רב אסי פסק שבכור שמיחה - מחאתו מחאה. ישנה מחלוקת בין הרשב"ם ורבנו חננאל במה הוא מוחה. לפי הרשב"ם, הוא מוחה על כך שהאחים משקיעים בנכס לפני חלוקת הירושה, כיון שלא יקבל פי שניים בהשבחה. רבנו חננאל מסביר שהוא מסכים לקבל חלק שווה בנכס זה אבל אינו מוותר על זכותו לקבל פי שניים בנכסים אחרים. רבה מגביל אמירה זו לענבים שנבצרו אך לא אם עשו מהם יין. מדוע?

אם בכור ויתר על זכותו לפי שניים בחלוקת נכס מסוים, רב פפא ורב פפי נחלקו (בהתבסס על מקרה שבו רבא פסק בעניין אחר) האם רבא סבר שהוא ויתר על זכותו לפי שניים בכל הנכסים או רק באותו נכס מסוים? מחלוקת זו מבוססת על השאלה האם הבכור מקבל את זכותו לפי שניים מיד עם מות האב, עוד לפני חלוקת הקרקע, או שמא הוא מקבל את זכויותיו רק לאחר חלוקת הנכסים.

המשנה מבחינה בין אב שאומר שלא יוריש פי שניים לבכורו לבין אב שאומר שיחלק את חלקו בשווה. הראשון אינו מותר כיוון שזה נוגד את התורה והשני מותר כי זה נחשב כמתנה. אפשר להשתמש בלשון מתנה כדי לחלק רכוש באופן שונה ממה שנקבע בתורה.

איזה סוג הוכחה יכול לשמש כדי להוכיח שאדם הוא בכור כדי לאפשר לו לקבל פי שניים?

הדף היום מוקדש ע"י גלנדה סאקס ג'פי לכבוד יום הולדתה של שרי אסרמן ולרגל נכדה הראשון, ולרונה פינק לרגל הולדת נכד נוסף. "יום הולדת שמח ומזל טוב!"

האם הבכור מקבל פי שניים מהלוואה שמגיעה לאביו לאחר מותו? רבה ורב נחמן שניהם סוברים שהבכור יכול לקבל פי שניים אבל רק אם ההלוואה נפרעת בקרקע, לפי רבה, או בכסף, לפי רב נחמן. אביי מעלה שני קשיים על עמדותיהם. ראשית, הוא אינו רואה סיבה להבחין - אם הכסף (או הקרקע) אינו נחשב מוחזק ברשות האב, אז גם הקרקע (או הכסף) לא. שנית, הוא מצטט מקרה עבור כל אחד מהם שבו הם פסקו אחרת מאשר כאן. רבה משיב עבור עצמו ועבור רב נחמן, וטוען שהם שניהם הסבירו את עמדות חכמי ארץ ישראל, אך הם עצמם אינם מסכימים עם עמדה זו.

הקושי שהועלה נגד רבה היה ממקרה שבו אדם על ערש דווי נתן את כל רכושו בינתיים לסבתו, כדי שיינתן ליורשיו (שהייתה בתו) לאחר מות הסבתא. אולם, הבת נפטרה לפני הסבתא. כאשר הסבתא נפטרה, בעל הבת תבע את הרכוש כיורש הבת. חכמי ארץ ישראל פסקו שהרכוש לא היה ברשות הבת בזמן מותה (ראוי) והבעל לא יכול לרשת את הרכוש, שכן בעל יורש קרקעות/חפצים של אשתו שהיו ברשותה בזמן מותה (מוחזק) ולא דברים שראויים להגיע אליה. רב הונא סבר שהבעל יכול לרשת נכסים אלו כי כאשר האב הבטיח את הרכוש לבת לאחר שילך תחילה לסבתא, זה היה כאילו אמר, "זה יהיה שלך מעכשיו (הגוף), אבל הסבתא תיהנה מהפירות עד מותה." רבא הסכים עם חכמי ארץ ישראל כי טען שזה בבירור שייך לסבתא מכיוון שאם היא הייתה מוכרת אותו, המכירה הייתה תקפה, ובכך הוכיח שזה נחשב ברשותה, ולא ברשות הבת, עד מות הסבתא. זה מראה שרבה סובר שקרקעות/חפצים אינם נחשבים מוחזקים על ידי מישהו אם אדם אחר יכול למכור אותם.

רב פפא פסק: 1. בעל יורש רק רכוש שהיה ברשות האישה (מוחזק), ולא רכוש שראוי להגיע לה (ראוי); 2. בכור יורש פי שניים רק מרכוש שהיה ברשות אביו (מוחזק), ולא מרכוש הראוי להגיע לו; 3. בכור אינו מקבל פי שניים מהלוואה שמחזירים ליורשים, בין אם גבו קרקע או כסף עבור ההלוואה; 4. הלוואה שהבכור לווה מאביו ולא פרע עד לאחר מות האב היא מקרה של ספק האם היא נחשבת מוחזק או ראוי ולכן חולקים את הפי שניים בינו לבין האחים.

רבי יוחנן ציטט דעתו של רבי שמעון בר יוחאי האומר שאם אדם מת ללא בנים, זהו סימן לחרון אפו של ה'. רבי יוחנן עצמו ורבי יהושע בן לוי חולקים האם זה מי שמת ולא השאיר אחריו בן או לא השאיר תלמיד שהוא סימן לכך שאדם אינו באמת ירא שמיים. מי החזיק באיזו עמדה? על בסיס מה ניתן להסיק זאת? מצוטטים שלושה מאמרים של רבי פנחס בן חמא - הראשון מתייחס לכך שחשוב שאבות ישאירו בנים זכרים שילכו בדרכיהם.

רמי בר חמא שאל כמה שאלות בנוגע למקרים של ירושה כאשר אין בנים, בנות, או אב. האם זה הולך לסבא או לדוד (מצד אביו)? אם שני היורשים שנשארו הם הסבא והאח של המנוח, מי קודם למי? שאלותיו נובעות מהשורה האחרונה במשנה, "האב קודם לכל יוצאי ירכו." האם הכוונה לכל צאצאיו או רק לילדיו, אך לא לנכדיו? רבא חשב שהתשובות לשאלותיו היו ברורות - הסבא קודם לכל צאצאיו.

הדף היום מוקדש ע"י ג'ודי שוורץ לכבוד בתה רינה.

אנשים בבית בר מריון ניפצו פשתן והנעורת עף ברוח לשכן והזיק. האם זה נחשב כנזק ישיר (גירי דידיה) שעליו חייב רבי יוסי? האם אפשר ללמוד מדיני שבת (זורה והרוח מסייעתו)?

צריך להרחיק את העץ של האדם מהשדה של השכן בארבע אמות כדי להשאיר מקום לשכן לחרוש. אם השורשים של האדם גדלים לשדה סמוך, ניתן לחתוך אותם עד לעומק מסוים, בהתאם לסיבה שבגללה חותכים אותם (למה צריך את המקום). מובאים מקרים שונים הדנים בהלכות אלו. המשנה אומרת שכאשר מותר לחתוך את שורשי העץ של השכן, השורשים הולכים אליו. הגמרא מנסה להבין האם אליו מתייחס לבעל העץ או לבעל השדה הסמוך. רבינא ועולא מבינים ששש עשרה האמות הראשונות של השורשים נחשבות לחלק מחובר מהעץ, אך מעבר לכך, הם לא. על סמך זאת, עולא פוסק שעץ בתוך שש עשרה אמות משדה סמוך נחשב כגוזל משדה השכן ולכן אין להביא ביכורים מעץ כזה. הגמרא מנסה להביא מקורות תנאיים כדי להוכיח כיצד עולא הגיע למספר שש עשרה.

הדף היום מוקדש ע"י קרולין בן-ארי לכבוד הולדת מייו ריי ויינסטוק.

לרבי יוחנן היו הרבה פסוקים שגרמו לו לבכות. אם הקב"ה מקשיב למסיתים להשמיד אותנו או אם הוא לא סומך על הצדיקים שלו (כפי שמציינים כנראה פסוקים באיוב) איזו תקווה יש לאנושות? פעם ראה רבי יוחנן אדם קוטף תאני בוסר, והאיש הסביר שזו מטאפורה לכך שהקב"ה לפעמים הורג צדיקים כשהם צעירים כדי למנוע מהם מלחטוא. פסוק נוסף הגורם לרבי יוחנן לבכות במלאכי ג:ה, שלכאורה אומר שהקב"ה שופט את האדם ומעיד עליו, ואת המשך פסוק זה הסבירו אמוראים אחרים. ר' יוחנן בכה גם כשקרא את הפסוק מקוהלת יב:יד המדבר על כך שהקב"ה שופט אותנו על חטאים בשוגג, לא רק על חטאים במזיד. הפסוק מדבר על "דברים נסתרים" שמתפרשים כדברים שאדם עושה (כמו יריקה) הפוגעים באחרים. החלק האחרון של הפסוק אומר "אם טוב או רע" שפירושו מעשים טובים שיש בהם צד רע. כמה דוגמאות הן מתן צדקה בפומבי (מה שגורם לבושה), מתן צדקה לאישה בסתר (שיגרום להתנהגות לא הולמת) או אפילו שליחת בשר לא מחותך לאישתו ביום שישי אחר הצהריים שלא הורידו את גיש הנשה - מה שעלול לגרום לה לשכוח להורידו. רבי יוחנן בכה על הפסוקים שאמרו שה' מעניש אותנו ב"רעות" ו"צרות". הכפלה זו מתפרשת כעונשים שיש להם תרופות סותרות זה את זה, או הלוואות שמגיעות עם תוכניות החזר מכבידות. פסוקים אלו מוסברים גם כמתייחסים ל"הסתר פנים" ולנטלים כספיים המוטלים על ידי משטרים של נכרים, שהרבנים הבינו שהם משהו שכל יהודי חייב לעבור. רבא, שלכאורה היה לו מערכת יחסים מצוינת עם המלך שפור ולא סבל במיוחד, מסביר שלמעשה, אנשים לא ידעו איך הוא צריך לשחד את המלך שפור. "הסתר פנים" מתאזן בכך שה' ממשיך להגן עלינו, וזה בא לידי ביטוי בוויכוח ציבורי בין רבי יהושע בן חנניה לכופר מול הקיסר הרומי. יש ויכוח אם גבר אחראי על שיחות קלות דעת בינו לבין אשתו ברגעים אינטימיים, ורב כהנא היה כל כך מחויב ללמוד ממורתו רב, עד שהוא ישן מתחת למיטתו, עד שרב נזף בו. למרות שהקב"ה מסתיר את עצמו, יש ויכוח אם אלוהים בוכה על היהודים ועל בית המקדש. בנוסף, אלוהים בוכה על ביטול תורה. חכמים שונים זוכים לשבחים על יכולתם ללמוד תורה או לראות חכמים אחרים אפילו לזמן קצר, תוך הדגשת משמעותו של כל רגע בתורה.

דף נלווה חגיגה ד

הלימוד השבוע מוקדש לכבוד הרב ריימונד הררי שלימד ומלמד גמרא לנשים ליותר מ42 שנה!

הלימוד השבוע מוקדש ע"י הת'ר סטון לרפואת יהודה לייב בן נפתלי הלוי וחיה.

מהיכן אנו דורשים את הפטור מראייה ברגל לנשים, טומטום, אנדרוגינוס ועבדים? למה צריך דרשה כדי להוציא כל אחד מהם? מאותו פסוק שממנו הוציאו נשים, טומטום ואנדרוגינוס, דורשים שילדים חייבים. איך זה מסתדר עם המשנה שלנו שאמרה שילדים פטורים? מהיכן דורשים שגם חולה, חיגר, עיוור וזקן פטורים? בברייתא קובעים שגם טמא ומי שהוא ערל פטור. מאיפה זה נלמד? מובאת רשימה של כמה פסוקים שגרמו לרבנים מסוימים לבכות כשהם קראו אותם – איזה פסוקים ומדוע?

