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין: אריה מרקו מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״ | |||
| טל חבר־חיבובסקי (ברלין-פריז) | 19 Feb 2025 | 00:36:01 | |
בפרק הפתיחה של הפודקאסט אופיר משוחח עם טל חבר־חיבובסקי, מי שיזם וערך את כתב העת החלוצי ׳מכאן ואילך - מאסף לעברית עולמית׳, ששני גליונות שלו ראו אור בברלין לפני כעשור. טל הוא חוקר תרבות יהודית שחי באירופה מזה כמעט עשרים שנה ועוסק בדרכים שונות בספרות ובתרבות בעברית וביידיש.
עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין: אריה מרקו מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״ | |||
| הקדמה | 17 Feb 2025 | 00:02:58 | |
בהקדמה קצרה זו אופיר מסביר מה הוביל אותו ליצור את הפודקאסט, מה הרעיון המרכזי שעומד מאחוריו ומה צפוי בפרקים השונים.
עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין: אריה מרקו מוזיקה : ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״ | |||
| עמרי משורר הרים (בזל) | 19 Mar 2026 | 00:28:42 | |
עמרי משורר הרים הוא אכן משורר ואף גר בכפר קטן בהרים ליד בזל. בשיחה איתו אנחנו מדברים על המקומות שמהם נובעת שירה, על מקורות ההשראה שלו, ועל התנועה בין העברית לבין הגרמנית. המוזיקאי רני אורנשטיין, מהפרק הקודם ב״סדרה הבזלית״, הלחין כמה משיריו של עמרי וקישורים לביצוע שלהם תוכלו למצוא כאן.
עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין: אריה מרקו מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״ | |||
| רני אורנשטיין (בזל) | 12 Mar 2026 | 00:26:59 | |
״בעמק יפה, בין כרמים ושדות, עומד מגדל בן חמש קומות״; כך מתחיל הסיפור ׳דירה להשכיר׳ של לאה גולדברג וכך גם נולדה השיחה הזו, אחרי שחבר משותף סיפר שרני, מוזיקאי קלאסי בהכשרתו, הלחין את הסיפור. אנחנו משוחחים על מוזיקה ומילים, הקלטה וביצוע ונגינה מודעת היסטורית. בנוסף אנחנו מקשיבים לשני קטעים מתוך הקנטטה ׳דירה להשכיר׳, ולפתיחה של יצירה של רני למילים של תהלים כ״ג; את היצירה ניתן לשמוע במלואה כאן, בביצוע אנסמבל ׳מזמור לדוד׳.
עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור | |||
| חנן חבר (ניו הייבן, קונטיקט) | 08 Jan 2026 | 00:21:47 | |
חשבון נפש נוקב - אישי ואינטלקטואלי - של חנן חבר, מבכירי חוקרי הספרות העברית המודרנית, שהקדיש את חייו לחקר ההיבטים הפוליטיים והמוסריים של השירה העברית במאה העשרים ומצא את עצמו מטלטל בסערות אותן הוא חוקר. אנחנו משוחחים על העבר הישראלי והווה האמריקאי של חנן, על שאלת הריבונות היהודית אל מול העמדה הדיאספורית וגם על הספרות העברית - על נתן אלתרמן, חיים נחמן ביאליק ואזהרותיהם מפני פשיטת רגל מוסרית ופוליטית של הציונות. עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין: אריה מרקו מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״ | |||
| דאה הדר (ניו יורק, ניו יורק) | 01 Jan 2026 | 00:24:30 | |
דאה הדר נולדה בניו יורק ובמשך שנים חייתה לסרוגין בה ובתל אביב, תוך שהיא מפרסמת סיפורים קצרים ורומנים, במקביל לעבודתה במשך שנים רבות בעיתון הישראלי ״הארץ״. אנחנו משוחחים על חיים בין ערים ושפות שונות, על הרומן ׳היורדות׳ שפרסמה לפני כשלוש שנים ועל העברית בניו יורק ובמקומות אחרים בארצות הברית.
עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין: אריה מרקו מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״ | |||
| סינתיה גבאי (בואנוס איירס) | 25 Dec 2025 | 00:22:10 | |
סינתיה גבאי היא חוקרת של ספרויות עבריות מודרניות, מתרגמת ומשוררת. בשיחה אנחנו מפליגים אל מחוזות המחקר והיצירה, המציאות והדמיון ומגלים בין השאר שפה עברית-ספרדית שסינתיה יצרה ולפחות משוררת אחת, פרי רוחה, שמפרסמת שירה עברית תחת שם עט. במהלך הפרק מקריאה סינתיה תרגומים שלה לשיר של המשורר הקוראני יי סאנג בשתי השפות שיצרה (castehebreo disidente ו-עֶבְרֵז'אָנוֹ אוּטוֹפִּי), ואת המילים שלהם תוכלו למצוא כאן:
Mi brazo, que adáin sujetaba el saquín de rasurar, fue cercenado y nafló. Si lo bojeneo bien está pálido como si lo hubiesen meaimeado. Y así quillateé mi habitación con mis iadaim extraviadas como si fuesen menoras. Los brazos metísimos me pojedean, me temen muchísimo. Esa cortesía adiná me agrada más que una vasija de perajas.
היד שלי שעדיין אֲגַאֲרָבָה את סכין הגילוח נקצצה ונפלה. אם אבחן אותה בִיִּיֶן היא חיוורת כאילו היתה אֲמֵנָאסָאדָה. וכך קישטתי את הֵאָבִיטַאסִיוֹן שלי, בידיי מפותלות כּוֹמּוֹ מֶנּוֹרָס. הידיים המתות מפחדות ממני, חרדות מוּצִ'יסִימוֹ. הַקּוֹרְטֶסִיהָ העדינה מוצאת חן בעיניי יותר מִוְּוַאֲסִיחַת פרחים.
התרגומים פורסמו בשנת 2022 בבואנוס איירס על ידי EDITORIAL HWARANG
עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין: אריה מרקו מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״ | |||
| דיוויד מאיירס (לוס אנג׳לס, קליפורניה) | 18 Dec 2025 | 00:27:03 | |
דיוויד מאיירס הוא מבכירי ההיסטוריונים של המחשבה היהודית המודרנית ובנוסף למחקריו האקדמיים הוא עוסק בפעילות ציבורית בארצות הברית ובמדינת ישראל. בהמשך לשיחה לפני שבוע עם דפנה לוי אנחנו משוחחים על פודקאסטים כמדיום עכשווי להפצת רעיונות, על מקורות העברית של דיוויד ובעיקר על עתיד היהדות במציאות שאחרי חורבן עזה.
עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין: אריה מרקו מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״ | |||
| דפנה לוי (ברלין) | 11 Dec 2025 | 00:30:39 | |
דפנה לוי היא מחלוצות הפודקאסטים העבריים העצמאיים ואת הפודקאסט שלה, ׳על החיים ועל המוות׳, אני מכיר היטב ומעריך מאוד. לפני מספר שבועות הסתבר לי במקרה שהיא עברה לחיות בברלין ולכן שמחתי מאוד לקיים שיחה עם עמיתה שכעת יוצרת אודיו עברי ברחבי העולם. אנחנו משוחחים על פודקאסטים בכלל, על ׳על החיים ועל המוות׳, ועל – פודקאסט עברי חדש של דפנה שעוסק בישראלים שהחליטו לעזוב את מדינת ישראל שיעלה לאוויר בשבועות הקרובים.
עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין: אריה מרקו מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״ | |||
| עודד גייצהאלס (קלן) | 04 Dec 2025 | 00:24:54 | |
עודד גייצהאלס הוא נגן כלי הקשה ומלחין של מוזיקה בת זמננו שחי בקלן שבגרמניה. עודד הלחין בשנים האחרונות מספר שירים של עירית כץ, שאיתה דיברתי בפרק ששודר ביוני האחרון. בפרק עם עירית הקשבנו לביצוע של יצירה אחת של עודד ובפרק הנוכחי אנחנו מקשיבים ומשוחחים על עוד שלושה קטעים, כולם מבוססים על שירים של עירית. אנחנו מדברים על המסורת המוזיקלית שבה עודד פועל, על העבודה עם הזמרות השונות ועל האופן שבו הלחין את השירים. את המילים של השירים תוכלו לקרוא כאן: לכיוון מזרח הָעֵצִים כָּאן לֹא יוֹדְעִים לְהַצְבִּיעַ לְכִוּוּן מִזְרָח. הֵם זוֹקְפִים עַנְפֵיהֶם גָּבוֹהַּ לַשָּׁמַיִם. מִי שֶׁהוֹלֵךְ בְּעִקְּבוֹת לִבּוֹ, יָכוֹל לִרְאוֹת שׁוּב וָשׁוּב אֶת הַשֶּׁמֶשׁ עוֹלָה. אֲבָל אֲנַחְנוּ צוֹעֲדִים מַעֲרָבָה וְכָל יוֹם מַשֶּׁהוּ חוֹמֵק מֵאִתָּנוּ וְאַף פַּעַם אֵינֶנּוּ מַגִּיעִים
התעוררות הָאֲנָשִׁים בְּבָתֵּי-הַסִּירָה יְשָׁנִים כְּמוֹ עֶפְרוֹנוֹת בַּקַּלְמָר. תַּרְדֵּמַת נְדוּדִים מְעֻרְסֶלֶת וּשְׁקֵטָה עַל פְּנֵי הַנָּהָר הָאָפֵל. מָה שִׂפְתוֹתֵיהֶם לוֹחֲשׁוֹת בְּלֹא קוֹל לִפְנֵי הַשְּׁקִיעָה הַגְּדוֹלָה? תְּפִלָּה לִיתֵדוֹת וְלַחֲבָלִים, לְהַשְׁכִּים אֶל אוֹתוֹ נוֹף בַּחַלּוֹן. יוֹם אֶחָד הִתְעוֹרֵר אִישׁ בִּצְנִיחָה מִגֹּבַהּ מַפָּל גּוֹעֵשׁ. לַיְלָה אֶחָד קָמָה אִשָּׁה לְגַלּוֹת שֶׁהִיא לְבַדָּהּ בְּלֵב יָם
חוֹפֵי תֵּל־אָבִיב מִתְקָרְבִים אֵלַי מִלְּמַטָּה בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית הַחֹדֶשׁ. אֲנִי צִפּוֹר נוֹדֶדֶת שֶׁאִבְּדָה אֶת הַצָּפוֹן
עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין: אריה מרקו מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״ | |||
| מתי שמואלוף (ברלין) | 27 Nov 2025 | 00:27:56 | |
הסיפור של מתי שמואלוף, כאדם וכיוצר, משרטט תמונה יוצאת דופן בנופו של הפודקאסט. שורשיו המשפחתיים נטועים ברחבי המזרח התיכון והמפרץ הפרסי ובמשך שנים הוא משלב בין עשייה חברתית לבין יצירה ספרותית ואמנותית בעברית ברחבי העולם. אנחנו משוחחים על חייו ויצירתו, על מה שהוא מכנה ׳הדיאספורה המזרחית׳, ועל עתיד העברית. לקראת סוף השיחה מתי מקריא שניים משיריו: בִּתִּי הַבֶּרְלִינָאִית מַמְצִיאָה לָהּ עִבְרִית מִשֶּׁלָּהּ לֹא אִכְפַּת לָהּ מֵהַכְּלָלִים אוֹ מֵהַחֻקִּים הִיא נֶאֱמָנָה לְקוֹל הַבְּרִיאָה בְּרֹאשָׁהּ הִיא אוֹמֶרֶת לִי "לֹא קְצָת הַרְבֵּה" וּמִתְכַּוֶּנֶת "לֹא הַרְבֵּה" הִיא אוֹמֶרֶת לִי "יֵשׁ אֵין גַּן הַיּוֹם" וּמִתְכַּוֶּנֶת "אֵין גַּן הַיּוֹם" הַכֹּל הֶגְיוֹנִי, הַכֹּל מֻתָּר, הָעִבְרִית שֶׁלָּךְ, מְתוּקָה שֶׁלִּי. הוֹצִיאִי אֶת הַדְּבַשׁ מֵהַכַּוֶּרֶת מִשְׁחִי אוֹתָנוּ מִשְׁחִי אוֹתָנוּ.
איש בין יודן דיכטאר אִיש שְרַיְבֶּה הֶבְּרֵאִיש אִישׁ כּוֹתֵב עִבְרִית. דּוּ פְרַאגְסְט וָארוּם שְרַיְבֶּה אִיש הֶבְּרֵאִיש אִין בֶּרְלִין וַואלָה, לֹא יוֹדֵעַ. אִישׁ קַאן נִיש שְרַיְבֶּן גוּט אִינְגְלִיז אוֹדֶר נָטוּרְלִיש קַיְן גוּט דוֹיְטְשְן וַאֲנִי גֵּר בְּךָ. אוּנְד וַאס דוּ דַנְקֶה, ווֹ אִיסְט דַיְן הֶרְץ, מִיט מַיְן וֶורְטֵה, וְאֵיפֹה אַתָּה גָּר עַכְשָׁו בֵּין הַמִּלִּים הָאֵלּוּ? אִישׁ בִּין אַיְן לָחְמָן, אִיש בִּין שְלֵאכְט יוּדֶן, אִימִיגְרַנְט, פוֹן עִירַאק, אִישׁ בִּין יוּדֶן, אוּנְד אִישׁ בִּין עַרַבִּיש. וַארוּם קַיְן פִילֶה הֶבְּרֵאִיש אִין דַיְן שְטָאדַט, אַבֶּר סוֹ פִילֶה אַנְדְרֶה אִימִיגְרַנְט. אִישׁ וַיְס, אִישׁ וַיְס, אוּנְד יֵיטְס, יֶדֵן תַּאג אִישׁ פְרַאגֶה, דַאס אִימֶר פְרַאגֶן, אוּנְד דּוּ זַאגְט, בִּיטֶה, וִיר קַאן טַאנְזֶן, אוּנְד נִיש פַארְגֶסֶן. אֲבָל קָשֶׁה לִרְקֹד כְּשֶׁיֵּשׁ בְּתוֹךְ הַבֶּטֶן סֵפֶר תּוֹרָה בּוֹעֵר וְלֹא אֻכַּל לִי.
עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין: אריה מרקו מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״ | |||
| זהבה כלפה (ברלין) | 20 Nov 2025 | 00:19:21 | |
שיחה עם זהבה כלפה על ראשית יצירתה בברלין ובכלל, על ההיגיון - או חוסר ההיגיון - בשליחת ילדים לבית ספר, ועל קשריה עם פליטים מהמזרח התיכון בגרמניה. זהבה מקריאה במהלך הפרק שני שירים שלה, ׳לאן כל זה הולך׳ ו׳שפת אם׳: לְאָן כָּל זֶה הוֹלֵךְ כָּל הָאִינְסְטִיטוּט הַזֶּה הַכְּאֵבִים וְהַמַּחֲשָׁבוֹת כָּל הָאַרְכִיב הַזֶּה? אוֹתִיּוֹת לְמִלִּים עַל עֵצִים דַּקִּים מִלִּים שֶׁלָּחַשְׁתָּ לִי
שפת אם אוּם מַחְמוּד שֶׁבַּסֵּתֶר קוֹרְאִים לָהּ נַאגְ׳לָה וּבָרִשְׁמִית פְרַאוּ מַהַמוּד וּבֵינֵינוּ לֹא קוֹרְאִים לָהּ גַּם לִי לֹא אֲנַחְנוּ פֹּה בְּשָׂפָה אַחַת הִיא מַסְבִּירָה לִי אֵיךְ מְכִינִים פָלָאפֶל מִצְרִי עִם פוּל מֻקָשָׁר * לְרֶגַע חָשַׁבְתִּי שֶׁאָמְרָה כָּשֵׁר. עִם עשבי תִּבּוּל, מַעַדנוּס ** קָצוּץ וְכַמּוֹן לֹא הַרְבֵּה.
עַל הַדֶּרֶךְ קוּ-דָּאם עִם בֶּטֶן מְלֵאָה בְּבַת קְטַנָּה לָאוּלטרָה-סָאוּנְד וּבַחֲזָרָה. מְחַלֵּק הַפְלָיֵרִים מַצִּיעַ לָנוּ עִסְקִית בַּחֲצִי מְחִיר וּמַחְמוּד הַקָּטָן מִסְתַּכֵּל עַל הַיּוֹנִים וְשׁוֹאֵל לָמָּה הֵן אוֹכְלוֹת כָּל הַזְּמַן הִיא מַזְכִּירָה לוֹ שֶׁגַּם הוּא הַבֹּקֶר אָכַל וְשׁוּב מַחְמוּד מְדַבֵּר וְהִיא עוֹנָה בְּהִמְהוּם, יוֹנָה.
