ד”ר עינב אייזיקוביץ עודי היא מומחית בתחום קבלת החלטות בתנאי ודאות ואי-ודאות, בחינוך מתמטי, ובמודלים הסתברותיים. עם ניסיון רב במחקר ובהוראה אקדמית. עינב מתמקדת בניתוח התנהגות קבלת החלטות, תוך שימוש במודלים הסתברותיים להבנת תהליכים פסיכולוגיים וכלכליים בסביבות מורכבות ומשתנות ומפרסמת מאמרים בכתבי עת מובילים בתחומים אלו ומרצה בכנסים בינלאומיים.

עינב באה לדבר איתנו על תהליכי קבלת החלטות בקהילות ובקבוצות במציאות העכשווית. בפרק עינב מספרת על התפתחות התחום ועל הדברים שיש לשים לב אליהם בדינמיקה הקבוצתית.

לייצירת קשר עם עינב:

eia994@mail.harvard.edu

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

מרים שפירא היא מנהלת, ראשת מהו"ת ישראל. פסיכולוגית קלינית, .M.A. מומחית בטיפול בטראומה ואבל, ומנחת קבוצות. בעלת קליניקה פרטית מאז 1980. מכשירה ומדריכה פסיכולוגים ואנשי טיפול בתחום.

מומחית בתחום חוסן בתי-ספר וקהילות הדרכת צוותים ורבנים. 

זאת הפעם השניה בפחות משנה שמרים מתראיינת אצלנו, פעם שעברה זה היה על טראומה קולקטיבית. הפעם ביקשנו ממנה לבוא באופן מיוחד ולדבר על החגים והטקסים שמגיעים אלינו שברקע ה- 7 באוקטובר שאסור לנו להתעלם מזה שהוא עוד רגע פה.

פרק שלא היה לנו קל להקליט אותו מאחר ועשינו זאת שברקע התגברות המלחמה בצפון והדבר האחרון שהיה לנו אנרגיות זה להקליט את הפרק. אבל דווקא בגלל זה החשיבות שלו כי מאפשר לנו להסתכל על ה- 7 באוקטובר למרות ועל אף הקושי, כפי שמרים מדברת על זה בפרק, השלב השלישי ביצירת חוסן מיטבי הוא שלב ההתבוננות.

אז זה פרק של התבוננות שלנו יחד עם מרים על השנה שעברנו, על הטראומה הקולקטיבית שלמרות שעברו 8 חודשים מהפרק הקודם שהקלטנו עדיין איתנו, כיצד יוצרים סביבה מטיבה בימים אלה דרך שני אלמנטים של ציפייה חיובית ורציפות, איך בחירום מתמשך שומרים על שגרה ורציפות דרך טקסים ומסורות.

עסקנו רבות ב- 3 הצירים לחוסן על פי מרים שהם: מאבק והתגייסות, רציפות ושגרה וכמובן התבוננות, השלב הכי קשה לביצוע במצב חירום ובטח שכזה שמתמשך ככה.

כן גם חיברנו את כל מה שדיברנו בו ל-7 באוקטובר ועסקנו כיצד מציינים בקהילות ובארגונים את היום המורכב הזה ומה הקשר לנרטיב מיטיב ותקווה.

למייל של מהו"ת אותו מנהלת מרים:

 mahutisrael@gmail.com

שימוש בטקסים לתיקון תהליכי אבל (המאמר של מרים שדנו עליו בפרק)

קישור ללוח האירועים של מועצה אזורית אשכול עליו דיברנו בפרק

בונוס, קישור לאתר "כבר שנה" - מיזם ייחודי של החברה למתנס"ים שנועד לסייע לכולנו בעיצוב הזיכרון ובחיזוק החוסן הקהילתי, שנה לאחר אירועי 7 באוקטובר

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

טלי לבנון היא המנכ"לית של הקואליציה הישראלית לטראומה, עמותה שמבוססת על פיתוח ועל שותפות עם הארגונים המובילים בארץ בנושא מוכנות, מענה לטראומה ופיתוח חוסן ומפעילה ומנהלת עבור הממשלה 14 מרכזי חוסן בארץ ועוד 5 מרכזים בחו"ל. במהלך השנים הקואליציה הישראלית לטראומה הפכה לאבן פינה בטיפול הלאומי בטראומה ובמכונות לחירום בישראל ובעולם ולגוף המכשיר מנהיגות, מספק הכוונה ומשאבים מקצועיים לפני משבר, במהלכו ולאחר סיומו וזאת בתיאום עם משרדי הממשלה .

טליה שירתה בצה"ל כקצינה במלחמת יום כיפור, עבדה באגף הטיפול והשיקום לאלמנות ואלמנים במוסד לביטוח לאומי ובעלת פרקטיקה פרטית בתחום האובדן. 

בפרק ניסינו לפרק ולהרכיב מחדש עם טלי את המונח חוסן וכיצד ניתן לעבוד איתו בהקשר של השבעה באוקטובר. 

ליצירת קשר עם טלי:

Taly.Levanon@itc-office.org.il

לאתר של הקואליציה הישראלית לטראומה

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

בדיוק כשחשבנו שנגענו כבר במרבית הנושאים, הגיע אריק והוכיח לנו שיש לנו עוד הרבה מה ללמוד.

אריק ריזר הוא מומחה בתחום Digital Collaboration שזה אומר שהוא עוזר לארגונים לחזק את החיבור והשיתוף בין העובדים בעזרת כלים דיגיטליים. כמו כן, אריק מסייע למנהלים להתאים את הפעילות הארגונית לשינויים המתרחשים בסביבת העבודה בעקבות התפתחות הטכנולוגיה והדיגיטל.

חמישה דברים שלמדנו מאריק:

1. רשתות חברתיות בתוך ארגונים נקראות רשתות חברתיות ארגוניות (ESN - Enterprise Social Network) והיום זה נקרא Digital Collaboration. 
2. הטכנולוגיה רק מאפשרת בנייה של הזירה הקהילתית להתקיים על מנת לייצר שייכות, מחוברות, שימור ידע, חדשנות ועוד.
3. מנהלים רבים מפחדים להקים קהילות פנים ארגוניות, כי הם מפחדים שעובדים "יבזבזו" את הזמן ברשתות החברתיות. אבל הפלטפורמות הדיגיטליות יכולות להיות חלק מהעבודה של העובדים והעובדות. במאמרים ובפרויקטים שאריק הוביל שמדדו את יתרונות הDigital Collaboration נמצא כי כמות המיילים יורדת, הפלטפורמות הפנים ארגוניות מאובטחות - אז אין חשש לאבטחת מידע, זמני חיפוש של מידע וחומרים יורדים כי הכל נמצא בפלטפורמות ויש עוד הרבה יתרונות.
4.  אחד הדברים שמשפיעים על מחוברות העובדים הוא פער בתקשורת ומידע, בעזרת ה Digital Collaboration ניתן לגשר על הפער. ניתן בפלטפורמה לפרסם הצלחות, עשייה, תכנית עבודה ועוד, השיתוף גורם לכך ששביעות הרצון והחיבור עולים כי העובדים פתאום מרגישים חלק גם מהעשייה של אגפים אחרים ולעשייה גלובלית.
5. בין קהילות ארגוניות יש שונות, וצריך להגיע לכל קהילה כזו מתוך הצורך. ארגונים עוברים לעבוד לרוחב, ברשתיות ושותפויות, על ידי קהילות ניתן לעבוד גם על נושאי התמקצעות וגם לרוחב.

רוצים להכיר עוד את אריק ולקרוא את הדברים המרתקים שהוא כותב? 

http://arikrizer.com/

חשוב לנו לספר לכם.ן שפתחנו ערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים להצטרף

וכמובן מזמינים אל הטלגרם שלנו - ששם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

הפעם בפרק נחקור נושא שמרתק אותנו כבר כמה שנים - פלטפורמות לניהול קהילה. אז ישבנו ושוחחנו הפרק את עדי ומאיה שיספרו לנו על הפלטפורמה המעולה של with.

  כן, מסתבר שלאט לאט מתפתחת לנו כאן בישראל פלטפורמה שאולי תצליח במקום שבו רבות נכשלו. אז איך מחנכים שוק, או יותר נכון, איך קהילות יכולות לעבוד עם פלטפורמה טכנולוגית לקהילה?

מה למדנו מהפרק?

1. מחקר על אזרחים ותיקים הביא להקמת של with. אגב במקור היא נקראה אינ-גרופס. 

2. הדרך לייצר חיבור בקהילה על פי with היא על ידי מנהל הקהילה. חשוב שהכלים יהיו זמינים לחברי הקהילה ולא חדשים. בהקשר הזה להמציא משהו חדש פחות עובד.

3. גם בפלטפורמות דיגיטליות יש תהליכים מלמעלה למטה או מלמטה למעלה (Top-down and bottom-up)

4. יש חשיבות גדולה ליכולת של מנהל הקהילה לעצב את הפלטפורמה ובעיקר להצליח לעשות את זה בעצמו ובקלות יחסית.

5. הצלחה של קהילה והשגשוג שלה יושב על המנהיגות שלה, הפלטפורמה היא רק הכלי שמסייע לו.

אז את מי אירחנו:

עדי פרי, נשוי ואב לארבעה, עורך דין ורואה חשבון. מילואימניק פעיל ועד לא מזמן מ"פ בחטיבת צנחנים במילואים. בשבע שנים האחרונות, פועל ליצירת משמעות ותחושת שייכות בקהילות מקומיות באמצעות טכנולוגיה. מייסד וסמנכ"ל תפעול ב with - פלטפורמה הוליסטית מקוונת למנהלי ארגונים שעובדים בלהוציא לפועל שיתופי פעולה קבוצתיים סביב צרכים כלליים, חברתיים וסביבתיים.

מאיה רוסק, לאחרונה התמקמה בתל אביב אחרי כמה שנים בגליל העליון. מובילה היום את תחום הפיתוח העסקי והמכירות בwith, מגיעה עם רקע בהדרכה ולוגיסטיקה בצופים ובאגודת הסטודנטים

רוצים להכיר את הפלטפורמה: 

https://www.coing.co/Neighbors_Park

חשוב לנו לספר לכם.ן שפתחנו ערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים להצטרף

יש לנו טלגרם ששם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

Communi-talks - channel - דיבורי קהילה

האמת שהתחשק לנו לכתוב 100 דברים שלמדנו מהפרק הזה, אבל אנחנו מנסים להגביל את עצמנו ל5. 