דף נלווה חגיגה ג

זה הדף של שבת. לצפייה בדף של שישי, לחצו כאן.

הדף היום מוקדש ע"י טרייסי אקנר לרפואה שלמה של שפרא הדסה בת חנה ושמעון בן ציפורה.

הגמרא קובעת שמי ששומע אך אינו מדבר ומי שמדבר אך אינו שומע פטור ממצוות "ראייה" - לבוא לבית המקדש ולהביא קרבנות עולת ראייה אך חייב בקרבן חגיגה. פטור זה נדרש על ידי גזירה שווה מפסוקי הקהל. איך דורשים שאדם זה פטור מהקהל? רבי תנחום מזכיר גם אנשים אחרים הפטורים - מי שחרש באוזן אחת, מי שיש לו רגל אחת. מאיפה אלו נלמדים? מסופר (כולל בתוכו דרשה על הקהל) על רבנים שהלכו לבקר את רבם, רבי יהושע, בחג והוא ביקש שיספרו לו איזה דרשות שמעו בבית המדרש. בתחילה הם מהססים, אך לאחר זמן הוא משכנע אותם והם מספרים לו מה שלמדו מרבי אלעזר בן עזריה. הדרשה הראשונה היא למה מביאים ילדים להקהל. הדרשה השנייה מסבירה את מערכת היחסים הדו-צדדית הייחודית בין הקב"ה לעם ישראל. השלישי הוא הסבר לפסוק בקהלת יב:יא המשווה את דברי הרבנים לדורבנות ולמסמרים. יש תיאור יפה על החשיבות והיופי של לימוד תורה. סוף הפסוק מתייחס לריבוי הדעות השונות בין החכמים (הללו מטמאים הללו מטהרים, הללו אוסרים הללו מתירים). אם זה המקרה, מה התפקיד שלנו כלומדים - איך להבין מתוך במכלול מה צריך לעשות? מדוע היססו אותם רבנים לומר לרבי יהושע את הדרשות שהם שמעו בבית המדרש? החשש שלהם נבע מסיפור אחר שבו מישהו היה במצב דומה - הלך לבקר את רבי אליעזר - ולאחר ששיתף את מה שקרה בבית המדרש, רבי אליעזר מתפלל שיתעוור וכך קרה. למה?? הסיפור מסתיים בכך שהוא מקבל את הראייה בחזרה. הגמרא חוזרת לדון במשנה ומבררת כיצד נוכל לקבוע מתי מישהו נחשב כשוטה, שגם פטור ממצוות ראייה?

מסכת חגיגה מוקדש לדבורה רפפורט רוזן לכבוד סיום הש"ס שלה שיהיה בסוף מסכת חגיגה.

הדף היום מוקדש ע"י מרגלית פרידמן לכבוד הוריה, חמה וחמותה. "תודה על האהבה והתמיכה, הרבה בריאות ושמחה!". 

הדף היום מוקדש ע"י שרה גלסקו לרפואת פסל ביילה בת גיטל.

דף נלווה חגיגה ב

מי חייב במצוות ראייה ברגל (ראיית פני ה', עלייה לרגל)? ומי פטור? קטן מופיע ברשימת הפטורים - מי נחשב לקטן לצורך דין זה? בית שמאי ובית הלל חולקים בעניין וגם בסכום הכסף המינימלי הנדרש לקרבן עולת ראייה וקרבן חגיגה. המשנה תחילה קובעת שכולם חייבים ואחר כך מפרטת את היוצאים מן הכלל. מה המילה "הכל" באה לכלול? מוצעות מספר תשובות והגמרא מעלה קשיים בכל אופציה ואז חוזרת לתשובה הראשונה שהובאה, שהיא באה לכלול עבד כנעני שחצי עבד/חצי בן חורין (היה עבד לשני אדונים ואדון אחד שחררו ואדון שני לא). עוד מי שפטור הוא מי שחרש. האם הכוונה היא למי שאינו שומע ואינו יכול לדבר או שהפטור חל גם על מי שאינו שומע, אך יכול לדבר או אינו יכול לדבר, אך שומע.

סיום מועד קטן מוקדש ע"י שרה ברלוביץ לזכר נשמת חמותה, שרה טייבא בת דוד שלמה.

סיום מועד קטן מוקדש ע"י מרים טננבאום לזכר נשמת אביה, יעקב יצחק בן משה נחום הלוי ומרים אסתר.

כמו שהאבל זוכה ליחס של כבוד ויושב בראשו גם חתן יושב בראש - זה נדרש מפסוק המקשר בין חתן לכהן, שגם הוא יושב בראש. רגע המוות מתואר באמצעות דימויים המראים עד כמה קשה רגע זה. באילו מילים צריך להשתמש כשנפרדים מהמת? באילו מילים יש להשתמש כשנפרדים מאחד שחי? אלו נדרשים מפסוקים עם ה' ואברהם, ומיתרו ומשה. הפסוק בתהלים פד:ח "ילכו מחיל אל חיל..." מבואר בשתי דרכים שונות בסוף המסכת - או מי שהולך מבית הכנסת לבית המדרש ולהיפך או תלמידי חכמים בכלל והוא מתייחס לעולם הזה ולעולם הבא.

הדרן עלך מסכת מועד קטן!! הורידו כאן את הטקסט לאמירת ההדרן

הדף היום מוקדש ע"י הת'ר סטון לרפואה שלמה של יהודה לייב בן חיה.

הדף היום מוקדש ע"י שמואל אקרמן לכבוד רחל הונימן.

גופה של אשה לא משאירים ברחוב כדי להאריך בהספדים, משום כבודה. האם דין זה מתייחס לנשים בהריון בלבד או לכל הנשים? רבי אלעזר הסובר שזה מתייחס לכל הנשים דורש דין זה ממרים כיוון שהיא נקברה מיד לאחר מותה. הוא גם סובר שמרים מתה באמצעות "נשיקה מה'" כמו משה. כמו כן, מותה כיפרה על חטאי העם כפי שנדרש מסמיכות פרשיות בין מותה לפרה האדומה. בברייתא קוראת בשמות מי שמת מיד ומי שמת לאחר יום אחד של חולי או יומיים או שלושה, ארבעה או חמשה. מי שמת בגיל חמישים הוא כרת, חמישים ושתיים זה מות שמואל הנביא וששים נחשב למוות בזמנו. מה לגבי שבעים או שמונים? רבא מת צעיר ועבר המון טרגדיות במשפחתו וחי בעוני בעוד רב חסדא חי חיים ארוכים, חגג חתונות רבות וחי בעושר. כשרבא ראה את זה, קבע שהחיים, ילדים ופרנסה תלויים במזל ולא בזכויות. מספרים סיפורים על חילופי דברים שהתרחשו על מיטות דווי של רבא ורב נחמן, וכל אחד מהם מופיע בחלום לאחר פטירתו לפי בקשת מישהו אחר לפני מותם ומספר איך היה רגע המוות. כל אחד מהסיפורים הללו, בנוסף לכמה אחרים, מדברים על המפגש עם מלאך המוות. המשנה דנה בשיטות שונות שבהן הנשים היו מקוננות ואיך ניתן לקונן בחגים/ראש חודש. הגמרא מזכירה קינות שונות שנאמרו על ידי נשים במקום שנקרא שכנציב. כאשר נפטרו שני בניו של רבי ישמעאל, הגיעו רבנים שונים לתת דברי נחמה. מה כל אחד אמר? כאשר מבקר אבל, אין לומר דבר עד שהאבל יתחיל לדבר. האבל יושב בראש - מאיפה זה נדרש? גם חתן יושב בראש - זה נלמד מכהן שגם הוא יושב בראש.

תמונות

הדף היום מוקדש ע"י ליסה וולקנפלד לרפואת יקירה ליבה בת שרה גיטל.

הדף היום מוקדש ע"י סטייסי גודשטיין אשטמקר לזכר נשמת חמותה אליהו אשטמקר ואביה ג'ק גודשטיין.

הנוסע לעבודה וגילה בהיותו שם שמת קרוב משפחה, האם הוא יכול להמשיך לעשות עסקיו? אם כן, באיזה אופן? באיזה שלב מתחילים דיני אבלות כמו הפיכת המיטה? דנים בפרטי הפיכת מיטות - כגון מחזירים אותן בשישי בצהרים, אילו מיטות בבית צריך להפוך ואילו לא. ישנם סוגים שונים של מיטות - חלקן צריך להפוך וחלקן צריך להעמיד על הצד. מיטה אחת כזו נקראת דרגש. יש ויכוח באיזה סוג מיטה מדובר. עולות מספר קושיות נגד הגדרת עולא לדרגש. רובן נדחות אך למעשה נותרנו עם קושי אחד ולכן מוצעת חלופה. אפשר לטאטא ולנקות כלים בבית אבלים. האם מותר לשים תבלינים וקטורת לריח נעים? אנשים היו מביאים אוכל לאבלים לסעודת הבראה. עשירים היו מביאים את זה כלים יפים והעניים בכלים פשוטים. כדי לא להביך את העניים, קבעו שיותר רק בכלים פשוטים. סדרה של שינויים בשיטות האבל הונהגו על מנת להגן על העניים או על אחרים שלא תתביישו. למשל, הם נהגו להראות את גופת המתים, אבל מכיוון שלעניים היו פרצופים מושחרים מרעב, הם הפסיקו את הנוהג הזה. כמו כן תכריכי קבורה הפכו לפשוטים הרבה יותר כדי לא להבדיל בין עשירים לעניים. רבן גמליאל הוביל בכך ואף במותו היה לבוש בתכריכים פשוטים. חלק בדיני הקבורה שונים בחול המועד וחלק נשארו. למשל, יש ניסיון להגביל את ההספדים. אולם עבור תלמיד חכם הדבר מתבטל. באיזה שלב אנשים המבקרים את האבלים צריכים לצאת מהבית? אבל או חולה אינם צריכים לקום בכבוד הנשיא. אבלים צריכים לאכול אוכל מאחרים בסעודת חברה - מהיכן זה נלמד? עד שייקבר אחד, תושבי העיר לא צריכים לעבוד כי הם צריכים לעזור להתמודד עם הקבורה. אין להתאבל יתר על המידה על קרובו. מובא סיפור על אישה שהתאבלה יתר על המידה על בנה ונענשה.

דף נלווה מועד קטן כו

הדף היום מוקדש ע"י גיטה ודויד נויפלד לרפואת רחל בת גולדה מרים בתוך שאר חולי ישראל.

הדף היום מוקדש ע"י אריקה קולץ' לזכר נשמת אמה, חיה רחל בת שמואל.

לאילו קרובים/מצבים קורעים קריעה ואסור לתקן אותה כראוי לאחר מכן? מהו המקור שאדם צריך לקרוע את הבגד בכל אחד מהמצבים הנזכרים? אם יש יותר ממצב אחד שמצריך קריעת בגד, באילו מקרים אפשר להוסיף על קרע שכבר יש ובאילו מקרים צריך לעשות קרע חדש במקום אחר? מה השיעור הנדרש לקריעה ומה השיעור לתוספת? יש מחלקות אם מותר להוסיף על קרע שנקרעה על אובדן הורה. אם כל הזמן מוסיף לקרע, עד איפה אפשר להגיע לפני שצריך להתחיל קרע חדש במקום אחר? האם אפשר להוסיף על הקרע רק אחרי השבעה או אחרי השלושים? גם זה נושא לוויכוח. מה שורש הוויכוח? אם אדם שואל בגדים וקרוב משפחתו מת, באילו נסיבות הוא יכול לקרוע את בגדי חברו? אם אדם חולה, איננו מספרים לו על מותו של קרוב משפחה, שכן הדבר עלול להשפיע לרעה על בריאותו. מובאים עוד כמה הלכות לגבי קריעת בגדים, מנהגי אבלות וסעודת הבראה.