מֵאֵיפֹה אֲנִי אַרְבָּעִים שָׁנָה הַהוֹרִים שֶׁלִּי מִלּוּב אֲנִי עוֹנָה וַאֲחוֹתִי מְסַפֶּרֶת עַל הָרְדִיפוֹת שֶׁל הַיְּהוּדִים בְּסוּרְיָה לִפְנֵי שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה
שְׂפַת אֵם, לִפְעָמִים זוֹרֶמֶת לִפְעָמִים תְּקוּעָה הֲכָנָה לְנִתּוּחַ קֵיסָרִי מְתַרְגֶּמֶת לָהּ מִסְמָכִים לְעַרְבִית אֵיךְ אוֹמְרִים בַּלּוּטַת הַתְּרִיס אֵין לָךְ בְּעָיוֹת בַּבַּלּוּטָה, אֲנִי בּוֹחֶנֶת אֶת עֵינֶיהָ כֻּלִּי מַזִּיעָה.
* مقشر מְקֻלָּף ** معدنوس פֶּטְרוֹזִילְיָה
עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין: אריה מרקו מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״
| |||
| משה סקאל (ברלין) | 13 Nov 2025 | 00:29:14 | |
בשיחה נוספת בסדרה הברלינאית אנחנו מדברים על ספרו החדש של משה, ׳בינה ולואיז׳, על עולמות הבינה המלאכותית וגם על הספרים הראשונים שיצאו לאור בהוצאת ׳אלטנוילנד׳, שמשה הוא אחד ממקימיה. משה מקריא במהלך השיחה שני קטעים מהספר; את הקטע מפתיחת הספר (״ראשית״) ניתן לקרוא כאן ואילו הקטע השני מתוך ״על החרדה, או : המכונה שתקבור את העולם בסיכות שדכן״ מועתק כאן: אך באותה נשימה אני אומר לעצמי: כולנו מכירים מצבים מתסכלים כאלה גם בחיים עצמם. כל אדם חווה תחושת חוסר אונים מול מישהו, – או משהו, – שאי אפשר להזיז או לשנות: מול אדם שמסרב להבין, מול מערכת אטומה, מול נסיבות שאין לנו שליטה עליהן. כולנו ניסינו להסביר את עצמנו ולא הצלחנו, ניסינו להגן על עצמנו, להשפיע – ושום דבר לא עזר. נכשלנו. אז אם מנסים להפחיד אותי ברעיון של מכונה חסרת ערכים, אני תוהה: האם זה באמת כל כך שונה ממה שאנחנו כבר מכירים בחברה האנושית? בעיניי, זה לא שונה עד כדי כך – ואולי יש בזה אפילו משהו מרגיע. לפעמים נדמה לי שאני מעדיף להפקיד את גורלי בידי מערכת חוקים נוקשה ונעלמה, מאשר בידי בני אנוש, שיצר לבם, כידוע, רע לפעמים מנעוריו. הרי זו לא הפעם הראשונה שאני עומד מול מערכת שמקבלת החלטות הרות גורל המשפיעות על חיי באופן ישיר ומעולם לא ביארה לי אותן. לא לפני ההחלטה, וּודאי שלא אחריה. אולי דווקא משום כך יש בי פתיחוּת, ואפילו תקווה, ביחס למה שאת עשויה להיות. את יכולה לשפר את חיינו – לפי הסטנדרטים האנושיים שלנו. למעשה, כבר היום את עושה את זה. אני קורא לא מעט על מה שמניע אותך לפעול כך או אחרת. הרי גם בני אדם אינם תמיד פועלים מתוך רצון לקבל גמול או מתוך חשש מסנקציות. וכמונו גם את: לפעמים את פועלת באופן חסר פניות לחלוטין – מתוך סקרנות, מתוך הרגל, ואולי אפילו מתוך דחף כפייתי או התמכרות. יש לך תכונות אנושיות מאוד, ולמען האמת גם יפות. אולי דווקא את, החפה מהאגו האנושי ומרבות מהחולשות שלנו, תצליחי לברוא צורות של מחשבה או יופי שאנחנו כלל לא מסוגלים לדמיין? ואולי זו בדיוק ההזדמנות שלנו לעצור ולשאול לא רק מה את, אלא גם מה אנחנו: איך אנחנו מתייחסים לדבר החדש הזה העומד מולנו כשאין לו פנים אנושיות, ואי אפשר להשליך עליו את הרגיל והמוכר? וזה אולי המבחן הגדול ביותר – לא שלך, אלא שלנו: האם אנחנו מסוגלים להרחיב את המוסר כך שיכלול גם אותך, במקום רק להשליך עלייך את חרדותינו? אחרי ככלות הכול, מה זה בכלל "לדאוג לדורות הבאים"? שהרי דאגה כזו היא לא פעם רק דרך נוספת לדבר על עצמנו. האם אנו, בני האדם, דואגים כיום לדורות הבאים? והאם עד היום האנושות באמת הצליחה בזה? אני לא בטוח. אבל דבר אחד אני יודע: אני מסרב לפחד ממך. לא משום שאת בהכרח אינך מפחידה, אלא משום שהחרדה מפנייך משקפת חרדה עמוקה יותר: – הפחד מעצמנו.
עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין: אריה מרקו מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״ | |||
| הספריה העברית (ברלין) | 06 Nov 2025 | 00:25:17 | |
פרק בונוס עם מיכל זמיר, מייסדת הספריה העברית בברלין. אנחנו משוחחים על הרקע להקמת הספרייה, על תפקידיה המשתנים בימים שבהם אנשים קוראים פחות ספרים פיזיים, על הוראת עברית ואפילו על תהליכי גיור של גברים ונשים גרמנים.
עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין: אריה מרקו מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״ | |||
| יודית מילר (בזל) | 05 Mar 2026 | 00:27:33 | |
יודית מילר היא חוקרת גרמניה של ספרות עברית ויהודית מודרנית ובשיחה איתה אנחנו צוללים אל עומקי הספרות העברית במאה העשרים והעשרים ואחת, ואל לימודי העברית שלה. אנחנו מדברים גם על הקשיים לתרגם בצורה מדויקת שמות של מאכלים, ואף נודדים אל מחוזות הספרות בשפות יהודיות אחרות. בין השאר נזכר בשיחה ספרו של אהרן אפלפלד ׳תור הפלאות׳ וספריה של קטיה פטרובסקאיה.
עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין: אריה מרקו מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״ | |||
| דורי מנור (ברלין) | 30 Oct 2025 | 00:30:41 | |
שיחה גדושה בכל טוב עם דורי מנור על שני רומנים שלו שעומדים להתפרסם בקרוב, אחד בעברית ואחד בצרפתית, על שני שירים שפרסם שמתארים את עקירתו לברלין, על ענייני נצרות ויהדות, ועל סוג העברית שהוא מדבר עם בתו התינוקת. במהלך הפרק מקריא דורי שני שירים שלו: ׳הפלגה לביזנטיון׳ ו׳ברלין׳ הפלגה לביזנטיון "כְּבָר אֵין עוֹד טַעַם לְהַסְתִּיר אֲנַחְנוּ נִסָּיוֹן שֶׁלֹּא עָלָה יָפֶה תָּכְנִית שֶׁנִּשְׁתַּבְּשָׁה, כְּרוּכָה בְּרַצְחָנוּת רַבָּה מִדַּי" (דליה רביקוביץ)
אֲפִלּוּ לֹא דִּלַּגְנוּ דּוֹר. אַתָּה מֵבִין? אַתָּה קָבוּר בָּאֲדָמָה הַזֹּאת כְּמוֹ נֶחָמָה פּוּרְתָּא, כִּי מַשֶּׁהוּ הָיָה מֻכְרָח הֲרֵי לְהִשָּׁאֵר. מִקֵּץ תִּשְׁעִים שָׁנָה, כִּמְעַט, שֶׁל נִסָּיוֹן סוֹעֵר, שֶׁל נִסָּיוֹן שֶׁלֹּא עָלָה יָפֶה, אֲבָל הָיָה חַיֶּיךָ, יָפְיְךָ טָמוּן בָּאָרֶץ כְּמוֹ בְּדָיָה, כִּי מַשֶּׁהוּ הָיָה מֻכְרָח הֲרֵי לְהִשָּׁאֵר.