מה קורה כשקבוצה של יותר מ1,000 נשים (לא פראייריות), נפגשות ביחד ויוצרות קהילה? 

תעשו לעצמכם.ן טובה ותאזינו לפרק שכולו השראה.

5 דברים שלמדנו מהפרק:

1. במילואים ארוכים תמיד ישאלו אותך כאישה, מי עם הילדים? 

כמה גברים נשאלים? (רמז: 0). קהילת ״המילואימיות״ הוקמה מתוך צורך אמיתי של טל, קרן ועוד הרבה נשים, שיהיה מקום בטוח להתייעץ בו ולספר חוויות של נשים במילואים, מכיוון שהמילואים זה מקום מאוד גברי ובודד.

2. שיחות בקהילות הן דרך מעולה להבין פערים וצרכים בתחומים שונים. לדוגמא, במילואימיות השיחות איפשרו הצפה של פערים, וקרן וטל כנשות עשייה התקשו מאוד לשבת מנגד ולא לפעול כדי לשנות, הן אפילו הגיעו לכנסת ושינו מדיניות.

3. לא צריך להיות נשים מובילות, בונות קהילה מקצועיות כדי להקים קהילה. לפעמים מספיק לגעת בנושאים שיש בהם צורך (כמו בניהול מוצר), על מנת שהקהילה תצליח.

4. ברגע שהובלת הקהילה הופכת להיות משותפת ולא רק על הכתפיים של היזמות, התנועה והשינוי מתחילים להתהוות.

5. הפייסבוק הוא כלי לשיח בין חברות הקהילה, חשוב שיהיה ועד מנהל שייסע בתכנון אסטרטגי, אם רוצים לייצר שינוי גדול חשוב שיהיו חברות קהילה שיעסקו ביחסי ציבור והכי חשוב לייצר חיבורים ומפגשים שתתן לחברות הקהילה אף להשפיע על עתיד הקהילה.

חשוב לנו לספר לכם.ן שפתחנו ערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים להצטרף

יש לנו טלגרם ששם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה: 

Communi-talks - channel - דיבורי קהילה

הפעם בפרק, לא בהכרח נושא שהייתם מצפים, אנחנו מארחים את שי גולוב על ספורט וקהילה. 

5 דברים שלמדנו מהפרק: 

1. יש ארצות שבהן תרבות הספורט כולה מכוונת לכך, לדוגמא בגרמניה. בארץ שנים ההסתדרות שלטה במועדונים במשך שנים ולכן תרבות הספורט פה מתנהלת בצורה שונה.  

2. היום, למרות שהספורט ברובו הוא תחרותי, ניתן למצוא לא מעט היבטים קהילתיים. למשל, מועדון אוהדים שמתנהל בצורה שיתופית. 

3. בספורט כמו קהילה יש מרכיב של מסורת שנוצרת אצל האוהדים שמייצרת שייכות. 

4. יש 11 קבוצות בישראל שהן בשליטת האוהדים וזה ממש כמו בקואופרטיבים שצצים היום בקהילות רבות

5.  בפועל מועדוני ספורט בבעלות אוהדים מתקשים לשרוד למשך שנים. למה? תאזינו לפרק. 

חשוב לנו לספר לכם.ן שפתחנו ערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים להצטרף

יש לנו טלגרם ששם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה: 

Communi-talks - channel - דיבורי קהילה

כבר עניתם על המשוב שלנו? ככה נדע מה אתם חושבים. 

דניאל ואנוה

הילה רוט היא כיום מנהלת קבוצת הקהילות הגלובאליות ב- Waze. הילה גויסה תחילה על מנת להקים את קהילת הבטא של החברה ולבנות צוות חזק שינהל את הקהילה הזו, עם השנים קודמה להוביל את כל קבוצת הקהילות בתחומים השונים (הקבוצה של הילה מונה היום מעל 50 עובדים שמנהלים את אופרציית הקהילות באופן שוטף!). הצוותים שמנהלים את הקהילות של ווייז פרושים החל מסאו-פאלו, מנילה, קייב ועד לתל אביב (ועוד כמה מקומות), והם אחראים להוביל קהילות איכותיות ומגוונות עם למעלה מ-500 אלף מתנדבים מכל העולם. הקהילות מחולקות על פי נושא: עורכי מפות, בודקי בטא, קארפול, קהילת שותפים של ווייז ומתרגמים. 

חמישה דברים שלמדנו מהפרק?

1. ההצלחה של ווייז מאז ומעולם בעיקר בזכות הא.נשים ״מאחורי הקלעים״, הקהילות, המתנדבים והמתנדבות ומבחינת ווייז אין להם מוצר בלי הקהילות.
2. בווייז יש חברי וחברות קהילה שנמצאים.ות איתם כבר מעל 10 שנים! בסקרים נראה כי חברי וחברות הקהילה נשארים כל כך הרבה זמן בזכות תחושת המשמעות והערך. 
3. ווייז עובדת קשה מאוד על מנת לשמר את הקשר עם חברי וחברות הקהילה על ידי מיטאפים, כנסים ייעודיים וקשר אישי ויוצרת חיבורים בין חברי וחברות הקהילה והעובדים.ות ברחבי העולם (אפילו יצאו זוגות מהמפגשים האלו!).
4. אין עובדי וויז שעורכים את המפות במדינות באופן שוטף, כל זה נעשה אך ורק על ידי המתנדבים והמתנדבות של הקהילות.
5. כדי לבנות קהילות איכותיות של משתמשים ומשתמשות, חברות חייבות לשים איש או אשת מקצוע שיבצעו אך ורק את זה. רק ככה ניתן לבנות קהילות חזקות, בעלות מעורבות ועם רמת אמון גבוהה למוצר.

הילה מזמינה אתכם להצטרף לקהילות של וויז

וכמובן שכרגיל מזמינים אתכם לעקוב אחרינו בטלגרם

רשת ‘מיתרים’ נוסדה ע”י הרב מיכאל מלכיאור בשנת 2001 במטרה לאפשר למגוון רחב של אוכלוסיות על הרצף היהודי-ישראלי לחיות יחד וללמוד בצוותא באקלים חינוכי מיטבי, המאפשר לכל אחד ואחת לעצב את זהותם. הרשת מסייעת בהקמה ובליווי של קהילות מעורבות ומסגרות חינוכיות משלבות.

בפרק הנוכחי נפגשנו עם יותם זיו, מנהל שותף באגף הקהילות של רשת מיתרים וצפורה נחמה וינסטון, מנהלת שותפה באגף קהילות של רשת מיתרים גם כן.

חמישה דברים שלמדנו מהפרק:

1. מיתרים הוקם כארגון לחינוך משלב ובהמשך החלו לעסוק בבניית קהילות מעורבות של חילונים ודתיים
2. בהרבה קהילות ניתן למצוא רשתות חברתיות צפופות, אשר עלולות להפוך את הקהילה לקהילה שאינה מיטיבה עם חבריה ולהפך, קהילות יכולות להיות ברשתות חברתיות מרוחקות, כלומר לחיות אחד ליד השני ולא ביחד.
3. רוח (ערכים), הסדרים (חזון ומנגנון), יחסים. אלו שלושת הרבדים לבניית קהילה על פי שי זרחי וזהו הבסיס איתו מיתרים עובדים בבניית קהילות מעורבות.
4. הנהגה קהילתית צריכה להיות ייצוגית ולייצג את הקולות השונים בקהילה ולא את עצמה. סבלנות אל מול פלורליזם.
5. האתגר בקהילות מעורבות בנושא התרבות והרוח הוא כיצד לייצר את החיבור של הקהילה לגרום לאנשים לאתגר את עצמם לצאת מהמקומות שהם רגילים אליהם. למשל: אירועים, נוסחי תפילה וכו'.. ועל הקהילה לבנות הרגלים חדשים שתואמים את הערכים שלה. 

כרגיל מזמינים אתכם לערוץ שלנו בטלגרם דיבורי קהילה ולהחשף למגוון חומרים בנושא

לאתר מיתרים

5 דברים שלמדנו מהפרק:

1. שיש קשר ישיר בין חירום וקהילה. קהילה חסונה תדע לתפקד טוב יותר בעת מצבי משבר.

2. שבענף אוכלוסייה בפיקוד העורף מבינים שתחום הקהילה הוא הכוח המניע את האזרחים.

3. על הקשר בין חירום לשגרה בקהילה ועל ההבנה שצריך לייצר שיח משותף ברשות באופן תמידי.

4. שבסיסטם ואקוסיסיטם דבר ראשון צריך להבין את הצורך של האקוסיסטם ולייצר חיבור בין הצרכים השונים.

5. החשיבות של הקהילה לעבוד עם המערכת, להתעקש עליה ולייצר חיבורים ברשויות המקומיות

טל רוזין, נשואה לישראל אמא של אור ושגב, שני מתבגרים.

מתמחה בתחומי הערכות ומוכנות לחירום וכמו כן ניהול מצבי משבר.

לאחרונה סיימה 26 שנות שירות בצה"ל, פיקוד העורף במגוון תפקידים ראש ענף רשויות ומשרדי ממשלה, ראש ענף הסברה ובתפקידה האחרון כאלוף משנה  - ראש מחלקת אוכלוסייה.

תפקידה הייתה אחראית על הכנת אוכלוסיית מדינת ישראל לחירום מרמת הפרט, משפחה, קהילה, רשויות ומשרדי ממשלה.

כבר עניתם על המשוב שלנו (בכל זאת 50 פרקים...):

https://www.menti.com/sc5esfhuzz

ממש נשמח שתענו עליו

תזכרו להצטרף אלינו לערוץ

דניאל ואנוה

הפרק הנוכחי הוא פרק חגיגי ודניאל ואנוה ללא מבוגר אחראי. מוזמנים ומוזמנות להאזין לשיחה שלנו שבה נספר מה למדנו מכ-49 ראיונות.