דף נלווה מועד קטן כה

המשנה קובעת שרק בני משפחה קורעים קריעה, חולצים את החולצה מהכתף ומשתתפים בארוחה מיד לאחר הקבורה הנקראת סעודת הבראה. יש המסבירים שמשנה זו מתייחסת רק אם מישהו מת בחול המועד. הגמרא מעלה מספר קושיות על אחרים שקורעים קריעה עליהם ומקיימים מנהגי אבלות אחרים, כגון כאשר מת חכם או אדם ישר או מי שנוכח בשעת יציאת נשמה של מישהו, אפילו אם הם לא קרוביו. מובאים מספר סיפורים על פטירתם של רבנים ותגובותיהם של אחרים על מותם. כאשר רב ספרא מת, חכמים לא קרעו קריעה, אולם אביי נזף בהם. כאשר מתו רב ​​הונא ורב ​​חסדא, רצו לשים ספר תורה על המיטה, אך לא עשו כי זה לא היה ראוי (שניהם בחייהם לא התירו לשבת על מיטה שעליו ספר תורה). הארון של רב הונא היה רחב מכדי להוציא דרך הדלת - אילו אפשרויות היו בפניהם ובאיזה אפשרות הם בחרו? גופתו של רב הונא הובאה לישראל ורק כמה רבנים יצאו אחרי ארונו - למה? כשרב חגא הלך לקבור אותו ליד רבי חייא, אירע מקרה מוזר. מובאים מספר סיפורים נוספים על מקרים או אירועים מוזרים שהתרחשו בטבע כאשר רבנים מסוימים מתו או דברי הספדים שנאמרו עליהם.

כחלק מדיון על המשנה המתארת באיזה כיוון של העיר מותר/אסור להקים בית בורסקאות ודברים אחרים בגלל הריח הרע וכיוון הרוחות, הגמרא דנה בעוצמות של כל אחת מהרוחות (רוחות מכל ארבעת הכיוונים). ברייתא מנסה להסביר מדוע אנו רואים את השמש רק במהלך היום וגם מדוע ימי הקיץ וימי החורף יש בהם יותר/פחות שעות אור/יום. יש להרחיק עץ מבורו של השכן כי השורשים יזיקו לבור. פרטי דין זה נידונים.

תמונות

שמואל סבר שאין דיני אבלות בשבת. חכמים אמרו כי שמואל קבע כי אבל המקיים יחסי מין דינו במוות מידי ה'. רב פפא מטיל זאת בספק מכיוון שזה רק אסור אבל אין עונש מוות ושנאמר על ידי ר' יוחנן ולא שמואל. הוא מתקן אותם באומרו ששמואל אמר שמי שמסתפר ואינו קורע את בגדיו, דינו עונש מוות כפי שניתן להסיק מפסוקי התורה כאשר נדב ואביהוא מתו. בנו של רב פפא מצטט את מסכת אבל רבתי המספרת את סיפורו של אבל שקיים יחסי מין והוא מת וחזירים גררו את גופו. אילו נוהגי אבלות ניתן לקיים בשבת ואילו לא? מבחינים בין פרטי לציבורי. רב ושמואל מתווכחים מה נחשב פרטי ומה ציבורי. שמואל גם קבע כי קריעת בגדים מתבצעת בשעת חימום – סמוך לפטירת המת - ולא מאוחר יותר. אם כן, מדוע קרע שמואל שתים עשרה בגדים שונים כאשר רב נפטר? ור' יוחנן קרע שלוש עשרה בגדים כשמת ר' חנינא. מהם החריגים הנוספים לכלל? האם מותר לתקן את הבגדים שקרעו? בשבת מחליפים את הבגדים הקרועים או מזיזים את הקרע לאחור. רבא אומר שאפשר ללבוש את הבגד הקרוע בדרכו הקבועה בביתו בשבת. רב יוסף כיסה את ראשו בביתו כדרך האבלים. שני אלו נחשבים לקיום נוהגי אבלות בפרטי המותר בשבת. לדעת הרב גידל בר מנשיא, שמואל פסק כרבן גמליאל במשנה שקבע שכל החגים לרבות ראש השנה ויום הכיפורים מבטלים את השבעה. יש אומרים שפסיקתו נאמרה לגבי קבורת ילדים. אם תינוק מת, מהם דיני קבורה ומהן הגילאים השונים שבהם הדין משתנה? איך הדין משתנה? כמה אנשים צריכים לקבור את התינוק? תינוק מתחת לגיל 30 יום מחזיקים אותו ביד, מעל 30 יום מכניסים לארון קבורה קטן, מעל שנה בארון רגיל, ולפי רבי עקיבא רק אם הילד בן שנתיים או בעל גוף בגודל ילד בן שנתיים. בן שלושים יום עושים שורה וברכת אבלים ויש שבעה. יש ויכוח באיזה שלב מצטרפת הקהילה להלוויה והילד נספד. על אותו ויכוח העביר הרב גידל את פסק הדין של שמואל. אם ישב יום אחד של שבעה לפני חג השבועות, כאשר מסתיים שבועות, נחשב האבל ביום י"ד לשלושים כיוון שהחג נחשב כשבעה ימים. כך גם לגבי ראש השנה. אם ישב שבעה יום אחד לפני חג סוכות, לאחר שמיני עצרת, זה נחשב ל-21 שכן שמיני עצרת מוסיף עוד 7. קריעה, גילוי כתף לאחר קריעה וסעודה הבראה מיועדות רק לאבלים ולא לאחרים.

דף נלווה מועד קטן כג

היום הדף מוקדש ע"י דבי גביר ובעלה יוסי לזכרו של שמעון בן פייגע רייזל וחיים אריה שנפטר השבוע עם צאת השבת. "דודי היה נבון ומבריק, עם חוש הומור חד, תשוקה ליהדות, מוסיקה קלאסית, דייג ועוד. הוא בחר בדרך אחרת ממשפחתו שומרת ההלכה. אך גם בהיותו רב רפורמי רב-הישגים, הוא ואשתו יהודית - שתיבדל לחיים טובים וארוכים - שמרו על קשר מכבד חם ואוהב להוריו, לאמי, ולנו. אני כבר מתגעגעת."

הדף היום מוקדש ע"י איימי גולדסטיין לזכר נשמת אביה מלוין סידני גולדסטיין.

מה הם כללי אבלות כשהנשיא מת? כאשר אבל מסיים שבעה, מהם השלבים השונים בשבועות שלאחר השבעה שעובר בהם האבל בכדי לחזור בהדרגה לשגרה? כמה זמן אחרי שאשתו מתה אפשר להתחתן בשנית? במה זה תלוי? לא לובשים בגדים מגוהצים במהלך השלושים. אילו בגדים כלולים/לא נכללים באיסור זה? יש ויכוח האם ניתן לקיים נוהגי אבלות בצינעה בשבת. כיצד מוכיח כל אחד את דעתו מלשון המשנה? האם ויכוח זה בין אמוראים הוא גם ויכוח תנאי בין החכמים לרבן גמליאל?

דף נלווה מועד קטן כב

תמונות

הדף היום מוקדש ע"י קרול רובינסון וארט גולד לכבוד קרול והבריאות שלה.

הדף היום מוקדש ע"י ליסה וולקנפלד לכבוד ברית מילה של נכדיה.

הדף היום מוקדש ע"י קהילת הדרן לזכר נשמת אבא של סטייסי גודסטיין אשטמקר, ג'ק גודשטיין, ואבא של לאה גודלפורד, משה בן בוניא ברכה בלה.

הגמרא ממשיכה את הדיון במצבים שבהם בן משפחה כלשהו עשוי לשבת שבעה במשך מספר ימים שונה ממשפחתו או אותה כמות ימים אך ימים שונים. במה זה תלוי? לדברי רבא, במקרה בו האבלים אינם מגיעים עד לקבורה, השבעה מתחילה כאשר הם מתרחקים ממסע הלוויה כדי לחזור לעיר לבתיהם. רבי שמעון סבור שאם האבל גר בקרבת מקום אך הצטרף לשאר האבלים ביום האחרון של השבעה, יספרו ימי שבעה עם שאר האבלים (והשבעה ייגמר באותו היום). עם זאת, זה רק אם יש עדיין אנשים שם שמנחמים את האבלים. נאמר שרבי אבא אמר בשם רבי יוחנן שפוסקים כרבי שמעון בסוגיה זו וכרבן שמעון בן גמליאל בסוגייה בטריפה. אבל האם הוא באמת אמר את זה? מביאים מספר הבחנות בין מנהגי אבלות על הורים או על אחרים, כגון: לזרז/לא לזרז את הקבורה, למעט בעסקיו, להסיר את בגדו מכתפו, להסתפר לאחר סיום תקופת השלושים, ללכת לשמחה לאחר השלושים, כמה ואיפה לקרוע, איזה בגדים צריך לקרוע, מהיכן לקרוע, האם ניתן לתקן את הקרע ואיך, וקורעים ביד או במספריים. הנשיא שמת מקבל יחס זהה להורה. מה ההבדלים בהלכות לגבי נשיא, חכם ואב בית דין שמתו?

דף נלווה מועד קטן כא

הלימוד החודש מוקדש ע"י שרון ודויד פורם לכבוד בת המצווה של בתם מיה וסיומה על סדר מועד.

הלימוד החודש מוקדש ע"י רות רוטנברג לזכר נשמת תניאל מילר ודויד זאב רוטנברג.

רב אשי שואל את אמימר על זה שהוא עמד כשקרע בגדו - האם למד את זה מאיוב א:כ שם איוב עמד כשקרע בגדו  - כי גם בטקס חליצה כתוב שעומד ואומר: אני לא מעוניין לקחתה לאשה ובכל זאת, לא חייבים לעמוד. אמימר מבחין בין הפסוקים. גם רמי בר חמא לומד את הדין מאיוב, אולם מביאים נגדו עוד קושי והיא נלמדת בסופו של דבר מדוד המלך. האם יכול להיות שדוד נהג מעבר לדין ולא לפי הדין? מביאים ברייתא המונה את האסור לאבל. למרות שאבל אינו יכול ללמוד תורה, אם הקהילה צריכה אותו, הוא יכול ללמד, כמו רבי יוסי בציפורי. אי אפשר ללמד במצב הזה ישירות דרך מתרגם. למה? האם אפשר להניח תפילין בשבעה? מה הוויכוח התנאי בנושא זה? באילו פסוקים משתמשים כדי להוכיח כל דעה? מרגע שמותר להניח אותם, אם יבואו אנשים חדשים שאינם יודעים באיזה יום התחיל השבעה, האם הוא יכול להשאירם עליו או שצריך להסירם? גם זה נושא לוויכוח. כפי מי סובר עולא? הגמרא מנסה להבין טוב יותר איך הוא פוסק. רבא סובר שאחרי היום הראשון אפשר להניח תפילין. איך זה עובד עם הפסק שלו על אבלות לפני יום טוב - שצריך שלושה ימים כדי שהחג יבטל את תקופת האבלות? דיני אבלות אחרים נעשים קלים יותר לאחר שלושת הימים הראשונים. באיזו דרך? אי אפשר לשאול שלומם של אחרים בשלושת הימים הראשונים. אם כן, כיצד עשה זאת רבי עקיבא ביום הראשון לאחר פטירת בניו? הגמרא מביאה מספר מקורות שונים הדנים במסגרות זמן שונות של אבל – מתי הוא יכול/לא יכול לשאול בשלום אחרים ולהשיב כשנשאל לשלומו. לאחר שעובר זמן מסוים - שנה לאובדן הורה ושלושים יום לאובדן קרוב משפחה אחר - לא ראוי לנחם את האבל שכן הוא פותח מחדש את הפצע. אבל אפשר להזכיר את זה בעדינות בלי לדבר מפורש על זה. אם קרוב משפחה אחד מגלה על המוות של בן משפחה מאוחר יותר מקרובי המשפחה האחרים, האם אותו אדם סופר את ימי השבעה שלו עם האחרים או מהרגע ששמע? במה זה תלוי?