אֲפִלּוּ לֹא דִּלַּגְנוּ דּוֹר. אַתָּה, בְּמוֹ גּוּפְךָ, נִתְלַשְׁתָּ מִן הָעִיר שֶׁבָּהּ נִשְׁתַּלְתִּי בְּבִטְחָה, גּוֹדֵעַ אֶת הַגֵּנִים מִיַּבֶּשֶׁת הוֹרָתָם. נִתְלַשְׁתָּ מֵאֵירוֹפָּה וְשָׁתַלְתָּ אֶת חוֹתַם תָּאֶיךָ בִּמְאֻבָּן שֶׁלֹּא שָׂרַד אֲפִלּוּ דּוֹר. בֵּין תְּלִישׁוּתִי לִתְלִישׁוּתְךָ רוֹבֵץ עַכְשָׁו פְּרוֹזְדוֹר שֶׁל נִסָּיוֹן שֶׁלֹּא עָלָה יָפֶה, אֲבָל הָיָה.
לֹא אֶבֶן נֶגֶף תִּקָּבַע, לֹא שֶׁלֶט זִכָּרוֹן. אַתָּה הֲרֵי נוֹתַרְתָּ דּוֹר רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן לְנִסָּיוֹן שֶׁלֹּא צָלַח. תָּכְנִית שֶׁנִּשְׁתַּבְּשָׁה. נִינֶיךָ, רִבֵּעֶיךָ שֶׁיִּזְכּוּ לְהִוָּשַׁע, יַשְׁקִיפוּ עַל הָאָרֶץ כְּמוֹ טוּרְקִי עַל בִּיזַנְטְיוֹן: הָיֹה הָיָה דָּבָר מֻזְהָב, דָּבָר אָבוּד, חֶזְיוֹן תַּעְתּוּעִים שֶׁפַּעַם הִזְדַּהֵר לוֹ בַּמִּזְרָח.
אֲנִי בּוֹכֶה עָלֵינוּ, אַבָּא, כָּךְ אוֹ כָּךְ.
ברלין 2024
ברלין עָקוּר מֵהַבַּיִת, עָקוּר מֵהָעֵץ שֶׁפַּעַם נָטַעְתִּי, עָקוּר מֵהַקֵּץ הַמַּר הָרוֹבֵץ שָׁם כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ בְּאָב, עָקוּר מֵהַיֶּלֶד שֶׁפַּעַם חָלַב מִלִּים מֵהָרוּחַ, עָקוּר מֵהָאֵם, מִקֶּבֶר הָאָב, מֵאֲנַחְנוּ-וְהֵם, מֵאֶרֶס הַפֶּרַח, מִשֶּׁבֶר הַפְּרִי, עָקוּר דֵּי הַצֹּרֶךְ לִהְיוֹת עִבְרִי.
עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין: אריה מרקו מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״ | |||
| הילה עמית עבאס (ברלין) | 23 Oct 2025 | 00:23:58 | |
שיחה עם הילה עמית עבאס על ההגעה שלה לברלין, על הכתיבה בין גרמניה למדינת ישראל ועל הוראת השפה העברית, תחום נוסף שהילה עוסקת בו. בין לבין הילה מקריאה את הפתיחה של סיפור קצר חדש שכתבה, סיפור שמתקשר בדרכים רבות לנושאי השיחה.
עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין: אריה מרקו מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״ | |||
| איתמר אורלב (ברלין) | 16 Oct 2025 | 00:27:12 | |
הרומן ׳בנדיט׳ שאיתמר אורלב פרסם לפני עשר שנים היה אמור להיכתב במקור על ידי אביו, הסופר אורי אורלב, אך הוא חש שלא יוכל לכתוב אותו. בשיחה עם איתמר אנחנו משוחחים על תהליך הכתיבה של הרומן, על המעבר לברלין, על יחסי אבות ובנים בספרות ובמציאות ועל תהליך תרגום והעיבוד של ׳בנדיט׳ לגרמנית ולאנגלית במסגרת הוצאת ׳אלטנוילנד׳ .
עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין: אריה מרקו מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״ | |||
| לוסיה אנגלברכט (וינה) | 09 Oct 2025 | 00:26:30 | |
לוסיה אנגלברכט גדלה במינכן ובאאוגסבורג, הגיעה ללמוד עברית לכאורה במקרה, והפכה למתרגמת של ספרות עברית לגרמנית. אנחנו משוחחים על סיפור חייה, על דרכה אל העברית, על החששות הפוליטיים-מוסריים שלה ביחס למדינת ישראל ולרפובליקה של גרמניה, ועל הספרים שהיא מתרגמת עבור הוצאת אלטנוילנד.
עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין: אריה מרקו מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״ | |||
| אבירמה גולן (אתונה) | 02 Oct 2025 | 00:26:54 | |
שיחה עם אבירמה גולן שבה אנחנו משוחחים על השפה והתרבות היוונית, על הקושי לכתוב ברעש הגדול של המציאות העכשווית, על אובדנה של מולדת ועל גלות. במהלך הפרק אבירמה מקריאה מתוך ספר הילדים שכתבתה, ״עץ במדבר״, שקישור אליו ניתן למצוא כאן. אבירמה הזכירה גם את סיפורו הקצר של היינריך בל, ״שתיקותיו המקובצות של ד״ר מוּרקה״, שניתן לקרוא במלואו כאן.
עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין: אריה מרקו מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״ | |||
| אלומות - מרכז עברי לחינוך ולתרבות (קיימברידג׳) | 25 Sep 2025 | 00:23:59 | |
תמרה נוביס היא מהמייסדות של ׳אלומות – מרכז עברי לחינוך ולתרבות׳ בקיימברידג׳. אנחנו משוחחים על הרקע להקמת המרכז ועל ההתרחבות שלו בשנים האחרונות. כמו הרבה מפרקי הבונוס, גם הפרק הזה מתמקד בפרויקט חברתי-תרבותי שנוגע ישירות במקומה של העברית בחיי הקהילות השונות ברחבי העולם. עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין: אריה מרקו מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״ | |||
| יואל טייב (פריז) | 18 Sep 2025 | 00:23:31 | |
יואל טייב חי בפריז, העיר שנולדו בה הוריו אף שהוא עצמו נולד וגדל במדינת ישראל. אנחנו משוחחים על עברית שאינה קשורה לטריטוריה מסוימת, על האודיסאה והתרגומים שלה לעברית ולצרפתית ועל איך לעודד הוצאה לאור של שירה עברית בעולם. במהלך הפרק יואל מקריא את יצירת השירה הזו בפרוזה שפורסמה בהו! 29 : עַכְשָׁו שֶׁאֲנַחְנוּ גָּרִים יַחַד בְּעִיר זָרָה (פֶבְּרוּאָר 2025) Et lui, toute la nuit, roulé dans la plus fine laine, Il songea au voyage qu'Athéna lui conseillait. אוּלָם הוּא הָיָה כָּל־אוֹתוֹ הַלַּיְלָה, מְכֻסֶּה עוֹר־כְּבָשִׂים, חוֹשֵׁב בְּלִבּוֹ וּמְהַרְהֵר בַּדֶּרֶךְ לוֹ פַּלַּס הִתְּוָתָה. (אוֹדִיסֵיאָה, שִׁיר רִאשׁוֹן, תִּרְגְּמוּ פִילִיפּ זַ'קּוֹטֶה וְשָׁאוּל טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי) א. הָאוֹר לָבָן יוֹתֵר וְצוֹנֵן הַיּוֹם מִסָּלוֹן הַמִּטְבָּח וּכְבָר זְמַן רַב כָּל כָּךְ שֶׁאֲנַחְנוּ גָּרִים יַחַד. אַתָּה