אז מה למדנו? אספנו כאן את עשרת הדברים העיקריים

1. אם פעם היו מדברים על העצמה, ניהול קהילה וכו' עולם הקהילה בעולם החדש צריכים כיום לאפשר לקהילות פשוט להיות. האיפשור קורה בעזרת עקרונות עבודה, דינמיות ועבודה מולטי-דיספילינרית.
2. עולם הקהילה משתנה מאוד מהר בשנים האחרונות ונולדות הרבה סוגי קהילות שלא היו קיימות לפני עשור והשפה משתנה לאט לאט.
3. בכל סוגי הקהילות בסוף פועלים באותן עקרונות עבודה.
4. יש שני צירי עבודה עם קהילות, ציר יחסים וציר משימה.
5. גמישות היא חובה בכל דבר שאנחנו עושים ועושות בעולם הקהילה. גמישות בעשייה, גמישות במחשבה וגמישות במענים.
6. בכדי לעבוד בשותפות עם הקהילה צריך הרבה צניעות, הקשבה ושיח מתמיד עם האגו שלנו.
7. רשתיות של אנשי קהילה מעולמות שונים היא חשובה כדי ללמוד כלים חדשים ושונים וללמוד לראות את עולם הקהילה במשקפיים נוספים. הרשתיות יוצרת הון חברתי.
8. הכל בסוף חוזר למשמעות ושייכות (התיאוריה המובילה של דניאל ואנוה).
9. סובלנות ויצירת אמון זה הטיפ הכי משמעותי לאנשי ונשות קהילה שמרגישים שלא רואים אותם ואותן.
10. מפגשים פיזיים הם הכרחיים ליצירת קהילה משמעותית.

כרגיל, אנחנו מזמינים אתכן ואתכם לערוץ הטלגרם שלנו

וגם, ספרו לנו מה אתם ואתן למדתם.ן מהפודקאסט שלנו או מהעבודה שלכם.ן

רות עדן היא מנכ"לית ומייסדת של קומיוניטי פורוורד - ארגון מנהלי הקהילות של ישראל. רות פועלת בעולם הקהילות מזה 5 שנים, שזה גם הגיל של הבן הבכור שלה ובפרק היא תספר לנו איך כל זה מתחבר בסוף. בפרק הזה יש מראיינת אורחת, הלא היא ליאור רותם גורדון. בואו לצלול ולחפור עם דניאל, ליאור ורות על איך עולם הקהילה השפיע על עולם העסקים ועל הממשקים וההבדלים בין קהילות מסורתיות לקהילות דיגיטליות.

חמישה דברים שלמדנו מהפרק עם רות:

1. המקום של הקהילות הדיגיטליות צריך עוד לעבור הגדרה ומיסוד. ההגדרה והמיסוד יגיעו על ידי היכרות של הבסיס - איך עולם הקהילות התחיל מצד אחד ופיתוח הידע ומדדי הצלחה מהצד השני, כגון: KPI, ROI.
2. הרבה פעמים עסקים רוצים להקים קהילה מתוך הצורך שלהם, התפקיד של מקימות הקהילה של אותם עסקים הוא לחשוף בפני העסקים את העולם הפנימי של חברי הקהילה הייעודיים (מיתוג, מחוברות עובדים, מוצר וכו').
3. האתגר הראשון בהקמת קהילה לעסקים הוא לחבר בין הצורך של העסק לבין הצורך של הקהילה. 
4. טיפים למחקר מקדים לפני הקמת הקהילה: לבנות ראיונות עומק עם קהל היעד, חשוב לא לשאול שאלות מכוונות, לא לצאת מהנחות מוקדמות על חברי הקהילה, להעמיק את הקשר עוד לפני פתיחת הקהילה ועוד.
5. קהילות עסקים הן פתח לשיח דו כיווני (עסק ללקוח ולקוח לעסק), לעומת פרסום או דף עסקי שהוא חד כיווני (עסק ללקוח). כשהשיח הוא דו כיווני הוא מעלה את הערך ללקוח, את הנאמנות למותג ונותן את ה added value ללקוחות.

מוזמנים ומוזמנות לערוץ טלגרם שלנו, דיבורי קהילה

מוזמנות ומוזמנים לקהילה של community forward

מוזמנות ומוזמנים לעקוב אחרי רות בלינקדין

השבוע עולה לנו פרק עם הילה בקשי, יזמת, אשת אקוסיסטם מובילה וסופר קונקטורית שהקימה את המיזם המיטאפיסטיות. הזמנו את הילה לדבר איתנו על הצד הפחות מזהיר של עולם הקהילה, אבל איך לא? בסוף דיברנו גם הרבה על עולם המיטאפים.

אז חמישה דברים שלמדנו מהילה:

1. שיעור ראשון למנהלי מוצר: לפי שמייצרים משהו חשוב לבדוק האם יש צורך והאם אנשים מוכנים לשלם על זה? לשלם על זה יכול להיות גם תשלום בזמן של המשתמשים.
2. השאלה הכי חשובה לשאול בקהילה או לפני פתיחת קהילה היא מה חסר לכם.ן? ושיהיה למקימי הקהילה תשוקה וחיבור למוצר ו\ או לקהילה. בקיצור קהילה זה לא לכל מוצר ולא לכל אחד.ת. 
3. א.נשים אוהבים ששמים לב אליהם ואליהן. בקהילות מוצר חשוב למצוא חברי וחברות קהילה שיכולים ויכולות לתת ערך ולתת להם.ן במה.
4. מיטאפ התחיל כרשת חברתית על מנת לפגוש עוד אנשים. על אף שנדמה לנו שזה החל מעולם ההיטק, זה הפוך! עולם ההייטק השאיל את נושא הקישור והחיבור בין האנשים מעולם ה lowtech. 
5. למיטאפ יש 3 מטרות: למידה, יצרת קשרים בין אנשי מקצוע ובניית הזדמנויות לחיבורים (עסקיים ואישיים).

תודה להילה שהביאה גם את הקושי והמחיר של עבודה עם קהילות!

מוזמנים ומוזמנות לבקר אותנו בערוץ טלגרם

בואו ותצטרפו לקהילת המיטאפיסטיות

קדימה תתחברו להילה בלינקדין

טלי היא מייסדת ושותפה ב"טריבונה למנהיגות השתתפותית". מומחית בעיצוב והנחיה של תהליכים השתתפותיים ברשויות, קהילות וארגונים. טלי באה לדבר איתנו על המודל שבנתה עם אנוה על תהליך השתתפותי במהלך טראומה קולקטיבית ומתמשכת.

המודל מציג שלוש נקודות זמן שאינן ליניאריות של הטראומה, הסתגלות וצמיחה ואיך משתמשים בכלים ההשתתפותיים בקהילה בכל אחד מהשלבים. המודל נבנה והתגבש במהלך הזמן, ופותח לקורס שהועבר מספר פעמים בקרב אנשי ונשות קהילה ובעלי תפקידים בקהילות אשכול.

בחודש ספטמבר, יפתח מחזור נוסף לקהל הרחב, לפלאייר עם הפרטים וקישורים רלוונטיים

לאתר הטריבונה

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

השבוע חוזרים מחופשת הפסח עם פרק על קהילות מקצועיות לומדות בו אנחנו מארחים את ד"ר טלי ברגלס שפירא.  

5 דברים חדשים שלמדנו בפרק:

1. אחד הגופים הראשונים שעסקו בתחום הקהילות המקצועיות לומדות הם מכון וייצמן ספציפית בתחום הפיזיקה. 

2. על אף שנושא הקהילות המקצועיות לומדות מתחזק בתקופה האחרונה, במכון מופת (הגוף אשר מכשיר מורים במשרד החינוך) עוסק בנושא כבר 6 שנים ויש צוות שלם סביב הנושא. 

3. על פי ההגדרה של מופת, קמ"ל (קהילה מקצועית לומדת) היא קבוצה של אנשים שנפגשים ללמוד ולטייב את הפרקטיקה שלהם כדי לבחון את דרכי הלמידה ולשפר את תהליכי ההוראה. 

4. על פי טלי המטרה של קהילה מקצועית לומדת היא לא רק קהילתיות כמו בקהילות גיאוגרפיות. הקהילה היא כלי במקרה זה. 

5. המודל של קמ"ל נקרא "מודל מניפה" והוא מלווה על ידי גוף אקדמי שגם מקדם את המקצוע וגם את המובילי קהילה שהם מורים מתנדבים. 

ואם שאלתם את עצמכם.ן מי זאת ד"ר טלי ברגלס שפירא, אז נספר לכם.ן שהיא התחילה את דרכה במערכת החינוך והייתה מחנכת כיתה. טלי עשתה דוקטורט במכון וייצמן ובמסגרת הפוסט דוקטורט הקימה וחקרה קהילות מקצועיות לומדות של מורים למדעים.

במקביל לניהול מופ קהילות מקצועיות לומדות היא גם מרצה במכללת דוד ילין בתחום הוראת המדעים, ביולוגיה וכימיה וטכנופדגוגיה.

טלי היא אמא לחמישה ילדים, שני חתנים כלה, וכלב וסבתא לשלשה נכדים מהממים.

לקריאה נוספת:

מאמר שכתבנו בטלגרם על קהילות מקצועיות לומדות עם מלא קישורים רלוונטים

מאמרים רבים של מכון מופ"ת על קהילות מקצועיות לומדות

סרטון של ד"ר טלי ברגלס שפירא על קמ"ל

מאמר של גיל מרטינס על קהילות מקצועיות לומדות

מאחלים לכם האזנה נעימה

דניאל ואנוה

הפעם פוגשים את גליה ואלי מ - Molet

בהתחלה ממש קשה לנו להגיד את השם Molet ולהיכנס לעניינים.

אבל ברגע שגליה אומרת לדניאל שהחלום שלה לחיות בקיבוץ הדברים מתחילים

להסתדר.

בפרק נבין מה בכלל הקשר בין Molet שזאת נגרייה, לקהילה ואיך הם עוזרים לקהילות אחרות להתפתח, מה

ההבדל בין נגרייה קהילתית לנגריה כמו Molet.

נבין איך עץ ועיצוב משפיעים על הפרט ומאפשר לו התפתחות בתוך הקהילה ומייצר

עבורו שייכות ומשמעות. כיצד שייכות זו משפיעה על הקהילה והסביבה בחזרה. איך המפגש

שנוצר בנגרייה מייצר קהילתיות וחיבורים בין האנשים.

פרק אחר, קצת שונה, ממש מתוך השטח והעשייה שהם ממש הקליטו מתוך הנגרייה.