דף נלווה מועד קטן כ

הדף היום מוקדש ע"י אלפי תלמידות ותלמידים מכל רחבי העולם לכבוד יום הולדת של הרבנית מישל!

לדעת רבא, אם מישהו נקבר בחג, השבעה מתחילה לאחר החג, אך השלושים מתחילים לאחר הקבורה. אביי מעלה שאלה על רבא משני מקורות תנאיים שונים. אחד הוא מתרץ אבל הקושי השני נשאר. בתוספתא יש ויכוח תנאי בין רבי אליעזר לחכמים כמה ימי אבל צריך לקיים לפני החג כדי שהשבעה תתבטל בכניסת החג - שלושה ימים או אפילו רק שעה? גם בית שמאי ובית הלל חלקו בזה. האמוראים גם חולקים כפי איזו דעה לפסוק. אבלות הוא שבעה ימים נלמד מהחגים שנמשכים שבעה ימים - "והפכתי חגיכם לאבל". למה זה לא נלמד משבועות שהוא יום אחד? מי ששומע על קרוב משפחה שנפטר לפני זמן מה (שמעוה רחוקה), האם יושב שבעה לשבוע ומקיים דיני שלושים או יושב רק יום אחד. זה גם ויכוח תנאי. האם מבדילים בין הורה שנפטר לבין קרובי משפחה אחרים שבדרך כלל יושבים עבורם שבעה? כמה זמן נחשב שמועה רחוקה? מה אם זה היה בתוך הזמן הזה אבל זה היה יום של החג שבו אי אפשר לשבת שבעה וכשהחג מסתיים זה מעבר לזמן המיועד? מה אם זה היה שבת? האם קורע קריעה במקרה של שמועה רחוקה? האם אתה יכול לקרוע קריעה במקרה שאין שבעה ימי שבעה? האם השניים קשורים מטבעם? לאילו קרובי משפחה יושבים שבעה? הדבר נלמד מאנשים שכהן אינו יכול להיטמא; עם זאת נוספו שני מקרים נוספים - אח/אחות מצד האם ואחות הנשואה. קיים ויכוח תנאי בנוגע לשבעה עבור קרובי משפחה של אותם קרובים. האם זה רק בנוכחות קרוב המשפחה? מה אדם עושה כאשר החותנים מתים? מה ההבדל בין מקרה זה לבין מקרה שבו הגיס מת? אמימר עמד כשקרע קריעה כאשר בנו ישב שבעה. מניין לנו שקריעה בעמידה?

תמונות

הדף היום מוקדש ע"י קרול רובינסון וארט גולד לזכר נשמת אמא של קרול הודה בת משה.

אי אפשר לכתוב שטר חוב בחול המועד אלא אם הלווה אינו אמין או שהסופר צריך כסף עבור אוכל. אי אפשר לכתוב ספרי תורה, תפילין ומזוזות. רבי יהודה חולק ומתיר לכתוב לעצמו תפילין ומזוזות ולטוות חוט להכין חוטי תכלת לציצית. בברייתא מובאים כמה דעות שונות לגבי איך אפשר לכתוב תפילין ומזוזות גם לאחרים. כשטווים את הצמר, האם צריך לעשות שינוי ואם כן, כמה צריך לשנות? באילו מצבים החג מבטל שבעה או שלושים? האם זה חל על כל החגים לרבות ראש השנה ויום כיפור? האם היום הראשון של חג השבועות שובר אבלות כמו סוכות ופסח? כשהחגים מבטלים שלושים, האם זה מתבטל לגמרי? בכל הנושאים הללו יש דעות שונות. אבא שאול סובר (נגד החכמים) שהיום השביעי נחשב גם כשבעה וגם כשלישים כי מקצת היום ככולו – חלק מהיום נחשב כיום שלם. המחלוקת ביניהם תהיה במקרה שחל החג יום השמיני, לאבא שאול, בגלל שהחלו השלושים ביום השביעי החג מבטל את השלושים. לחכמים, החג לא מבטל שלושים כי לא נהג דיני שלושים לפני שהחג התחיל. אבל חכמים מסכימים שאפשר להתגלח בשביעי אם החג יוצא ביום ט' ויום לפני החג היה שבת. האם אנו סוברים כאבא שאול או כחכמים לשבעה ולשלושים? מהיכן נלמד מושג השלושים? אם נקבר בחג, השבעה מתחילה לאחר מכן, אבל מתי מתחילים שלושים (שהרי דיני שלושים זהים לחול המועד – אסור להתגלח בשניהם)?

הלימוד השבוע מוקדש ע"י ג'י לוין לכבוד ניקי גרינגר לכבוד בר המצווה של בנה, אורן.
הדף היום מוקדש ע"י קרול רובינסון וארט גולד לזכר נשמת אמה של ארט שרה בת אברהם וזיכא רייכא.
הדף היום מוקדש ע"י ארנולד שוסטר לזכר נשמת אמו דבורה שוסטר.

האם אפשר ליטול ציפורניים בחג או בזמן אבלות? שמואל היה מיקל בדין זה אבל אחיו לא. כשישב אחיו שבעה ושמואל שאל אותו על כך, אמר אחיו: "אם זה היה קורה לך, גם אתה לא היית נוטל את הציפורניים שלך!" זמן קצר לאחר מכן, הפך שמואל לאבל ושמואל האשים את אחיו בכך שהביא את המצב עליו בכוח דיבורו כפי שנלמד מדברי אברהם לעבדיו בהגיעו למקום לעקידת יצחק. האם יש הבדל בין נטילת ציפורניים ביד לבין ברגל? האם אפשר להשתמש במספריים או רק ביד או בשיניים? האם צריך לקבור ציפורניים? למה כן או למה לא? באיזה מצב אפשר לגלח את השפם בזמן אבלות? אם מי שיש לו רק בגד אחד יכול לכבס בחול המועד, מדוע זה לא היה רשום במשנה? ניתן לכבס בגדי פשתן מכיוון שקל לכבס אותם. אילו סוגי מסמכים ניתן לכתוב בחול המועד? כל המקרים המותרים הוא משום שיש חשש להפסד. שמואל אומר שאפשר לארוס אישה בחול המועד כדי למנוע ממישהו אחר לארס את האישה. הגמרא מנסה לתמוך בדבריו של שמואל ממקורות תנאיים שונים, לרבות משנתנו, המפרטת מסמכי אירוסין. או שהמשנה אינה מתירה את האירוסין עצמו, רק את כתיבת ההתחייבות הכספית של שני הצדדים לאחר האירוסין? האם שמואל באמת מודאג מכך שמישהו אחר עשוי להתארס לה? האם שמואל לא אמר שהתאמה בין גברים לנשים נקבעת על ידי אלוהים? לכן האמירה של שמואל מתפרשת מחדש. מי שנחשד בעוולה חייב להיות קשור איכשהו למה שהוא חשוד בו שכן אין חשד חסר בסיס. האם זה באמת נכון? הגמרא מעלה מספר שאלות כנגד הנחה זו. כתוצאה מכך, הם מביאים מספר חריגים לכלל זה.

הדף היום מוקדש ע"י קרול רובינסון וארט גולד לזכר נשמת אביו של ארט יוסף בן שלומו שבתאי ורחל.

הדף היום מוקדש ע"י קטריאלה פרידמן לזכר נשמת אביה צבי סטיין.

הגמרא דנה בנידוי של מי שלא נהג בכבוד לתלמיד חכם. מה צריך להיות דרכי הפעולה של תלמיד חכם שנפוצו לגביו שמועות על התנהגות בלתי הולמת (כנראה ניאוף וכדומה). רב יהודה התלבט והמליצו לו לנדות אותו. עם פטירתו של רב יהודה, התלמיד חכם ביקש מהרבנים לבטל את הנידוי. לאחר שבדק את הנושא, רצה רבי יהודה נשיאה להתיר את הנידוי, אך רב שמואל בר נחמני טען נגדו ושיכנע אותו שלא לעשות זאת. כשיצא התלמיד חכם מבית המדרש, הוא נעקץ מצרעה באבר המין ומת. גם בקבורה לא הצליחו לקבור אותו עם החסידים אבל כן קברו אותו עם הדיינים. למה? בטיעונו של רב שמואל בר נחמני, הוא הביא את המקרה של שפחתו של רבי שנידה מישהו על כך שהיכה את ילדו הגדול, מכיוון שזה מלמד אותו התנהגות אלימה (לפני עור לא תתן מכשול). יש ויכוח לגבי תלמידי חכמים החוטאים, האם הם צריכים לקבל נידוי פומבי או לא. רב פפא היה נותן מלקות לתלמיד חכם במקום נידוי. האם נידוי זה משהו שמותיר כתם על אדם לצמיתות או ברגע שהוא נעלם, הוא נעלם לחלוטין? תלמיד חכם הוטרד על ידי מישהו, אך פחד מדי לנדות אותו מכיוון שחשש שהוא ירביץ לו. מה הוא עשה במקום? מצורע יכול להתגלח בחול המועד - באילו נסיבות? ברייתא קובעת שכהן ואבל יכולים להתגלח במהלך החג - באיזה מצב מתייחס כל אחד מהמקרים הללו? האם אפשר לגזור ציפורניים בחג או בזמן אבלות?

מקבלים נידוי אם מסרבים לזימון לבית המשפט. רבא מסביר פרטים שונים על זימון לבית המשפט. מי שולח את הזימון? אילו פרטים צריכים להופיע שם? חלק מההלכות הללו נלמדים מסיפור קרח. מהיכן אנו לומדים שניתן לנדות מישהו על כך שלא הופיע לבית המשפט ושאנחנו מפרסמים את חטאיו? זה ועניינים נוספים נלמדים משירת דבורה (שופטים ה:כג). מפקירים רכושו שך המנודה. מה עוד אפשר לעשות למנודה? מסופר על קצב שהכניסו לנידוי על כך שהתנהג בחוצפה עם רב טוביה. ברגע שהם עשו שלום, הרבנים רצו לבטל את הנידוי. הייתה התלבטות האם ניתן לעשות זאת או לא. מבחינים בין מי שמנודה בעניין כספי לבין מי שמנודה משום חוסר כבוד שנהג כלפי תלמיד חכם. אפשר להיות בנידוי לאנשים מסויימים אבל לא האחרים – איך? אם אחד מנדה מישהו ומת, האם ניתן לבטל את הנידוי על ידי אחר? מהו משך הזמן הסטנדרטי עבור נידוי ונזיפה.  מה היה ההבדל בין המנהג בישראל לבבל בעניין זה? נזיפה בישראל היא שבעה ימים. אולם זה קשה כי בסיפור עם רבי ורבי חייא, היתה נזיפה של שלושים יום. רבי גזר שיש ללמד תורה רק בבית המדרש ור' חייא לימד תורה בשוק. הם מנהלים ויכוח אבל רב מנצח ורבי חייא מכניס את עצמו לנזיפה לשלושים יום. נזיפה בבבל הוא יום אחד. הדבר מוכח מסיפור עם שמואל ומר עוקבא ומסיפור אחר של אישה שחסמה חלקית את הכביש כאשר עבר תלמיד חכם. סיפור שלישי באותו נושא מתייחס לפסוקים בשמואל ב פרק ​​כ"ב וכ"ג לגבי שירי דוד המלך. לאחר שהגמרא מביאה את הסיפור, היא עוברת על הבנת פסוקים מתוך אותם פרקים ומסבירה אותם.

תמונות

הדף היום מוקדש ע"י תרי קרישובה ורב חיים הרינג להולדת הנכדה.

הגמרא עוברת על 13 נושאים שונים ומנסה לקבוע האם הן אסורות/רלוונטיות לאבל, למנודה ולמצורע. נושאים כמו כביסה, מלאכה, קריעה, לימוד תורה, תשמיש המיטה, נעילת נעליים וכדומה. תשובות מובאות מהתנ"ך או ממקורות תנאיים.

הדף היום מוקדש ע"י שרה ודניאל ברלוביץ לכבוד הנישואין של בתם אסתי לג'ייסון.