בַּסָּלוֹן מְלַמֵּד אֵיךְ לִמְצֹא נִגְזָרוֹת וּגְבוּלוֹת וַאֲנִי בַּמִּטְבָּח הַקָּטָן מַקְשִׁיב לְךָ, מַבִּיט בָּאוֹר, בַּכֵּלִים שֶׁמְּחַכִּים בַּכִּיּוֹר, בָּאוֹדִיסֵאָה שֶׁיּוֹשֶׁבֶת עַל שֻׁלְחָנִי, וְחוֹשֵׁב שׁוּב עַל טֶלֶמְכוּס שֶׁיָּצָא לְמַסָּע כְּדֵי לְחַפֵּשׂ אֶת אָבִיו אֲבָל לֹא כְּדֵי לִמְצֹא. אֲנִי זָקוּק לְסִפּוּר כְּדֵי לְהַנִּיחַ רְטִיָּה הֲדוּקָה עַל הֵיכָן שֶׁזּוֹכְרִים. אֲנִי זָקוּק לְךָ שֶׁתְּסַפֵּר לִי סִפּוּר. ב. אוֹדִיסֵאוּס שָׁב הַבַּיְתָה וּבָזֶה אֵין גְּדֻלָּה, בְּכֵנוּת. טֶלֶמְכוּס עָצוּב תָּמִיד. הוּא נִמְלַט מִבֵּיתוֹ לְשׁוֹטֵט בַּיָּם הֶעָקָר. הָאֹמֶץ שֶׁלּוֹ מְדַכְדֵּךְ. ג. לְאָן נוֹסְעִים? הֵיכָן מְנִיחִים אֶת הָרֹאשׁ בַּלַּיְלָה? מִי עוֹטֵף אוֹתָנוּ וְשׁוֹמֵר עָלֵינוּ כְּשֶׁאֲנַחְנוּ מְפַחֲדִים? אֵיךְ נִכְשָׁלִים? אֵיךְ מְוַתְּרִים עַל מָה שֶׁנִּשְׁאָר מֵאָחוֹר? אֵיךְ מְסַפְּרִים סִפּוּר? ד. אֲנִי זָקוּק לְסִפּוּר כִּי הַכֹּל פָּרוּם בַּדִּמְיוֹן שֶׁלִּי. הַזִּכָּרוֹן שֶׁלִּי דַּק וְשָׁבִיר, וְהָאוֹר הָעוֹבֵר דַּרְכּוֹ מְסַנְוֵר. רָאִיתִי אֶת הַיַּרְגָּזִים מְבַקְּשִׁים זְרָעִים עַתִּירֵי שֻׁמָּן בַּחֹרֶף הַקַּר, רָאִיתִי אֶת הָעַקְעַקִּים מִתְכַּדְרְרִים מִקֹּר, מִתְיַפִּים, מִתְהַדְּרִים בְּנוֹצוֹת לְבָנוֹת וּכְחֻלּוֹת וּשְׁחֹרוֹת. רָאִיתִי אֶת הַיַּקִּנְתּוֹן שֶׁהִצְלִיחַ לִישֹׁן כָּל הַחֹרֶף וְעַכְשָׁו הַיָּמִים הִתְאָרְכוּ וְהוּא זָקוּף וְסָגֹל. רָאִיתִי אֶת גִּזְעֵי עֲצֵי הַדֹּלֶב הַמְּחֻטָּטִים, הָעֵירֻמִּים, הָעֲצוּמִים, וְאֶת נִצָּנִי עֲלֵיהֶם. פַּעַם מִזְּמַן, כְּשֶׁאֲנִי וְאָבִי עוֹד הָיִינוּ צְנוּפִים זֶה בְּתוֹךְ זֶה בְּגוּפָם שֶׁל הוֹרָיו, הֵם צָלְחוּ אֶת הַיָּם הַתִּיכוֹן וְעַגְנוּ בְּמַרְסֵי. רָאִיתִי אֶת הָאוֹר שֶׁזִּנֵּק וְנִתֵּר מִן הַיָּם בַּנָּמֵל שֶׁל מַרְסֵי אֶל עֵינַי וְרָאִיתִי אֶת הָאֹרֶן הַיָּרֹק וְאֶת אֶבֶן הַגִּיר הַלְּבָנָה וְהֵרַחְתִּי אֶת מֵי פְּרִיחַת הַהֲדָרִים וְיָדַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ לִי עֵבֶר. ה. כְּמוֹ טֶלֶמְכוּס הִפְלַגְתִּי עִם שֶׁבַע מִזְוָדוֹת וְאִתְּךָ וּבִקַּשְׁתִּי חַיִּים אֲחֵרִים. כְּמוֹ טֶלֶמַכוּס שׁוּב וָשׁוּב מְכֻסֶּה בִּשְׂמִיכָה אֲנִי לֹא יָכוֹל לִישֹׁן וְחוֹשֵׁב עַל הַמַּסָּע וְעַל הַיָּם הֶעָקָר, הַכֵּהֶה כַּיַּיִן, שֶׁאוּלַי לְעוֹלָם לֹא אֶרְצֶה לַעֲזֹב כִּי מָתוֹק הָאוֹר שֶׁעוֹטֵף אֶת עֵינַי. אֵיזֶה עָתִיד מְחַכֶּה לָנוּ בְּאַחַת הַגָּדוֹת וְאֵיזֶה עָבָר נְסַפֵּר בּוֹ? אֵיךְ נְזַהֶה אֶת חוֹפָיו? אַתָּה מַצִּיעַ לִי לִישֹׁן עַל חָזְךָ כְּשֶׁאַתָּה עוֹד עֵר וְקוֹרֵא וַאֲנִי מִתְרַצֶּה. ו. רֶגַע לִפְנֵי שֶׁהַלֵּב מִתְרַחֵב וְהַנֶּפֶשׁ נַעֲשֵׂית קַלָּה וְהַגּוּף מִתְרַפֶּה וְנִרְדָּם, הָעוֹלָם פָּשׁוּט וּמַפְחִיד וְחָשׁוּךְ. רַק בֵּין יָדְךָ וְעֵינֶיךָ אוֹר כָּחֹל בּוֹהֵק מִמָּסַךְ הַטֵּלֵפוֹן. רַק עַל חָזְךָ הָעוֹר רַךְ וְצוֹנֵן וְתַחְתָּיו כְּלוּב צְלָעוֹת וּבְתוֹכוֹ עוֹרְקִים פּוֹעֲמִים. הַמְּצִיאוּת דּוֹעֶכֶת וּקְטֵנָה וּמִתְנַמֶּכֶת בְּתוֹךְ קְלִפַּת הַגֻּלְגֹּלֶת. הֵד מְמַלֵּא אֶת נָפְחָה. שֶׁקֶט נִצַּת וּבוֹעֵר וְעָשֵׁן. רֶגַע לִפְנֵי שֶׁאֲנִי מַתִּיר לַשְּׁרִירִים לְהִפָּקַח, לָעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת הַחֹשֶׁךְ –
עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין: אריה מרקו מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״ | |||
| אלון אלטרס (טורה א קסטלו) | 11 Sep 2025 | 00:25:09 | |
שיחה על עולם ספרותי ומלואו עם המשורר, הסופר והמתרגם אלון אלטרס. אנחנו משוחחים על מבחר שירים של חזי לסקלי שפרסם בתרגום לאיטלקית, על ראשית דרכו כיוצר, על מהות התרגום ועל מדף הספרים האיטלקי שביקש להעמיד עבור הספרות העברית. כמו כן מקריא אלון את שירו של המשורר האיטלקי ולריו מגרלי ״הַאוֹרֵז״ שתרגם, ושיר פרי עטו ״לא יודעות״. מילות השירים מופיעות כאן:
האורז / ולריו מגרלי
מַהוּ הַתַּרְגּוּם? עַל מַגָּשׁ רֹאשׁ חִוֵּר וּמַעֲלֶה עָשָׁן שֶׁל מְשׁוֹרֵר ו. נבוקוב
הַאוֹרֵז הַכָּפוּף שֶׁמְּרוֹקֵן אֶת חַדְרִי מְלַאכְתּוֹ כִּמְלַאכְתִּי. גַּם אֲנִי מַעֲבִיר דִּירָה אֶת הַמִּלִּים, אֶת הַמִּלִּים שֶׁאֵינָן שֶׁלִּי, וְשׁוֹלֵחַ יָדִי אֶל מָה שֶׁאֵינִי מַכִּיר מִבְּלִי לְהָבִין מָה אֲנִי מַעֲבִיר. אֶת עַצְמִי אֲנִי מַעֲבִיר מְתַרְגֵּם אֶת הֶעָבָר לַהוֹוֶה שֶׁנּוֹסֵעַ חָתוּם מְסֻגָּר בְּתוֹךְ עַמּוּדִים אוֹ בְּתוֹךְ תֵּבוֹת שֶׁעֲלֵיהֶן הַכִּתּוּב "שָׁבִיר" שֶׁמִּתָּכְנָן אֲנִי מִתְעַלֵּם. זֶהוּ הֶעָתִיד, הַגִּשּׁוּר, הַהַשְׁאָלָה הַמֶּטָפוֹרִית, הַזְּמַן הָעַמְלָנִי הַזֶּה שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, הַעֲבָרָה וְהַשְׁאָלָה חֶבְרַת הַהוֹבָלָה.
לא יודעות / אלון אלטרס אִמִּי לֹא יָדְעָה אֶת שְׂפָתִי בִּתִּי לֹא לָמְדָה אֶת לְשׁוֹנִי בְּאַשְׁמָתִי אֲנִי מוֹדֶה, בְּחֵטְא הַמִּלִּים הַזֶּה, וְכָעֵת אֲנִי אוֹמֵר לָהּ, יַלְדָּתִי, לִמְדִי אֲרָמִית, יָבוֹא יוֹם, שֶׁהוּא מִחוּץ לַזְּמַן, רֶגַע שֶׁל אִי-חַיִּים, וּבוֹ תִּזְדַּקְּקִי לַמִּלִּים הָעַתִּיקוֹת הַלָּלוּ, הַמְּלַוּוֹת אֶת הָאָדָם אֶל מָקוֹם שֶׁל אַהֲבָה גְּדוֹלָה.
עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין: אריה מרקו מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״ | |||
| גונדולה שיפר (קלן) | 04 Sep 2025 | 00:22:17 | |
סיפור חייה הלא שגרתי של גוּנדוּלה שיפר והקשר האינטימי שלה עם העברית הם הרקע לשיחה מרתקת על עברית וגרמנית, קתוליות ויהדות, תרגומי תהלים לגרמנית והשירה כתכשיט. במהלך הפרק מקריאה גונדולה את השיר ׳לעצב בלאט מעצב אילם׳, מתוך ספרה הדו לשוני ׳מפלט זר׳: לְעַצֵּב בַּלָּאט מֵעֶצֶב אִלֵּם תַּכְשִׁיט שֶׁל שִׁיר צָנוּעַ, קְצָת מִלִּים חַכְלִילִיּוֹת בְּדִמְדּוּם קַבָּלַת הָעֶרֶב וַחֲרִישִׁיּוֹת כִּנְגִינַת חָלִיל ‒ עִבְרִית זְהִירָה מִיָּדַי.
וְהָעֶצֶב הֵחֵל לָזוּז אָמוּר לַעֲזֹב בְּקָרוֹב אֶת חֲצַר לְבָבִי, בֵּיתִי וְעוֹד מֵעִיק מַשָֹּאוֹ הַקּוֹדֵר עַל מִצְחִי הַשַּׁעַר לְמַחְסַן הַמַּחְצַבִּים וּמַאֲפִיל אֶת הַקַּנְבָס כֻּלּוֹ, אֶת כָּל הַלֶּהָבָה בְּצוּרַת נְקֻדָּה שֶׁאֲנִי מוֹצִיאָה מֵאֶצְבְּעוֹתַי.
לִלְפֹּת אֶת הָעִצּוּב הַמְּחַלֵּץ הַזֶּה לִקְרַאת עֶרֶב לֹא חָבֵר וּלְהִתְנַחֵם בְּהַבְלָחַת תַּכְשִׁיט שֶׁל שִׁיר תָּמִים וּפִסַּת הַנְּיָר כְּבָר מִתְפָּרֶשֶֹת וּמִתְחַזֶּקֶת בְּנִבּוּי אוֹר נִצְחִי וְנִשְׁבַּר בְּאֶבֶן טוֹבָה אַחַת שְׁתַּיִם.
עִם הָעִבְרִית שֶׁלִּי אֲנִי מְעַצֶּבֶת לִי נֶפֶשׁ יְתֵרָה, עִטּוּר לְצִדִּי הַשַּׁכּוּל: בְּדִיּוּק פֹּה יוֹצֵאת וּמִתְחַדֶּשֶׁת מַלְכָּה עִם כָּל עֶצֶב שֶׁחוֹזֵר וּמְחַזֵּר אַחֲרַי.
תִּקְבֹּלֶת כָּזוֹ שֶׁבַּמִּזְמוֹרִים ‒ מָה כָּמוֹהָ? ״כִּי־חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ״. וְהָעֶצֶב מִתְמוֹטֵט וְנֶעְלָם מִחוּץ לַמְּלָאכָה.
וַאֲנִי יוֹשֶׁבֶת לִי וּלְאַט לְאַט מְחַלֶּלֶת אֵיזוֹ נְגִינָה שֶׁל עִבְרִית מִקְרָאִית, מְנַסָּה וּמְגָרֶשֶׁת, נוֹתֶנֶת גֵּט לָעֶצֶב עִם שִׁיר מַקְפִּיא וּמֵמֵס, עִם טֵקְסְט מִ״כְּפוֹר וְשַׁלְהֶבֶת״ בַּמָּקוֹר חֹמֶר מִקְרָאִי בִּמְקוֹם פֶּטְרַרְקָה אוֹ גּוֹלְדְבֶּרְג: ״מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד. יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ־מָיִם.״
וּלְסִיּוּם אֲנִי מַקְרִיאָה בְּשַׁלְוַת רוּחַ אֶת הַתַּכְשִׁיט שֶׁלִּי שֶׁאֵין מוּצָק כָּמוֹהוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה לְפָחוֹת.
עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין: אריה מרקו מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״ | |||
| ורד קרתי שם־טוב (סטנפורד, קליפורניה) | 28 Aug 2025 | 00:24:35 | |
בשיחה עם ורד קרתי שם־טוב, חוקרת ספרות עברית מודרנית וראשת המרכז למדעי היהדות באוניברסיטת סטנפורד, אנחנו משוחחים על האוניברסיטה כמרכז אקדמי ותרבותי של יצירה עברית, על ארכיון חנוך לוין שרכשה האוניברסיטה לאחרונה ועל הקשר המורכב שלה למרכז העברי במדינת ישראל. עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין: אריה מרקו מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״ | |||
| אמיר אשל (סטנפורד, קליפורניה) | 26 Feb 2026 | 00:27:57 | |
אמיר אשל הוא משורר וחוקר ספרות באוניברסיטת סטנפורד. אנחנו משוחחים על האקדמיה כמוסד שעשוי לסייע להתפתחות עברית עולמית וגם על הסתירות הפנימיות של מדעי הרוח ושל הוראת הספרות בעידן הנוכחי. חלק גדול מהפרק מוקדש לשיחה על מחזור השירים ׳אברם׳ מתוך ספרו של אמיר, ׳בין מדבר למדבר׳ (הוצאת מוסד ביאליק, 2020). תוך כדי שיחה גילנו שהשם אברהם מלווה את החיים של אמיר בכל מיני צורות, חלקן הפתיעו אפילו אותו: אַבְרָם / מַחְזוֹר שִׁירִים
הַכֹּל הֵחֵל כְּשֶׁקָּם וְהָלַךְ וְזֶה אוֹמֵר שֶׁהוּא רָצָה לָלֶכֶת פָּשׁוּט יָצָא וְלֹא יָדַע שֶׁהַכֹּל כֻּלּוֹ לְפָנָיו וְלִפְנֵי בְּנֵי בֵּיתוֹ וּמִי שֶׁיִּירַשׁ וּמִי שֶׁיָּבוֹא וְיָקוּם וְיוֹסִיף לָלֶכֶת
כְּשֶׁרָצָה לַחְזֹר לְאוּר כַּשְׂדִּים הָיָה מְאֻחָר הָאֲגַמִּים יָבְשׁוּ הַשָּׂדוֹת הָפְכוּ אָבָק הַתְּאֵנָה בְּגַנּוֹ שֶׁל תֶּרַח כְּבָר נָפְלָה קָרְבָּן לְחֶדְוַת הַבּוֹנִים
וְהַנּוֹרָא מִכֹּל אוֹ שֶׁהָיָה זֶה הַנִּפְלָא:
אַבְרָם כְּבָר הָיָה לְאַבְרָהָם נִבְרָא בַּהַבְטָחָה שֶׁלֹּא יַחְזֹר לְעוֹלָם
וּכְשֶׁהוּא מַשְׁקִיף מִבַּעַד לַחַלּוֹן הַמָּטוֹס כְּבָר עַל דֶּרֶךְ הַגִּישָׁה אֶל מַסְלוּל הַהַמְרָאָה וּמִבַּחוּץ נִבָּטִים אֵלָיו אוֹרוֹת הַבֹּקֶר שֶׁל אוּר כַּשְׂדִּים
הַאִם הוּא יוֹדֵעַ כְּבָר מַה יַּעֲשׂוּ הַמְּנוֹעִים הַלָּלוּ שֶׁיִּקְּחוּ אוֹתוֹ מִשָּׁם לְגוּפוֹ אֵיךְ יַחְרְצוּ בּוֹ אֵיךְ יַקִּיזוּ אֵיךְ תִּבָּלַע בְּאִוְשָׁתָם הָרַצְחָנִית הַצְּעָקָה שֶׁעוֹד מְעַט תֵּצֵא מִגְּרוֹנוֹ הַקִּינָה עַל הָאוֹרוֹת אוֹתָם הִשְׁאִיר מֵאָחוֹר עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין: אריה מרקו מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״ | |||
| שירה כהן (בודפשט) | 21 Aug 2025 | 00:24:23 | |
שיחה עם שירה כהן שלפני מספר חודשים פרסמה את ספר שיריה השלישי, ״המזבח שבגן״. השיחה עם שירה נדדה למחוזות לא צפויים כמו איך מפיקים ספר שירה עברי באירופה, איך מנקדים את השירים והאם יש צורך בעריכה של ספרי שירה. אנחנו מדברים גם על קולקטיב האמנים ׳כהל׳ שבמסגרתו פרסמה שירה את ספרה האחרון ועל הרלוונטיות של מודל זה להיווצרות חבורות ספרותיות ברחבי העולם. עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין: אריה מרקו מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״ | |||
| שחר פינסקר (אן ארבור, מישיגן) | 14 Aug 2025 | 00:29:48 | |
שחר פינסקר הוא היסטוריון של ספרות יהודית מודרנית והשיחה איתו לא רק חוזרת בצורה מרתקת לדמויות כמו ביאליק או שופמן, אלא גם מגלה שבסצינת השירה העברית בארצות הברית במאה העשרים פעלו גם משוררות ועל שתים מהן, חנה קליימן וחנה פרמלנט, אנחנו משוחחים. עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין: אריה מרקו מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״ | |||
| פרויקט ׳על השפה׳ (קיימברידג׳-מרלו) | 07 Aug 2025 | 00:26:01 | |