בפרק מתארחים אלי סער (39), מנהל שיווק ומכירות - מעצב תעשייתי, בוגר HIT חולון, יזם אימפקט - מייסד שותף יחד עם ארי ליברסון ואסף עציון את

מולט בשנת 2014. בעל ניסיון של למעלה מעשור בעיצוב ריהוט בר קיימא מחומרים

שונים ומוביל במולט את תחום השיווק והמכירות. מביא איתו ניסיון ניהולי ופתרון

אתגרים מתקופת שירותו כחובל, מפקד ספינת בט"ש בחיל הים.

גליה שוץ (45), מנהלת אימפקט וחינוך - מטפלת בפסיכודרמה ובעלת MBA. בעלת ניסיון ביזמות, פיתוח וניהול פרויקטים חוצי ארגון בתחומים

של: יזמות והשקעות אימפקט, פיתוח ארגוני, היבטים פסיכולוגיים בניהול וייעוץ, לרבות

פיתוח שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים, חברות עסקיות וארגוני חברה אזרחית. הקימה

במכללה למנהל את "אקטו"- המרכז האקדמי הראשון ליזמות והשקעות אימפקט,

בשיתוף קרן רוטשילד וקרן דואליס.

מה זה Moltet?

MOLET (משמעו MOdulate your palLET) - פלטפורמה לעיצוב חברתי ובר קיימא.

אנחנו אנשי מקצוע יצירתיים המשלבים אדריכלות, עיצוב, קיימות וחינוך מעשי,

המבינים כיצד עיצוב חכם, כנה ומשותף, יכול לשנות ולשפר את מצב הרוח ואת רווחתם של

אנשים וקהילות.

כעסק בעל שלוש שורות רווח (אקולוגי, חברתי ופיננסי) אנחנו מאמינים שיש דרך

אחרת לחשוב על החללים סביבנו ומציעים פתרונות לאתגרים סביבתיים וחברתיים באמצעות

פעילות עסקית.

אנו פועלים במסגרת יעדי הפיתוח בר קיימא של האו"ם ומתמקדים בשלושת

היעדים - 

יעד 10 - צמצום אי שוויון.

יעד 11 - ערים וקהילות מקיימות.

יעד 12 - צריכה וייצור אחראיים.

WWW.MOLET.ORG

רוצים לשמוע עוד?

https://www.youtube.com/watch?v=zQdctBfH3i4rumho 

https://www.youtube.com/watch?v=ZkSNcSSJtnY

https://www.youtube.com/watch?v=2SKAbcCunrU

https://vimeo.com/330445449

https://www.molet.org/he/projects/%d7%9e%d7%93%d7

דייוויד גדרון הוא פסיכולוג חברתי ועוסק בתחום החוסן והחירום כבר תקופה ארוכה. בעברו ליווה את מנהלות מרכזי החוסן של עוטף עזה ושדרות, היום עובד עם הג'וינט העולמי ומלווה קהילות יהודיות באירופה. לפני כ20 שנה כשעוד היה איש קבע בצבא, נחשף לראשונה לעולם החוסן הקהילתי. 

אנחנו מזמינים אתכם להצטרף איתנו לשיחה מרתקת עם אחד האנשים שלמדתי (אנוה) ממנו הכי הרבה בחיי.

 אז איך חוסן קהילתי מתקשר להון חברתי? האם חוסן קהילתי יכול להתפתח ולהשתנות? איך מפתחים מודל לחוסן בקהילות אמונה יהודיות באירופה? איך מחזקים קהילות? האם חוסן קשור אך ורק לעולם החירום? האם יש הבדל בין קהילות באירופה לקהילות בארץ? ומה התפקיד של יועץ קהילתי?

ואם בא לכם לדבר ולשאול דייוויד שאלות, מוזמנות לפנות אליו - dgidron@gmail.com 

וכמובן, בואו לבקר אותנו בערוץ

יוהן אטלן הוא תושב דימונה, נגן מדופלם והגיע לעולם הקהילות במקרה בכלל דרך פוליטיקה וצדק. יוהן עבר להתגורר בנגב לפני 20 שנה. למד פיזיקה ופילוסופיה בבן גוריון ולקראת סוף התואר השני בפילוסופיה החליט שהתחום הציבורי אזרחי מושך אותו יותר מהכל. ואם כל זה לא מספיק, יוהן ייסד ב2015 את מועצת הנגב, ארגון הגג המאגד 27 ראשי רשויות מקומיות מהנגב ונציגי ארגונים חברתיים ומוסדות עוגן מהאזור, ומאז גם מנהל אותו.

בואו להקשיב מהניסיון של יוהן האם קהילה היא בחירה ומה קורה שחברי הקהילה לא בחרו להיות בה אלה הוסללו אליה? איך מקהילות כל כך שונות מייצרים הסכמות ומגיעים להקים את מועצת הנגב? ואיך לוקחים כלים מעולם הקהילות ומחברים אותם לאקטביזם ושינוי מדיניות?

מוזמנות ומוזמנים לאתר של מועצת הנגב

וכמובן בואו לערוץ שלנו, כיף שם מבטיחים

ענבל עשתה ועושה מסלול מרשים לכל הדעות, אוניברסיטת בן גוריון, קורנל ומנדל. רוני קאופמן המרצה האגדי שלה לעבודה סוציאלית קהילתית השפיע עליה ועל הכניסה שלה לעולם האקטיביסטי בעבודה סוציאלית. במקביל היא הייתה חלק מהקמת גרעין קהילת קמה ועבדה כעובדת סוציאלית קהילתית בשגב שלום. היום היא עובדת ב"ארץעיר" ומנהלת את התחום של התחדשות עירונית קהילתית שמשלב בין העולמות של מרחב פיזי, קהילתי וחברתי ושילוב בין המגזרים והדיספלינות השונות.

איך משמישים מרחבים קהילתיים? איך עוסקים בנושאים מנהליים בארגון בצורה קהילתית? איך מארגנים מנגנונים קולקטיביים? איך מייצרים רצף של הצלחות בקהילה? מה היתרון הגדול של הבנייה החדשה? איך בונים תשתית קהילתית מאפס? והאם באמת התיאוריה הוורודה של העשייה באה לידי ביטוי גם בשטח? (שאלה מצוינת דניאל)

אל תשכחו להצטרף אלינו לערוץ טלגרם!

לאתר ארץעיר

1.5.22 יתקיים כנס רחב בנושא התחדשות עירונית קהילתית ויוקדש חלק גם לקהילות המגדלים, פרסום ופרטים בקרוב.

מייק בנה את קהילת מנהלי קהילות העתיד, כדי ליצור מרחב למנהלי קהילות בתחילת דרכן להתייעץ וללמוד. אך אט אט המרחב התחיל להוות גם מקום למתג את עולם מנהלי הקהילה ודיון על טכנולוגיה וקהילה. הוא התחיל את דרכו המקצועית ב2012 ונראה שכל דבר שהוא עושה, הוא עושה מצוין והחלום שלו הוא לשנות את העולם בעזרת קהילות.

האם עולם הקהילות לוקח את עולם התוכן? איך אפשר להשתמש בחברי הקהילה הקיימת כדי לייצר צמיחה עסקית? מה קהילתי ברדבול ומה אפשר ללמוד מהמותג? למה באר שבע היא עיר הסייבר? למה אפשר להשוות קהילות בארגונים לסטארטאפים? מה ההבדל בין web 3.0, 2.0, 1.0 ואיך זה משפיע על עולם הקהילות? איך מטבעות הקריפטו ישנו את הרשתות החברתיות? והאם כולנו נחייה בדיגיטל ובמטא?  

בואו להאזין לפרק שיפתח לכם.ן את המוח ובואו לעקוב אחרינו בערוץ הטלגרם

הפעם נפגשנו עם רנא עוודה מחארב, מובילת קהילת אומניה ועם עדי קליש כהן מקרן גנדיר וקרנות הביטוח הלאומי. רנא ועדי, הגיעו לעולם הקהילות במקרה ואנחנו יודעים שמה שהן עושות מבוסס על ניסיון ו best practice, כי בתקציר כמעט כל השאלות מתחילות באיך. הקהילות שנבנות עוסקות ומשלבות בין קהילתיות, אקטיביזם ומגדר במטרה להרחיב את מגוון המשתלבים והמשתלבות בקהילות ולייצר אקטיביזם גם בקרב הקהילות המוחלשות ולתת להן קול. 

איך יוצרים גיוון, אך גם עובדים על שילוב? איך יוצרים קיימות למיזם? מה ההבדל בין אקטיביזם של קהילות חזקות לאקטיביזם של קהילות מוחלשות בעשייה וההשפעה? איך הופכים צעירות מפוזרות לקבוצה אקטיביסטית? איך משנים נרטיב של קהילות מוחלשות? ומה זה בכלל אקטיביזם חברתי?   

מוזמנות ומוזמנים לפייסבוק של קהילת אומניה - ניתן להירשם ולצפות בפעילות של הקהילה

בנוסף, קבלו את הקישור לתדריך של מיזם צעירות בראש - סבאיא אוואלאן - שכולל את מודל הפעולה של קהילה אקטיביסטית לצעירות, מערכי מפגש, מתודות כלים ופרקטיקות. מיועד לאנשי/נשות מקצוע שרוצים להיעזר בכלים של קהילתיות ואקטיביזם בעבודה עם צעירים/ות או להקים קהילה אקטיביסטית לאוכלוסיה זו.

וכמובן תהיו חברים ותצטרפו לערוץ שלנו ותוכלו להתעדכן בכל העשייה וחומרים מקצועיים נוספים

רן קוניק כיום הוא ראש עיריית גבעתיים. אחרי שאנחנו מדברים כל כך הרבה פרקים על ערים שונות וקהילה היה לנו חשוב לשמוע ממקור ראשון את התפיסה הקהילתית של ראש עיר מכהן בנושא. רן עבד בעבר בעירייה כמנהל מחלקה, הוא בן מקום, מתנדב והתקדם צעד אחרי צעד בעולם הציבורי עד שנבחר להיות ראש העיר.

איזה שינויים הרשויות עשו במהלך השנים בהסתכלות על התושב בפן הקהילתי? מהו טבע בני האדם לדעת רן? מה המהות של פעילויות עירוניות? מה החלק של העירייה בנושא הקהילה? לאילו ערים רן מפרגן (בגדול) בנושא קהילה? מה מוביל את הדור החדש של ראשי הרשויות? אילו פעולות פשוטות אפשר לעשות על מנת לקדם קהילתיות?  