הדף היום מוקדש ע"י מינדי סוליש לכבוד הדרן.

הדף היום מוקדש לע"נ ד"ר אילנה הפטר פויירשטיין שנפטרה השבוע. 

אביי מביא ראיה לדברי רבי חנינא ש'רוב וקרוב: הולך אחר הרוב' ממשנה במסכת נידה העוסקת בדם שנמצא בפורזדור מהרחם ונטמא, שכן רוב הדם מגיע מהרחם (דם טמא), אף על פי שיש מקום קרוב יותר (העלייה) שדמו טהור. רבא חולק על השוואתו של אביי מכיוון שהוא טוען שרוב דם הרחם שונה מרוב רגיל בגלל תדירותו. בסופו של דבר, רבא משנה את דעתו ומסכים שמקרה זה אכן תומך בדברי רבי חנינא. מובא ויכוח בין רב ושמואל בניסיון להוכיח שהם דנו באותו נושא ואחד החזיק כדעת רבי חנינא והשני לא. הצעה זו נדחית. מובאות שתי פסיקות הנוגעות למצבים של ספק, שפסיקה אחת הולכת בעקבות דעתו של רבי חנינא והשנייה לא, אך שתי ההשוואות נדחות.

עץ חייב להיות מרוחק מהעיר מרחק מסוים מטעמים אסתטיים. הדין שונה בהתאם לשאלה האם העיר הייתה קיימת כאשר העץ ניטע, האם העיר לא הייתה קיימת כאשר העץ ניטע, או אם לא ידוע מה קדם למה. הגמרא משווה את הדין כאן לדין במקרה של משנה אחרת בפרק הנוגעת לעץ שניטע ליד בורו של שכן ומסבירה את ההבדלים בין הדינים.

גורן חייב להיות מרוחק חמישים אמה מעיר ומשדות שכנים. המשפט האחרון במשנה אינו ברור ומובאים שני הסברים - האם מדובר במרחק שונה או שהוא פשוט מסביר את הסיבה לדין שנאמר במשנה.

הדף היום מוקדש ע"י סונדריה אטקין לזכר נשמת סבתא שלה, רחל בת הרי.

מי מותר להתגלח או לכבס בחול המועד? למה אסור להתגלח בחול המועד? שאל רבי זירא: אם מחמת אונס לא היה יכול להתגלח לפני החג, האם יורשה לו להתגלח בחול המועד - האם נתיר בגלל שזה לא באשמתו או שמא נדאג שזה לא מוכר שזה לא באשמתו ואנשים יכולים ללמוד ממנו שאפשר להתגלח בחול המועד? אביי אומר, שאין להבחין בין אנשים שונים בסיטואציות שונות - אם חלקם לא יכולים להתגלח, אז כולם לא יכולים להתגלח. לרב אשי היה גרסה שונה בשאלת רבי זירא והתשובה שניתנה. המשנה מתירה למי שהיה בחוץ לארץ וחזר להתגלח בחול המועד. המשנה אינה מסכימה עם דעת רבי יהודה שאומר מי שהיה בחוץ לארץ לא יצא בהיתר ולכן אינו יכול להתגלח. רבא מגביל את הוויכוח בין הרבנים לרבי יהודה למקרה שבו עזבו כדי להרוויח. עולה קושי על רבא מברייתא ונפתר. שמואל לימד שילד שנולד בחג יכול להסתפר בחג אם יש צורך בכך. מביאים דיוק מברייתא שממנו מקשים על שמואל. רב אשי פותר את הבעיה. מובא גרסה אחרת של דבריו של שמואל והדיון שלאחריו. נוהגי אבלות אינם מתקיימים בחג בין אם החלו לפני החג ובין אם לא. האם חוקי הנידוי נהוגים בחג? רב יוסף מביא מקור כדי להגיע תשובה אבל לאביי מקשה על דבריו. אביי מביא משנתינו כדי לענות על השאלה אך רבא דוחה את דבריו. האם מצורע חייב לקיים את כל הלכות הריחוק בחג? אביי מנסה להוכיח זאת ללא הצלחה ממשנתנו. רבא מביא מקור משלו כדי למצוא תשובה.

דף נלווה מועד קטן יג

תמונות 

הדף היום מוקדש על ידי בקי ורינה באומל לזכר סבתא שלהם, שרה רייזל בת פרידה סימה. "סבתא הייתה אוהבת אדם ונפש חופשיה והרפתקנית, שהאמינה ויישמה לימוד גבוה לנשים בתקופות בהם זה לא היה נפוץ."

הדף היום מוקדש ע"י הריאט הרטמן לזכר נשמת הוריה פרומה בת אסתר וברוך בן הינדה סטילמן.

הדף היום מוקדש ע"י הלן לואיס לכבוד יום הולדת של בתה מירם קונין "יום הולדת שמח לבתי היקרה ותודה לכל המורות במכון פרדס, דרישה, הדר ולחברותא שלה בכל רחבי העולם שעוזרים לה ללמוד תודה בהתלהבות ושמחה!"

הדף היום מוקדש ע"י ג'ודי (אסתר יהודית) תידור שוורץ לזכר נשמת סבתה, אסתר לאופר תידור.

הדף היום מוקדש ע"י רות רוטנברג לזכר נשמת בתה תניאל מילר.

אם דוחים את עשיית המלאכה לחול המועד, אסור ליהנות מהעבודה שנעשתה. אבל אם מת, האם היורשים גם אסורים ליהנות? האם העונש הוא על האדם או על הרכוש? נערכות השוואות למקרים אחרים כדי להגיע לתשובה. אם הכשירו את האדמה בשנת השמיטה, האם ניתן לזרוע לאחר שנת השמיטה? במה זה תלוי? אפשר לרכוש בתים, עבדים ובהמות אם הם צריכים אותם לחג או אם המוכר צריך כסף כדי לקנות מזון לחג. לפי זה אפשר למכור פריטים בחול המועד אם צריך כסף לאוכל, אבל האם אפשר לעבוד להרויח כסף גם אם צריך כסף לאוכל? מובאים מקורות, כולל משנתנו, כדי לנסות לענות על השאלה. לא ניתן להעביר חפצים מבית לבית אך ניתן להעביר חפצים מבית לחצר שכן נדרש פחות מאמץ. אי אפשר לאסוף פריטים מאומן בחול המועד אלא אם כן חוששים שהם ייגנבו משם, ובמקרה זה, אפשר להביא אותם לחצר הקרובה. מביאים ברייתא שאומרת שאפשר להביא חפצים לאומן ולהחזיר חפצים מאומן. איך אפשר לפתור את הסתירה? מה אפשר לעשות כדי להגן על תאנים שמתייבשות, מפני הגשמים? המוכרים יכולים למכור פריטים הדרושים לחג, בתנאי שהם עושים זאת באופן פרטי. ניתן לבצע צידה, דישה וטחינה גם בצינעה לצורך החג. רבי יוסי אומר שהם מחמירים. למי ולמה הוא התכוון? רב הונא התיר למוכרי תבלינים למכור באופן רגיל בחול המועד. איך זה יכול להיות? באילו מצבים מותר להתגלח בחול המועד?

תמונות

הדף היום מוקדש ע"י יהודית ווייל לזכר נשמת הרב שמחה קראוס שנפטר לפני כמה ימים. גדול הדור שהבין עד כמה חשוב נושא עגונות והקדיש חייו כדי לשפר את מצבם.

הדף היום מוקדש על ידי תורם אנונימי לכבוד נשים שעוברות טיפולי פוריות.

אם נכרי עובד עבור יהודי ביום טוב או בשבת כקבלן (מי שמקבל שכר עבור העבודה - לא לפי שעה), הם יכולים לעשות זאת רק אם הרכוש הוא מחוץ לתחום שבת כי אחרת אנשים יחשבו שהיהודי שכרו לעבודה בשבת. זה בתנאי שאין עיר אחרת ממש בקרבת מקום שמאוכלסת ביהודים. אבל בחול המועד, כיון שיהודים יכולים לנסוע מעבר לתחום, אסור גם מחוץ לתחום. מובאים מספר מקרים שבהם רבנים החמירו כי הם חשו שמאחר שאחרים מסתכלים בם, עליהם לשמור על רמה גבוהה יותר. מספר פעמים מביאה זאת הגמרא כדי להסביר מדוע מישהו היה מחמיר כשלפי ההלכה היה מותר. ניתן לתת חפצים לעובד נכרי העובד כעובד קבלן על מנת שיוחזרו לאחר החג. אי אפשר להזדווג בעלי חיים בחול המועד אבל אפשר לשים אותם בשטח סגור, בתקווה שהם יזדווגו. אי אפשר להנחות נכרי שבעלי חיים ילכו על אדמתם כדי לספק דשן בחול המועד, שבת או יום טוב. ואי אפשר לשלוח לו עובדים לעזור. אם אחד עובד במשך השבוע/חודש/שנה, אז אפשר לשלוח לו עובד נכרי. המשנה מביאה מקרה מקביל למשנה הקודמת לגבי גת במקום בית בד. למה שניהם נחוצים? רב אמר כי דיני חול המועד הם כל כך מסובכים שכן המקרים מאוד ספציפיים וקשה לדעת אילו כללים ניתן ללמוד מהם. הם גם מושווים להלכות שבת שכן הרבה דברים מותרים ובכל זאת אסורים. מספר רבנים קצרו את שדותיהם למרות שכתוב בברייתא שאי אפשר לעסוק בדברים המחוברים לאדמה. איך זה נפתר? אפשר לטחון לצורכי החג. האם אפשר "להעמיד פנים" (להערים) שצריך יותר גם אם לא באמת? מה אם טחן מה שהיה צריךך אבל נשאר קצת יותר ממה שצריך? אפשר לכרות דקל גם אם צריך רק את הנסורת, אולם אביי קילל את כל מי שעשה זאת. מסופר על רב אשי שעשה זאת וקרה לו משהו לא טוב וראה את זה כסימן שאביי צדק. אפשר להביא פירות בפנים להגן עליהם מגנבים וחפצים אחרים להגנה מפני הרס, כל עוד לא התכוונו מראש לדחות את זה דווקא לחג. עם זאת, ניתן לעשות זאת רק בצינעה, כלומר ביום ולא בלילה. מדוע שעות היום נחשבות ליותר פרטיות?

דף נלווה מועד קטן יא

תמונות

הלימוד השבוע מוקדש ע"י טינה סנדרס לם לזכר נשמת אמה, פשע רבקה בת גרשון הכהן ובינה.

הלימוד השבוע מוקדש ע"י מיכאל גורדון לכבוד יום הולדת של אשתו אביגיל ובתו ציפורה.

תמונות

מובאות דוגמאות נוספות לחפצים שניתן לבנות/לתקן כיוון שהם אינם נחשבים לעבודה של אומן. אם מדובר בהפסד ממון, מותר אפילו דבר הנחשב למלאכת אומן, כל עוד לא דחקו לעשותו בחג. אפשר לשמר אוכל רק אם הוא ייאכל בחג. מובאת סתירה בין המשנה שהתירה תיקון צירים ושאר חלקי דלתות/מנעולים לבין משנה במעשר שני פ"ה משנה טו המזכירה את יוחנן הכהן הגדול שאסר להכות גם במקרה של הפסד ממון, כיון שעשה הרבה רעש ומי שישמע לא ידע אם מדובר בדבר האבד או לא. ישנן מספר הצעות לפתרון הסתירה. קיים מחלוקת תנאים בנוגע למלאכה בדבר האבד - האם ניתן לבצע עבודה בצורה הרגילה או לא האם צריך לעשות זאת בשינוי? מובא מקרה שבו התירו לשמור דגים לאחר החג. למה? רב מזכיר מספר טיפים שקיבל מאדא הדייג בנוגע להכנת דגים. אם מישהו הפך את הזיתים והם היו מוכנים לסחיטה ואז הוא/היא נעשה אבל או אנוס ולא היה יכול לסיים את התהליך ואז הגיע החג, אפשר בחג לשים עליהם קורה כדי להתחיל את הסחיטה אבל מחכים עד לאחר החג לסים את התהליך. זאת דעתו של רבי יהודה, אבל רבי יוסי מתיר לסיים את התהליך כולו. מובאות שתי גרסאות שונות של המשנה, כל אחת מסבירה אחרת את האבל והאם האבל יכול לעשות למאכה בדבר האבד כמו בחול המועד. ברייתא מובאת להוכיח את הדעה שאין לעבוד כשהוא באבל אפילו בדבר האבד. מובאות בברייתא כמה דעות המתארות באיזה מקרים צריך/יכול האבל למצוא אחרים לעשות במקומו, איזו עבודה אפשר לעשות בעצמו ואיזו עבודה לא ניתן לעשות כלל, אפילו על ידי אחרים.