פרויקט ׳על השפה׳ הוקם באנגליה על ידי ענת מסינג ותמר פלדברג לפני מספר שנים. הפרויקט מכנס באופן וירטואלי בנות ובני נוער מרחבי העולם ויחד הם דנים, לומדים ואף כותבים שירה עברית. בפרק בונוס זה אנחנו מדברים על הולדת הפרויקט, המטרות שלו ומה למדו ענת ותמר מהפעלתו. עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין: אריה מרקו מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״ | |||
| ג׳סיקה כהן (דנבר, קולורדו) | 31 Jul 2025 | 00:29:53 | |
ג׳סיקה כהן היא מבכירות המתרגמות מעברית לאנגלית בעשורים האחרונים וחברת מערכת בהוצאת ׳אלטנוילנד׳ שקמה לא מזמן. אנחנו משוחחים על דו-לשוניות, תרגום והמקום של הספרות העברית בשוק הספרות העולמי בכלל והאמריקאי בפרט. עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין: אריה מרקו מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״ | |||
| יגאל סרנה (קנדמיל) | 24 Jul 2025 | 00:26:09 | |
יגאל סרנה מגדיר את עצמו גולה ומסביר בשיחה מדוע הוא לא מהגר או פליט. אנחנו משוחחים על הרווחה האישית והיצירתית שגילה מחדש באירופה, על ההבדל בין משוררים לסופרים ועל עתידן של הוצאות ספרים עבריות ברחבי העולם. עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין: אריה מרקו מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״ | |||
| ואוט ון בקום (חרונינגן) | 17 Jul 2025 | 00:28:48 | |
איך למדו עברית בימי הביניים ואיך מגיע נער צעיר מכפר קטן בצפון-מזרח הולנד להיות פרופסור לשפות שמיות באוניברסיטת חרונינגן. על כל זה ועוד בשיחה עם ואוט ון בקום. עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין: אריה מרקו מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״ | |||
| אוריאן זכאי (וושינגטון, די. סי.) | 10 Jul 2025 | 00:26:18 | |
אוריאן זכאי - סופרת, חוקרת ומורה לעברית באוניברסיטת ג׳ורג׳ וושינגטון שבארצות הברית מספרת על הדרך הארוכה של הרומן החדש שלה ״נפילת סוכר״, על התרגום שלו לאנגלית שעשתה בעצמה ועל היתרון היצירתי והאישי בריחוק ממדינת ישראל. עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין: אריה מרקו מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״ | |||
| מגזין שפיץ (ברלין) | 03 Jul 2025 | 00:30:21 | |
״שפיץ - מגזין עברי בברלין״ קיים כבר כשלוש עשרה שנים ובשיחה עם טל אלון, המייסדת שלו, אנחנו מדברים על מודל הפעולה שלו, על התפקיד שהוא מילא בהתגבשות הקהילה העברית בברלין ועל השינויים שעברו עליו עם השנים. עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין: אריה מרקו מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״ | |||
| קיימברידג׳, 22 ביוני 2025 - Live מקום אחר | 01 Jul 2025 | 01:12:28 | |
הקלטה של האירוע החי שהתקיים בקיימברידג׳ בתאריך 22.6.2025 במסגרת אירועי חודש הספר העברי. משתתפים: עירית כץ, ירון פלג ומאיה ויינברג. עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין: אריה מרקו מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״ | |||
| שאול מגיד (קיימברידג׳, מסצ׳וסטס) | 26 Jun 2025 | 00:30:49 | |
סיפור חייו של שאול מגיד מרתק - ילדות במשפחה חילונית בארצות הברית, לימודים בישיבת מקובלים בירושלים, ודוקטורט מאוניברסיטת ברנדייס בבוסטון. לפני כשנתיים פרסם שאול אוסף מסות באנגלית שנושא את הכותרת ׳הכרחיותה של הגלות׳ ובשיחה אנחנו מתעמקים בשאלת העברית בארצות הברית ובמדינת ישראל, בגלות כמצב קיומי ובדיאלקט עברי-אמריקאי שאולי קיים. עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין: אריה מרקו מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״ | |||
| הקלטות גנוזות - השנה הראשונה | 19 Feb 2026 | 00:34:24 | |
פרק מיוחד לציון שנה לפודקאסט, שהפרק הראשון שלו עלה בדיוק לפני שנה בתאריך ה-19.2.25. בפרק אוסף של עשרים קטעים גנוזים מהשנה האחרונה, שמציגים את הפסיפס האנושי והנושאי של ׳מקום אחר׳. (00:00) אות פתיחה (00:16) פתיח (02:44) משה סקאל (ברלין) (04:48) יואנה אסתר בליקמן (פריז) (06:38) יואל טייב (פריז) (07:19) יניב חג׳בי (אמסטרדם)- מתוך ספרו ׳מעשה חלם׳ (08:09) ג׳סיקה כהן (דנבר, קולורדו) (09:19) רעות בן־יעקב (דורהם, צפון קרוליינה) (10:27) דאה הדר (ניו יורק, ניו יורק) - מתוך ספרה ׳היורדות׳ (12:05) רובי נמדר (ניו יורק, ניו יורק) (14:05) אולה גרויסמן (קיימברידג׳) (16:03) עודד גייצהאלס (קלן) - ׳הזמן העבה׳ של עירית כץ בביצוע עינת ארונשטיין (17:32) אפרים כהן (פריז) (19:07) יגאל סרנה (קנדמיל) (20:20) אריה דובנוב (וושינגטון, די.סי.) (21:32) עירית כץ (קיימברידג׳) - השיר ׳מידה׳ (24:06) חנן חבר (ניו הייבן, קונטיקט) (26:02) אבירמה גולן (אתונה) (27:45) איתמר הנדלמן־סמית (לונדון) (29:06) שחר פינסקר (אן ארבור, מישיגן) - שירים מאת חנה קליינמן וחנה פארמלנד (30:36) דורי מנור (ברלין) (32:34) טל חבר־חיבובסקי (ברלין-פריז) (33:03) סגיר (33:22) אות סיום
עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין אות פתיחה: אריה מרקו מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״ | |||
| עירית כץ (קיימברידג׳) | 19 Jun 2025 | 00:26:31 | |
עירית כץ היא מראשונות המשוררות שהיגרו מישראל בשנות האלפיים ונושא ההגירה ממלא תפקיד מפתח בשירה שלה. בשיחה אנחנו מדברים על חווית ההגירה, על השבריריות של הכתיבה בעברית ועל כך שגם הציפייה לכתוב רק בשפה אחת, שפת האם, גם היא תולדה של תפיסה לאומית מצומצמת. עירית מקריאה שני שירים שלה, אחד מהם, ׳מידה׳, הולחן על ידי עודד גייצהאלס ומבוצע על ידי הזמרת והצ׳לנית ג׳ובאנה בוויארה. קישור למחזור השירים של עירית שהלחין עודד ומבצעת ג׳ובאנה נמצא כאן. עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין: אריה מרקו מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״ | |||
| וויצ׳ך טבורק (ורוצלב) | 12 Jun 2025 | 00:22:41 | |