לתאוריית היובלים שמוזכרת בפרק

לימור מוסייל היא עובדת סוציאלית קהילתית והיום מנהלת את השירות לעבודה קהילתית במשרד הרווחה והביטחון החברתי. היא התחילה כעו"סק במועצה אזורית, עבדה בעיר גדולה, כמפקחת מחוזית ועד שהגיעה תפקידה כיום. לימור מובילה עם הצוות שלה שינויים ותהליכי עומק לתחום במשרד ומכניסה רוח חדשה לעולם כגון: קורס לפיתוח כלכלי קהילתי, ניוזלטר לשירות ושיתוף רחב של כלל העו"סקים ושותפים לתכנון אסטרטגי לשירות.

מה הם תחומי התוכן של השירות לעבודה קהילתית? איך בזירה הקהילתית היום אני יכולים למקסם את הערך שכל השותפים מביאים לשטח? מה האני המאמינה שלימור מביאה איתה לתפקיד? אילו תהליכים על פי לימור מתחילים בישראל ואיך הם קשורים לעבודה סוציאלית קהילתית? מה התפקיד המרכזי של עובדים סוציאליים קהילתיים? ומה היא משילות קהילתית? בואו להאזין לשיחה מרתקת עם לימור על העבודה הסוציאלית הקהילתית בהווה ולאן היא עוד תתפתח בעתיד?

לאתר של השירות לעבודה קהילתית ולתכניות השירות

קישור לניוזלטר של השירות

אל תשכחו להיכנס לערוץ טלגרם שלנו

תמר הבטיחה לעצמה שביום הולדת ה70 שלה תפסיק לנהל קהילות של אחרים ותתחיל לנהל את הקהילה שלה, ובחיינו היא באמת הגשימה את עצמה! תמר הקימה עם שותפים את קהילת נרקיס 32 (נחשו למה?) בחריש. היא הגיעה לחריש אחרי שנים רבות כחברת קיבוץ אבל המשיכה לנהל קהילות קיבוציות רבות גם כשלא גרה כבר בעולם הקיבוצי.

איזה סיפור דומה יש לדניאל ותמר? מה הביא את תמר לפרוץ את המחסום של עצמה כמנהלת קהילה? איך יוצרים קשרים בין אנשים? איך מקימים קהילה מאפס? מה מביא 12 אנשים שלא מכירים להתחבר? מה קרה בעקבות הקמת קהילת נרקיס? והאם קהילות גמלאים הן קהילות חכמות יותר?

תמר רוצה להזמין אתכם ואתכן לצפות בסרטון קצר ביוטיוב על הקהילה

והיא ממש תשמח אם תשלחו לה מייל

ואנחנו רוצים להזמין אתכן לערוץ טלגרם שלנו

וגם להירשם ולהיות מנויים על ערוץ היוטיוב שלנו

ענבל רון היא מנכ"לית "דרור בתי חינוך" והקימה מסגרות חינוכיות רבות, בתי ספר חברתיים, פנימיות ועוד. בשבת השחורה הייתה אחוזת אימה כאשר היא מנסה לשוחח בטלפון עם אחותה שהתגוררה בקיבוץ בארי, עם שני ילדיה הקטנים לאחר חילוצם היא מיהרה לים המלח ותוך כ48 שעות יחד עם רשת הבוגרים של דרור והקהילה הם הקימו שישה גנים ומספר בתי ספר לקהילות שונות.

מזמינים אתכם להצטרף אלינו לראיון מרגש במיוחד שמספר כיצד חינוך בונה קהילה, ומסייע לקהילות שחוו טראומה את המרחב שדרוש להם לתחושת יציבות, התארגנות וטיפול.

למייל של ענבל ליצירת קשר:

inbalron76@gmail.com

לאתר של דרור בתי חינוך

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

עמית וגם אנחנו התרגשנו מאוד לקראת הראיון (כי אנחנו כבר הרבה זמן רוצים לשמוע על תיאורית יו) ובאמת לקחו לנו כמה דקות להוריד את ההתרגשות ושהשיחה תזרום לה. עמית מלווה יזמים חברתיים המעוניינים ליצור עולם טוב יותר, היא מובילה את קהילת גאיה ויו לאב בישראל. חופשת הלידה הראשונה של עמית הביאה איתה שינוי וצמיחה לא רק משפחתי אלא גם תעסוקתי ואישי. לדעת עמית מודל היו הוא ממש טכנולוגיה חברתית שיכולה ליצור שינוי בעזרתה של הקהילה על ידי הקשבה מחוללת. 

בואו לשמוע את עמית מספרת לנו מה זה אקטיביזם רוחני? איך כלכלנית ממשרד האוצר מגיעה לעסוק ביזמות חברתית וקהילתית? מה זו כלכלת אקו? מהו מודל U? מה נעשה בסקוטלנד שעמית חולמת לביא לארץ? איך הקשבה אמיתית יכולה ליצור שינוי חברתי ואיך היא נראית בפועל?

בחודש פברואר הקרוב עמית והשותף שלה פותחים מחזור נוסף של מעבדת BU המבוססת על קורס U.Lab הבינלאומי, עמית מזמינה אתכם.ן להצטרך למפגש מבוא שיתקיים ביום שני 7.2 בשעה 18:00 בזום, ללא עלות.

לקבוצת ווטצאפ של קהילת גאיה ישראל

לקהילת גאיה בפייסבוק

הסרטון המדובר על קהילת גאיה מארחת את קנת הוג על סקוטלנד

והנה אחד קצר יותר :) - https://www.youtube.com/watch?v=nMCx9rUEeo8

וכמובן, כרגיל - מוזמנים לערוץ טלגרם שלנו בדיבורי קהילה

שרית שיף ורנית אלקיים זכו בפרס הרמטכ"ל לחדשנות בעקבות התכנית להאצת קהילות בצה"ל. הזמנו אותן כדי לשתף אותנו כיצד ניתן להטמיע את עולם הקהילות במערכת מורכבת כמו צה"ל. שרית ורנית משתפות אותנו איך קהילות יכולות לשרת גם את הארגון וגם את הפרטים ומסבירות בצורה מרתקת את הקשר בין קהילות לעבודה בארגונים.  

אז איך קהילות בצה"ל קשורות לתכנית של הרמטכ"ל? איך תחום הקהילות נכנס לצה"ל? מה הקשר של הקורונה? באיזו מתודולוגיה הן משתמשות על מנת להאיץ את הקהילות בצה"ל? איזה אתגרים הן פגשו בדרך? ואיך הופכים יוזמות פרטיות של חברי הארגון לתפיסה ברמת המקרו כמדיניות?

מוזמנות ומוזמנים לערוץ טלגרם שלנו -  https://t.me/communitalks

חן ולין שתיהן עורכות דין. רגע, מה? כן. כן. שתיהן גם מנהלות קהילה, גם מנהלות עסק משותף, גם בעלות עסקים נפרדים וגם התחילו את דרכן המקצועית כעורכות דין. הן מנהלות יחד את קהילת נשים מדברות נדל"ן, כי הן זיהו פער משמעותי במעורבות נשים ונשות מקצוע בתחום. דרך הקהילה הזו הן מצליחות לייצר ממש שינוי חברתי וגם הקימו עסק מצליח בשם נדלניסטה. 

אז איך שתי עורכות דין מגיעות לעסוק בניהול קהילה? איך חן ולין הכירו? מי השם שחוזר על עצמו הרבה בפרק? למה לדעתן נשים לא משקיעות בנדל"ן? אילו סוגי קהילות מתפתחות כיום בקרב חברות הנדל"ן? איך אנחנו מקבלים החלטות היום היכן לגור ולעבוד? ולמה קהילה וקהילתיות היא בעצם האינטרס של היזמים?

אנחנו מזמינות (בנימה הנשית שהייתה לנו בפרק) להאזין לפרק נשי, נדל"ני מעורר השראה.

בואו לבקר באתר של נדלניסטה - https://nadlanista.cmtz.me/

מוזמנות לקהילה של חן ולין, נשים מדברות נדל"ן - https://www.facebook.com/groups/medabrotnadlan/

וכמובן להאזין לפודקסט שלהן - https://open.spotify.com/show/0DSmuyBWbZvmk9KcS26wey

אתם עוד לא בערוץ טלגרם שלנו? אז הנה הקישור - https://t.me/communitalks

לילך כהן ומורן בביאן - בן עמרם הגיעו להתראיין אצלנו יחדיו. לילך מנהלת את תחום משפחות צעירות בירושלים ופרויקט שכונה צעירה ומורן היא רכזת שכונה צעירה בפסגת זאב (מאז הריאיון כבר התחילה עבודה חדשה). לילך ומורן יספרו לנו על כיצד מקדמים את תחום המשפחות הצעירות גם ברמת הניהול בעירייה וגם בשטח עצמו ובשכונות. לא כל יום יוצא לנו לפגוש שתי נשים שמדברות בתשוקה כזו גדולה לתפקיד שלהן בפרט ולעולם הקהילה ככלל.

אז מה זאת שכונה צעירה? מה הם שלושת הצירים המרכזיים שעובדים עליהם בתחום המשפחות הצעירות בירושלים? מה הקשר של פופיס לאקטיביזם ופלייסמייקינג? איך התפיסה של שכונה צעירה באה לידי ביטוי בשכונה עצמה? מהו המספר האידיאלי לקבוצת פעילות מובילות בקהילה? ואיך מייצרים קהילה בבניין ובמגדלים? 

ניתן ליצור קשר עם מורן במייל - Moranbabayan@gmail.com

וזה המייל של לילך - lilach@young-jerusalem.org.il

לפייסבוק של משפחות צעירות - https://www.facebook.com/משפחות-צעירות-בירושלים-706156882829644/

לאתר של קהילה בבניין - https://babinyan.org.il/join/

תזכרו להצטרף אלינו לערוץ - https://t.me/communitalks

ועוד שבוע בדיוק מתחיל הקורס שלנו! אז מהרו להירשם - https://did.li/quD5q

מקס פרידמן הוא איש יקר שכל דקה שתאזינו לו אנחנו בטוחים שתתאהבו בו כמונו. עוד לפני שהגענו לדקה וחצי, דניאל כבר בישר למקס עד כמה הוא מעריך אותו ופעמיים ואפילו בסוף הפרק דניאל השתכנע ממנו!! בקיצור - מקס יודע לפשט נושאים מורכבים, ואין ספק שזה בין השאר סוד ההצלחה שלו.

