שָׁלוֹם יְלָדוֹת וְשָׁלוֹם יְלָדִים,
כָּאן סְתָיו כּוֹתֶבֶת אֲלֵיכֶם, מִכְתָּב מֵהָאִי אֶפְשָׁר.
בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר הִגִּיעָה אֵלֵינוּ בְּמַפְתִּיעַ חֲבִילָה מֵהַבַּיִת, וּבָהּ עוּגִיּוֹת מִסָּבְתָא (כְּלוֹמַר מִזִּ'יל, שָׁאֲפָה בִּמְיֻחָד בִּשְׁבִילֵנוּ אֶת עוּגִיּוֹת הָאַלְפָחוֹרֵס הֲכִי טְעִימוֹת שֶׁטָּעַמְתִּי אֵי פַּעַם) וְגַם עֲרֵמַת מִכְתָּבִים קְשׁוּרָה בְּסֶרֶט.
מִסְתַּבֵּר שֶׁבָּחֳדָשִׁים שֶׁלֹּא הָיִינוּ בַּבַּיִת, הִגִּיעוּ אֶל נָאדָּה וְאֵלַי הֲמוֹן מִכְתָּבִים מִיְּלָדִים שֶׁשּׁוֹאֲלִים אֵיפֹה אֲנַחְנוּ, וּמָתַי תַּעֲלֶה הָעוֹנָה הַחֲדָשָׁה, וְגַם מִכְתָּבִים דּוֹאֲגִים שֶׁחוֹשְׁבִים שֶׁאוּלַי נִתְקַעְנוּ בָּאִי אֶפְשָׁר וְאֵין לָנוּ דֶּרֶךְ לַחְזֹר מִשָּׁם, וְגַם סְתָם בַּקָּשׁוֹת לְמַּתְכּוֹן לִזְבִינְגּוּלִים וּלְגוּמִי גוּמִיָאוּ (הַמַּתְכּוֹנִים מְצֹרָפִים בְּסוֹף הַמִּכְתָּב).
וְקָרָאנוּ אֶת הַמִּכְתָּבִים שֶׁלָּכֶם, וְצָחַקְנוּ, וְהֻפְתַּעְנוּ, וְהִתְגַּעְגַּעְנוּ, וְגַם קְצָת דָּאַגְנוּ כְּשֶׁכְּתַבְתֶּם שֶׁאַתֶּם דּוֹאֲגִים לָנוּ. אָז מִיָּד הִתְיַשַּׁבְתִּי לִכְתֹּב לָכֶם מִכְתָּב כְּדֵי לְסַפֵּר לָכֶם קֹדֶם כֹּל, שֶׁאֲנַחְנוּ בְּסֵדֶר. לֹא סְתָם בְּסֵדֶר, מַמָּשׁ מַמָּשׁ בְּסֵדֶר. אֲנַחְנוּ כָּאן, בָּאִי אֶפְשָׁר, עוֹבְדוֹת בְּמֶרֶץ עַל הָעוֹנָה הַבָּאָה שֶׁל הֶסְכֵּתוֹס. תָּמָר וַאֲנִי עוֹבְדוֹת כָּל יוֹם וְכוֹתְבוֹת אֶת הַפְּרָקִים הַחֲדָשִׁים. הַקֶּצֶב שֶׁלָּנוּ קְצָת אִטִּי כִּי בְּעֵרֶךְ כָּל עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ דַּקּוֹת נָאדָּה נִכְנֶסֶת לַחֶדֶר, וּמַצִּיעָה לְשַׂחֵק אֵיזֶה מִשְׂחָק, אוֹ לָצֵאת לְסִיבוּב, אוֹ לְבַשֵּׁל צְמָחִים שֶׁהִיא קָטְפָה בַּחוּץ. וַאֲנַחְנוּ מִצְטָרְפוֹת, כִּי הִיא בְּעֶצֶם צוֹדֶקֶת. אִי אֶפְשָׁר לִכְתֹּב כָּל הַיּוֹם, וּבֶאֱמֶת פָּשׁוּט כֹּל כָּךְ יָפֶה פֹּה.
כֹּל מָה שֶׁשָּׁמַעְנוּ וְסִפְּרוּ לָנוּ עַל הָאִי אֶפְשָׁר נָכוֹן. הַבִּקְתוֹת בֶּאֱמֶת צְנוּעוֹת, אַךְ מְאוֹד מְכֻבָּדוֹת. וְשָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בְּיוֹם מַגִּיעָה לְסַף דַּלְתֵּנוּ סַלְסִלָּה וּבָהּ אֲרוּחוֹת בְּסִיסִיּוֹת אַךְ נְדִירוֹת. זֶה בֶּאֱמֶת חֲלוֹם שֶׁמִּתְגַּשֵּׁם. אֲנִי מְאוֹד מְאֻשֶּׁרֶת. וְגַם דֵּי אֲסִירַת תּוֹדָה לְנָאדָּה, כִּי בְּכָל זֹאת, הִיא הִסְכִּימָה לָתֵת אֶת הַקִּישׁוּפוֹן שֶׁלָּהּ כְּדֵי שֶׁנַּגִּיעַ לְכָאן.
וּבֵינְתַיִם, מְאָרְחִים אוֹתָנוּ פֹּה נוֹרָא יָפֶה. וְלַמְרוֹת שֶׁהִזְמִינוּ אוֹתָנוּ לְחָדְשַׁיִם, כְּשֶׁהַמְּאָרְחִים שֶׁלָּנוּ שָׁמְעוּ שֶׁלֹּא סִיַּמְנוּ לִכְתֹּב וּלְהַקְלִיט אֶת הָעוֹנָה הַחֲדָשָׁה שֶׁל הֶסְכֵּתוֹס, הֵם מִיָּד הִזְמִינוּ אוֹתָנוּ לְהִשָּׁאֵר כָּאן כַּמָּה שֶׁנִּרְצֶה, עַד שֶׁנְּסַיֵּם אֶת הָעֲבוֹדָה. אָז זֶה מָה שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹשׂוֹת עַכְשָׁו. אֲנַחְנוּ כּוֹתְבוֹת, מַקְלִיטוֹת, קְצָת מְטַיְּלוֹת (יֵשׁ כָּאן תֻּכִּים מַרְהִיבִים, וּבַשְּׁקִיעָה הֵם עָפִים כֻּלָּם בְּיַחַד בֵּין הַצַּמָּרוֹת. אֲנַחְנוּ יוֹצְאוֹת כָּל עֶרֶב לְהִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם, זֶה בֶּאֱמֶת אַחַד הַדְּבָרִים הַיָּפִים שֶׁרָאִיתִי בְּחַיַּי). וַאֲנַחְנוּ קְצָת אוֹכְלוֹת, וּבְעִקָּר מִתְכּוֹנְנוֹת. כִּי עוֹד מְעַט, הָעוֹנָה תִּהְיֶה מוּכָנָה, וְאִתָּהּ נַחֲזֹר גַּם אֲנַחְנוּ, הַבַּיְתָה וְאֵלֵיכֶם.