תמונות

באילו דרכים מותר לתפור בחול המועד? מה ההבדל בין איך אדם רגיל יכול לתפור לבין מומחה? מהי המבחן כדי לקבוע אם הוא מומחה? אילו פעולות לגבי הרכבת מיטה מותרות לפי הדעות השונות? ישנן שתי דעות במשנה והגמרא מביאה שני אופנים שונים להבנת שתי הדעות השונות. שלוש שאלות עולות על אחד ההסברים. אפשר להקים תנור או אבן ריחיים בחול המועד. רבי יהודה אינו מתיר לכבש את אבן הריחיים מלכתחילה - מה זה לכבש? מובאים שני פירושים. יש מחלוקת האם מותר או לא ובאיזה מצב? ובאיזה מקרה אסור? מספר פעולות נוספות מועלות על ידי אמוראים לגבי פעולות מותרות/אסורות בחול המועד – חלקן לגבי עיסוק בבעלי חיים, אבני ריחיים ובניית ספסלים, שקתות ועוד. רבא מפרט שורה שלמה של פעולות שניתן להתיר או לאסור בהתאם לאיזו מטרה היא נעשית. אי אפשר לעשות עסקאות בחול המועד אלא אם כן יהיה הפסד. הגמרא מביאה שני סיפורים - אחד על מי שחיכה עד אחרי החג כדי למכור משהו וזכה למכור במחיר כפול ואחר שלא המתין כי היה פוטנציאל להפסד כספי.

דף נלווה מועד קטן ט

תמונות

הדף היום מוקדש ע"י עדינה פולק לעילוי נשמת שולמית בת בסי היקרה. 

הדף היום מוקדש ע"י לאה גודלפורד לעילוי נשמת חמותה ג'ויס גודלפורד.

הדף היום מוקדש ע"י גבריאל ודניאל אלטמן לעילוי נשמת השופטת מרים אלטמן.

תמונות

מה המקור לכך שאין מערבים שמחה בשמחה? מנסים ללמוד זאת מהפסוקים במלכים א פרק ח המתארים את חנוכת המקדש שחל בשבעת הימים שלפני החג. ההוכחה נדחית ובסופו של דבר לומדים אותה מחלק אחר של הפסוק. כאשר נחנך בית המקדש, לא חגגו את יום הכיפורים באותה שנה. העם דרשו היתר על סמך קל וחומר מקרבן הנשיאים למשכן שדחה שבת. למה הם לא יכלו גם לצום וגם לחגוג את חנוכת המקדש? איך אנחנו יודעים שבאמ לא חגגו את יום כיפור באותה שנה? איך אנחנו יודעים שהקב"ה מחל על זה שלא חגגו את יום הכיפורים? מדוע מתאר הפסוק שם את כל הטוב שעשה ה' לדוד המלך? כאשר שלמה המלך ניסה להכניס את הארון, שערי קודש הקודשים נדבקו זה לזה ולא נפתחו. רק כששלמה התפלל ולבסוף ביקש רחמים בזכות דוד, אז נפתחו השערים והתברר כי דוד קיבל מחילה על חטאו עם בת שבע. מספרים על תלמידים שהלכו להתברך על ידי רבנים וקיבלו ברכות שנשמעו יותר כמו קללות, אבל בסופו של דבר אחרים הסבירו את הדברים בצורה חיובית. נשים יכולות להאפשר בחול המועד. הגמרא מביאה ברייתא שמראה שהאיסור לפי רבי יהודה לשים סיד על עורה מוגבלת יותר ממה שנראה במשנה. האם רבי יהודה באמת סבור שאפשר לעשות עכשיו משהו שהוא לא נוח כל עוד בחג ישמחו מתוצאות הפעולה ההיא? נראה שזה סותר את דעתו במקום אחר בנושא אחר. באילו סוגי משחות שמשירים שיער השתמשו נשים?

דף נלווה מועד קטן ח

תמונות

הדף היום מוקדש ע"י שירה אליסר לכבוד היום הולדת של אלן ג'פי קוגן.

הדף היום מוקדש ע"י ג'ודי ודויד גילברג לזכר נשמת אחות של ג'ודי חנה שרה בת מאיר טוביין ואשקה.

היו שתי דעות שונות לגבי איזה פסוק מלמד אותנו שאדם, בגד או בית אינם נחשבים כמצורעים עד שייקבע על ידי הכהן כמצורע. מדוע כל אחד לא משתמש בפסוק שהביא השני? כיצד דורש זאת רבי יהודה מהפסוק "וביום..."? אביי ורבא מסבירים זאת כל אחד בדרך אחרת וזה משפיע אם הם דורשים גם מפסוק זה שהכהן חייב לראות נגע צרעת ביום ולא בלילה, מה שמשפיע גם על דרשות על פרטים אחרים של מצורע. האם אפשר לעשות ליקוטי עצמות (איסוף עצמות לקבורה לאחר שנתעכל הבשר) בחול המועד? האם זה נחשב לאירוע משמח או לאירוע שמעורר רגשות עצובים? אי אפשר להביא מישהו להספיד כדי לעודד אחרים להיות עצובים יחד איתו/ה אם זה בתוך שלושים יום מהחג. מה הסיבה לכך? אי אפשר לחפור כוכין או קברים בחול המועד. אבל אפשר לחפור בריכת מים (בשביל מה?) ולעשות ארון קבורה. האם הקרשים לארון מתים צריכים להיות מוכנים לפני החג? אי אפשר להתחתן או לעשות ייבום, אבל אפשר להחזיר גרושתו. אישה יכולה להתאפר אבל רבי יהודה לא חושב שהיא יכולה לשים סיד על גופה כי זה יגרום לה להצטער כשזה עליה. המשנה מפרטת כמה הלכות לגבי עוד מלאכות בחול המועד שיעסקו בהם יותר לעומק בגמרא. למה אי אפשר להתחתן בחול המועד? תשובה אחת היא שאי אפשר לערבב שמחה בשמחה. תשובה שנייה היא שיתעלם מהמצווה לשמוח בחג בגלל שיהיה עסוק בלהיות שמח עם בן/בת הזוג. תשובה שלישית היא בגלל העבודה הקשה הכרוכה בהכנה לחתונה. תשובה רביעית היא משום חשש שאנשים ידחו החתונה עד לחג כדי שאפשר יהיה לשלב את החתונה עם סעודת החג וזה יגרום לעיכוב בקיום המצווה של פריה ורביה.

דף נלווה מועד קטן ז

תמונות

הדף היום מוקדש ע"י מרים אדלר לכבוד הרבנית מישל וארגון הדרן על לימוד תורה מעשיר ומרגש. 

הדף היום מוקדש ע"י משפחת הזום של הדרן לרפואה שלמה של רחל אופירה בת נחמה לאה אסתר.

הדף היום מוקדש ע"י רושל סובל לזכר נשמת בעלה שלום בן הרב דוב וחיה.

תמונות

מה נחשב לדרך רגילה ללכידת חפרפרת או עכבר, ומה לא? באילו מצבים אפשר ללכוד אותו בצורה רגילה? למה? באיזה אופן אפשר לתקן קיר שבור בחול המועד? רב חסדא אמר שיש לתקן קיר של גינה עם שינוי בחול המועד, אבל קיר של חצר יכול לתקן בצורה רגילה שכן יש חשש להפסד שכן גנבים יכולים להיכנס. מביאים מקור תנאי להוכיח שרב חסדא צודק; אבל ההוכחה נדחית. בגירסה אחרת המקור הובא כקושי ומתרצים. בסופו של דבר, המשנה שלנו מספקת תמיכה לדברי רב חסדא. האם כהן יכול לבדוק אדם שיש לו נגע צרעת בחול המועד לקבוע אם הוא טהור או טמא? רבי מאיר אומר שאפשר לבדוק כדי להקל אבל אם הקביעה היא שהאדם מצורע, הכהן לא יגיד כלום. רבי יוסי אומר שהכהן אינו יכול לבחור בין להקל או לשתוק, הוא צריך או לטהר או לטמא, ולכן אינו מתיר לכהן להסתכל כלל בסימן צרעת בחול המועד. באיזה שלב של דין מצורע הם מסכימים ובאיזה שלב הם לא מסכימים? רבי יהודה הנשיא סבר כמו רבי מאיר בשלב מסוים וכמו רבי יוסי בשלב אחר אבל מובאות שתי גרסאות שונות באיזה שלב הוא החזיק כאיזו דעה. מה ההיגיון מאחורי כל אפשרות? האם מצורע/ת שנקבע באופן מוחלט להיות מצורע מותר בתשמיש המיטה? הנחת המשנה היא שעד שכהן יקבע את האדם כמצורע, האדם אינו מצורע. מאיפה זה נלמד? מובאים שני פסוקים שונים. מה ההבדל להלכה ביניהם?

דף נלווה מועד קטן ו

תמונות

הדף היום מוקדש ע"י שרה ברלוויץ לכבוד בנה טני סטרמן שעבר את מבחני הלשכה!

הדף היום מוקדש ע"י שירה חנה פישר לכבוד רבנית מישל וכל הנשים המדהימות שלומדות כל יום!

רבי יהודה אומר שאין מניחים שזה שדה שנחרש בה קבר אלא אם כן אמר כך זקן או תלמיד חכם. מה אנו למדים מכך על תלמידי חכמים? אם קברים היו מסומנים על ידי סלעים ואבני גיר, מה ניתן ללמוד ע למיקום הקבר מהצורה בו האבנים והסיד נמצאים? המשנה קובעת שחול המועד היה זמן שבו היו שולחים שליחים מבית הדין לעקור כלאים בשדות של אנשים שלא עקרו בעצמם. המשנה במסכת שקלים אומרת שזה נעשה בט"ו באדר. איך זה מסתדר עם משנתינו? למה דווקא זה נעשה בחול המועד? מהי השיעור של כלאים שצריך לעקור? כשבאו שליחי בית הדין, מה הם עושים? איך זה השתנה עם הזמן ומדוע? המשנה דנה במחלוקות בין רבי אליעזר בן יעקב לחכמים בהשקיה בחול המועד - אפשר לעשות תעלה מעץ אחד למשנהו אבל לא באופן שמשקה את כל השדה (שדה הבעל) או האם גם זה מותר? אם זה שדה שלא רגילים להשקותו, האם זה אומר שאי אפשר להשקות בחול המועד כי אינו דבר האבד? רב יהודה סובר שאפילו אם לא ניתן להשקות את כל השדה, אם השדה היה לח אך התייבש, אפשר להשקותו כיון שתהיה הפסד. האם אפשר לזלף מים על שדה בחול המועד? בשנת השמיטה? האם מותר ללכוד חפרפרות ועכברים כדי שלא יהרסו את השדות? במה זה תלוי?

דף נלווה מועד קטן ה

תמונות

הדף היום מוקדש ע"י דויד ומיצי גפן לזכר נשמת רבנית שרה הנה רבינוויץ.

הדף היום מוקדש ע"י טליה קרשנבאום לכבוד אריאלה פרנקסטון מוריס.

הדף היום מוקדש ע"י ורד ווקסלר לזכר נשמת סבתה, מורטי מרגרט רנטה שרה בת לילו.