בואו להאזין ולשמוע - איך ירושלים משפיעה על עיצוב האופי? איך מקס הגיע לעסוק בעולם הקהילה? מה זה מונטיזציה בקהילה? איך מתכננים נכון קהילה? מה זה כל האותיות והמילים באנגלית שמקס זורק באמצע הפרק? האם גם בקהילות אונליין יש שיתוף והשתתפות? איזו שאלה ממש טובה הייתה לאנוה? ומה גרם לנו להישפך מצחוק באמצע הפרק?

מוזמנים להתחבר למקס בלינקדין - https://www.linkedin.com/in/max-friedman-3783a156

מוזמנות לפנות אל מקס בפייסבוק - https://www.facebook.com/inves2go/

קישורים לאתרים שמקס מזכיר -

Community Canvas - https://community-canvas.org/

The 7Ps of community - https://cmxhub.com/the-7ps-of-community

למדריך המלא למנהלי קהילות של מקס - https://bit.ly/2Vf9db9

תזכרו להצטרף אלינו לערוץ - https://t.me/communitalks

ועוד שבועיים בדיוק מתחיל הקורס שלנו! אז מהרו להירשם - https://did.li/quD5q

חנה רדו היא אשת עסקים ויזמת חברתית סדרתית, הם שבעה ילדים וגדלה בבית שהוא חלל פתוח ולכן בעצם לדעתה גדלה בקהילה מגיל 0. היא הגיעה לעולם הקהילות עקב הרצון שלה למחות על אי ייצוגיות של נשים בעולם העסקים בשנת 2014 והנכחתן במרחב ובנקודות ההשפעה. התלבטנו רבות מה יהיה שם הפרק כי זהו פרק עם חכמה אינסופית ומלא תובנות.

איך מתחילים קהילה כשקהילה היא עוד לא באז? למה חנה משתמשת בקהילה כאמצעי ולא כמטרה? מה ההישג הגדול ביותר של הקהילה? איך מקדמים קהילתיות בקרב נשים בפריפריה לצד עסק חברתי? איך זה משפיע על מקום המגורים שלהן? ומה עושים עם 70 נשים שמגיעות ליום חשיפה לעסק לניהול חשבונות ובפועל מגיעות אפס מנהלות חשבונות? אנחנו מזמינים אתכם.ן להאזין לפרק מעורר השראה עם אישה שהיא פשוט וואו וחובה לכל איש או אשת קהילה שמדברת על יזמות נשית מהבטן. והמלצה.. תישארו עד הסוף ותשמעו את הלמה של דניאל..

לאתר של קבוצת 19- https://www.group19.org.il/

כתבות על חנה רדו בגלובס - https://did.li/LpsCN

לאתר סופרסונס, ולקריאת הכרטיס של חנה - https://did.li/jMmTY

לדף של סופרסונס בפייסבוק - https://www.facebook.com/personawebsite/

מזכירים לכםן לבוא ולבקר אותנו בטלגרם - https://t.me/communitalks

ובואו להכיר ולהירשם לקורס (שהוא גם קהילה) החדש שלנו - https://did.li/quD5q

זה עומד להיות אחד הפרקים המצחיקים שתאזינו לו. וזה בדיוק מה שיפה ברפי, הוא מצד אחד מצחיק ויודע להשתטות אבל מצד שני הוא איש מקצוע מדהים ועתיר ניסיון בעולם הקהילות. רפי הוא אחד האנשים שיודע לשלב בין האונליין והאונלייף בצורה מושלמת, בעיקר בשילוב זה בקהילות גיאוגרפיות, ואפילו הוביל תהליכים שהובילו ויצרו שינוי מדיניות.

אז מה אנשים לא יודעים על רפי? איך הוא הגיע לעולם הקהילות? איך ניתן להניע תהליכים ומאבקים חברתיים בשכונות? מה רפי אוהב לעשות ברמזורים אדומים? איך הופכים עיר למקום טוב יותר לגור בו? מה הקשר של שטראוס? ולמי רפי כל כך מפרגן?

מוזמנים להכנס לקישורים הבאים ולהכיר את הקבוצות והמיזמים שרפי מוביל -

CLI - https://www.facebook.com/groups/2494008590725679

צעירים למען שימור מורשת הייקים - https://www.facebook.com/groups/92098302369

כתבה על המיזמים של רפי ויעל אורן - https://xnet.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5795051,00.html

הגורו של יחסי הציבור - https://www.facebook.com/groups/119685011430287

קהילת דרושים שרפי מנהל - https://www.facebook.com/groups/205910812845

קהילת נאות אפקה - https://www.facebook.com/groups/590069401019615

מזכירים לכםן לבוא ולבקר אותנו בטלגרם -

https://t.me/communitalks

ובואו להכיר ולהירשם לקורס (שהוא גם קהילה) החדש שלנו -

https://did.li/quD5q

חיה ג'משי, היא ד"ר לסוציולוגיה של החינוך, מרצה במכון שכטר, מנכ"לית קרן שח"ף, אותה יזמה והקימה לפני מעל 10 שנים. היא מגדירה את עצמה כפמיניסטית, אוהבת מספרים וניתוחים סטטיסטים, מאמינה גדולה בשינוי ויצרה לעצמה נישה שכזו בעולם הפילנטרופי. החינוך שקיבלה בבית הביא אותה לעסוק בהשפעה לחברת מופת, חברה שוויונית יותר ובעלת יכולת לצמצם פערים. 

איך האכזבה הביאה את חיה להקים את קרן שח"ף? מה התהליך האבולוציוני הקהילתי שהקרן עוברת בימים אלו? מה המודל של קרן שח"ף לקהילה? מה הם שני הדברים שחייבים להתקיים כדי שקהילה תהיה קהילה משימתית ותוכל לייצר שינוי? איזה סיפור נחקק לחיה על השינוי שנעשה בשטח? ומה לדעת חיה אפשר לעשות שונה בקהילות סטודנטים בפריפריה?

מוזמנים ומוזמנות להכנס לדף הפייסבוק של קרן שח"ף ולעקוב אחריהם - https://m.facebook.com/Shahaf.Foundation/

מוזמנות להיכנס לאתר של הקרן ולהכיר אותה מעט טוב יותר - https://www.shahaff.com

בנוסף, נפתחו לנו שני קורסים בנושאי קהילה:

1. לעובדים ועובדות סוציאלים.ות ומוכר כגמול השתלמות - לפרטים והרשמה ניתן להכנס ל - https://did.li/uPxlC
2. קורס פתוח לכל מי שרוצה ומעניין אותו - בופה קהילה - לפרטים נוספים ניתן להכנס לאתר של אנוה - https://www.anva.co.il

וכמו תמיד, מוזמנים לערוץ טלגרם שלנו - https://t.me/communitalks 

ניר הוא מייסד והמנכ״ל של בילדאין, חברת ייעוץ לחדשנות שמלווה ארגונים גדולים בבניית קהילות חדשנות פנים ארגוניות וחיבור לאקוסיסטם, ומפתחת בערים גדולות פלטפורמות טכנולוגיות לחיבור קהילות עסקים מקומיים סביב העיקרון של ערים אקטיביות. אנחנו בכלל קראנו לפרק קהילות חדשנות והקשר לעסקים, אבל בסוף כמו בכל שיחה ובזכות ניר הלכנו למקום רחב יותר - קהילות חדשנות. אז לא נשקר, לקראת סוף הפרק אנוה נעלמה, אבל דניאל כפרה עליו החזיק את זה נהדר

אנחנו מזמינים אתכם ואתכן לשמוע את הגיגיו של ניר על איך אפשר להתחיל להשתמש בחדשנות וקהילות חדשנות? איך הוא מגדיר חדשנות? מה הן 5 סוגי קהילות החדשנות שנכנסות לתוך ההגדרה? מה הקשר של זה לגיוס אוטיסטים לצה"ל (אין, אבל אנחנו אסוציאטיבים)? מה זאת חדשנות בכלל ואיך אפשר לבחון האם קהילה "עובדת"? ומה זה הערך בחדשנות שא.נשים מזכירים כל הזמן? 

חגית גדלה בשכונת גליקסון בקרית גת שהיא טוענת שזהו ניסוי קהילתי שחיבר בין אנשים מרקעים שונים ויש לה אפילו מחקרים שבחנו את השכונה הזו וההצלחה התכנונית שלה וככה בעצם הגיעה לעולם הקהילה, פשוט כי היא גדלה בהוויה קהילתית וחברתית. חגית היא אחת מהנשים פורצות הדרך שהתחילה את השיח החברתי בכל נושא התכנון העירוני, היא התחילה את עולמה המקצועי במרחב הכפרי במגזר הפרטי, הקימה עסק מצליח והיום היא מנהלת את האגף לתכנון אסטרטגי בעיריית תל אביב.

אז מה ההבדל בתכנון חברתי במרחב הכפרי לתכנון חברתי במרקמים קיימים כמו בהתחדשות עירונית? איך מייצרים שינוי בעיר ענקית כמו תל אביב בנושאי תכנון חברתי? מה זה אומר לנהל את התכנון האסטרטגי בעיריית תל אביב? איך אפשר לחבר בין העולם הרך של ההתחדשות עירונית ובין עולם התכנוני? ונחשו איזה סיפור דניאל רצה לספר והצלחתי למנוע ממנו?

נעמי היא מייסדת ויושבת ראש קרן ירושלים ירוקה, ועומדת בראש הפורום הישראלי לעירוניות. בעברה הפלילי העשיר, ניהלה את החברה להגנת הטבע בירושלים במשך 12 שנה, והובילה את המאבק המוצלח דאז נגד תכנית ספדי, היא הביאה לאישור את פארק הטבע בעמק הצבאים, והובלה את הרעיון של פארק המסילה הנהדר. נעמי כיהנה כסגנית ראש עיריית ירושלים ( 2008 - 2013), אחראית על סביבה, שימור ותכנון אסטרטגי. ובשנים האחרונות, מובילה שדולה קהילתית/סביבתית ובה 88 ארגונים, שכונות, מוסדות ועסקים שפועלים ביחד בשיתוף פעולה בקידום אג'נדה של קיימות.