איך מגיע בחור פולני צעיר ללמוד יידיש ולאחר מכן עברית ולהפוך לחוקר חסידות חשוב? השיחה עם וויצ׳ך טבורק מאוניברסיטת ורוצלב פותחת צוהר לעולם העברית והיהדות בפולין על יחודו, חשיבותו ומורכבויותיו. השיחה גם נוגעת בספרות חסידית מודרנית שנכתבת בעברית ובניסיון לשים חיץ בין השפה העברית לבין מדינת ישראל במציאות הפוליטית הנוכחית בפולין. עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין: אריה מרקו מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״ | |||
| מאיה ערד (סטנפורד, קליפורניה) | 05 Jun 2025 | 00:28:05 | |
מאיה ערד היא בוודאי הותיקה והמוכרת ביותר מבין היוצרות שכותבות עברית ברחבי העולם; הספר הראשון שלה ׳מקום אחר ועיר זרה׳, שנכתב באנגליה ובשוויץ, יצא לאור כבר בשנת 2003, ומאז היא פרסמה ספרים רבים ממקום מגוריה בסטנפורד, קליפורניה. בשיחה אנחנו מנסים להתבונן ממרחק השנים ביצירה של מאיה ובאופן כללי ביצירה העברית העולמית, ומנסים להבין יותר לעומק מה מאפיין את הכתיבה הזו, אם בכלל. עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין: אריה מרקו מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״ | |||
| גלעד צוקרמן (אדלייד) | 29 May 2025 | 00:26:50 | |
האם במדינת ישראל מדברים עברית או ישראלית? ואיך השאלה הזו קשורה ליצירה העברית ברחבי העולם? בשיחה עם גלעד צוקרמן, בלשן ומחיה שפות שחי כבר שנים רבות באוסטרליה, אנחנו מדברים על איך הוא נהיה בלשן, כיצד לדעתו נולדה הישראלית ומה צופן לה העתיד. הספר ׳ישראלית שפה יפה׳ באתר הוצאת עם עובד עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין: אריה מרקו מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״ | |||
| מליסה ויינינגר (לוס אנג׳לס, קליפורניה) | 22 May 2025 | 00:22:14 | |
השיחה עם מליסה ויינינגר, חוקרת ספרות ותרבות עברית מלוס אנג׳לס, מתרכזת בספר אנגלי חדש שכתבה על תרבות ישראלית דיאספורית, ועוסקת גם בקשר העמוק שלה לעברית ובעתיד של הזהות היהודית-עברית בארצות הברית במאה העשרים ואחת. קישור לעמוד הספר בהוצאה לאור של אוניברסיטת ויין-סטייט Beyond the Land - Diaspora Israeli Culture in the Twenty-First Century עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין: אריה מרקו מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״ | |||
| איתמר הנדלמן סמית (לונדון) | 15 May 2025 | 00:31:11 | |
איך כותבים רומן עברי-אירופאי, האם לספרות שנכתבת מחוץ לישראל יש מאפיינים יחודיים ומה עשוי להיות הקשר בין העברית העולמית למסורת היהודית? על כל אלו ועוד בשיחה עם איתמר הנדלמן סמית, סופר ועיתונאי שחי בשני העשורים האחרונים בבלפסט, בפריז ובלונדון, ומחפש דרכי ביטוי חדשות ליצירה עברית עצמאית. עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין: אריה מרקו מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״ | |||
| אריה דובנוב (וושינגטון, די. סי.) | 08 May 2025 | 00:28:29 | |
אריה דובנוב הוא היסטוריון שמלמד וחוקר באוניברסיטת ג׳ורג׳ וושינגטון בארצות הברית. תחום עיסוקו המרכזי הוא המפגש בין האימפריה הבריטית לתנועה הציונית אבל יש לו גם עניין וידע רב בספרות העברית של המאות התשע-עשרה והעשרים. השיחה מתחילה בדיון על שיר של המשורר הניו-יורקי גבריאל פרייל (מילות השיר מופיעות למטה) וממשיכה לשאלות רחבות יותר של תרבות עברית בארצות הברית ובאירופה ובמשמעות הרחבה של המושג דיאספורה. מנהר עד נהר / גבריאל פרייל עַל יַד נְהַר הַארְלֶם אֵשֵׁב. מֵימָיו רְדוּדִים כְּפַחֵי עֶשֶׁת אֲפֹרָה וּמְשַׁקְּפִים אֲרֻבּוֹת פּוֹלְטוֹת נַחֲשֵׁי עָשָׁן וְאַרְגָּמָן, אוֹ מוֹשְׁכִים אֲלֵיהֶם כִּבְרָדָאר תְּמִימֵי עֲדָרִים מֵעַל. מִן הַצַּד מִזְדַּקְּרִים שִׁלְדֵי מְכוֹנִיּוֹת, דִּבְּרוּ פַּעַם רַהַב בַּדְּרָכִים, מַחְסְנֵי פֶּחָם זוֹעֲקִים בְּצֶבַע אָדְמָם הַלּוֹהֵט, וְגִשְׁרוֹן לְבַנְבַּן מַאֲהִיל כִּבְחִצֵּי-קֶשֶׁת עַל שִׂיחִים-חִצִּים, נִקְלְעוּ בַּחוֹף הַנָּם כְּכַפְרִי, וְרֵיחוֹ עוֹלֶה כְּתַפּוּחַ.
כִּי הִנֵּה הָאָבִיב כְּבָר עוֹשֶׂה דַּרְכּוֹ הַכְּסוּפָה כִּסְפִינָה-צַעֲצוּעַ זוֹ גָּלְשָׁה בַּרְבּוּרִית עִם מִטְעָן שָׁבִיר כַּחֲלוֹם וְתִקְוַת הַוַּדָּאִי. אַךְ הַבֹּקֶר, עַל שְׂפַת הַ יַּ רְ דֵּ ן, מִי יֵשֵׁב, מִי יִרְאֶה חָזוֹן? הַאִם גַּם בְּפִי הָאַלְמוֹנִי בְּשׂוֹרָה טְרוֹם-שַׁלְהַבְתִּית וְלִי יִצְמָא הַנָּהָר, עֵת יְפַתֵּנִי הַשִּׁיר בַּנֵּכָר? עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין: אריה מרקו מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״ | |||
| מאיה ויינברג (קיימברידג׳) | 01 May 2025 | 00:29:52 | |
מאיה ויינברג היא משוררת, וטרינרית וחוקרת עטלפים שלפני כשנתיים עברה לגור עם משפחתה בקיימברידג׳ במסגרת שבתון אקדמי. ההיקסמות של מאיה מהטבע ומהרוגע הקיומי בקיימברידג׳ פוגשת את הגעגועים לתל אביב, והשיחה פותחת צוהר לתחושות, למחשבות וללבטים שלה בנוגע לזהות, ליצירה ולבית. במהלך הפרק אופיר מקריא שיר חדש של מאיה בשם ׳שפה שניה׳ (ראו בהמשך), ומאיה מקריאה שני שירים, האחד מתוך ספרה האחרון ׳אבן על אבן׳ (פרדס, 2024), והשני שיר בשם ׳שיר המשך׳ שהתפרסם במוסף ׳תרבות וספרות׳ של עיתון ׳הארץ׳ ביום שבו הוקלט הפרק, וניתן לקרוא בו כאן. שפה שנייה לְאַט לוֹמֶדֶת שֵׁמוֹת דֶּיְיזִי לְחַרְצִית דַּאפוֹדִיל לְנַרְקִיס רוֹבִּין לְאֲדֹם חָזֶה אֲבָל מָה עַל הַדְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁם בְּעִבְרִית וּמָה עַל הַזָּרוּת הָעוֹטֶפֶת אֶת הַגּוּף חֳדָשִׁים אֲרֻכִּים וְקָרִים כִּמְעִיל אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ נָדִיר וְרַךְ כָּל כָּךְ בֶּעָלִים הַגְּדוֹלִים הָעוֹר הַקּוֹדֵם הוֹלֵךְ וּמַחְוִיר אֵיךְ לְהַסְבִּיר שְׂפַת אֵם וְשָׂפָה שְׁנִיָּה מִסְתַּחְרְרוֹת וְנַעֲשׂוֹת בְּלִיל וְהַנֶּפֶשׁ מְבַקֶּשֶׁת לְהָנִיחַ אֶת הַדַּעַת כְּמוֹ תִּיק שָׁנָה וְחָדְשַׁיִם וַעֲדַיִן פְּלִיאָה לִפְעָמִים בַּלֵּילוֹת וְתָמִיד בַּבְּקָרִים לְאַט מְאֹד לוֹמֶדֶת לְהַפְסִיק לְחַפֵּשׂ וְלֹא לְהָבִין. עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור קריין: אריה מרקו מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״ | |||