אפשר לתקן תעלת מים שבורה אבל האם אפשר לחפור חדש בחול המועד אם זה נחוץ לציבור? רבי יעקב בשם רבי יוחנן מתיר, אולם מועלית נגדו שאלה מברייתא שאומרת בבירור שאסור לחפור. עם זאת, לא ברור אם הברייתא מתייחסת למקרה בו היא נחוצה לציבור או לא. ישנן דרכים שונות לקרוא את הברייתא. האם משנתנו יכולה לספק הוכחה לדברי רבי יוחנן? היכן המקור בתורה לצורך ציון קברים כדי הכהנים ידעו לא לעבור שם? יש הרבה תשובות לשאלה זו. מקומות שיש בהם טומאה שמטמאים בטומאת אוהל צריכים ציון, אבל לא טומאה שרק מטמא מגע ומשא. אי אפשר לציין קבר בחול המועד אם ברור לכל שיש שם קבר. אבל אם יש ספק, כגון עצים וסלעים סמוכים לבית הקברות שבולטים למעל רשות הרבים או בית הפרס (ספק טומאה) ניתן לשים ציונים בחול המועד. מהו המקרה של עצים וסלעים שבולטים או בית הפרס? ישנם שלושה מקרים שיכולים להיחשב כבית הפרס. רב פפא סובר שלא כל המקרים של בית הפרס דורשים ציון. איזה מהם לא? למה?

הדף היום מוקדש ע"י גבריאלה אלטמן לע"נ יחזקאל יצחק בן שלמה זאב.

הדף היום מוקדש ע"י בקי גולדשטיין לכבוד נישואין של אביבה אנגל למייקי פנקהוזר ולעליה של הוריה.

מסופר סיפור על רב יוסף שהיו לו מקיזי דם שעבדו תחת העץ שלו ומשכו עורבים שהרסו את העץ שלו. הוא רצה להיפטר ממקיזי הדם. אביי הקשה על כך שהנזקים היו עקיפים (גרמא), אך רב יוסף ענה שגם נזקים עקיפים אסורים. האם למקיזי הדם הייתה טענה לגיטימית שהם עשו זאת כבר זמן מה (חזקה) ורב יוסף לא יוכל לגרש אותם? האם ניתן ליצור חזקה לנזקים?

צריך להרחיק את שובך היונים מעיר ומשדות אחרים במרחק מסוים כדי למנוע מהיונים לאכול זרעים של אחרים. אבל אם קנה אדם שדה שהיה בו שובך יונים במרחק קצר משכנו, אפשר להניח שזה נעשה על פי החוק (השכן הרשה זאת או פוצה כספית). מה המרחק הנדרש? כיצד זה מתאים למרחקים שהוזכרו לגבי הצבת מלכודות ללכידת יונים. המשנה דנה בחוקים הנוגעים לאפרוח שנמצא באזור מסוים - כיצד קובעים למי שייך האפרוח? רבי חנינא אומר שבקביעת ספקות, וישנו גורם רוב וגורם קרבה שכל אחד מוביל למסקנות שונות, הולכים אחר הרוב. מובאים שלושה מקרים (כולל המשנה שלנו) שנראה כי מצביעים על כך שהקרבה תהיה הגורם המשכנע יותר. כל אחד מהם מיושב. בעקבות הדיון הזה, רבי ירמיה שאל שאלה שבעקבותיה העיפו אותו מבית המדרש. 

דף נלווה מועד קטן ד

תמונות

הלימוד השבוע מוקדש ע"י דבי פיין ומרק אורנשיין לזכר נשמת אביהם, נוח אהרון בן יעקב ודבורה וצבי בן יהודה ומינה.

הדף היום מוקדש ע"י רוני רום לכבוד יום הולדת של אחותה, ג'ואנה רום.

הדף היום מוקדש על ידי בקי גולדשטיין לזכר נשמת אמה שושנה רוזה בת שמואל ומינדה לאה. 

רבי עקיבא ורבי ישמעאל חלוקים בתוספת שביעית - האם זה דין מדאורייתא או הלכה למשה מסיני. רבי עקיבא לומד זאת מהפסוק "בחריש ובקציר תשבות." רבי ישמעאל סובר שהפסוק מתייחס לשבת ובא ללמד שרק פעולות שהן רשות אסורות בשבת אבל אם הקצירה היא למצווה, כגון העומר, מותר בשבת. ההסבר של רבי יוחנן לדברי רב דימי מבואר על פי רבי עקיבא שתוספת היא מהתורה וחשבו שיש עונש מלקות, אך רבן גמליאל למד מגזירה שוה משבת שאין דין תוספת. רב אשי מפקפק בכך ומסביר את תקנת רבן גמליאל בצורה אחרת – שהוא סבר כשיטת רבי ישמעאל שזה הלכה למשה מסיני ושזה היה רק ​​לתקופה שבה היה בית המקדש קיים. לאחר שנחרב לא היה דין של תוספת שביעית. מדוע אי אפשר להשקות שדה מבור מלא במי גשמים? האם זה רק בגלל שאם נאפשר זאת, אפשר לחשוב שמותר לדלות מים מבור. או שזה בגלל שמפלס המים עלול לרדת עד לנקודה שבה יהיה צורך למשוך אותם עם דלי. מביאים סדרה של ברייתות שיש בהן מקרים שונים של השקיה שהם מותרים או אסורים. מובאות הערות אמוראים על כל ברייתא. אם המשנה אומרת שאי אפשר לחפור תעלות עגולות מסביב לגפן, מדוע התיר רב יהודה לאנשי עירו לעשות זאת? מדוע אוסר רבי אלעזר בן עזריה לחפור תעלה בשנת השמיטה? מובאות שתי תשובות ועל כל תשובה מועלות שאלות. אפשר לתקן אמה מקולקלת בחול המועד. באילו נסיבות?

תמונות

הדף היום מוקדש ע"י טרי קריבושה ורב חיים הרינג לזכר נשמת אביה של טרי, נחום מאיר בן מלכה ודויד.

הדף היום מוקדש ע"י אריקה קולץ' לזכר נשמת אביה, הילל בן יוסף קלמן. והדף היום מוקדש ע"י אדם פלונקה לזכר נשמת ירחמיאל הרשל בן ישראל.

כיצד התירו חכמים להשקות שדה בשנת השמיטה במקרה של הפסד ממון אם מדובר בתת-קטגוריה של זריעה או חרישה? אביי סובר שהמשנה כשיטת רבי הסובר כי שמיטה בזמן הזה דרבנן. תשובתו של רבא היא שתתי קטגוריות בשמיטה אינן אסורות בדין התורה. הם באמת לא? מה לגבי ברייתא הדורשת תתי-קטגוריות רבות מפסוק בתורה? האם חרישה אסורה על פי דין תורה והחורש חייב מלקות? או שלא? למה חרישה שונה מזריעה? רב דימי אמר שהעלו אפשרות שיש לקבל מלקות על התוספת והתלמוד פטר. למה הוא התכוון? מובאות שתי אפשרויות. או שהתכוון לחרישה בשנת השמיטה או לתוספת שביעית. מהיכן נלמדת תוספת שמיטה? ממתי זה מתחיל? ואיזה שינויים נעשו בדין זה לאורך הדורות?

דף נלווה מועד קטן ב

הדף היום מוקדש ע"י בלימה שטורחיין לזכר נשמת אביה יצחק צבי בן בלימה וחיים שמעון.

הדף היום מוקדש ע"י גבריאל אלטמן לזכר נשמת חברה שלה נעמי רוזן ולרפואה שלמה של מרים אליזה בת שיפרא חנה.

האם מותר להשקות שדה בחול המועד או בשנת שמיטה? במה זה תלוי? אם יהיה הפסד מותר לעשות דברים שאין בהם טירחה יתירה או חשש לטירחה יתירה. אך דבר זה לא מוסכם על כולם. כפי איזה דעה תנאית משתייכת משנתינו? המנכש ומשקה בשבת חייב מושם זורע או חורש? למה מותר להשקות בית בשלחין בשנת שמיטה - איך חכמים יכולים להתיר איסור דאורייתא?!

סיום מסכת מגילה מוקדש ע"י רוזי ג'פי לזכר נשמת אמה, דיטה מולרד, דובה פיגא בת מנחם ע״ה בשש שנים לפטירתה. "אמי תמכה בלימוד תורה ובתלמידי חכמים. היא היתה מאוד גאה בפרוייקט האחרון שלי - לימוד דף יומי!"

הסיום גם מוקדש לזכר נשמת רס"ן אופק אהרון ורס"ן איתמר אלחרר שנהרגו אמש בשירותם הצבאי. 

מה עושים עם התורה כשמברכים עליה - האם צריך לגלול אותה שיהיה סגור או לא? למה? איך גוללים? מי בוחרים להיות הגולל? מה לומדים מהפסוק "וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים." מה גורם לחוקים לא טובים? יש שתי דעות שונות. מניין לומדים שעל שבכל חג קוראים משהו בעניין אותו חג. הגמרא גם מביאה ברייתא שמדיגשה את החשיבות ללמוד בחג את ההלכות הקשורות לאותו חג. 

דף נלווה מגילה לא

הדף היום מוקדש ע"י לינדה פרידמן, שילה סטרולוויץ, גוון לרנר, 9 נכדים ו28 נינים לכבוד יום הולדת ה95 לתלמה פלטמן.

המשנה מפרטת איזה קטעים בתורה קוראים בימים שונים בשנה. מובאת ברייתא המפרטת גם את קריאות התורה ומוסיפה את קריאות ההפטרה. הגמרא קוטעת את הברייתא כמה פעמים כדי להסביר דברים שאינם ברורים או לעדכן לגבי קריאה שאולי השתנתה מזמן הברייתא ועד זמן האמוראים. מדוע אנו קוראים על בריאת העולם בתפילת המעמדות? למה אנחנו לא מחלקים את הקללות ליותר מעלייה אחת? האם כך לגבי הקללות בויקרא ובדברים? בדרך כלל אנו קוראים את הקללות בויקרא לפני חג השבועות ואת אלו שבדברים לפני ראש השנה - מדוע? יש מחלוקת תנאים אם הקריאה בשבת אחר הצהריים, ובימי שני וחמישי מתחילה מהנקודה האחרונה שהפסיקה בקריאה הקודמת לה או שמא אנו קוראים אותו דבר בכל אחת מקריאות אלו.

דף נלווה מגילה ל

הדף היום מוקדש ע"י קבוצת הזום באנגלית של הדרן לכבוד נכדה של בקי גולדשטיין, עמיתי שסיים ש"ס משניות השבוע!

מה עושים אם נופלת פרשת שקלים על פרשת תצוה, שמסתיימת בדיוק לפני תחילת פרשת כי תשא, שהיא הקריאה לשקלים לפי שמואל? לאביי ולרבי יצחק נפחא לכל אחד יש פתרונות שונים והגמרא מעלה קושיות נגד כל שיטה וברייתא שתומכת בשיטת אביי. אם ראש חודש אדר חל ביום שישי, רב ושמואל חולקים - האם אנו קוראים את פרשת שקלים בשבת שלפני או בשבת שלאחר מכן. הגמרא מביאה מקורות כדי להקשות/להוכיח את הדעות השונות. יש להם ויכוח דומה לגבי פרשת זכור כאשר פורים חל ביום שישי. מה שורש הוויכוח ביניהם? באילו שבועות קוראים את הפרשיות האחרות? מה נקרא בכל אחד מארבעת השבועות? האם קראו את הפרשיות במקום פרשת השבוע או רק במקום המפטיר וההפטרה? איזו פרשת קוראים בכל אחד מהחגים?

דף נלווה מגילה כט

הדף היום מוקדש ע"י בלימה שטורחיין לזכר נשמת אמא טינה (מזל) בת רינה ודוד.

הדף היום מוקדש ע"י דבורה סבן לרפואת שלמה של יוסף עזריאל בן חיה מיכל.