בעלה האהוב המנוח היה חיים צור, מוסיקאי ידוע ואיש רשות השידור

. 

בפרק דיברנו על הסיבה העיקרית שבגינה אנו זקוקים בזמנים אלו לחוסן ירוק שמתבסס על עמידה משותפת ותמיכה הדדית. על פי נעמי ככל שנתמוך בקהילות החלשות בעירנו ונגן על הנכסים הירוקים של העיר, כך נוכל להיות חזקים יותר מול האתגרים הקשים שעומדים בפנינו בתקופה זו.

בנוסף, קרן ירושלים ירוקה יוצאת במימון המונים לגיוס 200  אלף ש"ח לטובת קידום חזון של עיר בת-קיימא ובעלת "חוסן ירוק" בתקופה של משבר ובכלל, כבר בימים הראשונים גויסו מעל 190 אלף ש"ח ונותרו עוד עוד אלפי שקלים בודדים להגעה ליעד  

לתרומה לקמפיין

לאתר הקרן

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

חגי הוא חבר קיבוץ רביבים שבנגב - איש ציבור וסופר שכתב חמישה ספרים בניהם שני ספרי ילדים ועוד ספר שירה חדש שבדיוק יצא לאור! בנוסף הוא כיהן בשורה של תפקידים ציבוריים בכירים והיום משמש כיו״ר ועדה ציבורית לנכי צה״ל במשרד הביטחון.

מזמינים אתכם ואתכן להאזין לפרק עם אדם מיוחד במינו שכל דבר שהוא עושה מגיע מהחוויות האישיות שלו בעולם הקהילה. בפרק חגי ישתף אותנו אילו תמונות תלויות לו בחדר עבודה? מי האנשים שהשפיעו על חייו? מה הקשר בין הקהילה לפרט ומה תפקידו של מנהל הקהילה? מה מיוחד בקהילה לדעתו? ואיזה שיר הוא כתב על כוחה של קהילה בספרו החדש שבר? 

מוזמנים.ות להצטרף לערוץ הטלגרם של דיבורי קהילה. מה זה הערוץ הזה? הערוץ מאגד בתוכו את כל אושר המידע (מאמרים, קורסים, רשתות חברתיות) בנושא קהילה. 

https://t.me/communitalks .

הפרק הנוכחי הוא קצת שונה מרוב הפרקים והוא שיח של אנוה ודניאל על הרהורים ומחשבות על חוסן קהילתי וקצת גם על איך הכל התחיל (הכל, זה דיבורי קהילה, כן?).

והנה הצצה קטנה על ההתכתבות הראשונה של דניאל ושלי בווטצאפ שהתחילה ב- 8.3.20 ב-12:47.

אנוה רצון: היי דניאל. זאת אנוה רצון. מה שלומך?

דניאל אופק: מצויין.

דניאל אופק: עוקב אחריך רבות. ידעתי שבסוף דרכנו יצטלבו.

אנוה רצון: מחמיא לי..😏 כן.. זה היה רק עניין של זמן ויוזמה😜

אנוה רצון: חשבתי על משהו שהתחלתי לעשות, שיחות עם כל מיני אנשי מקצוע ויש הרבה שיח על חוסן

אנוה רצון: חשבתי לחשוב איתך אולי לעשות איזה הרצאה או יום עיון כזה ביחד.. אין לי את זה עוד בנוי, אבל אמרתי שנשאל :)

דניאל אופק: אני גם חופר על הנושא כבר תקופה ואני ממש אשמח שנעשה משהו ביחד.

דניאל אופק: חוסן מרתק אותי ובעיני הוא הפתרון למשברים בתקופה האחרונה

אז כפי שאתם ואתן יודעים כבר, רואים כבר ושומעים כבר תקופה - זה מה שקרה מאותה הודעה שנשלחה. כשעוד היינו תמימים. ולא הבנו לאיזו דרך אנחנו יוצאים.

אז מקווים שתהנו מהפרק, ותגידו לנו מה אתם חושבים. האם זה סיום עונה, או פשוט פרק ספיישל?

אהרון אריאל לביא הוא מנכ"ל הקהל שהקים את הארגון מתוך חלום והתחיל את דרכו בעולם הקהילות כבר מילדות. הוא ממייסדי גרעין שובה בעוטף עזה, רשת נטיעות ומועצת הקבוצות והקהילות המשימתיות בישראל. אהרון מעורב במיזמים חברתיים וחינוכיים שונים בארץ ובחו"ל וכן במחקרים המחברים בין סוגיות בכלכלה, חברה וסביבה למחשבה היהודית ובמקביל הוא עובד על עבודת הדוקטורט שלו במרכז עזריאלי ללימודי ישראל (אונ' בן-גוריון), העוסק בצמיחת השמרנות היהודית במתח שבין ישראל ליהדות צפון-אמריקה.

אז איך עולם הקהילות בא לידי ביטוי ביהדות? מה הרמב"ם אומר על זה? האם המילה קהילה מופיעה בתנ"ך בכלל? מה הקשר בין קהילה, קהל ולהקה? איזה חיבורים ומחשבות עולות בדניאל במהלך הפרק? למה בקבוצות מאוד גדולות מאוד קשה קהילה? ומה בין הטקסים לקהילה? 

מוזמנים לשמוע את אהרון וילדיו ברקע בפרק מעניין ושונה קצת

לאתר של הקהל- www.hazon.org/hakhel

אנוה שוב נסעה לסיני ונתנה לי לכתוב את התקציר. הפעם בדיבורי קהילה אחד הנושאים הכי חמים כיום בעולם הקהילות. שיחה עם הדר ביסומט שהיא אחת המובילות בתחום הקהילות הפנים ארגוניות. חוץ מזה להדר יש פודקאסט מומלץ בנושא - "מבפנים". בפרק אנחנו משוחחים על מהי קהילה פנים ארגונית? למה ארגונים צריכים קהילות בכלל וקהילות פנים ארגוניות בפרט? ומה החזון של הדר? (רמז; הוא מאוד דומה לשלנו.) האזנה נעימה.

בן מורג הגיע לדבר איתנו בפודקאסט בצורה הכי קהילתית שיש, בחוץ עם הרוח, האנשים והכלבים בגינה בשכונה ב, בבאר שבע. ובדרכו המיוחדת הוא מעלה הרבה שאלות ותהיות בנוגע לקהילה. אל הפרק הזה הגענו פתוחים והשארנו לבן להוביל ולבחור על מה הוא מעוניין לדבר ולחלוק איתנו את המחשבות היקרות מפז שלו.

אילו צירי קיימות יש לקהילה? איך קהילה נוצרת ומה כברת הדרך שקהילה עוברת עד שהיא מתחילה לעסוק גם בכסף וכלכלה? למה בן מתכוון כשהוא אומר קהילה? מה גורם לקהילה להיות מבוססת יותר? אילו שאלות מעלה הכסף בתוך הקהילה?

גילה לאור היא ד"ר לעבודה סוציאלית קהילתית, למדה פסיכותרפיה, עושה סדנאות אוכל, פותחת בקלפי טארוט וגם (הסיבה שבגינה היא מתארחת אצלנו) מתכננת ויועצת להובלת שינויים במערכות חברתיות, ציבוריות, ממשלתיות ומוניציפליות במגוון תחומים. בנוסף, היא מפתחת תכניות הכשרה בתחום, שותפה בפיתוח מערכת טכנולוגית לשיתוף ציבור, יועצת, מרצה ומכשירה בתחום עבודה קהילתית ושיתוף הציבור.

עם גילה ניסינו לברר - האם יש היום זילות במילה קהילה? מה זה בכלל שיתוף ציבור ואיך התהליך התחיל בארץ ובעולם? איך מעצבי מדיניות יכולים להשתמש במדינות ציבור לצורך קבלת החלטות? איך גילה התחילה בכלל לעסוק בתהליכי שיתוף הציבור? אילו שאלות חשוב לשאול בתהליך שיתוף הציבור? אנחנו מזמינים אתכם להאזין לפרק עם גליה ולשמוע על שיתוף ציבור מאישה שהיא מעיין שופע בתחום.

רוצים לדעת כשפרק חדש עולה לאוויר? מוזמנים.ות להצטרף לערוץ הטלגרם של דיבורי קהילה. מה זה הערוץ הזה? הערוץ מאגד בתוכו את כל אושר המידע (מאמרים, קורסים, רשתות חברתיות) בנושא קהילה. 

https://t.me/communitalks .

*אנו מתנצלים אך עקב בעיה טכנית, ישנן בפרק לעיתים בעיות סאונד*

רונית בר עושה כל כך הרבה דברים שנשארנו פעורי פה. היא מלאת נוסטלגיה לעבר ולזיכרונות של משפחתה אבל גם עובדת כל כך קשה למען עתיד טוב יותר. רונית מעכו וגדלה בשכונה מלאת תרבויות מה שהביא אותנו באופן טבעי לעסוק בקהילה. לדבריה ההתנדבות עזרה מאוד לעצב את הזהות האישית שלה, לכן זה היה רק טבעי שהיא תמשיך לקריירה המרשימה שלה כמנכ"לית המועצה הישראלית להתנדבות, מנהלת ומייסדת של הרשת להתנדבות ישראלית וכמנחה בבית הספר לניהול התנדבות.

אז מה החיבור בין התנדבות לקהילה? איך מייצרים מרחב התנדבותי לאנשים? מה המשימה של המועצה הישראלית להתנדבות ומה הקשר של גולדה מאיר למשימה? מה הקורונה לימדה אותנו? איך בונים תשתית התנדבותית? והאם יש הבדל בין מעורבות חברתית\ אזרחית, התנדבות ונתינה? אלו רק חלק מהשאלות שרונית תנסה לענות עליהן.

רוצים לדעת כשפרק חדש עולה לאוויר? מוזמנים.ות להצטרף לערוץ הטלגרם של דיבורי קהילה. מה זה הערוץ הזה? הערוץ מאגד בתוכו את כל אושר המידע (מאמרים, קורסים, רשתות חברתיות) בנושא קהילה. 

https://t.me/communitalks.