הדף היום מוקדש ע"י חיה ניסן לזכר נשמת ר׳ שמואל הלוי סגל "תלמיד חכם ירא שמים תמים וישר אהוב על המקום ועל הבריות, מילדיו זאב סגל, חיה ניסן, נעמי נוי ומשפחותיהם."

והדף היום מוקדש ע"י מיכי קדוש לזכר נשמת טל איה בת דפנה בהט. "היא נהרגה בכרמל בעת שטיילה בנופי ארץ ישראל האהובה עליה כל כך."

אפשר לבטל תלמוד תורה ללויית המת או להכנסת כלה. האם יש מגבלות לדין זה? כשהיהודים יצאו לגלות, הקב"ה יצא איתם לגלות. את השכינה בבבל ניתן למצוא בבית הכנסת בהוצל או בשף ויתיב. מסופר על אלו שנתקלו בנוכחות השכינה במקומות אלו. בעתיד יובאו בתי הכנסיות הללו לישראל - מאיפה זה נדרש? מה משמעות המילה קפנדריא? באילו נסיבות אפשר להשתמש בבית כנסת כקפנדריא? מה לא ניתן לעשות בבית קברות מתוך כבוד המתים? מתי קוראים את ארבע הפרשיות שלפני פסח? מדוע קוראים את פרשת שקלים לפני או בראש חודש אדר? איזה חלק בתורה נקרא ביום זה? יש ויכוח בין רב ושמואל בעניין זה – או מפרשת כי תשא על גביית השקלים לבניית המשכן או הקטע שנקרא בראש חודש על קרבן התמיד וקרבנות שבת וראש חודש, שנרכשו מהשקלים שנאספו. 4 קושיות הובאו נגד שיטת רב ואחד נגד שיטת שמואל. אם הקריאה זהה לראש חודש, אז במה שונה הקריאה בשבת פרשת שקלים מהקריאה בחודש רגיל שבו חל ראש חודש בשבת? בראש חודש אדר שחל בשבת וראש חודש טבת שחל בשבת, מוציאים שלושה ספרי תורה. בראש חודש שחל בחנוכה ביום חול, כמה עליות קוראים בעניין ראש חודש וכמה בעניין חנוכה? 

דף נלווה מגילה כח

הלימוד השבוע מוקדש ע"י אליין הוכנברג לכבוד הדרן ולכבוד בעלה, אריה.

תלמידים שאלו רבנים שונים באיזו זכות הם זכו לחיים ארוכים? אם נחרב בית כנסת, החלל שבו עמד יש בו עדיין קדושה ואי אפשר להשתמש בו לדברים מסוימים. אין לנכש משם עשבים כדי שכולם יראו ויתפללו שיקום בית הכנסת מחדש. יש לנהוג בבית הכנסת בכבוד ולא לאכול ולשתות שם, לא להספיד אנשים ועוד מספר דברים. אולם בתי הכנסת בבבל נבנו בתנאי כדי שניתן להשתמש בהם לדברים אחרים. עדיין אי אפשר להשתמש בהם לחשבונות, עסקים. באילו מקרים ניתן לעשות הספדים בבית הכנסת? אי אפשר להשתמש באדם שהוא לומד תורה (לשרת אותך), אלא אם כן הוא תלמידו. מי שלומד הלכה מובטח לו שהוא בן העולם הבא.

האם בית כנסת יכול להימכר לקנות בית מדרש או להיפך? האם אפשר למכור ספר תורה ישן כדי לקנות חדש? הגמרא מביאה חמישה מקורות כדי לנסות לענות על שאלה זו אך כל התשובות נדחות ואין מסקנה. לכסף שנשאר ממכירת חפצים מקודשים, לאחר רכישת פריט חדש, יש מעמד זהה לכסף שהיה, כלומר שרק אפשר להעלות את זה לקנות משהו יותר קדוש. עם זאת, ישנם חריגים לכלל זה. אם קבוצת אנשים עוברת מעיר אחת לאחרת ומתבקשת לתת צדקה, כשהם עוזבים את העיר, הם יכולים לבקש את הכסף בחזרה כדי לתת לעניים בעירם. אבל זה לא המקרה אם היה יחיד. רבי מאיר סובר כי לא ניתן למכור פריט (או בית כנסת) השייך לרבים לשימוש ליחיד. חכמים לא מסכימים. אם מוכרים בית כנסת, האם המכירה היא סופית או שיש לבעלים המקוריים זכויות לקנות אותה בחזרה? אם כן, מדוע אין כאן הלוואה בריבית שכן כאשר קונים אותה בחזרה באותו מחיר, המוכר מקבל את כספו בחזרה וגם היה לו שימוש בבניין בינתיים? זה נקרא "צד אחד בריבית" - ריבית שלא בוודאי נגבה ולפי רבי יהודה זה מותר. מובא מקור כדי להוכיח שרבי יהודה סובר כך, אך ההוכחה נדחית. מובאים הלכות האם מותר לעשות צרכיו במקום שהתפלל (לא מדובר בבית כנסת)? מספר רבנים נשאלו מדוע הם זכו לחיים ארוכים, וכל אחד מהם מפרט מספר דברים שעשה ובגללם האמינו שהם זכו לשכר אריכות ימים.

הדף היום מוקדש לרפואה שלמה והתאוששות מהירה לאשר בן ריבה.

באילו נסיבות יכולים זרים להיכנס לעיר ולמכור את סחורתם? ישנן הקלות מיוחדות עבור אלו שלומדים תורה. בשל כך, שאלו הרבנים את רב דימי כשהגיע לעיר למכור כדי לקבוע אם הוא תלמיד חכם, וכשלא ידע את התשובה, הם הניחו שהוא אינו וכל הסחורה שניסה למכור הרקיבה. כשהלך להתלונן בפני רב יוסף, רב יוסף קילל את אלו שעשו זאת, והרב, ר' אדא בר אבא שחקר את רב דימי מת. עם מותו של רב אדא, רבנים שונים לקחו על עצמם אחריות למותו (חלקם בקשר לאירוע זה וחלקם בקשר לאירועים אחרים).

המשנה קובעת שמי שיש לו כותל ליד כותל של אחר ורוצה לבנות כותל, חייב להשאיר מרחק של ארבע אמות. אם לשכן יש חלון בכותל, צריך להרחיק את הכותל החדש מהחלון בארבע אמות (תלוי אם החלון גבוה יותר, נמוך יותר, או מול). לא ברור למה מתכוונת הדין הראשון, והגמרא מביאה שני הסברים, כאשר הראשון נדחה. ההסבר השני, של רבא, הוא שהכותל הראשון היה גם במרחק של ארבע אמות ואז נפל. המשנה קובעת שצריך להרחיק את החדש ארבע אמות כדי שיישאר מקום לאנשים לדרוך על הקרקע לצד הכותל, מה שיחזק את כותל השכן. מועלים קשיים שונים נגד הסבר זה של רבא - מהחלק השני של המשנה ומהמשנה הבאה.

צריך להרחיק את הסולם משובך של אחר כדי לא לאפשר ליצור לטפס ולאכול את הציפורים. צריך להרחיק את הכותל ממרזב הגג של השכן כדי לתת לשכן מספיק מקום להציב סולם כדי להגיע למרזב.

הדף היום מוקדש ע"י שנה וינטרס לכבוד רות רסקס.

אם נמכרים חפצים מקודשים, מה אפשר לעשות עם הכסף. יש היררכיה של פריטים מקודשים ואפשר רק לעלות למעלה ברשימה, לא למטה. האם יש קדושה לכיכר הציבור שבה מתקיימות תפילות בתעניות ציבור או מאחר שאין בה שימוש קבוע, אין בה? בית כנסת בעיר נחשב בבעלות אנשים רבים, גם לא מהעיר, ולכן לא ניתן למכור אותו כיון שהוא שייך לציבור. מדוע היה בית הכנסת של רב אשי במתא מחסיא חריג לכלל זה? סתירה לכלל זה מובאת מברייתא לגבי מכירת בית ספר בירושלים. למה הדין היה שונה שם? קושי נוסף עולה מתוך ויכוח תנאי לגבי הלכות בית מצורע בירושלים - האם הוא יכול להיות מצורע כיוון שהוא מרחב פרטי ורק בית המקדש אינו נחשב פרטי או לא יכול להיות מצורעת כיוון שכולו נחשב מרחב ציבורי? אם סוברים שרק בית המקדש הוא ציבורי, בתי הכנסת הם פרטיים! אולי הכוונה הייתה מקודש ולא מקדש ואז הדין כולל גם בתי כנסיות. שורש הוויכוח הוא האם ירושלים הייתה נחלה שמחולקת בין בנימין ליהודה או לא הייתה שייכת לאף שבט מסוים. הגמרא מביאה דיון תנאי נוסף בנושא - דעה אחת סוברת שבית המקדש נחלק בין בנימין ויהודה - אילו חלקים היו שייכים למי? היכן יש התייחסות לכך בתורה? השנייה סוברת כי לא ניתן להשכיר שטח בירושלים כאשר אנשים מגיעים לבית המקדש לעלייה לרגל שכן החלל נחשב בבעלות ציבורית. במקרה כזה, מה היה נהוג למארחים לקחת מהאורחים כפיצוי מאחר שלא יכלו לגבות דמי שכירות? מה אפשר להפיק מכאן כעצה טובה למי שמתארח בביתו של אחר? אף על פי שלא ניתן למכור חפצים מקודשים תמורת קדושה פחותה, יש חריג לכלל - אם נקבע על ידי שבעה אנשים הממונים על הפעילות הקהילתית לעיר (שבעה טובי העיר) ומול בני העיר. אסור לפרק לבנים או קורות מבית כנסת ישן ולהכניסם לבית כנסת חדש. למה? אם מוכרים בית הכנסת, הכסף מתקדש והקדושה יוצאת מהבית והחלל יכול לשמש לצרכי חול. אבל האם ניתן לשכור אותו? האם אותו דבר נכון לגבי הלבנים וחלקים אחרים? במה זה תלוי? אם בית הכנסת ניתן במתנה, האם הקדושה פוקעת? ישנן רמות שונות של קדושה לפריטים המשמשים למצווה ולפריטים המשמשים לפריט מקודש. מה נכנס לאיזו קטגוריה והאם ניתן לזרוק את החפצים הללו או שצריך לגנוז אותם? מה אפשר לעשות בספר תורה שבלה?

דף נלווה מגילה כה

הדף היום מוקדש ע"י רבקה איסרוף לזכר נשמת אמה גיטל בת שרה ורב זאב פרידמן.

הדף היום מוקדש ע"י הרייט הרטמן לזכר נשמת ברוך וטצברג.

המשנה מפרטת ביטויים שאם נאמרו בתפילות, הם עלולים להיות מובנים לא נכון ולכן משתיקים את מי שאומר כך. חלקם מתייחסים לדברים שעלולים להיראות ככפירה (נראה כאילו יש יותר מאלוקים אחד) ואחרים מתייחסים לפרשנות מוטעה של פסוקים או של מצוות. מובאות כמה אמירות של רבי חנינא. אין להוסיף רשימת שבחים לה' בברכה ראשונה של שמונה עשרה יותר ממה שכבר נאמר שם. למה? בנוסף, הוא אמר שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. מאיפה זה נלמד? יש טקסטים מסוימים מהתנ"ך שאסור לקרוא אותם בציבור או שניתן לקרוא אותם אך לא לתרגם? מאילו סיבות יש לצנזר חלקים מתנ"ך? ברייתא מפרטת אילו חלקים ניתן לקרוא וניתן לתרגם אותם, ניתן לקרוא אך לא לתרגם, וגם לא לקרוא ולא לתרגם. מדוע חשוב לרשום אלה שניתן לקרוא ולתרגם? למה היינו חושבים שאי אפשר לקרוא ולתרגם אותם? פסוקים המשתמשים במילים מגונות מוחלפות במילה מתונה יותר. עם זאת, אם הם משמשים לתיאור עבודת אלילים, אפשר להשתמש בצורה המגונה יותר.