שני היא שותפה בטריבונה - ארגון קואופרטיבי שעוסק במנהיגות השתתפותית. שני היא קיבוצניקית שמאמינה בשקיפות רדיקלית ויש לה אופניים חדשים לכלבו, תנחשו באיזה צבע? היא מגיעה מעולמות החינוך ואחרי הרבה שנים בעולם הזה היא הגיעה לעולם הקהילה. 

אז מה זאת מנהיגות השתתפותית? איך משלבים את היחיד בתוך הקולקטיב? שיתוף פעולה אל מול תחרותיות? איזה ציטוט דניאל החליט לשתף איתכם הפרק? מה קורה כשחבר חדש או קבוצה מצטרפים לקהילה? ומה תפקיד המנחה בתוך תהליכי השינוי?

רוצים לדעת כשפרק חדש עולה לאוויר? מוזמנים.ות להצטרף לערוץ הטלגרם של דיבורי קהילה. מה זה הערוץ הזה? הערוץ מאגד בתוכו את כל אושר המידע (מאמרים, קורסים, רשתות חברתיות) בנושא קהילה. 

https://t.me/communitalks.

השבוע בדיבורי קהילה פרק ספיישל (ולא רק בגלל שאנוה נסעה לסיני ונתנה לי לרשום את תיאור הפרק).

הפעם פרק ספיישל.

לראשונה אנחנו מראיינים שתי מרואיינות בו זמנית, אשר חברות בקבוצה הראשונה בקהילה המקצועית של "דיבורי קהילה", לי-אור סלע וליאור רותם גורדון.

בפרק מרגש, שונה והיברדי תשמעו על הנחיית קבוצות בדיגטל. בפרק נדבר עם הליאוריות על הקשר בין קבוצה לקהילה, שלבים בהתפתחות קבוצות וננסה להבין איך אפשר להנחות קבוצות בדיגטל.לי-אור סלע מקימה, מלווה ומייעצת לקהילות מוניציפליות משלב ההקמה לתוך עבודת השטח בשכונות. לי-אור הקימה וניהלה את קהילת "בוחרים בחינוך" בהוד השרון - קהילת הורים לקידום חינוך עדכני למאה ה-21. היא מנחת קבוצות מוסמכת של המרכז להנחייה אינטגרטיבית בקבוצות, מאמנת, NLP MASTER, מלווה בתהליכי טרנספורמציה אישיים, קבוצתיים וקהילתיים ומייסדת שותפה ב״היברידיות״ הנחיה קהילתית בדיגיטל. ליאור רותם גורדון בעלת ניסיון של 20 שנה בעולם הקהילות הדיגיטליות. יועצת לעסקים וארגונים בבניית קהילה משמעותית ומרצה בתחום. בכל מקום שלא הייתה לליאור קהילה היא הקימה לה אחת. בעברה הקימה את קהילת "מאמא גורו", מועדון הצרכנות של האמהות. ליאור גם היא מייסדת שותפה בהיברידיות, גרה בגבעתיים, נשואה לרובי ואמא לשלוש בנות.

לעוד מידע על ההיברדיות

ענת סריג היא עובדת סוציאלית קהילתית ועוסקת בפיתוח ארגוני וקהילתי. ענת היא אישה מיוחדת במינה עם הרבה תחביבים מפתיעים. היא הגיעה לעולם הקהילה בהתגלגלות ארוכת שנים והתחילה את הקריירה המקצועית שלה בעיריית רחובות והיום ההתמחות שלה היא במרחב הכפרי. היא מאמינה שעבודה עם קהילה היא לעולם לא יכולה לשעמם עקב המורכבות שלה.

אנחנו מזמינים אתכ.ן לשמוע פרק שבטוח יעורר בכם מחשבה. כל כך הרבה דברים אומרים על קהילה ועל הדברים החיוביים והמעצימים בה. אבל מעולם לא דיברנו על הצד של הקהילה שעלול להיות רע ופוגעני. בפרק תשמעו מהי חשיבה ביקורתית קהילתית ואיך אפשר להבין יותר לעומק את הבעיות והחשכה בקהילות.

רוצים לדעת כשפרק חדש עולה לאוויר? מוזמנים.ות להצטרף לערוץ הטלגרם של דיבורי קהילה. מה זה הערוץ הזה? הערוץ מאגד בתוכו את כל אושר המידע (מאמרים, קורסים, רשתות חברתיות) בנושא קהילה. 

https://t.me/communitalks.

ד''ר אשבל רצון היא מרצה בחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד ובמכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל אביב. היא מתמחה בספרות הבית השני, במדע עתיק ובמדעי הרוח הדיגיטליים. אשבל נשואה לעקיבא, אמא לראשית, ניב, מגד ועתר והכי חשוב היא אחות של אנוה.

במשך אלפי שנים, עוד מראשיתו, העם היהודי עבר אירועי מלחמה וכיבוש על ידי עמים אחרים. בפרק נתמקד בתקופת הבית השני, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, עד שנת 70 לספירה. בתקופה זו ומייד לאחריה, התקיימו המרד הגדול ומרד בר כוכבא (שהסתיים בשנת 136) בו סבלו היהודים תבוסה והרס נרחב. בפרק אשבל מספרת לנו, מה לדעתה אפשר ללמוד מתקופה זו על ימינו אנו, על הנרטיב המשתנה של העם היהודי בעקבות האירועים ועל הצורך בתקווה שכחה.

לפייסבוק של אשבל, למי שרוצה לעקוב

המייל של אשבל ליצירת קשר-

eshbal@gmail.com

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

ד"ר שמעון אזולאי כתב לנו את הביו הכי קצר על עצמו מה שרק מדגיש את האיש הצנוע שפגשנו וראיינו. שמעון הוא איש של מוזיקה ואוהב לכבות את הראש שלו בשייט תענוגות. יש לו הרבה דברים מעניינים להגיד על מושג האושר וההבדל בין אושר למשמעות. לטענתו גם - לא ניתן לדבר על משמעות בלי לדבר על קהילה והוא לא יכול לדבר על קהילה ופילוסופיה בלי לדבר על אימו ועל הדור שלה, בעיקר כי הדור הזה לדעתו ידע לבנות קהילות מתוך ההוויה אך מעולם לא היה לו צורך לכתוב את הידע הזה. 

אנחנו מזמינים אתכ.ן לשמוע פרק עם איש מיוחד במינו שינסה לענות לנו על השאלות מי הרס את הווית הקהילה וההמשגה שלה ואיך זה קשור למעליות? מה הקשר בין משפחה לקהילה ובין יהדות לקהילה? מתי האדם מתרחש באמת? מה ההבדל בין קהילה לקהילת משמעות בכלל? והאם משמעות היא פריווילגיה? 

רוצים לדעת כשפרק חדש עולה לאוויר? מוזמנים.ות להצטרף לערוץ הטלגרם של דיבורי קהילה. מה זה הערוץ הזה? הערוץ מאגד בתוכו את כל אושר המידע (מאמרים, קורסים, רשתות חברתיות) בנושא קהילה. 

https://t.me/communitalks.

ד"ר טלי גזית, היא מרצה וחוקרת במדעי המידע באוניברסיטת בר - אילן. טלי משתפת אותנו שבכל מחקר שהיא מפרסמת תמיד יש שופט ששואל מה הופך את מושא המחקר שלה לקהילה ולא לקבוצה. היא הגיעה לעולם הקהילות בכך שהקימה קהילת פייסבוק בעצמה מתוך צורך שעלה לה ומשם הדרך למחקר הייתה קצרה - ולעניות דעתינו - זהו פרק חובה לכל מי שעוסק או מתעניין בניהול קהילות וקבוצות בפייסבוק.

אנחנו מזמינים אתכ.ן להכיר חוקרת פורצת דרך בתחום הקהילות בפייסבוק ולשמוע איך השתנתה לטלי הטרמינולוגיה בין קבוצה לקהילה? מה צריך להתקיים כדי להבדיל בין קבוצה לקהילה באונליין ובאונלייף? האם מנהלי קהילות הם מנהלים, מנהיגים או אולי מנחים? ובאילו כלים מנהלי קהילה משתמשים לניהול הקהילה?

לאתר של טלי והמאמרים ניתן להכנס לקישור לערוץ הטלגרם שלנו - https://t.me/communitalks/59

רוצים לדעת כשפרק חדש עולה לאוויר? מוזמנים.ות להצטרף לערוץ הטלגרם של דיבורי קהילה. מה זה הערוץ הזה? הערוץ מאגד בתוכו את כל אושר המידע (מאמרים, קורסים, רשתות חברתיות) בנושא קהילה. 

https://t.me/communitalks.

מאיה רימר היא אקטיבית כחלק מההגדרה המקצועית שלה. היא ממובילות תחום המנהיגות ההשתתפותית בארץ ונציגת רשת The Art of Hosting בישראל. מאיה מתמחה במנהיגות השתתפותית בתנאי כאוס ואי וודאות, ועובדת עם קבוצות אקטיביסטים, קהילות מעורבות, ארגונים, בתחום ההומניטרי ובארגונים שמביאים שינוי בתחום. מאיה מאמינה שמנהיגות השתתפותית היא מערכת הפעלה טובה יותר לאנושות, מגדלת ירקות וסורגת שטיחים. היא שותה דיאט קולה וזאת הדרך שלה להראות לעולם שהיא גם בת אדם ולא מושלמת בתוך כל עולם האידאות שהיא מציגה. 

אנחנו מזמינים אתכ.ן לשמוע בפרק איך המחאה של 2011 שינתה את מסלול חייה. מה הייתה הסיבה הטובה ומה הסיבה הטראומטית שהביאו אותה לעסוק בקהילה? מה הקשר בין ייעוץ ארגוני לאקטיביזם? מה יביא את השינוי ומה השליחות שלה? מה ההבדל בין אקטיביסטים לפעילים והאם יש בכלל הבדל ביניהם? מה ההבדל בין משמעות למשמעותיות? ולמה התהליך חשוב יותר מהתוצאה.

קישור לאתר של מאיה - Www.mayarimer.com/hebrew

קישור למאמר המדובר מגיבור למארח - https://www.mayarimer.com/herotohost

רוצים לדעת כשפרק חדש עולה לאוויר? מוזמנים.ות להצטרף לערוץ הטלגרם של דיבורי קהילה. מה זה הערוץ הזה? הערוץ מאגד בתוכו את כל אושר המידע (מאמרים, קורסים, רשתות חברתיות) בנושא קהילה. 

https://t.me/communitalks.